הממשלות בישראל, כל הממשלות, פעלו בפתרונות ובחוסר הגיון. רוב העולים בשנות ה50 היו בעלי מלאכה ושלחו אותם לעבוד בחקלאות במושבים.אולי היה אז אילוץ של ביסוס החקלאות וחוסר משאבים.את האתיופים,שרובם באו מכפרים ועסקו בחקלאות וברעית צאן שלחו להתיבש בשיכונים במקום לאכלס מושבים שהתרוקנו.כך עושים גם לבדווים-רובם לא מעונינים בבית קומות,הם מתקדמים בקצב שלהם ועדיין רוצים אורח חיים מסורתי עם אוהל לקבלת אורחים ליד הבית.הם רוצים חשמל אבל רוצים לחיות עם השבט.למה לא לתת להם ישוב קהילתי,מעין מושב,שיוכלו להחליט מה עדיף להם?אשר לאגדות שהאכילו אותנו כאילו הארץ היתה ריקה,בזמן שעם ישראל בילה 2000שנות גולה,לא באשמתנו,פלסטין היתה קיימת,לא כמדינה אלא כקולוניה של הטורקים ושל האנגלים, וחיו פה בני אדם שכל עוונם הוא שאינם יהודים,לפעמים מאות שנים. לאיזה ארץ עליהם לחזור?נכון שיש להם שפה משותפת עם השכנים,אבל כמו כולנו הם רוצים להשאר במקום שבו קבורים אבותיהם. לי אין שום קבר,כי הורי הפכו לאפר במשרפות של אושוויץ,אבל אני יכולה להבין את הצורך בשייכות.