כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Serenity now, insanity later

    קישון וסיינפלד מתהפכים בקברם.
    הומור שיפיל אתכם מהרצפה לכיסא.
    לא לעדיני נפש, נרתעי גסויות ועבדי תקינות פוליטית!

    0

    צרור ברכות וגם קצת התנצלויות

    9 תגובות   יום שבת, 6/7/13, 11:27

    לכבוד פרסום לוח המשחקים של עונת הכדורגל הקרבה עלינו לטובה, רגע לפני שאני קופץ מהמרפסת, כמחווה של כבוד ליריבה העירונית עלי למלא חוב קטן אותו אני דוחה כבר חודשיים: צרור ברכות לזכייתה של מכבי ת"א כדורגל באליפות!

    "יה בני זונות, חבורה של מוצציי זרגים עלוביי נפש, הלוואי ש..."
    אופס, לא שמתי לב שכבר התחלתי לכתוב.

    אז קודם כל, גילוי נאות: הכותב הינו הגרעין של הגרעין הקשה של אוהדי הפועל ת"א ומרצה עבודות שירות בפולייה של ימימה עקב קריאות גזעניות, מגדריות, שוביניסטיות, פדופיליות ונקרופיליות לעברו של שחקן מכבי ת"א (שמפאת כבודו וגם כי כך התחייבתי בעסקת הטיעון, לא אזכיר את שמו). זה נשמע בערך כך: "ש*ן י**י, יא קוקסינל בן שש עשרה, לך תשטוף כלים...". את המשך הדברים ניתן לקרוא בפרוטוקול בית המשפט.

    מכל המקומות בחרו מכבי תל אביב לחגוג את האליפות דווקא בכיכר רבין בתל אביב.
    כנהר שתן צהוב הם זרמו לעבר הכיכר החל מהשעה שבע בערב דרך רחוב אבן גבירול מתפצלים לפלגי שתן עכורים ברחובות הצדדיים.
    בכיכר הוקמה במה גבוהה לאירוח המופעים והנואמים.
    בתכנית: הקונצ'רטו לכינור של פגניני בביצוע רביעיית מייתרים, קטע ריקוד "קול ודממה" של אנסמבל בת שבע ומייצג ארט נובו ע"י שלישיית מנחם מנדל מהתיאטרון ההומוסקסואלי ביפו.

    בשעה שמונה כבר המתה הכיכר בעשרות אלפי אוהדים נעימי סבר ובמספר לא מועט של זואולוגים.
    עבדכם הנאמן השתחל אף הוא לאירוע במסווה (התחפשתי לבבון), למטרת "דע את האויב" והיה דרוך לכל התפתחות בלתי צפויה.
    התפתחות שכזו הגיעה לצערי דקות ספורות לאחר הגעתי. בעודי דחוק בין עשרות גברתנים מיוזעים ומרובי טסטוסטרון, אני חש לפתע טפיחה על כתפי.
    סבתי לאחור ומבטי נתקל בחברי הטוב שאול, אוהד מכבי ת"א בעוונותיו.
    "אח שלי, מה אתה עושה פה?" שאג בקולי קולות, "היהפוך נמר חברבורותיו?".
    "שקט, אידיוט" היסיתי אותו, מסתכל סביב לראות שהמסווה לא הוסר, "אתה רוצה שיהרגו אותי? באתי לפרגן, מה יש, אסור? חוץ מזה, איך זיהית אותי?".
    שאול בהה בי כלא מבין את השאלה והמשיך: "טוב, שמור על פרופיל נמוך ותתרחק מאלה שנראים כמו בבונים".
    בהיתי בדוד כלא מבין את התשובה, אולם במבט סביב הצלחתי לאתר איזור שנראה כמו זה של בני הטובים ונעתי לשם בלאט, מקפץ מענף לענף.
    ניגשתי לגבר ממושקף שאחז ילד קטן ביד ימינו, ובשמאלו אחז פרוסת לחם קל עם קוטג', בה נגס מדי פעם ביס קטן, לעס בפה סגור, וניגב שפתיו במגבון לח לאחר כל ביס.
    "בתיאבון" פניתי אליו, "כאן זה האיזור של בני הטובים?".
    הבחור הסתכל סביבו, לוודא שאף אחד לא שומע, רכן אלי ולחש: "פה זה האיזור של הבבונים, אני בתחפושת, למה לא התחפשת? אתה תמשוך אלינו את המנאיאק".

    בינתיים ירדו רביעיית המיתרים מהבמה ובמקומם עלו שלישיית מנחם מנדל.
    "מה..." התחלתי לומר אך האיש היסה אותי.
    "שששש שלישיית מנחם מנדל" אמר, "הם גדולים".
    "זה חלק מהמסווה?" שאלתי. לחלוטין לא הבנתי מה מתרחש.
    בהמשך עוד צפינו בקול ודממה במופע המרגש של אנסמבל בת שבע ואז הגיע הרגע לו כולם ציפו, למעט הממושקף שעדיין ביכה את לכתם ללא עת של המנדלים.
    בזה אחר זה עלו שחקני מכבי תל אביב אל הבמה: הנה ש*ן י**י הקוקסינל, אלירן עטר הבן זונה, דור מיכה ההומו ושאר המזדיינים.
    "יאללה הפועל" צרחתי באקסטזה, "שואה למכבי, דור מיכה הומו". האינסטינקט היה חזק מכל.
    הס הושלך בקהל האלפים ואלפי עיניים זועמות ננעצו בי.

    בחיי לא רצתי כל כך מהר. נישאתי כאיילה שלוחה במעלה אבן גבירול כשאחרי דולקים אלפי בבונים משולהבים.
    חלפתי על פני בית קפה "סטריטס" ועצרתי באחת. שלט קטן צד את עייני: "הכניסה לבעלי חיים אסורה".
    ניגשתי אל המארחת. "אחד" אמרתי, "בפנים בבקשה".
    "אין כניסה לבעלי חיים" התנצלה המארחת.
    "אבל..." התחלתי לומר ואז נזכרתי שאני מחופש לבבון.
    "אני יכולה להוציא לך בננה לדרך" אמרה.
    "תודה" אמרתי, "לא צריך, יש לכם אולי יציאה אחורית?".

    יצאתי לרחוב ארלוזורוב השקט, נחיל האוהדים לא נראה בסביבה. פסעתי בנחת לעבר מיתחם בזל.
    בערב שאול הרים אלי טלפון. "אני נמצא כאן עם מנחם מנדל" הוא אמר, "פגעת בו מאוד. תתנצל".
    "תגיד לזין הזה..." התחלתי לומר.
    "אני על רמקול" קטע אותי שאול.
    "מה קורה מנדל?" שאלתי, "הייתה יופי של הופעה ואני מתנצל שקראתי לדור מיכה הומו, אתה יודע, זו סתם צורת דיבור".
    "דור מיכה הומו" אמר מנדל, "איך אתה חושב ארגנתי לנו את ההופעה? מה שפגע בי זה עניין השואה, אני דור שלישי, אתה יודע".
    התנצלתי. "תבוא לפולייה של ימימה" אמרתי, "נפנק אותך בפול על הבית".
    "תודה" אמר מנדל, "זה לא טוב לארט נובו".
    "נו, אל תהיה הומו" אמרתי.

    התנצלתי שנית.

     

    המשך ל "תשעה באב".

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/7/13 23:58:

      צטט: ההוא משם. 2013-07-15 23:53:01

      תתחיל לרענן את השירים על קטן ובנאדו 

       

      מוציא את השירונים ומאתחל את מכשיר הקראוקה!

        15/7/13 23:55:

      צטט: StellaP 2013-07-15 23:38:25

      לא סובלת כדורגל וגם לא את הבבונים וגרעיניהם אינני מחבבת במיוחד ולמרות זאת קראתי וצחקתי. כיוון שקיבלת כוכב על ולדה, לא תוכל לקבל גם על זה. חייבת לך.

       

      לא נורא, בכל מקרה מעדיף תגובות מכוכבים, אז חובך מחוק :)

        15/7/13 23:53:

      תתחיל לרענן את השירים על קטן ובנאדו 

        15/7/13 23:38:
      לא סובלת כדורגל וגם לא את הבבונים וגרעיניהם אינני מחבבת במיוחד ולמרות זאת קראתי וצחקתי. כיוון שקיבלת כוכב על ולדה, לא תוכל לקבל גם על זה. חייבת לך.
        15/7/13 22:57:
      את מתכוונת "פריחה תרבותית" אני מניח. עדיין מתעמק ב "פוליטיקה קורקטית". אני חש שרב הנסתר על הגלוי במשפט זה, כמו אגב, בפוסט.
        15/7/13 22:39:
      ממש פרייחה תרבותית ואני כמעט דילגתי על הפוסט הזה... יצא לך "פוליטיקה קורקטית" !
        10/7/13 13:22:
      האמת לא הייתי בטוח מה זה סובטילי, אז תודה על הבדיקה. סתם היתה נראית לי מילה שכדאי להשתמש בה מדי פעם באופן אקראי. כמו עפיץ. מזג האוויר מעט עפיץ היום, האינך סבור כך?
        9/7/13 23:38:
      רגע, בודק בגוגל מה זה סובטילי... מעודן! כלומר כתבת את אותו דבר פעמיים בשתי מילים שונות כדי להרשים את החברה. האמת, התרשמתי. עשית את זה כל כך סובטילי שיצא מעדן, כלומר, סבטילי.
        9/7/13 14:29:
      יצא לך מעודן הפעם. סובטילי משהו