כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    מחדרה לבית ינאי - שביל ישראל

    95 תגובות   יום שלישי, 25/6/13, 20:18

    20-6-2013

    מחדרה לבית ינאי

    זמן הליכה – 03:45 שעות.

    מזג האויר – חם ולח

    מרחק- 12 קילומטר .

    דרגת קושי – בינוני טובעני.

    שיר - חורשת האקליפטוס

    חפץ – צעצוע גומי של קלטת .


    לפנות ערב של יום חמישי, נפגשנו בתחנת הרכבת המערבית של חדרה. תכננו לצאת בחמש אחר הצהריים. מזל שאיחרנו, כי היה חם מאד.

    חדרה הוקמה ב1891 כמושבה בעליה הראשונה. יהושע חנקין, גואל אדמות העמק, רכש ממשפחת ח'ורי 30,000 דונם של ביצות, ואף קבע בחדרה את ביתו. אשתו העקרה אולגה (בלקינד) הייתה, מיילדת. על שמה נקרא היישוב, גבעת אולגה. השנים הראשונות היו קשות מאד. קדחת, רעב ושכנים עוינים. פרנסה לא הייתה והטורקים ששלטו הכבידו. אבשלום פיינברג וכמה מחברי מחתרת ניל"י יצאו מחדרה. עם כיבוש הארץ בידי הבריטים ותחילת המנדט השתפר המצב. כיום, מתגוררים בחדרה יותר משמונים אלף איש והיא העיר הגדולה באזור.  

     

    http://cafe.themarker.com/image/2940281/


    השביל חצה את יער חדרה. היער, הינו שריד ליער עצי אלון התבור שכונה "יער השרון" והשתרע מהירקון שבדרום ועד נחל תנינים שבצפון. רובו נכרת בתקופת מלחמת העולם הראשונה לצורך הסקת הרכבות שנבנו על ידי הטורקים.

    הסופר משה סמילנסקי, ממייסדי חדרה, מספר כי "בקיץ 1896 הגיעו מאות פועלים שחורים ממצרים, מומחים ליבוש ביצות ומנוסים בו וניגשו אל המלאכה נטיעת עצי אקליפטוס".   

    כיום, נותרו בשטח היער עצי אלון טבעיים מעטים.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2939946/

     

    האקליפטוסים לא עזרו לייבוש הביצות. רק עשרות שנים לאחר מכן בוצעו עבודות תיעול וניקוז המים לנחל אלכסנדר. כך נוצר יער האקליפטוסים הגדול והצפוף בארץ.

    צעדנו דרומה על גבול היער העבות. ממזרח לשביל נפרשו שדות חרושים, יבשים ומכוסים במרבדים פורחים של "סולנום זיתני". הצמח, רעיל מאד ואכילתו יכולה לגרום למוות.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2940274/

     

    פה ושם נראו מכוניות מתבודדות, מסתתרות בסבך האקליפטוסים.

    "חורשת האקליפטוס, הגשר הסירה. וריח המלוח על המים", שרנו ובחרנו בשיר לייצג את קטע השביל. מישהו יודע איזה ריח יש למלוח ? 

    קצת לפני חניון "אלונים", נמצא החפץ שהתאים להיכנס למוזיאון השביל. – צעצוע גומי המדמה קלטת ישנה, מתגולל באבק השביל. ארכיאולוגים והסטוריונים, משערים כי שימשה בעבר להשמעת ולהקלטת מוזיקה, שירה וקול.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2940265/


    בחניון אלונים, אין אלונים, אבל יש שולחנות וצל אקליפטוסים ומקום נחמד לכוס קפה. הטלפונים הסלולריים נרגעו. פתאום שמנו לב שזהו רגע המנוחה הראשון היום. כולנו רצנו והתרוצצנו, כדי להגיע לכאן היישר מיום עבודה. עכשיו מתחילים להרגיש טיול.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2939157/


    המשכנו לכיוון דרום מזרח. נפרדנו מיער חדרה ונכנסנו לפארק השרון. השביל התפתל בין גבעות חוליות. שיחים גדולים ועצי אלון, הצלו על פינות חמד מקסימות לטיולי שבת. כעבור כמה דקות, הגענו לשמורת "בריכת יער". הבריכה (בריכת עטא) הינה שריד אחרון אך מתפתח לביצות שכיסו את עמק חפר. ביקרנו במקום לפני מספר שנים. אז, טבל האזור בפריחת חורף צבעונית. הבריכה הייתה אז, לא יותר משלולית גדולה.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2938112/

     

    כעת, הופתענו מאד מגודלה העצום, מהכמות ומהמגוון של עופות המים, וצמחי הביצה. מרוב התלהבות ניסינו להקיף אותה ממזרח. לא הבאנו בחשבון את היקפה ואת הסבך הסובב אותה ונאלצנו לחזור. חצינו את הבריכה הענקית במרכזה, על גבי סוללת עפר נמוכה.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2940285/


    נפרדנו מבריכת היער המרהיבה וצעדנו מערבה על גבי הדיונות החוליות. סימוני השביל המוכרים נעלמו. לעומת זאת ניכרו היטב סימני הג'יפים והטרקטורונים החורצים את הגבעות. מזל שיש ג'. פי. אס. הגענו לפסי הרכבת. השביל נכנס תחת הפסים במעבר צר ונמוך מידי ויצא בצידה המערבי של המסילה. ההליכה דרומה בחול הטובעני במקביל למסילה, הייתה קשה מיוזעת ומאומצת. שלטים עם מספרי טלפון לחילוץ רכבים עיטרו את הדרך. היה נוח יותר לדלג על הצמחייה שבשולי השביל, מאשר להתחפר בחול שבמרכזו.  סמוך לנו, חלפה רכבת מצפון לדרום. התפלאנו מדוע המסילה חשופה ואינה מגודרת, באזור כה מטויל. אחרי מספר דקות עצרנו לשתות מים.  מדרום הופיעה רכבת צופרת בעצבנות ובכעס. בלמי החירום הופעלו בחריקה מחרישת אזנים. הרכבת נעצרה אי שם, מצפון לנו. יכול להיות שמישהו חצה את המסילה על גבי הפסים ?

     

    http://cafe.themarker.com/image/2940278/


    פנינו מערבה, לאורך תעלת ניקוז ובאור אחרון, הגענו לנחל אלכסנדר. הנחל האיתן, מנקז את עמק חפר ויובליו מגיעים מאזור שכם וגב ההר. יש הסוברים כי מקור השם במלך החשמונאי, אלכסנדר ינאי, אחד השליטים החזקים והדומיננטיים בימי בית שני.

    גדות נחל אלכסנדר,  ושפך הנחל מוכרזים כגן לאומי. בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים לפיתוח הנחל, שימור החי והצומח, ניקוי הפסולת, שנצברה והתאמה למטיילים. בנחל מתקיימת אוכלוסייה גדולה ומתפתחת של צבים. גדות הנחל מעוטרות בצמחייה. קנה, סוף ופטל. מזרחה מאתנו, נמצא גשר הצבים המפורסם. המשכנו מערבה, לאורך הגדה הצפונית. חורשות האקליפטוס שקקו בני אדם, החוגגים את תחילת הקיץ והחופש הגדול.

    בחורבת סמארה עצרנו להפסקת תה צמחים. ירח ענקי (סופר-מון) זרח מעלינו והאיר את הסביבה. החורבה המתנשאת בראש הגבעה, נבנתה במאה התשע עשרה על ידי שליט טול כרם. כאן הייתה תחנת מכס שגבתה מיסים מהסחורות שעברו לנמל הקטן שנמצא בשפך הנחל ליד למכמורת וממנו. בדרום ,נצצו אורות גוש היישובים -  חופית, כפר ויתקין, בית ינאי, מתחם הקניות M הדרך ובית חרות. במערב, סאן כביש החוף. המשכנו לאורך הנחל הזורם עד לשפך ליד מכמורת.  החוף החולי והנקי משמש אתר הטלה חשוב לצבי הים. הדרמנו על שפת הים, עד לחוף בית ינאי. בחוף עדיין קיימים שרידי "מזח כפר ויתקין" הישן, שנבנה בתקופת המנדט, כדי לייצא תפוזים ביום ולקלוט מעפילים בלילה.

    ב-20 ביוני 1948 (בדיוק לפני 65 שנים) זמן קצר לאחר הכרזת המדינה, עגנה ליד המזח האנייה אלטלנה, טעונה בנשק ובציוד צבאי, שיועד לאנשי האצ"ל. חלק מהציוד נפרק כאן, למרות התנגדות ממשלת ישראל. הרוחות התלהטו והחלו חילופי יריות בין אנשי האנייה לבין כוחות חטיבת אלכסנדרוני, שתבעו להעביר את הנשק לידיהם. מנחם בגין עלה על האנייה, שהפליגה דרומה. מול חופי תל אביב עלתה "אלטלנה" על "שרטון המעפילים". דוד בן גוריון הורה להפגיז אותה. אחד הפגזים פגע באנייה וגרם לטביעתה. שישה עשר לוחמי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל נהרגו. הפרשה היוותה אבן דרך כואבת בתולדות היישוב ועוררה פולמוס שנמשך שנים רבות לאחר מכן. האירוע נצרב בזיכרון הלאומי כניצוץ שכמעט הדליק מלחמת אחים.

    שלומי, שחר ובני ,נסעו להביא את הרכבים מחדרה. דורון ניר ואנוכי נשארנו לרחצה לילית ולמקלחת חוף מרעננת. הקמנו את האוהלים וחיכינו. החוף המה בני נוער וצעירים. היה זה  ליל יציאת הנוער לחופש הגדול. מנגלים רחשו ומדורות נדלקו בחצאי חביות. סביבנו נבנו עשרות אוהלים וסככות בילוי. החוף הינו גן לאומי. לכן, נעדרה המוזיקה הרועמת ואווירת השאנטי שררה סביב.

    הרעב החל להציק. התכנית המקורית הייתה ללכת לקניון M הדרך הסמוך ולפרק המבורגר פראי עם צ'יפס במוזס או ב- B.B.B . בירור טלפוני העלה כי הנהגים עדיין רחוקים ועייפים וכבר אין להם כוח ללכת למסעדה. דורון, שידוע כאיש המשימות המיוחדות גילה מנהיגות, חזון וחוש נבואי.  

    "לא לדאוג. יהיה פה מנגל, ובשר על האש ועד שיבואו הנהגים הכל יהיה מוכן".

    לא חלפה דקה ומהאוהל השכן התקרב צעיר, ובידיו מנגל עם גחלים רוחשות, מלקחיים ומרית.

    "שמעתי את השיחה שלכם. אתם יכולים להשתמש במנגל שלי. אני כבר סיימתי".

    עוד כמה דקות חלפו ושני נערים הגיחו מהחשיכה, מחזיקים קופסת קרטון.

    "אולי אתם רוצים המבורגרים"?

    עד שהנהגים הגיעו והתקלחו ושתו וישבו לאכול, הופיעה אימא ממסיבת הסיום של כיתה ה' 3 מבית יצחק. בידיה שקית עם לחמניות מרוחות בחומוס ונקניקיות.

    "מקווה שלא הפרענו לכם. בתיאבון".

    נדמה כי מאז פרשת אלטלנה, השתפר מאד מצב העניינים בלילות על החוף בבית ינאי.

    עייפים ושבעים, נרדמנו על החוף כמו תינוקות. מוקדם בבוקר התעוררנו,  מוכנים ליום חדש בשביל. 

    http://cafe.themarker.com/image/2940270/

     

    לקטע השביל הבא :) 

    דרג את התוכן:

      תגובות (95)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/8/13 00:31:
      הייתם בחדרה ולא ידעתי ? (: תודה על הפוסט טיולים היפה ! והתמונות חבל"ז !
        21/7/13 10:58:
      אחאב, כרגיל כתוב יפה...והתמונות נהדרות....במיוחד אהבתי את תמונות בריכת היער.
        13/7/13 09:19:
      מסלול נהדר.. והתמונות פשוט מקסימות - שאפו לצלם.. ולחברים שממשיכים ללכת... סיגל
        12/7/13 19:07:
      תודה על הבאת שבילי ישראל על כל יופייים
        12/7/13 08:22:
      אלה החיים האמיתיים !!!
        6/7/13 14:05:

      צטט: HagitFriedlander 2013-07-05 23:10:57

      השביל תפור בשבילך ואתה תופר בשבילנו פוסטים נהדרים ועשירים...באקליפטוסים בנחל חדרה חושבת שיש את מושבת הקורמרנים הכי גדולה...החניתי את הרכב לצפות בהם ומזל ששמתי מעל ראשי מטריה כי את הרכב לא הכרתי אחרי מספר דקות...תודה אחאב!

