כותרות TheMarker >
    ';

    ד"ר אמנון טיל: אז ועכשיו

    הבלוג יעסוק בנושאים המעניינים אותי: התרבות הדיגיטלית, אמנות לסוגיה השונים, טקסטים, היסטוריה ופרה-היסטורה, תנ\"ך בראיה היסטורית, טיולים בארץ ובעולם, מדע וטכנולוגיה, כלכלה ירוקה ונוסטלגיה.

    לעיתים בעקבות רשימות שאכתוב עשויים להווצר תחומי עיניין חדשים, לכן אינני מגביל את עצמי רק לנושאים שהוזכרו לעיל.

    ארכיון

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      31/7/13 13:41:
    תודה לצלילי הלב עבור הכוכב. בברכה אמנון
      13/7/13 17:31:
    תודה לעדנה ל. עבור הכוכב. בברכה אמנון

    רשימות עזר העוסקות בנושאים היסטוריים שונים: חלק א'

    2 תגובות   יום שבת, 29/6/13, 17:48

    רשימות עזר העוסקות בנושאים היסטוריים שונים: חלק א'


    ''

     

    זה כמספר חודשים פועל בהוד השרון חוג לחובבי היסטוריה. במסגרת חוג זה אנו שומעים הרצאות בנושאים היסטוריים שונים ומגוונים הן ע"י חברי החוג והן ע"י מרצים מזדמנים מבחוץ.

     

    ההרצאות השונות

    ---

    בתאריך ה30.6.12 הרצה דר' יוסי אהרונסון (עו"ד והיסטוריון ומארגן הקבוצה) על הנושא: "שנויים בהתייחסות לגרמניה הנאצית: מדמוניזציה ועד להתייחסות לגרמנים הוגנים" (היסטוריוגרפיה והיסטוריוסופיה של המחקר על התקופה הנאצית 1933-1945), אספקטים משפטיים שונים הנוגעים למשפטי נירנברג וסוגיות שונות אחרות.

     

    לדעתי הספר המעולה בנושא זה הוא נאציזם של דר' בועז נוימן מאוניברסיטת ת"א, הסוקר את ההיסטוריוגרפיה של המחקר אודות גרמניה הנאצית.

     

    רשימה

     

    גישות שונות בחקר הנאציזם

     

    ספר


    נוימן בועז (2007), נאציזם, אוניברסיטה משודרת משרד הביטחון - ההוצאה לאור. מבוא, פרק א', פרק ב', פרק ג', פרק ד', נספח.

     

    וידיאו

     

    נוימן בועז: גישות חדשות בחקר הנאציזם: מה עוד ניתן לחדש?

     

    אילו הן 13 הרצאות מרתקות בנושא זה.

    ---

    בתאריך ה30.7.12 דר' משה ורד הרצה על "משבר הסולידריות בחברה היהודית בתקופת הצנע בישראל". נושא ההרצאה נלקח מעבודת הדוקטורט שהוגשה לאוניברסיטת בר אילן בנושא זה. יש לציין שדר' ורד מלמד היסטוריה בבית ספר תיכון בהוד השרון.

     

    רשימה

     

    מקורות דיגיטליים העוסקים בתקופת הצנע בשנות החמישים  1949-1959

    ----

    ב23.8.12 הרצתה ההיסטוריונית והמורה להיסטוריה גב' שולה בורנשטיין בנושא "יוסף גבלס, המניפולאטור הגדול". גב' בורנשטיין הכינה גם קטעים מיומנו של יוסף גבלס (שאותם היא קראה במקור) לדיון לאחר ההרצאה.

     

    רשימה

     

    מקורות דיגיטליים העוסקים ביוסף גבלס: שר התעמולה של גרמניה הנאצית

    ----

    ב27.9.12 הרצה מר משה ליפשיץ על "תפקיד הבורגנות במהפכה הצרפתית". כמו כן נערך דיון בנושא מעמד הביניים מנקודת מבט נאו-מרקסיסטית. יש לציין שמשה הורוביץ כתב ספר על המהפכה הצרפתית ("המהפכה הצרפתית 1789-1795" בהוצאת לוגוס 2003) שהיא לדעתו המהפכה החברתית החשובה ביותר, וכן הוא מלמד היסטוריה בתיכון. לדעת המרצה תאוות הבצע מנחה את הבורגנות מאז המהפכה הצרפתית ועד ימינו. מר ליפשיץ תרגם את ספרו של יוליוס קיסר "מלחמת האזרחים" לעברית. הנה עוד מבחר ספרים של מר משה ליפשיץ.

     

    רשימה


    סרט דוקומנטרי על המהפכה הצרפתית.

    ---

    ב17.10.12 הרצתה גב' אילונה קוזין, יו"ר אגודת הידידות ישראל-פולין, על נושא: "רנסנס יהודי, חשבון נפש פולני בתחילת המאה ה21".

     

    קישורים

     

    עיתון הארץ על הרנסנס הפולני יהודי

     

    המוזיאון ההיסטוריה של יהדות פולין (א')


    מוזיאון ההיסטוריה של יהודי פולין (ב')

    ---

    ב15.11.12 הרצה אל"מ (מיל) יעקב אגסי על "מלחמת ההתשה מנקודת מבט של חיל האוויר הישראלי". אל"מ אגסי פיקד פעמיים על בסיס חיל האוויר רמת דוד: פעם בזמן מלחמת ההתשה ופעם במלחמת יום כיפור. מנקודת מבטו של המרצה החלה מלחמת ההתשה בתרועה רמה ונגמרה בקול ענות חלושה.

     

    קישור

     

    מלחמת ההתשה – ויקיפדיה

    --

    ב20.12.12 הרצאה של מר יאיר רביד (מרצה מבחוץ) על "חלון לחצר האחורית, ישראל ודרום לבנון". יאיר רביד כתב ספר בשם זה.

     

    קישורים

    ראיון עם יאיר רביד


    כתבה בהארץ על הספר "חלון לחצר האחורית".

     

    ויקיפדיה על יחסי ישראל לבנון

    ----

    ב17.1.13 הרצאתי על הנושא: זוועות מלחמת העולם הראשונה

     

    רשימה

     

    מקורות דיגיטליים העוסקים בזוועות של מלחמת העולם הראשונה: חלק א

     

    חלק ב, חלק ג

     

    לאור מחקרי בנושא זה הבנתי שאי אפשר להבין הרבה אספקטים במיוחד צבאיים של מלחמת העולם השניה בלי להבין מה ארע מבחינה צבאית במלחמת העולם הראשונה. בהרבה מובנים (כמו מלחמת הצוללות, המלחמה של גרמניה בשתי חזיתות, הפגיעה המסיבית באזרחים, רצח העם וההגליות תוך כדי המלחמה ובסופה, השימוש בגאז כנגד חיילים במלחמת העולם הראשונה ולצרכי השמדה המונית של יהודים במלחמת העולם השניה, ההתקפות האוויריות על לונדון, השימוש בהרעבה כאמצעי מלחמתי בשתי המלחמות הללו  ועוד) הייתה מלחמת העולם השנייה שידור חוזר של קטעים ממלחמת העולם הראשונה. למעשה מלחמת העולם הראשונה עם זוועותיה הייתה מבוא רצחני למדי של מלחמת העולם השנייה.

    ----

    ב7.2.13 הרצה מר ליאון קופלמן (מרצה מבחוץ, לולק, בן 90), ניצול מרד גטו ורשה (1943) והמרד הפולני בורשה (אוגוסט 1944) על תקופה זו. גב' חנה ארקין הנחתה ערב זה.

     

    קישורים

    --

    עוד על מר ליאון קופלמן


    מרד גטו ורשה – ויקיפדיה

     

    צילומי צבע מגטו ורשה ומגטאות אחרים 

     

    תמונות צבע נוספות מגטו ורשה וגטאות אחרים

    --

    מרד ורשה – ויקיפדיה

     

    וידאו: מרד ורשה בצבע

     

    קדימון לסרט על מרד ורשה 1944

    --

    ראו גם ספרו של סניידר טימוטי (2012), ארצות הדמים, אירופה בין היטלר לסטאלין, כתר, ירושלים במיוחד עמ' 141-361.

    ---

    ב28.2.13 הרצה דר' יוסי אהרונסון על "יומני זכאי". מר זכאי היה מורה בבית הספר הריאלי בחיפה, אשר כתב יומן שנמצא אחרי שנים רבות בביתו. הרצאתו של דר' אהרונסון עסקה תחילה באירועים בינלאומיים שארעו בשנים 1938 עד 1.9.1939 (פרוץ מלחמת העולם השנייה) וכיצד היומן התייחס לאירועים הללו.

     

    בחלקה השני של ההרצאה ניסה דר' אהרונסון להסביר את חשיבות היומן ככלי היסטורי התקף יותר מאשר זכרונותיהם של אנשים כמקור לעדות היסטורית. כידוע לכולנו, הזיכרון האנושי נתון לשינויים ומניפולציות שונות, ואילו היומן מתאר את עדות הכותב ממקור ראשון בזמן שהארועים הללו התרחשו. 

     

    רשימה

    --

    לקראת ההרצאה על יומני זכאי ז"ל: תמצית אירועים היסטוריים ואישים

    ---


    ב4.4.13 הרצה דר' ראובן לבני בנושא: "בין שמרנות לחדשנות, סחר היין בין צרפת לאשכנז בימי הביניים, לקחים והשלכות". דר' לבני הראה את גמישות פוסקי ההלכה היהודית בימי הביניים בניגוד לקשיחות של פסקי ההלכה בימינו (אם כי גם בימינו ישנם פוסקים הנוטים לגמישות בפסיקתם כגון הרב גורן והרב עובדיה יוסף). דר' לבני דיבר על חשיבות היין והמסחר בו בימי הביניים, ועל היהודים כגורם מסחרי חשוב בנושא זה.

     

    קישורים

    רש"י – ויקיפדיה

     

    רבנו תם

     

    ימי הביניים – ויקיפדיה

     

    מטבח ימי הביניים – ויקיפדיה

     

     ---

    ב16.5.13 התקיימה הרצאתו של מר אריה קציר בנושא "פרופיל הכובש הספרדי באמריקה 1495-1540". ראו: מקורות דיגיטליים העוסקים בקונקיסטאדורים (Conquistadors) הכובשים הספרדיים והפורטוגזים של יבשת אמריקה.

    ---

    ב20.6.13 הרצה מר איז'ו רוזנבלום (בהרצאה שהתקיימה בבית התרבות שבקיבוצו ניר אליהו שליד מכללת בית ברל) בנושא "ליגת טרזין, ספורט ורוח האדם". ההרצאה עסקה, בין היתר, בקשרים שבין ספורט לפוליטיקה.

     

    קישורים

     

    הסרט ליגת טרזין

     

    כדור רגל בצל חיים נעלמים

     

    27.1.13 בכורת הסרט ליגת טרזין

     

    ליגת טרזין ב"רואים עולם" בערוץ 1

     

    על ליגת טרזין

     

    ההכרה בליגת הכדורגל היהודית בטרזין

     

    YNET על ליגת טרזין

     

    הארץ: אפילו קציני אס אס הריעו לשחקנים היהודיים ששחקו בליגת טרזין

     

    --

    ב1.8.13 הרצה פרופ' שמואל רוסט על חלוקת הודו 1947. ההרצאה עסקה באירועים שארעו בעקבות ה15.8.1947, כאשר הודו ופקיסטן קבלו את עצמאותן מבריטניה והודו הבריטית השתחררה מכיבוש בריטי בן כ200 שנה. יש לציין שהודו הייתה "הפנינה של בריטניה הקולוניאלית" במיוחד בתקופה הוויקטוריאנית.

     

    ספציפית נפרדו חלקים גדולים מבנגל ופונג'ב והפכו מזרח פקיסטן (היום בנגלדש העצמאית) ואילו מערב פקיסטן נפרדה מצפון הודו. קראצ'י הפכה לבירת פקיסטן וחגגה את עצמאותה בעזרת המשנה למלך האחרון הלורד לואי מאונטבטן ב14.8.1947, ואילו בירת הודו דלהי חגגה את עצמאותה ב15.8.1947.

     

    בהרצאתו עסק פרופ' רוסט בדרכה של מפלגת הקונגרס ההודית שהונהגה ע"י מהטמה גנדי, וכן בדרכה של הליגה המוסלמית הכלל הודית שהונהגה ע"י מוחמד עלי ג'ינה. פרופ' רוסט הסביר את ההבדל בין דרכו של גנדי לאחדות הודו (ועקרונות ההתנגדות הלא אלימה לבריטים) לעומת דרכו של ג'ינה לפרוק הודו לשתי מדינות. מפתיעה הייתה הצעתו של גנדי לג'ינה שינהיג את המדינה המאוחדת הודו לאחר העצמאות. ג'ינה כאמור בחר בהפרדות פקיסטן מהודו, דבר שגרם לפרץ אלימות מזעזע ולחילופי אוכלוסיה של מליוני אנשים בין הודו לפקיסטן.

     

    גנדי נרצח ב30.1.1948 ע"י לאומן הינדי שטען שחלוקת הודו היא בגידה. אולם דרכו של גנדי אומצה ע"י שורה שלמה של אישים כמו מרטין לותר קינג, לך ולנסה, דזמונד טוטו, הדלאי לאמה, אונג סן סו צ'י, ריגוברטה מנצ'ו, קרלוס פליפה חימנז בלו, חוזה רמוס הורטה ואחרים.

     

    ישנו סרט נפלא המתאר את חייו של גנדי ומאבקו כנגד הבריטם וג'ינה: הסרט בשנת 1982 זכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, "גנדי", בכיכובו של בן קינגסלי. ראיתי סרט זה ואני ממליץ עליו.

     

    קישורים

     

    עברית

     

    חלוקת הודו בויקיפדיה


     

    הקשר בין עצמאות הודו לעצמאות ישראל

     

    אנגלית

     

    ---

    שימו לב: 

     

    קישור לחלק ב' של רשימה זו.

    ---

     

    ראו גם:


    קישור לרשימותי בנושא העולם העתיק

     

    קישור לרשימותי בנושא העת החדשה


    רשימותי בנושאים שונים

    --

    בברכה, דר' אמנון טיל

     

    דרג את התוכן: