שבוע וחצי חלף עבר מאז חתונת בני  שהייתי מצויה באותו שבוע  בריחוף על, מסופקת ומלאה בשמחה.

שמחה שמלאה עד גדותיה באהבה ובתחושה של רוממות הנפש.

מין תחושה של התאהבות רוחנית ושלמות אצילית שלא חסר לי כלום ואני מלאה מלאה עד גדותיי.

אושר עילאי ונשגב שנמשך כול אותו שבוע של חגיגת נישואיו ואשר במוצ"ש ( החתונה התקיימה ביום ראשון ) חזרתי לארץ המציאות.

הרגשתי הרגשה נהדרת ומיוחדת של החיים דבש.

החתונה הייתה שמחה בכל קנה מידה על כל - 350 האורחים והאורחות שהגיעו ושכולם רקדו ושמחו עם המוזיקה הנהדרת כאשר החתן והכלה מפזזים ומכרכרים בשמחה ובטוב לב.

בעיקר הגדיל לעשות בני יעקב החתן שביום החתונה צם ולא אכל ולא שתה כמנהג האשכנזים ביום חתונתם כמו-כן בחר להיות בתענית דיבור ולא דיבר כלל מרגע שהתעורר בבוקר ועד החופה הקדיש את עצמו לתפילה ותחנונים לפני ה'  מעצם היום הגדול של חייו שיזכה להגיע למדרגת אדם כפי שכתוב בספר בראשית: "זכר ונקבה ברא אותם ויקרא שמם אדם" ובכל אותו היום עסק בתפילה ובקשות ונסע לכותל וכן נסע לקבר דוד המלך שנמצא בהר ציון עד שהגיע לפנות ערב לאולם החתונה כבר היה בדרגה גבוהה של רוחניות כשעיניו מאירות ונוצצות מהתרגשות ומרגע שהגיע לאולם רץ אלי בעודי הולכת לקראתו  וזיכה אותי בחיבוק אוהב וארוך.

גולת הכותרת של החתונה הייתה החופה שהתקיימה ברוב עם הדרת מלך.

ניצבה בכניסה לאולם הגדול והיפהפה אשר השקיף להרי יהודה והתקיימה תחת כיפת השמים והשרתה רוחניות צרופה על כל המשתתפים בה שחוו התרגשות רבה בעת החופה ואחריה.

כאשר הרב המקדש שהוא לשעבר ראש הישיבה התיכונית בקריית ארבע  של בני מגיל 14 ואשר ליווה אותו בכול השנים משהוא עזב בגיל ההתבגרות את הדת ונעשה חילוני  וחזר אליה  רק לפני כ-שנה וחצי באמצע השירות הצבאי כקצין בקרבי.

הסביר הרב עורך הקידושין בנועם ובמוחשיות את טקס החתונה ואת הכתובה ואת משמעותה של כל ברכה וברכה ואשר בין הסבר להסבר הושמעו מנגינות של חתונה ושמחה שגרמו לנשמה לרצות לנוע בקצב.

ורוממות הרוח הגיעה לשיאה כאשר בני הפתיע את כולנו כשלקח את המיקרופון לפני שבירת הכוס וסימן לשלושת חבריו שיתכוננו לנגן: מי בחליל צד ומי בגיטרה ומי בתופים לסימן ואות ממנו והחל בעצמו לשיר את השיר "רחם" בקול שקט וחרישי שהלך והתעצם והתעצם מרגע לרגע ואליו הצטרפו בשירה לאט לאט כול הקהל בדבקות עצומה וביראה שהלכה וגדלה.

תוך כדי שירה  עם ההורים מתחת לחופה ועם הקהל שעמד מסביב לבמת החופה ועצמו את עיניהם כשהם אחוזים בשרעפים, הרגשתי איך השירה המאוחדת של כולנו יחד של"איש אחד בלב אחד" עולה מעלה מעלה כקטורת של ריח ניחוח לה' הישר לכיסא הכבוד והוא הקב"ה צופה בנו מלמעלה מפוקס באופן מיוחד לחופה הזו ומתענג ממנה במתיקות ושואף מלוא נחת רוח מהאחדות ומהדבקות ומהיראה של הקהל ההורים והזוג החדש.

השירה נמשכה ונמשכה כשכל אחד מתחבר למילים ולניגון ומשמעותם ומה הם מרגישים לו כיחיד וכקבוצה וכעם אחד ומגובש  עם הכלים השלובים שניגנו בנעימות הרמונית והרוח הנעימה והמלטפת שנשבה קלות ואז בשיא דבקותו, רגעים אחדים לפני תום השיר, כשהקהל שר מעצמו בהתרגשות " רחם ה' אלוקינו על ציון משכן כבודך ועל  ירושלים עירך ועל עמך ישראל ", שבר החתן את הכוס!!!

..