ב"ה
אתמול בערב הבן שלי שמואל רחבעם בן 11 וחצי והבת שלי חיה מושקא בת 6 ישבו לראות את הסרט "כוכבים על פני האדמה" שמספר על ילד דיסלקט ועל ההתמודדות שלו עם המצב כשהוא לא מודע בכלל לזה שהוא דיסלקט....
כשנגמר הסרט אני רואה שכל הזמן מושקא מסתירה את העיניים ושהיא לא רגועה, אני שואלת אותה מה קרה לה והיא לא ממש עונה, חשבתי שזה סתם מעייפות ואמרתי לה ללכת לישון...
אחרי כמה דקות היא באה ונשכבה לידי במיטה, ושוב היא מכסה את העיניים שאלתי אותה עוד פעם, מה קרה?
והיא אומרת לי בשקט "זה הסרט", נבהלתי, אמרתי לה, זה היה מפחיד? למה ראית את זה? וכעסתי על עצמי שנתתי לה לראות את זה בלי לבדוק מה זה, ועכשיו היא לא תצליח לישון וכמו כל "אמא פולניה" התחלתי לראות הרבה סרטים בצבעים כהים..
ואז היא אומרת לי לא אמא, הסוף של הסרט היה כל כך מרגש, התרגשתי מזה מאודדדדדד ..ואיך שהיא אמרה לי את זה היא פרצה בכזה בכי של שחרור..
חיבקתי אותה חזק חזק והרגעתי אותה וכמה דקות אחר כך היא נרדמה...
ומאז אני לא מפסיקה לחשוב על זה, ומתפעלת כל כך, מאיך ילדה בת 6 יכולה להתרגש מסרט בצורה כזאת עד כדי בכי כזה...
אין על הילדה הזאת שלייייייייי, איזה לב יש לה!!!!!
יום חמישי שמח ומוצלח, והכנות קלות ונעימות לכבוד המלכהההה שמגיעה מחר!!!