איזה לחץ היה, אני שמחה להיות אחרי. רוב ההורים שונאים את החופש הגדול אבל עלי מעיק דווקא סוף שנת הלימודים. כל מסיבות הסיום, כשהילדים נאבקים על הכוכבות שלהם כאילו זה היה הפיינל של דה וויס או מאסטר שף. והגננת או המורה פתאום נהפך לסלקטורית שבוחרת רק את הכי טובים והילד שלך, אם הוא לא בין הנבחרים, מרגיש שהוא לא רוצה לצאת מהבית שלא לדבר על ממש לא להשתתף במסיבות סיום והכל מסחטה ענקית של כספים, התלבושות, התפאורה, הכיבוד וההורים מתרגשים והילדים מתרגשים אבל בסוף הכל בלאגן ואיכשהו רק הילד שלך לא זוכר את השורות והורס את המופע. כן, זה שלי, זה קורה, אשמת אמא שלו שהפלישה כל המופע וסינוורה לו את העיניים והמהמה אותו. בקיצור, אני שמחה להיות אחרי, ועכשיו בקיטנה סוף סוף הילדים יכולים להשתעשע באמת ולא לחשוב על להתבלט, משחקי מים, בלאגנים, שעשועים, כמו ילדים אמיתיים בלי מחויבות או אחריות. |