כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Caferazam-דודי רצםדודי רצםכמו-אלזה (הלביאה)

    דודי רצם

    ציורים ,צילום מקורי, אמירות , אקטואליה ,קוריוזים, מוזיקה ועוד...

    פוסטים פופולאריים

    פוסטים אחרונים

    כמו-אלזה (הלביאה)

    כמו-אלזה (הלביאה)

    ‎16

    תכנים אישיים  גירושין, פרק ב, יחסים/זוגיות/אהבה

    30 תגובות   יום רביעי, 26/6/13, 14:54

    כמו -"אלזה"/ דודי רצם.
    והיא כציפור גדולה עומדת ותוהה
    נושאת על גבה חטוטרת משפחתה 
    חסרת מעוף- עירומה ובלי נוצות.
    חשה חסרת נשיות, בלויה ומבוזה 
    רקדה למנגינת ליבו ולמען גוזליה
    והוא-נשאר בשלו,למרות זעקותיה.

    חלפו השנים נשכחו הרגשות.
    אזרה אומץ לעמוד על רצונה,
    לא עוד אישה כנועה...
    בחותמת הכתובה נכנע הוא לחוקה.
    הכלוב נפתח,אוויר צלול חדר לנשמה. 

    רצה לשדות אל המרחבים הגדולים,
    הנה היא שומעת ציוצים מרהיבים
    ופרפרים עפים מעל לפרחים
    נתנו סימן לחושיה לחדש מצברים. 

    ינקה את כוחה מדמה הכחול,
    מציפור כלואה, הפכה ללביאה.
    בעין פקוחה ומנוסה מביטה בסביבה 
    לשמר על חירותה- זאת משימתה.

    בטחה בכתיבתי ובמכחולי
    קיבלה לדרכה את ברכתי,
    ציירתי את שרצתה-אור נר בידה.
    כי "לחופש נולדה".

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/7/13 07:31:

      צטט: שרה בכור 2013-07-02 01:23:38

      המעבר מציפור כלואה ללביאה כדימוי אהבתי, כתהליך אנושי אמיתי פחות
      שרה,הדימויים מאפשרים לנו להאמין ולקוות ע"י שימוש בהם כסוגסטיה, בדרך זו לפעמיים אנו נעשים  שבויים לדימוים מתוך רצון עז לשינוי...   מסכים לדבריך שבתהליך האנושי הדברים אחרת...
      תודה לתגובתך. 

       

        2/7/13 01:23:
      המעבר מציפור כלואה ללביאה כדימוי אהבתי, כתהליך אנושי אמיתי פחות
        28/6/13 00:07:

      צטט: HagitFriedlander 2013-06-27 23:29:37

      צטט: razam-דודי רצם 2013-06-27 15:21:51

      צטט: HagitFriedlander 2013-06-27 08:03:03

      יופי...וחוץ מזה אני מאד שמחה שהתבוננתי תחילה בציור ללא השיר לנסות לראות מה הוא מספר לי... מעניין אותי מה קדם למה, השיר או הציור...
      חגית יקרה, אני שמח שאהבת.
      הציור והשיר הם  תאומים שנולדו אחד אחרי השני בהפרשי זמן  שונים...לפי חוקי טבע והזמן באמנות.
      שניהם  הגיחו לעולם לאחר שנחשפו וקיבלו  ממני במה לתודעת חברים והציבור.
      ואותי חגית, מעניין לאן ל קח אותך הציור בלבד?
      תודה לתגובתך.

       

      כשהתבוננתי תחילה בציור ,דודי, ראיתי אישה לא צעירה...מלאה כרימון...ראיתי שיש קשר הדוק בין מחשבותיה לבין דיבורה...(ספירלה כפולה) והיא משרבבת ראשה מחוץ לגופה, עינה פקוחה לרווחה לראות עולם ולמרות כובד חייה , שדיה, יש בה קלילות, גמישות יוצאת דופן. פרפר עדין מציץ מרגלה האחת ...ציפור טרף חזקה ברגלה השניה, היא עצמה מחזיקה באור הנר שיאיר את דרכה ליתר ביטחון ונראה שהיא מוכנה להמראה...משהו בבטן שלה לא ממש ברור, כמו סוד שהיא שומרת...הערכתי שהרעיון  כבר היה בתוכך, כתבת את המילים ונתת להן ביטוי בציור...זהו


      חגית,ראשית תודה לתגובתך החוזרת,כל כך יפה ראית את האיור, תיארת כמעט כל.
      לפעמיים כשיש לי משהו בבטן ואני לא יודע איך להוציאו...לרוב- "שתיקתי רועמת".
      אני מחכה לשעת כושר ואז זה מתפוצץ בבת אחת!
      המילים  היו השלב הראשון בו ניהלתי את הדיאלוג עם האישה עליה נכתב וצויר בשנת 2011, וכשאני לבד עם עפרוני הדיאלוג שהיה עולה לבלוג-ציור עם המקרא  שהם מוטיבים חשובים בציורי ועמם אני מזוהה לכולם בהעברת מסרים.