      וואללה. בנחל שורק (ליד פלמחים) יש מושבה ענקית. עצי האקליפטוס מלבינים מרוב לשלשת ומתים. 

        6/7/13 14:04:
      יופי של מסלול. אין על המדינה שלנו.
        5/7/13 23:56:
      איזו בריכה מרשימה ראיתם, פשוט קנאת צלמים :) ואת חוף בית ינאי אני קצת מכירה ו...אוהבת מזה שנים, אז כייף שהייתם בו. תודה שוב על עוד טיול מהנה גם אם מעייף ובוצי... :)
        5/7/13 23:10:
      השביל תפור בשבילך ואתה תופר בשבילנו פוסטים נהדרים ועשירים...באקליפטוסים בנחל חדרה חושבת שיש את מושבת הקורמרנים הכי גדולה...החניתי את הרכב לצפות בהם ומזל ששמתי מעל ראשי מטריה כי את הרכב לא הכרתי אחרי מספר דקות...תודה אחאב!
        4/7/13 06:03:
      קטע קליל של השביל. בתקופה העותומנית נודע המזח בנחל אלכסנדר כנמל האבטיחים, עליהם שולם מכס בחרבת סמארה.
      תןדה על ההמלצה המדהימה והמעוררת :)!!
        2/7/13 01:32:
      ממש טיילתי עמכם , קסום ותודה נהניתי מאוד
        1/7/13 19:28:
      אז ככה כמו תמיד חלק מזיעים בטיול וחלק יושבים ומזיעים על המחברת (תנחש מי) וחוץ מזה אין למלוח ריח ולפי מה שקראתי הוא בעיקר גדל באיזורי מדבר או מקומות חמים ליד נחלים. שרית
        1/7/13 02:33:
      כל הכבוד לך, מרתק ומעניין
        30/6/13 10:01:

      אהבה חיוכים ורצון לחוות את הארץ. 

       

        29/6/13 23:56:

      תודה למסע מרתק

       נהנתי מאד

       ושבוע טוב

       סוקראטס

        29/6/13 21:35:

      צטט: נעמה ארז 2013-06-29 18:54:21

      וואו. איזה טיול.
      אגב, בפעם האחרונה שהייתי בבית ינאי (מזמן) חשבתי שיש שם הים הכי יפה בארץ

      ללא ספק אחד החופים המעולים. 

        29/6/13 21:33:

      צטט: ההלך 2013-06-29 14:43:57

      כיף לקרוא. צעצוע גומי שנראה כמו קסטה??? מעניין מי ייצר דבר כזה... ולעניין המלוח - מלוח הוא צמח שגדל בקרקעות מדבריות מנוקזות היטב, לא בחורשות איקליפטוסים על המים... התבלבלה קצת נעמי שמר, או שלא התכוונה לצמח.

       

      מסתבר שיש גרסת מחתרת ל"ריח המלוח" - http://cafe.themarker.com/post/1292947/

       

      וגם גרסה רשמית ואמינה יותר - http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=specie&specie=ATRHAL

       

      כנראה שמול אוהלו יש מרבץ של שיחי מלוח שככל הנראה פורחים ומדיפים ריח מסויים. 

      "הכניסה לקבוצת כנרת. במקום זה חוברים שיחי המלוח הקיפח (Atriplex halimus), הגדלים על מחשוף של סלעי תצורת הלשון ליד אוהלו, לחורשת האקליפטוסים הנטועה על גדות הירדן, לגשר שעל הירדן ולסירות שבמעגן המקומי."

      הנקודה ההיא , נמצאת על שביל ישראל בקטע שעוד לא הלכנו. נושא זה יתברר כשנגיע לשם :) 

        29/6/13 18:54:

      וואו. איזה טיול.
      אגב, בפעם האחרונה שהייתי בבית ינאי (מזמן) חשבתי שיש שם הים הכי יפה בארץ

        29/6/13 14:43:
      כיף לקרוא. צעצוע גומי שנראה כמו קסטה??? מעניין מי ייצר דבר כזה... ולעניין המלוח - מלוח הוא צמח שגדל בקרקעות מדבריות מנוקזות היטב, לא בחורשות איקליפטוסים על המים... התבלבלה קצת נעמי שמר, או שלא התכוונה לצמח.
        29/6/13 08:56:
      קסטת הסלילים מעלה חיוך נוסטלגי. מסלול כייפי. תודה.
        28/6/13 16:05:
      איזה כיף לקרוא אתה מתאר וממחיש ויש מין הרגשה של ריחוף מעל השטח וגימעת היסטוריה נהדר
        27/6/13 19:20:

      צטט: קנולר 2013-06-27 11:30:22

      הפועלים שהובאו ממצרים לייבש ביצות הם תושבי ג'יסר א זרקא של היום שהיום הישוב כבר קטן עליהם , הם אינם מתקבלים לישובים ערביים סמוכים, אינם בונים לגובה, אין להם שטחים להתרחב אליהם, והפתרון שנמצא להרחיב את אדמותיהם, הוא באמצעות העברת אדמות ממושב בית חנניה הסמוך. 
      נכון מאד. 

      סיפור ג'סר א זרקא - בפוסט ההוא - 

        27/6/13 19:17:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-06-27 14:59:30

      פוסט נחמד, אם כי הפעם זה קטע שאני אישית הייתי פוסחת עליו. ("סיבות אישיות"). אגב יש ריח מלוח - בעיקר מול ים ממש, או אוקיאנוס, ובייחוד בחורף. יצא לכם ליל ירח מיוחד, בשחר העוקב נדהמתי מהלבנה ש"נשארה", ענקית ובוהקת. בענין הרכבת, במקומות רבים בארץ תואי הרכבת בעייתי. פעם נתקעתי במכוניתי כמעט מול רכבת שהופיעה ביעף וללא התראה. ברחתי מהאוטו ומה עשו אנשי הרכבת? צילמו. ברררר. ***

      מויקיפדיה - 

      מַלּוּחַ (שם מדעי Atriplex) הוא סוג של שיח בעל פרחים, הצומח לרוב באדמות יבשות ומלוחות, כגון מדבריות. קיימים בין 100 ל-200 מינים של מלוח בתפוצה עולמית.

      עלי המלוח בשרניים ובעלי שפה פשוטה. צבע העלים לעתים אדום ורדרד או לבן, אך ברוב המינים הוא ירוק-אפרפר. טעם העלים מלוח. הפרחים ירוקים וזעירים.

      המלוח מוזכר גם במקרא, בספר איוב:

      "הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם"

      Cquote1.svg– איוב ל', ד'

        27/6/13 19:14:

      צטט: אלכסנדר הגדול 2013-06-26 22:09:24

      מקסים הטיול הזה. מעניין איך צמחה לה אגדת האקקליפטוסים מייבשי הביצות. זה היה דור של צ'יזבאטים. בערך כמו "טוב למות בעד ארצנו". עניין הרכבת יובא בפני הגורמים הנכונים..

      זו לא אגדה. באמת חשבו שהאקליפטוסים יעזרו. גם את החולה ייבשו לצרכים מסויימים והתחרטו. 

      פוסט נחמד, אם כי הפעם זה קטע שאני אישית הייתי פוסחת עליו. ("סיבות אישיות"). אגב יש ריח מלוח - בעיקר מול ים ממש, או אוקיאנוס, ובייחוד בחורף. יצא לכם ליל ירח מיוחד, בשחר העוקב נדהמתי מהלבנה ש"נשארה", ענקית ובוהקת. בענין הרכבת, במקומות רבים בארץ תואי הרכבת בעייתי. פעם נתקעתי במכוניתי כמעט מול רכבת שהופיעה ביעף וללא התראה. ברחתי מהאוטו ומה עשו אנשי הרכבת? צילמו. ברררר. ***
        27/6/13 14:29:
      איזה יופי
        27/6/13 14:25:
      גם נופים, גם קצת הסטוריה, וחוויות כמובן - כיף לטייל איתכם.
        27/6/13 11:52:
      נפלא.
        27/6/13 11:31:
      נ.ב עיקר שכחתי - טיול נהדר. וישראלים יפים שחלקו את פיתם, ואת בשרם. אותי זה ריגש.
        27/6/13 11:30:
      הפועלים שהובאו ממצרים לייבש ביצות הם תושבי ג'יסר א זרקא של היום שהיום הישוב כבר קטן עליהם , הם אינם מתקבלים לישובים ערביים סמוכים, אינם בונים לגובה, אין להם שטחים להתרחב אליהם, והפתרון שנמצא להרחיב את אדמותיהם, הוא באמצעות העברת אדמות ממושב בית חנניה הסמוך.
        26/6/13 23:06:
      יופי של סיפור דרך, נשמע אחלה קטע. וסיום בים זה תמיד טוב
        26/6/13 22:59:
      פוסט מדהים מתובל בהמון נופים של ארץ ישראל היפה והטובה שאפו
        26/6/13 22:55:
      תודה אחאב על הטיול המקסים .
        26/6/13 22:09:
      מקסים הטיול הזה. מעניין איך צמחה לה אגדת האקקליפטוסים מייבשי הביצות. זה היה דור של צ'יזבאטים. בערך כמו "טוב למות בעד ארצנו". עניין הרכבת יובא בפני הגורמים הנכונים..
        26/6/13 20:00:
      יופיי של טיול תהנה לך ככה תמיד
        26/6/13 19:36:
      יופי של מסלול ותמונות!
        26/6/13 19:11:

      יופי של תמונות, נראה אחלה טיול!!! תמשיך לעשות חיים!

        26/6/13 19:07:
      אתה מ ביא את אהבת הארץ בצורה מרתקת. תודה.
        26/6/13 19:06:
      נראה אחלה מעניין מי היה מוכן לותר ולהגיע עם המכונית רק לסוף .
        26/6/13 18:13:
      לצערי אני יכול רק לראות אחרים מטיילים דרך המסך ואני מטייל אתם במקלדת...תודה אחאב.
        26/6/13 16:25:
      תודה :-)
        26/6/13 16:09:

      צטט: דן ספרי 2013-06-25 23:59:38

      בעיניי הטיול הזה מקסים ומרתק. היה מעניין לשמוע ממך פרקי היסטוריה, וגם חידשת לי לגבי הבריכה הזו, שממש לא ידעתי על קיומה... גם התמונות שצירםת יפות וממחישות את דבריך...

      תודה:)   אני אוהב ללמוד, על מה דורכות הרגליים.

        26/6/13 15:58:

      צטט: רומפיפיה 2013-06-26 15:09:14

      חחחחח ועוד איך השתפרו הלילות על חוף בית ינאי.

      חבל שלא עצרתם בחדרה לקפה חם.....או מים קרים.

      אגב, לפני כשלושים שנה, הייתי שותפה בעל כורחי

      למעשה עוקץ ענק.. איש צעיר שרק השתחרר

      הכין תכניות של מגרשים.. יצא לצרפת ומכר

      להמוני יהודים כמה מאות מגרשים של ביצת עטא.

      הכל עם תכניות מוכנות וחתימות מזוייפות.

      אני העברתי את המגרשים על שם הקונים ו

      זאת על פי יפויי כח....שנחתמו בפני הקונסול הישראלי בפריז.

      כעבור איזה עשר שנים היגעו כמה צרפתים

      עם מהנדס שלהם כדי לתכנן את שכונת הוילות....

      אוחחח איזו שערוריה פרצה אז....

      כיום כל אלה בעלים בחלק יחסי שלהם  בבביצה.....

      תמיד ידעתי שיש לך איזה צד קרימינלי ...:) 

        26/6/13 15:41:
      נהנתי מאוד מהטיול הוירטואלי ..התמונות .. והפוסט היפה שכתבת :-)
        26/6/13 15:09:

      חחחחח ועוד איך השתפרו הלילות על חוף בית ינאי.

      חבל שלא עצרתם בחדרה לקפה חם.....או מים קרים.

      אגב, לפני כשלושים שנה, הייתי שותפה בעל כורחי

      למעשה עוקץ ענק.. איש צעיר שרק השתחרר

      הכין תכניות של מגרשים.. יצא לצרפת ומכר

      להמוני יהודים כמה מאות מגרשים של ביצת עטא.

      הכל עם תכניות מוכנות וחתימות מזוייפות.

      אני העברתי את המגרשים על שם הקונים ו

      זאת על פי יפויי כח....שנחתמו בפני הקונסול הישראלי בפריז.

      כעבור איזה עשר שנים היגעו כמה צרפתים

      עם מהנדס שלהם כדי לתכנן את שכונת הוילות....

      אוחחח איזו שערוריה פרצה אז....

      כיום כל אלה בעלים בחלק יחסי שלהם  בבביצה.....

        26/6/13 14:18:
      יפה מאד!
        26/6/13 14:02:

      צטט: אביבי32 2013-06-26 13:02:30

      שלוב יפה של נוף והסטוריה , מה שמפתיע ,שהצעירים שחגגו את סיום הלמודים לא הציעו לכם כוסית ויסקי....

      וויסקי לא חסר לנו. מה גם שהאוירה הייתה שונה. 

        26/6/13 13:57:
      כיף לטייל אתך גם אם זה רק דרך התמונות והמילים ...מחכה להמשך ...
        26/6/13 13:02:
      שלוב יפה של נוף והסטוריה , מה שמפתיע ,שהצעירים שחגגו את סיום הלמודים לא הציעו לכם כוסית ויסקי....
        26/6/13 12:25:

      צטט: טומבוי 2013-06-26 11:58:13

      וואו... איך את מציג את מחוז ילדותי... (מכמורת)... אהבתי את הדרך בה אתה רואה את הדברים... ובמיוחד ההומור החבוי פה ושם

      תודה. מישהו מבין את ההומור שלי :) 

        26/6/13 12:02:
      קשה בחופשה - קל בבית!
        26/6/13 11:58:
      וואו... איך את מציג את מחוז ילדותי... (מכמורת)... אהבתי את הדרך בה אתה רואה את הדברים... ובמיוחד ההומור החבוי פה ושם
        26/6/13 11:45:
      טיול קצר ומעניין.:}הברכה ביצה מרהיבה.:} יפה הסיום בחוף בית ינאי.:} (אלטלנה זה זכרון מתמשך.) נהדר תודה.:-)
        26/6/13 10:36:
      אקרא בעיון. טרם הספיקותי:) מתי אתה יוצא שוב לסיור זהה???
        26/6/13 09:45:

      איזה כיף של טיול, עשיר בהיסטוריה על כל האזור, תודה לך אחאב על השיתוף, סופ"ש מהנהצוחק

        26/6/13 08:23:
      עוד שיעור מ(ע)אלף בידיעת הארץ, תודה)
        26/6/13 07:56:

      צטט: עצבן 2013-06-25 23:10:41

      היינו בברכה הזאת לפני 3 חדשים - והיה קשה להאמין - המים הגיעו לאקליפטוסים עד הברכיים (אפשר לראות על פי התמונה שלך עד לאן המפלס הגיע). הברכה פלשה לשדות הסמוכים ולא היה שום אפשרות להקיף אותה מדרום. במזרח היא הגיעה לכביש 4 (כמעט עד אזור התעשייה). רק היו חסרים כמה תנינים.

      מתאימה גם לג'מוסים והיפופוטמים...

        26/6/13 07:54:

      צטט: קביאר 2013-06-25 21:43:41

      קודם כל ולפני שאשכח למלוח יש ריח של מים. זה בדוק ולא צריך בשביל זה שום שיר ושנית, איזה שפויים אתם. להתחיל טיול בשעה חמש אחר הצהרים. תענוג. לפחות אפשר לישון כמו בני אדם

      לא הייתי בונה על השפיות...:) 

        26/6/13 07:53:

      צטט: נערת ליווי 2013-06-25 20:59:54

      התמונות של בריכת היער שהיתה אז רק שלולית וכל מה שקורה בתוכה ומעליה מרהיבות.

      והקסטה שבכלל בעצם היא קלטת זכרונות :) נהדר. יופי של טיול.

      בוקר טוב ותודה על הארת הקסטה..:) 

        26/6/13 07:38:
      איזה כיף של טיול ועוד יותר כיף - לקרוא! רק הגברים מטיילים?
        26/6/13 07:30:
      מעניין כתמיד - תודה
        26/6/13 06:46:
      כמו תמיד כיף לטייל אתך ועוד במקומות שגם אני מכיר היטב.*
        26/6/13 06:39:
      נפלא!!! תודה אחאב :))
        26/6/13 05:40:
      יופי של טיול וכתיבה
        26/6/13 04:58:
      *יופי של מסלול
        26/6/13 02:31:
      מקסים
        26/6/13 01:05:
      איזה יופי של טיול עם סוף מפתיע...
        26/6/13 00:45:

      טיול מקסים , הפרקים בהיסטוריה  העשירו וצילומי המים נפלאים :)

        26/6/13 00:11:

      אחאב חברי נשיקה

      התמוגגתי לקרוא אותך והתמונות מקסימות

      אהבתי מאוד את עצי האלון

      מחכה להמשך.....

      * ליל מנוחה ולמחרת יום חדש בשביל (-:

        25/6/13 23:59:
      בעיניי הטיול הזה מקסים ומרתק. היה מעניין לשמוע ממך פרקי היסטוריה, וגם חידשת לי לגבי הבריכה הזו, שממש לא ידעתי על קיומה... גם התמונות שצירםת יפות וממחישות את דבריך...
        25/6/13 23:53:
      יפה יפה!
        25/6/13 23:50:

      אחאב,זו ההדרכה שאתה צריך לעשות ביומיום ולא...:-)

        25/6/13 23:27:
      מזג אויר חם ולח - מקשה על הצעידה, הבריכה נהדרת חבל שלא נותרו יותר עצי אלון עם צל רחב. תודה על השיתוף במסלול
        25/6/13 23:10:
      היינו בברכה הזאת לפני 3 חדשים - והיה קשה להאמין - המים הגיעו לאקליפטוסים עד הברכיים (אפשר לראות על פי התמונה שלך עד לאן המפלס הגיע). הברכה פלשה לשדות הסמוכים ולא היה שום אפשרות להקיף אותה מדרום. במזרח היא הגיעה לכביש 4 (כמעט עד אזור התעשייה). רק היו חסרים כמה תנינים.
        25/6/13 23:08:
      אין מילים................
        25/6/13 23:02:
      איזה יופי
        25/6/13 22:44:

      סחטיין.

      אתה מצמצם פערים בקצב.

        25/6/13 22:34:
      פוסט שהגיע מחדרה לגדרה.. (שני יישובים שנוטים להזכיר לא פעם בכפיפה אחת) מעניין שגדרה (מקום מושבי) הוקמה כשבע שנים לפני חדרה.. 1884 .. ולעצם הטיול.. מעניין במיוחד בריכת היער.. שנראית כאילו נלקחה ממחוזות צפוניים יותר של כדורינו.. תודה
        25/6/13 22:16:
      זה יופי, זה
        25/6/13 21:57:
      מעריצה ומקנאה. איזה יופי. תודה
        25/6/13 21:54:
      כל פוסט שלך מעשיר אותי בידע, אתה כותב נפלא, טיוליך מרתקים והתמונות מדהימות. תודה אחאב, אהבתי מאוד ♥
        25/6/13 21:51:
      טיול מקסים. תודה על השיתוף
        25/6/13 21:43:
      קודם כל ולפני שאשכח למלוח יש ריח של מים. זה בדוק ולא צריך בשביל זה שום שיר ושנית, איזה שפויים אתם. להתחיל טיול בשעה חמש אחר הצהרים. תענוג. לפחות אפשר לישון כמו בני אדם
        25/6/13 21:37:
      שיעור מרתק בהיסטוריה, מסלול ותמונות יפות , אשמח לעשות את הטיול הזה בהזדמנות ראשונה- תודה :)
        25/6/13 21:35:
      כל כך פעם אחרי שאני נכנס לפוסטים שלך על שביל ישראל אני מבטיח לעצמי שאקח מסלול דרומי. יש לי כושר טוב להליכה וגם ריצה ואיכשהו לא מוצא פרטנרים ומתקשה להתאים עצמי לשעות. בקיצור תירוצים, תירוצים. אבל אעשה זאת
        25/6/13 21:17:
      מרתק ועשיר.
        25/6/13 21:17:
      יופי של מסלול, וגם התמונות נפלאות. תודה חברי:)
        25/6/13 21:07:
      שאפו ! איזה יופי :-)
        25/6/13 20:59:

      התמונות של בריכת היער שהיתה אז רק שלולית וכל מה שקורה בתוכה ומעליה מרהיבות.

      והקסטה שבכלל בעצם היא קלטת זכרונות :) נהדר. יופי של טיול.

        25/6/13 20:59:
      איזה כיף :) כל הכבוד
        25/6/13 20:56:
      גם מי שאינו יודע לקרוא ייהנה מחוית הטיול עם התמונות הנהדרות
        25/6/13 20:49:
      גם אני נהנתי לטייל איתכם
      יופי של טיול. כתוב מעניין וקולח
        25/6/13 20:26:
      אחאב רשומה נפלאה תמונות מדהימות כייף לטייל איתך - אני רוצה גם :)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין