שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, נעתר בסוף השבוע החולף לבקשת חברת עמילות המכס והשילוח הבינלאומי חיים נתנאל בע"מ, שהגישה לבית המשפט בקשת רשות ערעור, באמצעות בא-כוחה עו"ד חיים שטנגר, על החלטת שופט בית משפט המחוזי בת"א-יפו, גדעון גינת, שקבע בהחלטה תקדימית כי ניתן להמציא לה תביעה, בכתובת משרדה בישראל, בדרך של תחליף המצאה, שהגישה חברת דיזל נגד יבואן פלסטינאי מרצועת עזה, שלא ניתן להמציא לו את התביעה במישרין, לעזה, לאור המצב הביטחוני.

בית המשפט העליון קבע – בהחלטה תקדימית – כי בקשת רשות הערעור שהגיש עו"ד שטנגר בשמה של חיים נתנאל בע"מ, תישמע כערעור לכל דבר ועניין, בפני הרכב של שלושה משופטי בית המשפט העליון, כאשר בינתיים נעתר השופט סולברג לבקשת חיים נתנאל בע"מ והורה על עיכוב ביצוע של החלטת בית המשפט המחוזי, בכל הקשור להמצאת כתבי בי-דין אליה ולהמשכת ההליכים בקשר לכך, בעקבות המצאת כתבי בי-דין אלה לה.

השופט המחוזי גינת קבע בהחלטתו, כי לאחר שעיין בתיעוד שהוגש לו בידי בעלי הדין, ובשים לב לכך שאין לו את הכתובת המלאה של היבואן הפלסטינאי, מאפשר הוא לבצע תחליף המצאה של כתב התביעה, המיועד ליבואן הפלסטינאי, באמצעות חברת עמילות המכס והשילוח הבינלאומי חיים נתנאל בע"מ, בכתובת עסקיה, ברחוב לבונטין 8 בתל-אביב-יפו.

בבקשת הערעור לבית המשפט העליון שהגיש עו"ד שטנגר, טענה חיים נתנאל בע"מ כי בית המשפט המחוזי טעה בהחלטתו, בכך שקבע שניתן לבצע תחליף המצאה לתביעה המוגשת נגד מי שעשה שימוש בשירותיה, לצורך שחרור טובין מהמכס, שעה שאין בידיה כל ייפוי-כוח המאפשר לה לקבל כתבי בי-דין עבור היבואן הפלסטינאי ואין לה כל קשר עסקי עימו עוד, לאחר ששוחררו הטובין מן המכס על-ידה בשנה החולפת.

חיים נתנאל טענה עוד בבקשת רשות הערעור שהגישה לעליון, כי אין להפוך אותה לכתובת חלופית למסירת מסמכים משפטיים ליבואן פלסטינאי, עימו עבדה בעבר, שעה שכמו שחברת דיזל אינה יכולה להמציא את המסמכים ליבואן ברצועת עזה, כך אין היא עצמה יכולה להמציא מסמכים אלה ליבואן זה. בנסיבות אלה, טענה חיים נתנאל בבקשת רשות הערעור, הרי היא נחשפת לתביעה עתידית בנזיקין מצד היבואן הפלסטינאי, שכן היא אינה מורשית להגיש כתב הגנה לתביעה בשמו ובחלוף המועד יושמדו הטובין, בידי חברת דיזל, לאחר שתפנה לבית המשפט ותטען, כי לא הוגש כתב הגנה נגד התביעה, על כל המשתמע והכרוך בכך.

בנוסף לכל האמור לעיל, נטען בבקשת רשות הערעור, כי עד היום לא קיימת הלכה פסוקה של בית משפט העליון בעניין המצאת כתבי בי-דין לתושבי השטחים, לגורמים בישראל, שעה שלא ניתן לבצע מסירת כתבי בי-דין אלה לתושבי השטחים ובתי המשפט המחוזיים בארץ נחלקו בשאלה זו.

בבקשת רשות הערעור נטען עוד, כי בית משפט המחוזי העניק לחברת דיזל סעד משפטי שלא התבקש על ידה, שכן חברת דיזל ביקשה לקבוע, כי המצאת כתבי בי-דין לחיים נתנאל, כסוכנת המכס של היבואן הפלסטינאי, הינה מסירה כדין, לפי תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין ואילו בית המשפט העניק לה סעד של תחליף המצאה, לפי תקנה 489(א)(3) לתקנות סדר הדין. בנסיבות אלה, נטען בבקשת רשות הערעור, כי שעה שהעניק בית המשפט המחוזי לדיזל סעד שלא נתבקש על ידה, הרי דינו של סעד זה להיות בטל ומבוטל, על פניו.

חיים נתנאל הצביעה על כך, בבקשת רשות ערעור שהגישה לעליון, כי קיימת דרך פשוטה יותר לבצע תחליף מסירה ליבואן פלסטינאי, שלא ניתן להמציא לו כתבי בי-דין, מאשר להפוך אותה למעין "בת ערובה" של יבואן פלסטינאי זה, כך שכתבי בי-דין יומצאו לו, באמצעותה. בבקשת רשות הערעור נטען, כי באחד המקרים, קבע בית משפט שניתן לבצע תחליף מסירה בדרך של פרסום דבר הגשת התביעה, בשפה הערבית, בעיתון מקומי בעזה, ובכך התמלאו יסודות המסירה הנדרשים על פי תקנות סדר הדין האזרחי.

כאמור, בית המשפט העליון נענה לבקשת חיים נתנאל לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי וקיבל את טענתה, לפיה היא חשופה לתביעת נזיקין בידי היבואן הפלסטינאי, אם יימשכו ההליכים המשפטיים והיא תיחשב כמי שקיבלה אותם בשמו ובעבורו של יבואן פלסטינאי זה. בבקשת עיכוב הביצוע נטען, כי לאחר תקופה מסוימת אם לא מוגש כתב הגנה, הרי יכולה חברת דיזל לעתור לבית המשפט להשמיד את הטובין המאוחסנים מאז השנה החולפת במחסנים ובמצב דברים זה, תהיה חיים נתנאל חשופה לתביעת נזיקין, מצד היבואן הפלסטינאי, אם וכאשר יחודשו הקשרים המסחריים והעסקיים עם רצועת עזה.

רע"א 4171/13 חיים נתנאל בע"מ נ' DIESEL S.P.A   - חברה הרשומה באיטליה - החלטה מתאריך 4.7.2013.