כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    "סטיוארט" לא מרים ידיים

    67 תגובות   יום רביעי, 3/7/13, 20:11

    ''

     

    "סטיוארט" לא מרים ידיים 

      

    המקור לסיפור בלינק הרצ"ב, התמונות משם, והתרגום חופשי שלי)

      

     

    ג' 18.12.12  16.00 ניו ג'רסי, היה היום בו הצלתי את סטיוארט. מיהרתי לעבודה, וכשעצרתי בתמרור עצור, ראיתי תרנגולת מדדה חוצה את הרחוב, ואיש במדים לבנים רודף אחריה. לא רחוק מתקיים "שוק חי" של תרנגולות, כנראה משם נמלטה. 

    ''

    Here is where Diana found Stuart running away from the poultry market

      

      

    יש בי אהדה גדולה לבעלי חיים, לכן האינסטינקט הראשוני היה לנסות להצילה. עצרתי וחניתי בצד, והיא התחבאה מיד תחת מכוניתי, מה שמראה עד כמה הייתה מפוחדת. נשבר לי הלב לראות בעל חיים אומלל במצב כזה, נמלט לנפשו אחוז אימה.

     

    העניין הפך לסצנה גדולה, אנשים וסקרנים התאספו סביב "לחזות" בקטע ולהתבדח, נערים התחילו לצחוק, ועצבן אותי וכאב לי, שרואים זאת כמשהו משעשע. ביקשתי מכולם לעזוב, הם הפחידו את בעל החיים האומלל עוד יותר.

     

    הקצב בינתיים ניסה לתפוס את התרנגולת, ואיש צעיר התנדב לעזור לו. החלטתי לשאול אותו כמה הוא רוצה עבור התרנגולת, אבל כנראה שהוא לא הבין את השאלה או הכוונה בכלל.

     

    התרנגולת נשארה מתחת למכוניתי, וכשהתנעתי כדי שתצא, מיד רצה לצד השני של הרחוב לחפש מסתור מתחת מכונית אחרת. חשבתי שיהיה בלתי אפשרי ככה לתפוס אותה, איחרתי כבר לעבודה, אבל לא רציתי לוותר.

    התכופפתי על ברכי לראות בדיוק היכן היא, וראיתי שהתחבאה מאחרי צמיג, מקורה פעור לרווחה והיא מתנשמת בכבדות אחוזת אימה.

     

    הקצב המתוסכל התחיל לתפוס כל מה שמצא על הקרקע (בקבוקים, זכוכיות, אבנים) ולזרוק עליה. צרחתי עליו מה לעזאזל הוא עושה, כי הרי הוא מחריף כך את המצב. התרנגולת שינתה תנוחה כדי לא להיפגע מהחפצים שהושלכו עליה, וחשבה שהיא בטוחה מאחרי הצמיג, ולא ראתה שהגבר הצעיר שעוזר לקצב ממש ליד הצמיג אף הוא.

     

    שאלתי את האיש הצעיר אם הוא יכול להוציאה משם, והוא ראה שאני כל כך דואגת ולחוצה, אז התייעץ ושאל אם אני חושבת שהוא יכול לתפוס אותה ברגל, עניתי לו שיעשה מה שהוא יכול כדי לתפוס אותה. בסוף הוא הצליח. התרנגולת האומללה השתנקה מלחץ ופחד מנסה להיתפס בכל דבר.

     

    חטפתי אותה בשנייה מידיו, לפני שיתעשת ויעבירה לקצב, או יקלוט מה קרה, כשאני פונה אליו ואל הקצב שאני לוקחת אותה אתי.

    לא המתנתי לתגובה, נכנסתי למכונית, שמתי שם את התרנגולת, ועזבתי את המקום כרוח סערה, (לפני שיתאוששו), כשאני חושבת לעצמי מה לעזאזל אני אעשה בבית עם תרנגולת.

     

    באיזה שלב התחלתי לחשוב שהיא תרנגול, ובבית כשנרגעו קצת הרוחות דבר ראשון נתתי לה/ו שם "סטיוארט", כשאני מקווה שבעל הדירה לא יגלה על הדייר החדש הנוסף אצלי.

    בבית, בינתיים אני דואגת לכל צרכיו ועושה כל מה שביכולתי לאפשר לו חיים נוחים, ובו זמנית מנסה למצוא עבורו מקום מתאים בו יהיו לו חופש, בטחון, ואהבה, ושיוכל לחיות שם ללא פחד.

    בכל זאת זה אינו דבר רגיל שאתה נתקל בתרנגולת, ונראה לי שסטיוארט כעת רגיל אלי ובוטח בי. אם הייתי צריכה לעשות זאת שוב לא הייתי מהססת לרגע, והאמת שאני מודה שניתנה לי ההזדמנות לעזור ב"בריחה הגדולה" הזו שלו.

      

    אחרי זמן מה ש "סטיוארט" גר אצל דיאנה נמצא עבורו מקלט אצל אלן וביל קריין שהציעו לאמצו. בהמשך אלן עזרה לדיאן למצוא וטרינר ולקחת אליו את סטיוארט לקבוע אם הוא תרנגול או תרנגולת, אך הוא לא הצליח לעזור להם בזה, וכשהבריא קצת הוחלט עפ"י תמונות שלו, בוגר יותר, שהוא תרנגול צעיר.

    אלן שלחה אח"כ תמונות של סטיוארט מהמקלט עושה את אמבטיית החול הראשונה שלו, והן גרמו לדיאנה להודות לאל שסטיוארט הצליח בבריחה הגדולה שלו, עם ה"עזרה מחברים".

      

    '' 

    Stuart outside for the first time at Safe Haven Sanctuary

      

      

    בעל חיים במקרה הזה תרנגול, חסר ישע שנמצא בתנאי עקה וסבל, צריך הרבה אומץ ומאמץ פיסי ונפשי כדי לברוח ככה כנגד כל הסיכויים, זה נוגע ומכמיר.

      

    פיל גדול וחזק עשרות מונים לעומת תרנגולת ובכלל, ובכל זאת לפעמים רואים אותו במיוחד במזרח, עומד קשור למשהו מצחיק עם חוט דק, לא מבינים איך ומדוע אינו נמלט ממעבידיו.

    כשפיל באזורים אלה צעיר הוא עובר שלב אכזרי של "שבירת רוחו", הכנעה, ואילוף, בו הוא נקשר בשרשראות ברגליו ומוכה באופן קבוע כל הזמן, וזאת אחרי הפרדה קשה מאמו. לכן בבגרותו גם כשהוא קשור בחוט הוא כבר לא מנסה להימלט, כי שנים הוא ניסה ולמד שזה לא אפשרי ורק מכאיב לו.

    על הקבעון הזה של הפילים מוסבר יפה כאן 

     

    ''

     

     

    בעיני זה מעורר רחמים יותר מבריחת התרנגולת, שכל חייה הייתה דחוסה בכלוב, נולדה וסבלה שם, לא הכירה שום דבר אחר, ובכל זאת ברגע שהייתה לה אפשרות, נסה על נפשה בכל כוחה הדל.

     דרך חשיבתו של הפיל כפי שמסופר בלינק למעלה שונה, וכך הוא מנוצל ומשועבד. 

     

    '' 

    דברים כאלה גורמים לחשוב לפעמים במישור רחב ופילוסופי יותר, ואם מסתכלים על החיים, בהקשר לכל דבר ונושא, לא כדאי להחליט מראש ש"אין סיכוי" ולהרים ידיים.  

    לפעמים קורים ניסים, ועם קצת עזרה ולו קטנה ומקרית פה משם, אם כל אחד עושה משהו קטן, רק מה שיכול, אחר שבמקרה עובר עושה שלב נוסף, התוצאה לפעמים מדהימה - ואפילו לא הגיונית – לטובה.

     

    אולי אפשר ללמוד משהו ממקרה "הבריחה ההרואית של סטיוארט" גם אם הוא רק תרנגול, ואולי דווקא משום כך, לגבינו אנו.

     

       ''    

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (67)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/6/15 19:41:
      כל הכבוד
        14/7/13 19:58:

      צטט: אמינות 2013-07-12 00:01:05

      ועוד משהוא... אתמול יצא לי לנסוע אחרי משאית שהעמיסה כבשים, העזתי להסתכל, ובאותה שנייה, הצטערתי, הרגשתי מטופשת משהוא, כשהבנתי שכנראה שהחביבות האלה, בדרכן לסופן, והכי גרוע, שאני לא יכולה לעשות כלום, פשוט חוסר אונים, הרגשתי לחלוטין כמו הכבשים האלה....

      --

      אינך חסרת אונים לגמרי תמיד אפשר להשפיע, אם במישרין או עקיפין, זו בחירה שלנו.

      לי לקח המון שנים עד שנפל האסימון.

      כבר שנים הרבה חתול, כלב, כבשה, תרנגולת כולם אותו דבר בשבילי, לא מסוגלת לאכול אותם. 

      את בהחלט אינך חסרת אונים, כל אחד יכול לעזור במשהו קטן לפי יכולתו שמתאים לו. האפקט המצטבר של דברים קטנים כאלה של הרבה אנשים שעושים זאת - אדיר.

      את מוזמנת לפנות אלי בכל רגע או יום שאת רוצה, אספר לך על אפשרויות שונות, תראי אם ומה מתאים לך.

      תודה, התגובות שלך ריגשו גם אותי. 

      ''

        12/7/13 05:59:
      לבעלי חיים כנראה רגשות כמו בני אדם
        12/7/13 00:01:
      ועוד משהוא... אתמול יצא לי לנסוע אחרי משאית שהעמיסה כבשים, העזתי להסתכל, ובאותה שנייה, הצטערתי, הרגשתי מטופשת משהוא, כשהבנתי שכנראה שהחביבות האלה, בדרכן לסופן, והכי גרוע, שאני לא יכולה לעשות כלום, פשוט חוסר אונים, הרגשתי לחלוטין כמו הכבשים האלה....
        11/7/13 23:59:
      בונבונייטה, קודם כל אני מנסה להירגע מהפוסט הראוי לשבח, רגשת אותי עד דמעות, בכיתי, כאבתי, ובאותה שימה רציתי לחבק אותך חזק, ולהגיד לך כן ירבו אנשים כמוך, שעושים ולא רק מדברים.
        9/7/13 19:31:

      צטט: דוקטורלאה 2013-07-08 21:27:24

      העמדות הנפשיות של אנשים אינם רק תוצאה של חינוך וניסיון. הן מושפעות מהשתתפות באירועים - אם אדם פועל להצלת בעל-חיים במצוקה, הרגשות שלו אינם זהים לאדם אחר המסתכל במעשה ההצלה. אבל הם די קרובים. המתבונן רוצה בהצלחת המעשה (או בכשלונו, שמבחינת הרגש זה אותו דבר, מבחינת תוכן הרגש אלה דברים שונים.) האדם שאינו נמצא בקרבת מקום לפעולת ההצלה, והוא קורא בעיתונו על מה שאירע במחוז זה וזה, גם הוא מביע עמדה רגשית. אבל היא שונה, כי הוא מתאר לעצמו מה קרה, ובעצם לא ראה שום דבר. כאן ניתן חופש לדימיון, לספר אודות אירוע ההצלה. הסיפור מרתק יותר מעצם המעשה. וכך ישנם שלושה הקשורים באירוע הצלה מסויים. הרגשות החזקים ביותר הם של המבצע, במקום השני, הרואה את המחזה של ההצלה, והרחק במקום השלישי - זה הקורא אודות ההצלה בעיתון (או שומע ברדיו).

      -

      כן, אני יודעת מנסיון, הרגשות החזקים ביותר אכן של המבצע, כשהוא בתוך הארוע למעשה הוא אינו מרגיש דבר הוא במשהו מעין היפר, ופועל על פי דחף חזק. אח"כ הרגשות שלו מתחילים לצוף, וזה בכלל לא תמיד קל דרושים לכך הרבה כוחות נפש להתמודד עם דברים בצורה כזו או אחרת.

      ''

       

        9/7/13 19:27:

      צטט: איריסחן 2013-07-08 09:09:45

      מהכל, מהכל אפשר ללמוד, אם רק פתוחים לזה. בהחלט שגם מבעלי החיים, מהתנהגותם. את חושפת אותי לעולם חדש ואחר ועל כך מודה לך.

      ואני מודה לך על התגובה הזו שלך, בשל כאלה אני כאן, למען כאלה.... 

       

      ''

        9/7/13 19:24:

      צטט: deltag 2013-07-08 06:09:01

      חברה יקרה ומדהימה-את פשוט זן נדיר במחוזותינו וואו-איזו נשמה ענקית את...

      נבוך 

        9/7/13 19:23:

      צטט: מוטיש_ 2013-07-07 12:29:32

      אהבתי לצפות בתיאור הצלת התרנגול מידי הקצב ומעריך את העמדה הנחושה להצלתו.

       

      ''

        9/7/13 19:20:

      צטט: החולמתבהקיץ0 2013-07-07 07:45:39

      כל כתבה שלך מדגישה את העובדה שישנם המון אנשים חסרי לב וזו מסקנה מאוד עצובה לגבי האנושות !

      -

      אני בוחרת לראות ומקווה שאחרים גם ראו שיש לעומת כל אלה אנשים מקסימים שלפעמים מצליחים בהחלט לאזן קצת ולעשות ניסים....

      ''

      miracle fruit

       

        9/7/13 19:17:

      צטט: עמנב 2013-07-06 18:37:08

      יש לאנשים בהחלט מה ללמוד מהתרנגול הזה! שבוע טוב, עמוס.

      מכל אחד יש לנו מה ללמוד, משהו, אם מאדם או בעל חיים.   

      ''

       

        9/7/13 19:16:

      צטט: לוחש לסירים 2013-07-06 14:02:57

      סיפור מקסים ביותר.

       

      תודה לוחש לסירים  חיוך

        9/7/13 19:14:

      צטט: יעל קמר (פריאל) 2013-07-06 12:49:04

      בהחלט. ולפעמים (ולא מעט פעמים) יש לנו מה ללמוד מהחיות. סה"כ גם אנו בעלי חיים, ולא תמיד כ"כ מפותחים, כפי שהיה מצופה.. שני הסיפורים מכמירי לב, וסיפור נצחונו של סטיוארט הוא סיפור נצחונה של הרוח החיה. והלוואי שנלמד יותר ויותר לא לדכא אותה, ולקרבה ללבנו. המצילה הצילה כאן את נפשה שלה וגילתה אומץ רב, ביכולתה להיות נאמנה לרגשותיה, גם בסביבה (כולנו באותה הסביבה) שחשיבתה מעוותת ואכזרית.

      --

      איזה הפתעה של אורחת. המון זמן לא ביקרת. כמעט כבר פג תוקפו של אישור הכניסה....איפה נעלמת לנו חברה?

      אכן כדברייך, יש לנו בהחלט מה ללמוד מהם. גם בעניין אומץ לב. 

      מגניב

        9/7/13 19:11:

      צטט: נרתיקנית דביקה 2013-07-06 11:53:56

      בונבוניירה, נראה לי שאת צודקת. בהחלט ניתן ללמוד מסטיוארט ומהפילים. מסטיוארט ניתן ללמוד כי למרות תנאי חייו שלא ידע אחרים ידע ברגע קטן בחייו שאפשר אחרת, מהפיל ניתן ללמוד שכנראה גם חוט קטן ככל שיהיה סוגר אותנו לפעמים מלבצע צעדים... הפחד המשתק. נ.ד. :-/

      -

      אוי, זה בונבונייטה על שמה של כלבתי המנוחה זצ"ל ולא כפי שציינת.

      כן, אכן הפחד משתק את כולם, אדם ובעלי חיים. מזעיף את הפה

        9/7/13 19:08:

      צטט: למדנית 2013-07-06 07:17:50

      תודה על הפוסט המרגש עד מאוד. שבת שלום ומבורך.

      שמחה ששבה את לבך. חיוך

        9/7/13 19:07:

      צטט: רומפיפיה 2013-07-05 18:30:57

      כל סיפור שכזה שבו בעל חיים מצליח 

      להנצל כנגד כל הסיכויים

      קורע לי את הלב..

      .אולי הפכתי לרכרוכית..

      אבל זו אני ואינני מתביישת.

      -

      רומפיפיה יקרה, אצל ג'ינג'ים זה לא נקרא רכרוכיות אלא לב רחב וחומל. קריצה

        9/7/13 19:06:

      צטט: חופר סדרתי :) 2013-07-05 11:04:53

      כל הכבוד שככה נלחמת על בעל חיים

      כן, כל הכבוד לאותה אשה.

      מבינה אותה, לא יכולה שלא לעשות כלום מול מחזה כזה מכמיר. 

       

        9/7/13 19:05:

      צטט: להאמין 2013-07-05 09:00:42

      לפעמים קורים ניסים. צריך לזמן אותם

      צריך לאפשר להם להגיע, לפתוח להם את הדלת.....מילים אחרות לדברים דומים, הא?

      ''

        9/7/13 19:01:

      צטט: עופר לבבי 2013-07-05 08:33:10

      הסיפור נפלא, אבל המסקנות שלך נפלאות כפליים, כי באמת, לפעמים, כנגד כל הסיכויים, אפשר למצוא את המוצא מהמצב הבלתי אפשרי, ולהתחיל מחדש.

      זה אפשרי. חשוב ביותר שלא להרים ידיים, כי היאוש שובר את הנשמה.

      --

      היאוש גורם לאדם לאבד פרופורציה, ולראות דברים לא כפי שהם, אפשר כל דבר לראות בהרבה צורות. כשאדם ביאוש הוא רואה הכל שחור. גם אם המוצא יהיה לפניו הוא לא יראה זאת, ולא יהיה בכוחו לעשות את הצעד הנדרש.

      ולא רק אדם, כפי שראית גם בעל חיים.

      את כלבתי הקודמת זצ"ל אימצתי כי כשהייתי מול הכלוב במכלאה היא הייתה היחידה שהייתה ביאוש כל כך גדול שנצמדה למזרון קטן מעופש כשכל האחרים באו לקבל צומי לקידמת הכלוב, נבחו, הושיטו כפות שאלטף. רק היא לא. אפילו לא התסכלה עלי.

      ''

       

        8/7/13 22:50:

      צטט: Gfaus 2013-07-05 07:26:43

      לא להרים ידיים וכנראה שגורלנו בידינו *

       

      גם זה, אבל מזל אף פעם אינו מזיק.לשון בחוץ

        8/7/13 22:49:

      צטט: סירפד מתוק 2013-07-04 21:02:00

      בונבונית, את אשה עם לב ענק ונשמה יתרה!

       

      jחמוד אתה, תודה. הכל יחסי. אפשר הרי לומר שאני פשוט אשה קטנת מימדים פיסית ואז יוצא שאיברים אלה קצת גדולים עלי....

       

      ''

        8/7/13 21:27:
      העמדות הנפשיות של אנשים אינם רק תוצאה של חינוך וניסיון. הן מושפעות מהשתתפות באירועים - אם אדם פועל להצלת בעל-חיים במצוקה, הרגשות שלו אינם זהים לאדם אחר המסתכל במעשה ההצלה. אבל הם די קרובים. המתבונן רוצה בהצלחת המעשה (או בכשלונו, שמבחינת הרגש זה אותו דבר, מבחינת תוכן הרגש אלה דברים שונים.) האדם שאינו נמצא בקרבת מקום לפעולת ההצלה, והוא קורא בעיתונו על מה שאירע במחוז זה וזה, גם הוא מביע עמדה רגשית. אבל היא שונה, כי הוא מתאר לעצמו מה קרה, ובעצם לא ראה שום דבר. כאן ניתן חופש לדימיון, לספר אודות אירוע ההצלה. הסיפור מרתק יותר מעצם המעשה. וכך ישנם שלושה הקשורים באירוע הצלה מסויים. הרגשות החזקים ביותר הם של המבצע, במקום השני, הרואה את המחזה של ההצלה, והרחק במקום השלישי - זה הקורא אודות ההצלה בעיתון (או שומע ברדיו).
        8/7/13 21:16:

      צטט: חגיקמרט 2013-07-04 20:50:00

      מאז ומתמיד הפיל היתה החיה האהובה עלי ביותר. למרות שאת עוזי ( הכלב שלי) לא הייתי מחליף בשום פיל שבעולם.

      אחד החלומות שלי תמיד היה ללטף גור פילון קטן, ולגרד לו כזה בראש, יש להם שם לתינוקות פילים שיער זיפי כזה מצחיק שעדיין לא נשר, מה שלא קיים בבגרותם.

      באחד הטיולים לאפריקה היינו במקום שהייתה הזדמנות כזו, ובאמת הצלחתי לעשות זאת, אך אחרי שבחור אחד מהקבוצה ממש לא עדין "סולק" בעדינות ובבושת פנים ע"י האמא שלו לא העזתי שוב.

      היא סילקה להדפו ממנו כי היה לא עדין ולא ידע איך לגשת וכשלא עזר לה היכתה אותו ממש קלות בצווארו להדפו משם מה שהשאיר לו סימן יפה.

      את זה הוא הבין.

      ''

       

        8/7/13 21:10:

      צטט: אוריתדוד 2013-07-04 20:41:11

      אפשר ללמוד המון !!! על אומץ, על תקווה, על אישה טובה טובה ועל הצלחה ! סיפור נפלא :)

      נכון, באמת אשה ואדם נהדר. חבל שהיא לא כאן, ישר הייתי רוצה להיות חברה שלה וירטואלי ובהחלט גם בחיים. 

      ''

        8/7/13 21:08:

      צטט: אביבי32 2013-07-04 20:21:50

      קראתי ברצף ובמתח, קיוויתי ש"החלש" יצליח לברוח - וטוב שכך.

      לא רק הצליח לברוח, גם הצליחו להצילו, לברוח זה רק שלב ראשון.... למצוא בית חם מקום מאמץ לתרנגול זה לא פחות קשה....

      היום דרך אגב יש מבצעים כאלה מדי פעם.

      מי שיש לו חצר בטוחה וחושב שיכול לתת לנמלט כזה חיים טובים יכול לפנות גם אלי.

      ''

        8/7/13 21:02:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2013-07-04 20:08:46

      היי

      קחי עוד משפחה חביבה שרצה נגד הרוח

       

      ''

      משעשע אתה יורם, מנסה לומר לי מילים על ידי סרטונים....

      אז אני עונה לך, בצורה דומה, ע"י סיפור ידוע לכל, מתפלאה שלא ידעת אותו, וזו התשובה שלי לך.....

       

      סיפורו של כוכב הים

       

      ביום מן הימים בעודי מטייל על החוף,

      ראיתי איש צעיר עומד ליד הים ומשליך עצמים

      מהחוף אל תוך האוקיינוס.

      בעודי מתקרב גיליתי כי האיש מרים מהחול

      כוכבי-ים שאלפים מהם נותרו שם עם בוא

      השפל ומשליך אותם חזרה אחד אחד לתוך האוקיינוס.

      שאלתי את האיש מדוע הוא  לוקח על עצמו מטלה שכזו.

      האיש השיב כי אם לא יעשה זאת כוכבי הים

      ללא ספק ימותו.

      לעגתי לו והודעתי כי ישנם קילומטרים של חוף

      ועשרות אלפי כוכבי-ים

      ושלא יתכן כי הוא באמת

      מאמין שמעשהו אכן ישנה משהו...

      האיש הצעיר עצר לרגע, חשב,

      ואז הרים כוכב-ים נוסף מהחוף

      בעוד הוא משליך אותו חזרה לים אמר:

      זה משנה... לאחד הזה!" 

                                  אלן ברקר

       

      ''

       

       

        8/7/13 20:58:

      צטט: מש1 2013-07-04 20:06:22

      ניפלא ענין הצלת בעלי חיים חסרי אונים נהדר.

       

      כן, זה מחמם את הלב לראות שיש עוד אנשים טובים שעוזרים לזולת, ולו הם תרנגול במנוסה.

      ''

        8/7/13 19:55:

      צטט: silviaisr 2013-07-04 17:38:19

      מעשים טובים תמיד זה טוב...גם אם עוזרים לחיות וגם אם עוזרים לאדם...יש סטיוארדים תרנגולות...יש סטיוארדים אנושיים... :)

       

      בהחלט, כל עוד עושים טוב, עוזרים למישהו, דה מור דה בטר. העיקר שזה לטובה.

      ''

        8/7/13 19:53:

      צטט: Perfect-Beat 2013-07-04 16:39:07

      א בוסה עיינק ילדה :) את ענקית. ענקית מהחיים.
      סאחה לסטיוארט. סאחה לאלוהים שנתן לנו אותך!!!
      ת ב ו ר כ י.

       

      אהלן חברה.

      תודה.

      צ'מעי, מותר לך גם לפעמים לא להסכים אתי, או להביע דיעות שונות, את יודעת את זה נכון? מבטיחה לא להרביץ לך...

      ''

        8/7/13 19:47:

      צטט: דוקטורלאה 2013-07-04 15:31:24

      הרגש של פועל בהצלת בעלי- חיים, והרגש של צופה במחזה , והרגש של קורא אודות המחזה, הם דברים דומים ובכל זאת שונים. כדאי לקחת זאת בחשבון.

       

      תודה דוקטורלאה לא חשבתי על זה מעולם בצורה כזו. הייתי שמחה לו היית מחדדת את הנקודה הזו שדיברת עליה, ומרחיבה דוגמאות אפשריות כדי להמחיש זאת.

      ''

        8/7/13 09:09:
      מהכל, מהכל אפשר ללמוד, אם רק פתוחים לזה. בהחלט שגם מבעלי החיים, מהתנהגותם. את חושפת אותי לעולם חדש ואחר ועל כך מודה לך.
        8/7/13 06:09:
      חברה יקרה ומדהימה-את פשוט זן נדיר במחוזותינו וואו-איזו נשמה ענקית את...
        8/7/13 04:10:

      צטט: bonbonyetta 2013-07-07 19:19:27

      צטט: ~בועז22~ 2013-07-04 04:32:32

      לגבי פילים - פה ושם מסתננת ידיעה על פיל אשר פנה נגד מאלפו. מכאן ש..., את האינסטינקט הראשוני, זה הטבוע בכול בעל חיים, כלומר החופש, אי אפשר לדכא לחלוטין.

      וכמה פילים בועז יקר שמעת שמתו אחרי ששברו את רוחם ואת גופם פיסית?

      פילים שקמו נגד מאלפיהם הם מעטים מאד, וזה יוצא לתקשורת הרבה הרבה יותר בקלות מאשר פילים שמתו בשבי אם מעינויים או שבירת רוחם.

       

       

      Death of Indian Working Elephant “Bijlee” Starts Global Movement

      http://newswatch.nationalgeographic.com/2013/06/30/death-of-indian-working-elephant-bijlee-starts-global-movement/

       

       It was legendary Bollywood actor Amitabh Bachchan who essentially, with intention or not, launched this campaign to help working elephants through his tweeted and compassionate appeal to animal welfarists.
      Early last week, Mr. Bachchan requested welfarists and the like, to come to the aid of one suffering begging street elephant (a type of working elephant) named “Bijlee” and it seems to have started a whole movement to end the working Asian elephant practice

       

       

      אני לגמרי מסכים איתך.

      המקרים המועטים של פילים (או חיות בר אחרות שאולפו

      למטרות שונות, כולל קרקסים...) שפונים נגד מאלפיהם,

      פשוט עושים יותר כותרות מאשר אותם מקרים רבים של

      בעלי-חיים נפלאים אלו אשר נולדים אל שבי וגם מתים בו

      מבלי לחוות יום חופש אחד, מבלי לדעת שזה בכלל קיים.

      עצוב

        7/7/13 19:29:

      צטט: grandpa.zohar 2013-07-04 14:04:54

      התרנגול הזה יתחיל להטיל ביצים בשבועות הקרובים על כן כדאי לשנות את שמו למשהו כמו סתוית, שימרית,  או אולי סיגלית.ואם לא זה אז אולי לכלוכית. בשם אופן לא שם של גבר זכר, כי היא עלולה לקבל תסביכים של הומואית

      מה ז' חשוב סבא זוהר? הוא, היא, היום באמת ממילא זה פחות חשוב העיקר שבעל החיים הזה ניצל וחי חיים ששווה לחיותם. ללא עקה פחד מוות וסבל.

      שמחתי שהצליח, כי זה שהוא הצליח לברוח, לא אומר בכלל שהוא יצליח במשימה ישאר בחיים ועוד ימצא מקום מקלט טוב לחיות בו, זה נס כפול שלוש. 

      ''

        7/7/13 19:23:

      צטט: . ארז . 2013-07-04 08:17:01

      הזכיר לי משהו שקרה לי בדרכי הביתה לפני כחודשיים. באזור פארק בגין שבהרי ירושלים, עברתי את מחסום הצבא ועקפתי משאית גדולה (DOUBLE TRAILER).
      לפתע ממולי על הכביש צב שמנסה לחצות את הכביש לכיוון פארק בגין.
      בראותי את המשאית שעקפתי מתקרבת מאחורי ידעתי שאם לא אעשה משהו גורלו של הצב נחרץ.
      נעמדתי באמצע הכביש עם הרכב תוך שאני מפעיל איתותי אזהרה ויצאתי מן הרכב. המשאית מאחור שלא הבינה למה נעצרתי םתאום והחלה לצפור בחוזקה עם צופר האוויר שלה ולהמשיך להתקדם לעברי.
      לבסוף עקפה אותי מבלי להאט מצד ימין והמשיכה.
      לקחתי את הצב והעברתי אותו לתוך שמורת הטבע בפארק בגין.
      יום טוב !

       

      שאפו

      לא מובן מאליו בכלל, למרות שברור לי שהייתי עושה משהו דומה. אך מעטים היו עושים כך. לי זה ברור שהייתי עושה משהו דומה.

      ''

        7/7/13 19:19:

      צטט: ~בועז22~ 2013-07-04 04:32:32

      לגבי פילים - פה ושם מסתננת ידיעה על פיל אשר פנה נגד מאלפו. מכאן ש..., את האינסטינקט הראשוני, זה הטבוע בכול בעל חיים, כלומר החופש, אי אפשר לדכא לחלוטין.

      וכמה פילים בועז יקר שמעת שמתו אחרי ששברו את רוחם ואת גופם פיסית?

      פילים שקמו נגד מאלפיהם הם מעטים מאד, וזה יוצא לתקשורת הרבה הרבה יותר בקלות מאשר פילים שמתו בשבי אם מעינויים או שבירת רוחם.

       

       

      Death of Indian Working Elephant “Bijlee” Starts Global Movement

      http://newswatch.nationalgeographic.com/2013/06/30/death-of-indian-working-elephant-bijlee-starts-global-movement/

       

       It was legendary Bollywood actor Amitabh Bachchan who essentially, with intention or not, launched this campaign to help working elephants through his tweeted and compassionate appeal to animal welfarists.
      Early last week, Mr. Bachchan requested welfarists and the like, to come to the aid of one suffering begging street elephant (a type of working elephant) named “Bijlee” and it seems to have started a whole movement to end the working Asian elephant practice

        7/7/13 12:29:
      אהבתי לצפות בתיאור הצלת התרנגול מידי הקצב ומעריך את העמדה הנחושה להצלתו.
        7/7/13 07:45:
      כל כתבה שלך מדגישה את העובדה שישנם המון אנשים חסרי לב וזו מסקנה מאוד עצובה לגבי האנושות !
        6/7/13 20:09:

      צטט: sari10 2013-07-04 00:27:14

      לא הייתי רוצה להיות במקום התרנגולת או הפיל. נשמע מזעזע.

      מאמצת בהחלט את ההשקפה שתמיד כדאי לנסות. לא להרים ידיים מראש.

       

      אכן מצבים קשים, וקשה לפעמים לראות מעבר להם, להמשיך גם אם אין סיכוי.הסנני

       

        6/7/13 19:57:

      צטט: נ.י.ל.י 2013-07-04 00:11:33

      בכל חי יש נשמה-לפעמים קטנה ולפעמים ענקית וזה בכלל לא תלוי בגודל הגוף.את תמיד נוגעת ומרגשת אותי

       

      תודה.

      נכון, בכל בעל חיים יש נשמה, קטן כגדול.

      ''

        6/7/13 19:55:

      צטט: * חיוש * 2013-07-03 22:49:39

      נהדר שסטיוארט ניצל

      וכאב לי מאוד לקרוא על הפילים - עד כה לא ידעתי לגבי עניין השרשראות

      אם יכולנו להיכנס ל" נעליהם" של בעלי החיים אולי הינו מגלים מידת אנושיות.

      עניין האפרוחים אצלנו הטריף אותי לגמרי.....בוכה

       * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך בונבוניטה יקירתי נשיקה

       

      אני בטוחה שאם נקח זמן מה ונקדיש תשומת לב לכל בעל חיים שהוא, לאט לאט נתחיל להבין את ה"שפה" שלו יותר, בדומה למה שחוקרים עושים.

      ''

        6/7/13 18:37:
      יש לאנשים בהחלט מה ללמוד מהתרנגול הזה! שבוע טוב, עמוס.
        6/7/13 14:02:
      סיפור מקסים ביותר.
      בהחלט. ולפעמים (ולא מעט פעמים) יש לנו מה ללמוד מהחיות. סה"כ גם אנו בעלי חיים, ולא תמיד כ"כ מפותחים, כפי שהיה מצופה.. שני הסיפורים מכמירי לב, וסיפור נצחונו של סטיוארט הוא סיפור נצחונה של הרוח החיה. והלוואי שנלמד יותר ויותר לא לדכא אותה, ולקרבה ללבנו. המצילה הצילה כאן את נפשה שלה וגילתה אומץ רב, ביכולתה להיות נאמנה לרגשותיה, גם בסביבה (כולנו באותה הסביבה) שחשיבתה מעוותת ואכזרית.
      בונבוניירה, נראה לי שאת צודקת. בהחלט ניתן ללמוד מסטיוארט ומהפילים. מסטיוארט ניתן ללמוד כי למרות תנאי חייו שלא ידע אחרים ידע ברגע קטן בחייו שאפשר אחרת, מהפיל ניתן ללמוד שכנראה גם חוט קטן ככל שיהיה סוגר אותנו לפעמים מלבצע צעדים... הפחד המשתק. נ.ד. :-/
        6/7/13 07:17:
      תודה על הפוסט המרגש עד מאוד. שבת שלום ומבורך.
        5/7/13 18:30:

      כל סיפור שכזה שבו בעל חיים מצליח 

      להנצל כנגד כל הסיכויים

      קורע לי את הלב..

      .אולי הפכתי לרכרוכית..

      אבל זו אני ואינני מתביישת.

      שבת שלום :)
        5/7/13 11:04:
      כל הכבוד שככה נלחמת על בעל חיים
        5/7/13 09:00:
      לפעמים קורים ניסים. צריך לזמן אותם
        5/7/13 08:33:

      הסיפור נפלא, אבל המסקנות שלך נפלאות כפליים, כי באמת, לפעמים, כנגד כל הסיכויים, אפשר למצוא את המוצא מהמצב הבלתי אפשרי, ולהתחיל מחדש.

      זה אפשרי. חשוב ביותר שלא להרים ידיים, כי היאוש שובר את הנשמה.

        5/7/13 07:26:
      לא להרים ידיים וכנראה שגורלנו בידינו *
        4/7/13 21:02:
      בונבונית, את אשה עם לב ענק ונשמה יתרה!
        4/7/13 20:50:
      מאז ומתמיד הפיל היתה החיה האהובה עלי ביותר. למרות שאת עוזי ( הכלב שלי) לא הייתי מחליף בשום פיל שבעולם.
        4/7/13 20:41:
      אפשר ללמוד המון !!! על אומץ, על תקווה, על אישה טובה טובה ועל הצלחה ! סיפור נפלא :)
        4/7/13 20:21:

      קראתי ברצף ובמתח, קיוויתי ש"החלש" יצליח לברוח - וטוב שכך.

        4/7/13 20:08:

      היי

      קחי עוד משפחה חביבה שרצה נגד הרוח

       

      ''

        4/7/13 20:06:
      ניפלא ענין הצלת בעלי חיים חסרי אונים נהדר.
        4/7/13 17:38:
      מעשים טובים תמיד זה טוב...גם אם עוזרים לחיות וגם אם עוזרים לאדם...יש סטיוארדים תרנגולות...יש סטיוארדים אנושיים... :)
        4/7/13 16:39:

      א בוסה עיינק ילדה :) את ענקית. ענקית מהחיים.
      סאחה לסטיוארט. סאחה לאלוהים שנתן לנו אותך!!!
      ת ב ו ר כ י.

        4/7/13 15:31:
      הרגש של פועל בהצלת בעלי- חיים, והרגש של צופה במחזה , והרגש של קורא אודות המחזה, הם דברים דומים ובכל זאת שונים. כדאי לקחת זאת בחשבון.
        4/7/13 14:04:

      התרנגול הזה יתחיל להטיל ביצים בשבועות הקרובים על כן כדאי לשנות את שמו למשהו כמו סתוית, שימרית,  או אולי סיגלית.ואם לא זה אז אולי לכלוכית. בשם אופן לא שם של גבר זכר, כי היא עלולה לקבל תסביכים של הומואית

        4/7/13 08:17:

      הזכיר לי משהו שקרה לי בדרכי הביתה לפני כחודשיים. באזור פארק בגין שבהרי ירושלים, עברתי את מחסום הצבא ועקפתי משאית גדולה (DOUBLE TRAILER).
      לפתע ממולי על הכביש צב שמנסה לחצות את הכביש לכיוון פארק בגין.
      בראותי את המשאית שעקפתי מתקרבת מאחורי ידעתי שאם לא אעשה משהו גורלו של הצב נחרץ.
      נעמדתי באמצע הכביש עם הרכב תוך שאני מפעיל איתותי אזהרה ויצאתי מן הרכב. המשאית מאחור שלא הבינה למה נעצרתי םתאום והחלה לצפור בחוזקה עם צופר האוויר שלה ולהמשיך להתקדם לעברי.
      לבסוף עקפה אותי מבלי להאט מצד ימין והמשיכה.
      לקחתי את הצב והעברתי אותו לתוך שמורת הטבע בפארק בגין.
      יום טוב !

        4/7/13 04:32:
      לגבי פילים - פה ושם מסתננת ידיעה על פיל אשר פנה נגד מאלפו. מכאן ש..., את האינסטינקט הראשוני, זה הטבוע בכול בעל חיים, כלומר החופש, אי אפשר לדכא לחלוטין.
        4/7/13 00:27:

      לא הייתי רוצה להיות במקום התרנגולת או הפיל. נשמע מזעזע.

      מאמצת בהחלט את ההשקפה שתמיד כדאי לנסות. לא להרים ידיים מראש.

        4/7/13 00:11:
      בכל חי יש נשמה-לפעמים קטנה ולפעמים ענקית וזה בכלל לא תלוי בגודל הגוף.את תמיד נוגעת ומרגשת אותי
        3/7/13 22:49:

      נהדר שסטיוארט ניצל

      וכאב לי מאוד לקרוא על הפילים - עד כה לא ידעתי לגבי עניין השרשראות

      אם יכולנו להיכנס ל" נעליהם" של בעלי החיים אולי הינו מגלים מידת אנושיות.

       

      עניין האפרוחים אצלנו הטריף אותי לגמרי.....בוכה

       

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך בונבוניטה יקירתי נשיקה

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין