אם אתן חושבות שללבוש את כל מה שאתן רואות בכל החנויות, ולעמוד בפוזה הזו עם היד על המותן זה style אז צר לי להודיע לכן שלא.

style זה סוג של אמירה אישית, לטוב ולרע אבל  style = סגנון.

ברגע שה style שלך מושפע non stop ממי שמכתיב לנו אופנה, זו אינה אמירה אישית אלא הרצון להיות כביכול באופנה.

להיות חלק מהעדר,תעצרי דקה לשאול אם זה מה שאת רוצה? או שמא זה מה שאת רגילה?

הבגדים שלנו מספרים עלינו סיפור, נרצה או לא.

לא סתם יש קודים של לבוש במקומות שמתיימרים לבטל אמירה אישית.

בחורה עם style, זו בחורה שמעזה להיות מי שהיא,

שטרנדים פשוט לא עושים לה את זה, והיא תלבש פרחים גם בחורף.

זה כ"כ מגוחך שבעולם כזה מפותח עדיין מכתיבים לנו, נכון יותר לומר שאנחנו מחפשים שיאכילו אותנו.

מילא שיאכילו אותנו בכפית זהב, אבל למה להסתפק בחלודה.

אני כ"כ נהנית להסתכל על אנשים עם style, חלק מהטיולים שלי בעולם רווים בהתבוננות מעמיקה שגורמת לי ריגוש.

אני יושבת לי על ספסל באמסטרדם וניזונה מבחורות ארוכות רגליים מדוושות על אופניים מלאות בstyle.

מדפדפת בfacebook בניסיון נואש לסגנון קצת שונה, לפריטים שהם לא תלויי אופנה, לבחורות ארוכות רגליים מלאות style...(: 

וזה קורה, זה קורה לעתים רחוקות שמשהו צד את עיני וזה כיף אמתי.

זה גם קצת מקביל לעניין הזה של יופי פנימי ויופי חיצוני.

בחורה עם סגנון משלה נוכחת בחדר, בעוד שאר קרבנות האפנה פוגשות באירוע את חברותן האפנתיות במיוחד, ויחד  הן מעלות תמונה לfacebook, וחוזר חלילה.