ולכל מי שמעוניין לדעת קצת על המשמעות הפנימית של החג, כתבה שכתבתי יחד עם חברי הטוב אלי וינוקור, עורך המשנה של העיתון קבלה לעם, ופורסמה היום ב- NRG.

ט"ו בשבט - מזווית שטרם הכרתם..

על האילנות כבר מוריקים העלים, מחכים מלאי סבלנות לבוא האביב, אז יוכלו לחגוג במלוא תפארתם את חגם, האוויר מתבהר וריחות של פריחה והתחדשות ממלאים את הארץ. הטבע כולו לובש חג, כאילו מזמין אותנו לבוא וללמוד איך לצמוח.

ואכן למקובלים תמיד הייתה זיקה עמוקה אל הטבע. מאות בשנים הם נהגו לצאת אל היער ולהתבודד - הם, מחשבותיהם והכוח העליון שאותו גילו דרך השלמות שבטבע. לאור זאת, ניתן אולי להבין מדוע זכה ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, לייחס מיוחד מצידם. אולם מעטים בלבד מודעים לעובדה כי המקובלים, היו אלה שהקנו לט"ו בשבט את האופי החגיגי והצבעוני שמוכר לנו כיום.

לאורך כל ההיסטוריה היהודית, היה ט"ו בשבט לא יותר ממועד רשמי שבו הפריש החקלאי תרומות ומעשרות מתבואתו, אולם מהמאה ה-16, תקופת תור הזהב של הקבלה, לבש החג אופי שונה לגמרי.

המהפכן הרוחני

המקום: צפת.

הזמן: אמצע המאה ה-16.

דור אחד בלבד לאחר גירוש ספרד, ורוחות של שינוי מנשבות בחוזקה, עת יהודים רבים נוהרים אל ארץ הקודש מספרד ומפורטוגל. רבים מהם מגיעים דווקא לצפת, עיר המקובלים, שהולכת ובונה עצמה כמרכז הרוחני של העם היהודי באותן שנים.

בין אלפי העולים, בולט במיוחד מקובל צעיר, בן 36 בלבד, שעושה את דרכו לצפת ממצרים. הרב יצחק לוריא אשכנזי, האר"י הקדוש, מגיע לעיר ומחולל בה את המהפכה המשמעותית ביותר שידעה הקבלה מעולם. במהלך שנה וחצי בלבד, שבה שהה בצפת טרם הלך לעולמו, הוא פותח ומתאים את הקבלה לרבים. האר"י עושה זאת מתוך הבנה ברורה כי הגיעה העת שבה כל אדם שמתעוררת בליבו השאיפה לגלות לשם מהו חי, יוכל להתחיל בטיפוס במעלה הסולם הרוחני.

אולם מלבד לשיטה הסדורה שאותה הוא הותיר אחריו, האר"י מחליט לכונן מנהגים שונים שירמזו לאדם הפשוט, על כך שלכל דבר בחייו יש שורש עליון שאותו הוא צריך להשיג. (קרוב למאתיים שנים מאוחר יותר יבסס הבעל שם טוב את החסידות על אדני שיטתו זו של האר"י).

דוגמא אחת למנהג כזה, היא "סדר ליל שמחת האילנות", אותו חגג האר"י עם תלמידיו בט"ו בשבט, והתפשט מאוחר יותר גם בקרב יהודי התפוצות.

ביום זה, לצד לימוד מיוחד בספר הזוהר, לבשו המקובלים בגדי חג, ערכו שולחנות מלאי כל טוב, אכלו פירות (30 מיני פירות בדיוק, כנגד 10 הספירות שבכל אחד מהעולמות בריאה, יצירה, עשיה) שתו מיין הארץ (היין מסמל את "אור החכמה", האור שממלא את נשמתו המתוקנת של האדם) וחגגו!.

על פי האר"י, צמיחת האילן דומה לצמיחתנו הרוחנית. זה מתחיל משלב זריעת הזרע- כשמתגלה בנו הרצון לרוחניות, ומסתיים בהבשלת הפרי- הגעתנו לדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר. לא לחינם ספרו המרכזי של האר"י אותו כתב רבי חיים ויטאל כפי ששמע מפיו נקרא "עץ חיים".

תחנות בזמן - ניצנים נראו בארץ

פעמים רבות השתמשו המקובלים בעונות השונות ובטבע, כדי להסביר את השלבים השונים שעובר האדם בדרכו הרוחנית. בעולם הרוחני הזמן נעדר את משמעותו הרגילה. אדם החוקר את עולמו הרוחני חולף בתחנות השונות שאנו עוברים במסענו הרוחני, ונותן להם שמות הלקוחים מחיי העולם שלנו.

התחנה הראשונה במסע היא חודש תשרי, או ליתר דיוק ראש השנה, המסמל את ראשית השינוי. בתקופה זו מתחילים לרדת הגשמים, המסמלים את "אור החסדים"- תכונת הנתינה והאהבה של הבורא, ומחלחלים אל הארץ (ארץ מלשון רצון), שמסמלת את תכונת הקבלה לעצמו של הנברא. העצים משירים את עליהם ועומדים חשופים תחת כיפת השמיים, כמו אדם המשיר מעליו את עברו לקראת התחדשות עתידית, לקראתו של גילוי חדש. לצד אלה, ימי החורף מתקצרים והאוויר מתקרר - דבר המסמל את התקופה שבמסגרתה האדם מתפתח וגדל אל השגת הרוחניות מתוך הסתר, תקופה זו משולה לחושך ולקור בחודשי החורף.

ט"ו בשבט מסמל את תחילתו של השלב השני בתהליך ההתפתחות הרוחנית. עד אמצע חודש שבט יורדים כבר רוב גשמי השנה, השמים מתחילים להתבהר, הימים מתארכים והזרע נובט ומתחיל להראות את ניצניו הראשונים מהם עתידים להבשיל הפירות העתידיים. ט"ו בשבט מסמל את ההזדמנות שיש לכל אחד מאיתנו לקטוף את הפרי הטוב ביותר שמחכה לנו - חיים רוחניים.

מתאר זאת בפירוט הרב ברוך שלום אשלג (הרב"ש), בנו וממשיך דרכו של בעל הסולם, באיגרת מרגשת שכתב לתלמידיו בשנת 1957. באיגרת זו הוא מפרט, את השלבים על פניהם צריך לחלוף אדם הרוצה לזכות בפירות רוחניים בחייו.

צעדים/עקרונות בעבודה הרוחנית

"הנה כתיב כי האדם עץ השדה. היינו כל העבודות שנוהגים באילנות שיהיו מוכשרים להוציא פירות נוהגים גם באדם. כי עד שהאדם יהיה מוכשר להוציא פירות מוכרחים לעבור עליו כל העבודות שנוהגים באילנות. ועניין פירות הוא תכליתו של האדם".

(הרב ברוך שלום אשלג, אגרת י"ח, ספר 'שמעתי').

מכינים את הקרקע

כשמדובר באילן, הדבר החשוב ביותר לצמיחה נכונה ובריאה הוא לבחור בקרקע פורייה שתספק לזרע את התנאים הטובים ביותר לגידולו. באופן דומה, כדי להתפתח רוחנית, על האדם לחפש את הסביבה הטובה ביותר עבורו, זו שתספק לו את כל התנאים הנחוצים להתקדמותו הרוחנית.

אולם הסביבה שמשפיעה על חיינו, אינה מסתכמת רק ברחוב בו אנו גרים או בחוג המכרים שלנו, אלא כוללת את המקורות שמהם אנו מושפעים כמו ספרים, אינטרנט, טלוויזיה, רדיו ועיתונים. סביבה זו מעצבת את צורת החשיבה שלנו, ומשפיעה על האופן שבו אנו תופסים את המציאות. לכן, כדי להכין את הקרקע לצמיחה רוחנית, ממליץ הרב"ש לקרוא בספרי הקבלה המקוריים. ככול שהאדם מזדהה עם מחברי הספרים - המקובלים, שכבר עברו את הדרך הרוחנית הוא מגלה בספריהם "מפת דרכים" לעולם הרוחני, ומבין כיצד להתקדם ולצמוח נכון בדרכו החדשה.

הפסולת הופכת לדשן

לאחר שהכנו סביבה טובה עלינו לדשן את הקרקע. כשמדובר בדרכנו הרוחנית, מקבל שלב זה משמעות עמוקה יותר. הרוחניות שנראתה לנו, אך לפני רגע, חסרת חשיבות או לא נחוצה, מתחילה לתפוס מקום מרכזי יותר בחיינו ומוסיפה מימד מלא תקווה. אנו מתחילים להבין את הסיבות לאירועים שקורים בחיינו, והחשיבות החדשה שמקבלת הרוחניות בעינינו, מוסיפה לנו חיוניות שמתחדשת בכל רגע. כך מה שהיה בעבר חסר חשיבות עבורנו ונראה לנו כפסולת, הופך לדשן שמסייע להתפתחותנו הרוחנית.

מבררים את המהות

על מנת שהגרעין יוכל לנבוט ולהכות שורשים, יש להכשיר את הקרקע. הרב"ש מסביר, שכפי שחופרים בעיקרי האילנות, גם האדם צריך לחקור לשם איזו מטרה בא לעולם הזה.

החיפוש אחר משמעות, מתחיל בשאלה על מטרת החיים, אולם עם ההתקדמות בסולם ההתפתחות הרוחני, הופכת שאלה זו למקור של אור בדרכו לעבר המטרה. כך, לומד האדם לחקור את הרבדים העמוקים של המציאות.

מסירים את הענפים היבשים

מילדות, אנו סופגים השפעות רבות מהסביבה שבה גדלנו, שהטביעה בנו שאיפות, מוסכמות ודעות קדומות כלפי המציאות. סביבה זו לא נטעה בנו ידיעות על קיומו של פרי אמיתי, אלא חינכה אותנו להשיג את כל מה שנרצה בחיינו, ללא צורך בהבנת המציאות הרוחנית.

כשהאדם מתפתח הוא מרגיש שהמוסכמות שעל ברכיהן חונך הופכות ל"יבשות". כשם שהאילן יוכל להניב פירות ראויים למאכל רק אם יסירו ממנו את הענפים היבשים כך עלינו ללמוד להסיר את מה שמעכב אותנו מההבנה של משמעות חיינו.

אלו הן רק חלק מהפעולות שהאדם מבצע על עצמו בדרכו הרוחנית. בהמשך "הוראות ההפעלה" פירט הרב"ש פעולות השייכות לשלבים מתקדמים יותר של התפתחותנו הרוחנית.

ולבסוף... כשהקרקע פורייה

"והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו ייתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח"

תהילים( א',  ג')

ט"ו בשבט הנקרא ראש השנה לאילנות מסמל עבורנו הזדמנות להתפתחות חדשה. הקרקע פורייה ומוכשרת לצמיחה רוחנית, וכל מה שעלינו לעשות הוא רק להשתמש בהוראות ההפעלה הפשוטות שהותירו לנו המקובלים ולהוסיף מעט מחכמת הקבלה לתוך חיינו. כיום עומדים לרשותנו כל התנאים כדי להביא את חיינו למקום טוב יותר.  כשנממש את ההזדמנות הזאת נוכל לחגוג ביחד, כעם שלם ומאוחד, את ט"ו בשבט הרוחני, את חג החיים.

מפרי לעץ החיים

קטע קצר מהתוכנית ט"ו בשבט באור הקבלה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

לחץ כאן לצפייה
לחץ כאן להורדה