כותרות TheMarker >
    ';

    זריקת הרגעה

    8 תגובות   יום רביעי, 26/6/13, 01:21

    כל כך הרבה זריקות הרגעה קבלתי בחיי,

    אבל את הראשונה קשה מאד לשכוח.

     

    את הראשונה שבהן קבלתי כשהגעתי לבית החולים הפסיכיאטרי

    בטירת כרמל לאשפוז הראשון.

    הייתי נסער מכל הסיטואציה הלא מוכרת ופשוט פחדתי מהלא-נודע.

    הזהירו אותי שאחטוף זריקה אם אמשיך להתנגד וכך אכן היה.

     

    קצת אחרי הזריקה משהשפעתה לא פעלה מהר כמצופה

    קשרו אותי ברצועות עור למיטה בחדר בידוד אי שם במחלקת המיון.

    האמת שפשוט פחדתי וכדי לא לחשוב על הסיטואציה אליה נקלעתי

    התחלתי לשיר ולא סתם לשיר אלא מכל הרפרטואר העשיר

    של זוהר ארגוב ז"ל.כן,גם שירי דיכאון ועצב ואט אט

    הגיעו למיטתי אחים ואחיות מהמיון לראות מי שר בקול כזה גבוה וערב.

     

    מכל השירים שרתי הכי הרבה את "עד מתי אלוהיי" שכה אהבתי.

    באהבה לזוהר הדביק אותי אבי המנוח,שגם ראה אותו פעם באייטיז

    בהופעה ודאג לי לחתימה עם הקדשה ממלך המוזיקה המזרחית.

     

    המשכתי לשיר וכנראה שההתעלמות שלי מהכבילה למיטה

    ושירתי שהיתה די ערבה הביאו להחלטה לשחרר אותי אחרי כחצי שעה או

    קצת יותר של קשירה.אולי הגזמתי בזמן וזה היה אפילו שעה כי שרתי די הרבה שירים.

     

    בסוף שחררו אותי ולקחו אותי לחדר אוכל ונתנו לי לאכול כמה פרוסות לחם עם עגבניה וגבינה

    וגם מיץ פטל.נרגעתי כבמטה קסם ואחרי האוכל קלטו אותי למחלקה שבה מאשפזים מי שמגיע

    לאשפוז ראשון.היו מאושפזים אתי לא מעט טיפוסים ולצערי,נודע לי אחרי כמה שנים שאחד מחבריי לאשפוז

    הראשון התאבד בחו"ל לאחר אהבה נכזבת.

     

    מקדיש את השיר של זוהר ארגוב "עד מתי אלוהיי",שכתב עוזי חיטמן ז"ל

    הגדול  מכולם ללחן תורכי לאבי עליו השלום.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/6/13 17:00:

       

      נחמה,אני אכן במקום אחר,

      אבל אירועים כאלו מותירים צלקות בנפש...

       

      תודה לך,

      משמח לראותך שוב בבלוג!

       

      צטט: הקשתית 2013-06-27 23:09:24

      לא פשוט להיזכר בזיכרונות הללו וכל שכן האומץ לשתף אותנו...והעיקר שכיום אתה במקום אחר :)
        28/6/13 16:59:

      בדיוק לזה התכוונתי מיטל,

      תודה לך!

       

      צטט: remei 2013-06-26 21:45:23

      חירות כבולה. נק' מבט חשובה
        28/6/13 16:59:

      אכן כך נעמה,

      תודה לך!

       

      צטט: naama666 2013-06-26 15:47:01

      עצוב מאוד :-(
        28/6/13 16:58:

      קשה גם לחשוף זאת,

      לפחות אני שר.

       

      תודה רבה מיכל!

       

      צטט: צ'ילי מתוק 2013-06-26 15:35:51

      קשה לקרוא שעברת את כל זה... טוב שיש לך את השירה :))
        27/6/13 23:09:
      לא פשוט להיזכר בזיכרונות הללו וכל שכן האומץ לשתף אותנו...והעיקר שכיום אתה במקום אחר :)
        26/6/13 21:45:
      חירות כבולה. נק' מבט חשובה
        26/6/13 15:47:
      עצוב מאוד :-(
        26/6/13 15:35:
      קשה לקרוא שעברת את כל זה... טוב שיש לך את השירה :))

      ארכיון

      פרופיל

      דו-קוטבי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין