החיים יפים
"לכל איש ולכל אשה...", כך אני מאמינה קיים ,קו
האופק האישי היחודי לו . באימון יש לכך שמות כמו חזון או חלום ... עלי , באופן אישי חביבה המלה ייעוד . אבל גם המושג אופק והצפייה אל עבר קו האופק האישי שלנו , נשמעת לי כמו משהו ששווה ואף ראוי לחיות למענו . אחד הדברים החביבים עלי באימון היא היכולת, ללוות אנשים בדרכם אל קו האופק האישי שלהם . ואגב, גם המסע לשם הוא חלק מהעניין ... אז לכבוד האופק של כל אחת ואחד מאיתנו , אני משגרת אל חללו של עולם את הבלוג שלי ...
פוסטים פופולאריים
-
הלוואי הלוואי והייתי יכולה להבין
5/2/11 | 1593 צפיות
-
בטרם
28/10/07 | 1298 צפיות
-
קמטי התות
28/2/08 | 1419 צפיות
-
לאן.../יעל פריאל
18/3/09 | 677 צפיות
-
תמיד לעת ערב / יעל פריאל
24/10/10 | 1393 צפיות
-
הזמנה לאימון אישי בקבוצה קטנה
6/2/09 | 2439 צפיות
פוסטים אחרונים
- בוקר טוב, והרי עיקר החדשות יש לי סדנה נפלאה מחר, והיא בהחלט אופטימית 18/3/15
- פורים ונהנים :) :) 6/3/15
- מסר בשיר, יפה לכל עת 23/2/15
- ביקור געגוע - ד"ש עם שיר 18/2/15
- מפגש מיוחד שלך ובשבילך באהבה 23/11/14
- סדנה חגיגית, מפתיעה ומרתקת !! 13/10/14
השיר הזה/יעל פריאל וגם, כמה מילים על זכויות יוצרים, אנשים ומה שביניהם
השיר הזה,
השיר הזה שלי ושלך לא לעיניים זרות, שוקלות מודדות או תרות, כי הסיור הזה שלך בגופי, הוא נפשי הוא פרטי, אף בלתי מילולי, על כל מכלול הרגשות המציפים מצעפים את עיני מראות אך נחרטים היטב עמוק יותר מכפי שהמילים תדענה להיות, הרבה בטרם היוולדן, עובריות ...
והזכויות הרי הן תמיד שמורות לבעליהן גם בעבור שנים הרבה כי אין כאן כל חוק, שופט או דיין שיכול לחמוד את שאיננו שלו.
כמה מילים על זכויות יוצרים, אנשים ומה שביניהם/יעל פריאל
שש המילים החותמות את פוסט השיר בעמוד זה, נכתבו כסוג של התכתבות עצמית עם הנוהג לחתום ב"כל הזכויות שמורות @", הנהוג במקומותינו, כדי להרתיע או במילה עדינה יותר, להבהיר עמדות, שאין לעשות שימוש בדברים, לכל צורך שהוא, ללא בקשת אישורו של הכותב, אבל במחוזותינו כידוע, החוק, ובעיקר זה שניתן לפרוע בלי להתפס, הוא רק בגדר המלצה (אסוציטיבית חשבתי על מאמר, שעלה היום ב"הארץ", על הבטחת תפקיד למקורב ללפיד, למרות שקיים שם ניגוד אינטרסים מובהק וכו', מי שמענין אותו, יגיע ויקרא גם ללא עזרתי), ואני חשבתי על כך שהדברים הללו האישיים, שאני מעלה, מי ירצה בכלל לעשות בהם שימוש כלשהוא, הרי אין כאן מניפסט פוליטי או איזה שיר אהבה קליט, שניתן להקדיש לכל אחד, וגם יבין.. זה אישי מידי, פשוט מידי (למי שזה פשוט מידי,בעיני רגשות הם לעולם דבר מורכב ועמוק) בקיצור, לא משהו פופולארי להמונים. ובכלל מרגיש לי תמיד יומרני מידי להוסיף בסוף "כל הזכויות שמורות", כאילו העלתי כאן איזו יצירת מופת ולא מבע אישי, ולכן מוצאת את עצמי לא אחת, מוסיפה במקום הכיתוב האמור, כמה מילים משלי, המתכתבות עם אותן זכויות שמורות, קשורות, לא קשורות במישרין לשיר, ועדיין, משהו שם קשור, אבל נפרד מהשיר עצמו.
ולמה אני מסבירה כל זאת, כי מישהי (אינטלגנטית מאוד) שאני נוהגת לקרוא ולהגיב לפוסטיה בקביעות, כשאני פה, שמחה שנכנסתי להגיב לפוסט אחרון שלה, לאחר ששלחה לי קישור, ואף ביקשה, כהרגלה, שאכנס שוב לראות את התגובה. עניתי לה מדוע לא שמעו ממני תקופה (דברים אישיים.. ובעיקר אבי שעזב אותי, או אותנו, למרות שלא הוא, ולא מי מאיתנו ציפה לכך) שתכנס גם אלי לעיתים, למרות שאיני נוהגת לשלוח קישור. אולי מאותו המקום שלא קל לי להוסיף אותה אמירה בעניין הזכויות, הווה אומר, מה כבר כתבתי, שאאלץ מי מ"החברים" הרשומים (המילה רשומים מבהירה את המרכאות..) להכנס ולקרוא. הרבה יותר נעים לדעת שנכנסים לקרוא אותי מרצון, כזה חופשי, ולא מתוך אילוץ או תחושת לא נעים כי "טוב, גם היא ביקרה אצלי וכיכבה..", כי באמת נוצרו כמה קשרים אישיים גם בווירטואליה, כך שאיכפת, ונכנסים מידי פעם לקרוא ולבדוק לשלומו או מה.
ואז אותה בחורה הגיבה (ואגב, זה סרט שכבר חזר על עצמו בעבר) תשלחי לי קישור. ואני תהיתי, מה בכלל כל כך מסובך להכנס לפוסט (הפתוח לא רק לחברים) שלי, שאפילו ציינתי את שמו בפניה, לקרוא ולהגיב..- מי בכלל צריך קישור בשביל זה??.. זה מופיע בעמוד הראשון. רק צריך רצון.. ואני חשבתי, שבתור מי שנכנסה באמת אין ספור פעמים לכתביה המרובים, והיא פעילה מאוד ושולחת הרבה, ואני תמיד כשאני פה, אני גם אצלה..אז מה כל כך קשה להכנס פעם ב..גם אלי "הקטנה", שלא מפזרת קישורים??..
נו, אז שלחתי לה קישור. וכעבור יום או יומיים, אפילו קבלתי תגובה ממנה, בפרטי. שם כתבה (כמו בפעם הקודמת) שהיא לא מתחברת למה שכתבתי, ולא ברור לה מה הקשר בין שני חלקי השיר??.. אה אה.. אז כיוון שהיא אינטלגנטית מאוד, הבנתי שפרט מאי אילו אנשים, שמבינים (כי הם רוצים) וקולטים רגש, ומגיבים בחום, גם אם הם לא ממש הכל מבינים, אולי כדאי לי להסביר??..
אז הנה אני מסבירה, שהשיר האמור מסתיים לאחר שלוש הנקודות. התוספת בסוף היא במקום כל הזכויות השמורות. והקשר בכל זאת לשיר? שיש כמה זכויות שגם אם ינסו, לא באמת יצליחו לגנוב, יען כי הן שמורות לבעליהן בלבד, קרי הקשר המיוחד המתהווה בין אחד לאחת, שיש המכנים אותו אהבה.
אה, ולגבי אותה בחורה. נו ככל שאני משתדלת בחיי הבוגרים, אני תרה אחר הדדיות ביחסים. וזה נכון במציאות, אך נכון לא פחות גם בעולם הווירטואלי. גם כאן נוצרים קשרים. וכאמור,לעיתים מאוד איכפתיים וקרובים, וכשמישהו נכנס אלינו ומגיב שוב ושוב בחום ובכנות, בשלב כלשהוא נצפה גם להדדיות, וכשזה לא קורה, זה קצת מאכזב, אבל לא נורא, כי בכל יום אנו לומדים מחדש...
ואלה היו שישים שניות על זכויות, יוצרים ואנשים.
סוף שבוע נעים לכולנו, והיי שימו-לב לחתולי הרחוב התשושים בחום, מים בכלי, אוכל שנותר.., אנו בהשוואה אליהם איננו חסרים (כמעט) דבר..
|
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לגמרי מתחברת לחלק הראשון.
אפשר תמיד להעתיק מילים. אפשר גם אפשר להתחבר להרגשה.
יותר מהרבה פעמים אותה מילה משדרת לשני אנשים שונים דברים לגמרי אחרים :))
לגבי החום. והכנות ( yes)זה מה שאני הבנתי מהוט והשניים.. מזגן. ותחילת שבוע טוב!
וואוהו
כמה שאני מבינה אותך......
אני נלחמתי בבית משפט עם כמה ערעורים על זכויות יוצרים..
נגעת בנקודה רגישה מאד אצלי....
אחלה רעיון, רק צריך קודם לקרוא לאותו איש פרסום,
שגנב ממני בזמנו את הרעיון, לטובת כיסו הפרטי וערוץ 2..
נראה לי עסוק כרגע בשיטוט ברחבי הנט ובלוגים שונים,
אודות הרעיון הבא שלו...
כל העניין הזה של זכויות יוצרים צריך מחשבה שניה. כולנו "מעתיקים" דברים. מי המציא את האלף בית שבו אני משתמש כרגע? מי המציא את המשפט "האומר דבר בשם אומרו כאילו מביא גאולה לעולם?" (לא מכיר מישהו אחד שיודע).
אני רואה שאפילו היה יום עיון על זה
באמת גרמת לי לחשוב! אני הולך להקים חברה מתחרה להוט ויס! יקראו לה "הוטיס"!! אני מקווה שאספיק לפני שערוץ 2 יגנוב לי את הרעיון..
סיגל יקרה, צהריים טובים.
שמחה מאוד שהגעת לכאן.
תכנים, מילים, אפשר להעתיק. רגש, הוויה, תחושה, לא ממש,
וגם לכך כיוונתי, כי עדיף שאנשים יבטאו את עצמם ממקור ראשון,
ולא יחפשו מי שידבר עבורם, סוג של זיוף או הונאה עצמית.
אבל לפני הכל, קיימים האנשים, ומי שהוא חד- צדדי,
וזקוק לתשומת לב על בסיס קבוע, אבל לא מסוגל להדדיות,
ומתחשבן בשם אי אילו עקרונות נעלים בבואו לקשר אנושי,
אני אומרת שישאר עם העקרון..
אני מעדיפה להישאר עם האדם.
סוף שבוע נעים לך סיגלי
יעל יקרה,
אפשר להעתיק מילים על אף הזכויות השמורות, אך לעולם אי אפשר להעתיק הרגשה...
את לא רק יודעת לכתוב, אלא יודעת להעביר לנו את ההרגשה באמצעות המילים - וזו מעלה.
את התחושה הזו, את ההרגשה הזו - אי אפשר להעתיק...
וזה שמעתיק - שכרו בהפסדו...
לעולם זה יהא אותה גברת בשינוי אדרת, אבל השינוי הזה גם אם לכאורה במראית עין נראה מזערי, בתחושה הפער עמוק ותהומי...
שבת מבורכת, סיגל.
וואו. את יודעת להרגיש. אצלך, כך נראה, ליטוף קל או חיבוק קליל, עושים הרבה. יודעת לקלוט את הנימים והנימות מהאוויר. יודעת לדבר במילים ויודעת ללהטט במילים, אבל לא תמיד את צריכה שידברו אלייך במילים כדי להבין הכל. הכל אמרתי..
[ולגבי כל הזכויות שמורות: לקח זמן להבין את כוונת המשוררת, אבל אלה מילים חזקות על שניים ומה שיש בין שניים..]
היי חברות וחברים,
מאוד ריגשתם אותי בתגובותיכם!!
אני לא רגילה לשלוח קישורים לתכנים השונים שמעלה,
מעדיפה שאנשים יכנסו באמת מתוך רצונם החופשי, ולא
ממקום של מחויבות או תחושת אי- נעימות, ולכן
כל כניסה וכל תגובה מאוד משמחת, ובעיקר את הילדה
הקטנה שבי, שקופצת ועולצת עם כל פירגון מחמם שכזה.
ת ו ד ה
מכלול הרגשות המציפים
מצעפים את עיני מראות
אך נחרטים היטב עמוק
יותר מכפי שהמילים
תדענה להיות
אכן יעל יקירתי כל הזכויות שמורות לך ורק לך
התמוגגתי לשוטט בין מילותייך ובין אותם הרגשות הרוויות בך
וזהו השיר שלך ושלו - אין עוררין (-:
* חיבוקים אוהבים
והמשך יום ניפלא וחודש טוב ומבורך לכולנו