היום יום טוב!

אני יוצא אל העולם, מדווח על חידושים. הזדמנות לשינויים צצות מדי פעם, אבל אצלי הדברים מתרחשים קצת אחרת. מחזורי החיים אצלי ארוכים, משהו כמו 7-8 שנים. הפעם זה לקח 9. או יותר. מזה 15 שנה בערך אני לומד, לימודים גבוהים מה שנקרא, בתחומי הדעת, מה שנקרא- פילוסופיה, בלשנות, שפות ותרבות עתיקה. צברתי תארים, ידע בתחומי הרוח, לפעמים זה מרגיש כמו מטען עודף. האם זה משמח אותי? לפעמים כן, הרבה פעמים לא ברור לי במה זה בדיוק מועיל. ולמי. לפני כמה ימים קניתי בשקיקה רבה ספר הגות וספר "מידע" בתחומים מעניינים במיוחד: "שמש שחורה" של קריסטבה, ו"התאבדות" של דורקהאים.. מה היינו עושים בלי האקדמיה והאינטילגנציה? נהנים מהחיים, בטעות..

אבל אני הופך תקליט. והמנגינה של הצד הזה היא לא רק במילים וברעיונות. הפעם משתתפים גם אנשים חיים, דיאלוג בין ניסיון חיים של פלוני לבין זה של אלמוני. יחד נלמד, יחד נעשיר זה את זה בצבר רעיונות, הגיגים, ונחווה פריחה תרבותית שתביא בסופו של דבר לשלום עולמי ודגל CARDO, הוא מיזם השפה-תרבות-דיאלוג שאני שוקד עליו בימים אלו, יתנוסס אל על! ואז אדע שלא כל זה היה לחינם. מגלומניות? לא. סתם רצון לתרום, להעניק, ולחיות בכבוד בין הבריות. מה רע בקצת תרבות, קצת ידע לגלגל על הלשון כמו יין טוב? 

בבלוג הזה אפרוש בפני מי מכם רעיונות, קשיים, לבטים, תגובות, מחשבות מגלומניות, רגשי נחיתות, הגיגים וחידודי לשון, שקשורים לבייבי החדש שלי. יומן מסע מן הפנים לחוץ, ניסיון בהקמת מיזם חינוכי שעדיין לא נוסה. ארחיב בפעם הבאה בעניין הזה. 

השבלול,

מקים, מעבד ומשווק CARDO