      החשיפה לציבור הרחב יכולה לקחת פרק זמן רב יותר, מסיבות הנעוצות בי אישית. 

      לגבי האישה אם את רוצה לדעת,עד כמה שאני יודע עליה משמועות, היא נמצאת במערכת זוגיות חדשה .

      כמו -"אלזה".

       

        27/6/13 23:35:

      צטט: אבגי-כהן 2013-06-27 22:25:18

      התגעגענו:)
      גם אני התגעגעתי חיוך
        27/6/13 23:29:

      צטט: razam-דודי רצם 2013-06-27 15:21:51

      צטט: HagitFriedlander 2013-06-27 08:03:03

      יופי...וחוץ מזה אני מאד שמחה שהתבוננתי תחילה בציור ללא השיר לנסות לראות מה הוא מספר לי... מעניין אותי מה קדם למה, השיר או הציור...
      חגית יקרה, אני שמח שאהבת.
      הציור והשיר הם  תאומים שנולדו אחד אחרי השני בהפרשי זמן  שונים...לפי חוקי טבע והזמן באמנות.
      שניהם  הגיחו לעולם לאחר שנחשפו וקיבלו  ממני במה לתודעת חברים והציבור.
      ואותי חגית, מעניין לאן ל קח אותך הציור בלבד?
      תודה לתגובתך.

       

      כשהתבוננתי תחילה בציור ,דודי, ראיתי אישה לא צעירה...מלאה כרימון...ראיתי שיש קשר הדוק בין מחשבותיה לבין דיבורה...(ספירלה כפולה) והיא משרבבת ראשה מחוץ לגופה, עינה פקוחה לרווחה לראות עולם ולמרות כובד חייה , שדיה, יש בה קלילות, גמישות יוצאת דופן. פרפר עדין מציץ מרגלה האחת ...ציפור טרף חזקה ברגלה השניה, היא עצמה מחזיקה באור הנר שיאיר את דרכה ליתר ביטחון ונראה שהיא מוכנה להמראה...משהו בבטן שלה לא ממש ברור, כמו סוד שהיא שומרת...הערכתי שהרעיון  כבר היה בתוכך, כתבת את המילים ונתת להן ביטוי בציור...זהו

        27/6/13 23:28:

      צטט: דוקטורלאה 2013-06-27 22:18:27

      אהבתי את האיור. כאשר קראתי את שורות השיר, היה לי קשה לקבלו. הסיבה היא בת השכנים שהתחתנה רע והתגרשה גרוע. והוא עושה לה כפי שהאמהות שלנו אמרו "את המוות" וכל עורכי הדין, וכל המזומנים שתקעו לידיהם לא מצליחים לשנות את רוע הגזירה. ובאמצע, ילד מקסים שאני משוכנעת כי ילך לאיבוד. וזה כואב לי מאד.
      לאה יקרה,שמחתי שאהבת  את האיור.
      כל נושא הגירושין העיסוק בו לא נעים..אני מאמין שכל אחד חווה זאת בדרך זו או אחרת אם זה אישי או לקרובים...
      בגירושין ישנם שני צדדים למטבע... ואני התייחסתי במקרה הספציפי לצד הנפגעת העיקרית -"האישה". 
      התהליך כואב בעיקר כשיש ילדים ברקע כפי שציינת על שכנתך.
      גירושין זה תעשייה  של כסף והמנצחים הגדולים הם עורכי דין.
      ואת דעתי על עורכי דין תמיד אמרתי:" להתגרש מהם קודם"...
      תודה לך.
        27/6/13 22:25:
      התגעגענו:)
        27/6/13 22:18:
      אהבתי את האיור. כאשר קראתי את שורות השיר, היה לי קשה לקבלו. הסיבה היא בת השכנים שהתחתנה רע והתגרשה גרוע. והוא עושה לה כפי שהאמהות שלנו אמרו "את המוות" וכל עורכי הדין, וכל המזומנים שתקעו לידיהם לא מצליחים לשנות את רוע הגזירה. ובאמצע, ילד מקסים שאני משוכנעת כי ילך לאיבוד. וזה כואב לי מאד.
        27/6/13 16:07:

      צטט: razam-דודי רצם 2013-06-27 15:35:05

      צטט: debie30 2013-06-27 08:17:38

      תנועה רחבה של פתיחות וחופש, של קבלה בתוך מה שנראה כפנים יש מרחבי נוף והעין צופה לאי שם אל החופש האינסופי.
      אני אוהב תמיד את האופטימיות שאת רואה בכל דבר... והעין שלי  צופה גם  בעבודותיך היפות.
      תודה דבורה לתגובתך.

       

        27/6/13 16:05:

      צטט: דליהו 2013-06-27 11:26:09

      הציור מאוד יפה דודי.:} אקרובטי.:}
      תודה דליה, שמח שאהבת את הציור.
      אקרובטי זה מעניין...
      שבת שלום לך.

       

        27/6/13 16:03:

      צטט: נורית-ארט 2013-06-27 10:49:42

      יופי.
      תודה נורית, מזמן לא דיברנו חיוך

       

        27/6/13 16:01:

      צטט: נעה אל-יגון 2013-06-27 10:14:58

      נהדר, ורגיש כהרגלך
      אבל אתה יודע
      החטוטרת תמיד תזכיר את העבר לרגעים
      למרות החופש המופלא.
      צריך למצוא כירורג פלסטי

      מוצלח ורגיש

      להסרת החטוטרת

       

      נעה יקרה, גם אם נמצא מומחה גדול בעל שם עולמי לא יצליח למחוק חטוטרת פנימית...אך ישנו טיפול טבעי וקל יותר והוא נקרא "זמן ודמיון".

      צריך פשוט  לדמיין את השלב הראשון שהוא חשוב בטיפול- שהייה במים,שם המשקל לא משפיע ומקל על תנועות הגוף והנפש. (מי כמוך יודע את דרך הטיפול בהידרותרפיה)...ולאחר מכן לנסות ללמוד לחיות עם הצל בשלום, אך בו זמנית לדעת להיזהר ממנו כמו מאש... אחרת הוא יופיע שוב רק בשינוי  אדרת.

      אני שמח שאת כבר מכירה אותי לעומק ואת רגשותיי. 

      שבת קסומה לך חברתי.

       

        27/6/13 15:36:

      צטט: א ח א ב 2013-06-27 08:36:36

      מציפור כלואה, הפכה ללביאה. נהדר :)
      גם אני אהבתי חיוך

       

        27/6/13 15:21:

      צטט: HagitFriedlander 2013-06-27 08:03:03

      יופי...וחוץ מזה אני מאד שמחה שהתבוננתי תחילה בציור ללא השיר לנסות לראות מה הוא מספר לי... מעניין אותי מה קדם למה, השיר או הציור...
      חגית יקרה, אני שמח שאהבת.
      הציור והשיר הם  תאומים שנולדו אחד אחרי השני בהפרשי זמן  שונים...לפי חוקי טבע והזמן באמנות.
      שניהם  הגיחו לעולם לאחר שנחשפו וקיבלו  ממני במה לתודעת חברים והציבור.
      ואותי חגית, מעניין לאן ל קח אותך הציור בלבד?
      תודה לתגובתך.

       

        27/6/13 14:02:

      צטט: ג.ע. 2 2013-06-27 00:52:01

      כל הכבוד. שיר יפה וגם הציור ממש מתחבר. אני רואה בציור כאילו האישה אפילו רוקדת את החופש שלה, היא ממש בתנועה של ריקוד, והפרפרים, כמו בשיר עפים סביבה - מבשרים את החופש שיהיה לה לעוף לאן שרק תרצה ותוכל. ממש כמו חיוש, גם אני רואה בחלק התחתון את הציפור שהיא היתה, זו שנשענה עליה עד כאן, ובחלק העליון את הציפור המשוחררת שהיא עכשיו, הציפור היכולה לעוף - כמשל כמובן, וכמובן הנר המאיר את הדרך החדשה. כמו תמיד אצלך, גם כאן, ניתן לראות את הרגש שלך לאנשים בסביבה ולמה שעובר עליהן, רגש שמפעיל אותך לכתוב ולצייר - וזה ראוי מאוד לציון, כי ברוב המקרים אנשים כותבים על מה שעובר עליהם ופחות כותבים על ועבור זולתם. כל הכבוד.

      ג.ע.2  יקרה,את  ראית את התנועה הקלילה של הגיבורה אחרי יובש של מוזיקה בחייה ובהעדר תנועה חופשית שהוגבלה לא מרצונן.
       השיר נכתב עבורה ועבור אחרות כפי שכתבתי לחיוש.
      ג.ע.2,בשל היותי עובד עם ציבור,מטבע הדברים אני נחשף ומעורב ולפעמיים בעל כורחי לשמוע על בעיות של אחרים.
      אין לי פתרונות! אך יש לי אוזן קשבת.
      מכוון שחונכתי לאהבת אדם, הציור והכתיבה הפכו  לכלים בו אני יכול להעביר את מסריי לתודעת הציבור,
      תודה רבה לתגובתך..

       

        27/6/13 13:34:

      צטט: * חיוש * 2013-06-27 00:34:02

      דודי חברי נשיקה

      ווואאוו שאפו על הכתיבה

      הצלחת להעביר לנו במספר שורות  חיים ושינוי אצל אותה גברת

      אשר בטחה בכתיבתך ובמיכחולך

      מאישה הכורעת תחת הנטל ותחת מרותו

      לאישה ( עוברת לציור) ססגונית, חופשיה בנפשה וגם בגופה

      " רצה לשדות אל המרחבים הגדולים" = גם בנישמתה ( תרתי משמע)

      ממש רקדה לה על מדרגות הרבנות..... (-:

      לגבי אותו נר בידה - פעם כתבתי לך באחד הציורים

      שנר זקוק לחמצן וכשהוא בוער - זה סימן של חיים

      הנר מעיר ומגרש את החושך = מאיר את הנשמה שהיתה שרויה בעצב

      את הציפור בתחתית אני רואה בשתי צורות

      כמו שכתבת "ציפור כלואה"........ - רמוסה בעבר

      ואפשר גם במקום רגליים אולי כנפי הציפור? המסמלת חופש ודרור בהווה ובעתיד...

       

      אהבתי מאוד את הראש הציבעוני והעין הגדולה

      ומיד הירהרתי במילים " תאווה לעיניים"

      העולם (אחרי השיחרור)  עבורה - תאווה לעיניים

      ((((((-: כתבתי ארוך, סורי

       

      בדיוק כמו הגברת בציור חשתי ביום הגירושים שלי,

      ( אם תבחין בתמונת הפרופיל שלי בחולצה יש פרפר)קריצה

      * כוכב אהבה והערצה לכישרונך


      תגובתך כה מושקת לשיר ולציור שזה הבעיר את  הנר להאיר את מילותיך הנפלאות.

      חיוש,נתת ניתוח מבריק על הגיבורה שבשיר אשר למדה על בשרה את אמנות שבחיים שלא בדרך הקלה...

      השיר והציור נגע ברבים והוא כשופר לאחרות שנמצאות בתוך הקלחת... המסר! לתת להן להאמין שיש חיים אחרים  טובים  אחרי...

      ומילותיך... הן תאווה לעניים.

      תודה אישה יקרה.




       

        27/6/13 11:26:
      הציור מאוד יפה דודי.:} אקרובטי.:}
        27/6/13 10:49:
      יופי.
        27/6/13 10:14:

      נהדר, ורגיש כהרגלך
      אבל אתה יודע
      החטוטרת תמיד תזכיר את העבר לרגעים
      למרות החופש המופלא.
      צריך למצוא כירורג פלסטי

      מוצלח ורגיש

      להסרת החטוטרת

        27/6/13 08:36:
      מציפור כלואה, הפכה ללביאה. נהדר :)
        27/6/13 08:17:
      תנועה רחבה של פתיחות וחופש, של קבלה בתוך מה שנראה כפנים יש מרחבי נוף והעין צופה לאי שם אל החופש האינסופי.
        27/6/13 08:03:
      יופי...וחוץ מזה אני מאד שמחה שהתבוננתי תחילה בציור ללא השיר לנסות לראות מה הוא מספר לי... מעניין אותי מה קדם למה, השיר או הציור...
        27/6/13 00:52:
      כל הכבוד. שיר יפה וגם הציור ממש מתחבר. אני רואה בציור כאילו האישה אפילו רוקדת את החופש שלה, היא ממש בתנועה של ריקוד, והפרפרים, כמו בשיר עפים סביבה - מבשרים את החופש שיהיה לה לעוף לאן שרק תרצה ותוכל. ממש כמו חיוש, גם אני רואה בחלק התחתון את הציפור שהיא היתה, זו שנשענה עליה עד כאן, ובחלק העליון את הציפור המשוחררת שהיא עכשיו, הציפור היכולה לעוף - כמשל כמובן, וכמובן הנר המאיר את הדרך החדשה. כמו תמיד אצלך, גם כאן, ניתן לראות את הרגש שלך לאנשים בסביבה ולמה שעובר עליהן, רגש שמפעיל אותך לכתוב ולצייר - וזה ראוי מאוד לציון, כי ברוב המקרים אנשים כותבים על מה שעובר עליהם ופחות כותבים על ועבור זולתם. כל הכבוד.
        27/6/13 00:34:

      דודי חברי נשיקה

      ווואאוו שאפו על הכתיבה

      הצלחת להעביר לנו במספר שורות  חיים ושינוי אצל אותה גברת

      אשר בטחה בכתיבתך ובמיכחולך

      מאישה הכורעת תחת הנטל ותחת מרותו

      לאישה ( עוברת לציור) ססגונית, חופשיה בנפשה וגם בגופה

      " רצה לשדות אל המרחבים הגדולים" = גם בנישמתה ( תרתי משמע)

      ממש רקדה לה על מדרגות הרבנות..... (-:

      לגבי אותו נר בידה - פעם כתבתי לך באחד הציורים

      שנר זקוק לחמצן וכשהוא בוער - זה סימן של חיים

      הנר מעיר ומגרש את החושך = מאיר את הנשמה שהיתה שרויה בעצב

      את הציפור בתחתית אני רואה בשתי צורות

      כמו שכתבת "ציפור כלואה"........ - רמוסה בעבר

      ואפשר גם במקום רגליים אולי כנפי הציפור? המסמלת חופש ודרור בהווה ובעתיד...

       

      אהבתי מאוד את הראש הציבעוני והעין הגדולה

      ומיד הירהרתי במילים " תאווה לעיניים"

      העולם (אחרי השיחרור)  עבורה - תאווה לעיניים

      ((((((-: כתבתי ארוך, סורי

       

      בדיוק כמו הגברת בציור חשתי ביום הגירושים שלי,

      ( אם תבחין בתמונת הפרופיל שלי בחולצה יש פרפר)קריצה

      * כוכב אהבה והערצה לכישרונך

        26/6/13 20:26:

      צטט: sari10 2013-06-26 19:15:07

      יפה מאוד דודי!

      הציור ~~~ ממש מרגישים בו שמחה על חופש ♥

      תודה שרי, הוא כמעט על גבול ליצני ומשעשע, כי החופש שלה בעיצומו...

       

        26/6/13 19:15:

      יפה מאוד דודי!

      הציור ~~~ ממש מרגישים בו שמחה על חופש ♥

        26/6/13 18:10:

      צטט: naama666 2013-06-26 15:44:11

      פוסט יפה דודי המוכשר ציורך מיוחד :-))))
      שמח שאהבת נעמה יקרה חיוך

       

        26/6/13 18:09:

      צטט: ~גאיה~ 2013-06-26 15:10:41

      יפה כתבת דודי.הבאת משל על הציפור, עת יצאה מהכלוב ומצא כי החיים בחוץ מלאים אוויר נקי ורוח רעננה, אושר ושמחה. בזוגיות, הביחד נפלא במידה הנכונה של אושר וחום ואהבה, משחדלה להיות, היא חושך וסבל גדול.
      תודה לתגובתך,שמחתי שאהבת את המשל.
      אם הצלחתי להעביר את המסר,אז הרווחתי את לחמי. 

       

        26/6/13 15:44:
      פוסט יפה דודי המוכשר ציורך מיוחד :-))))
        26/6/13 15:10:
      יפה כתבת דודי.הבאת משל על הציפור, עת יצאה מהכלוב ומצא כי החיים בחוץ מלאים אוויר נקי ורוח רעננה, אושר ושמחה. בזוגיות, הביחד נפלא במידה הנכונה של אושר וחום ואהבה, משחדלה להיות, היא חושך וסבל גדול.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      razam-דודי רצם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי