קרחת- כולם תמיד אומרים "שטויות! קרחת זה בכלל לא נורא! לכולם יש קרחת!" נשים אומרות "מה אתה מדבר?! זה סקסייייי!" אבל קרחת זה אחד הדברים שמגדירים אותי בעייני אנשים אחרים. כשמישהו שמכיר אותי מתאר אותי למישהו אחר, מה הוא אומר? "נו, ההוא! ג'קי! גבוה, רזה, קרחת, משקפיים". ככה זה וזהו. הקרחת תופסת מקום חזק ברשימת התכונות שמגדירות אותך. בין גיל 28 ל-29 עבדתי בקולנוע. הייתי סט-דרסר שזה האיש שאחראי על כל מה שמצטלם חוץ מהשחקנים, זה ש"מלביש" את הסט והופך אותו לאמין. יום אחד סידרתי סט שצולם מלמעלה. תלו את המצלמה על מגדל גבוה, והיו בחדר שולחן עם כמה דברים- מאפרה בקבוקים, כוסות, כסאות, שטיח וכו'. בכדי לבדוק איך נראה הסט במצלמה סידרו לי בצד מוניטור קטן וסידרתי תוך כדי הסתכלות. בצילום ישר מלמעלה ראיתי את הקרקפת שלי דרך קבוצות השיער שנשארו לי. רגע של הארה מעורבת באבל כבד. קרחת זה לא סקסי! הגבר שמתחתיה הוא סקסי! והיא? פשוט דבוקה על הלמעלה שלו והסקסיות מפעפעת דרכה החוצה. יצחק שמיר היה סקסי?! שאול מופז סקסי?! תעשו לי טובה. הגברים הקרחים מתחלקים לשלוש קטגוריות:
הקבוצה הזאת מתחלקת לשלוש קבוצות משנה: פיאות, הליכים כירורגיים למיניהם, ו...אבי בניהו.
פיאות- הטכנולוגיה בתחום הזה התקדמה בקפיצה ענקית בשנים האחרונות. אפשר היום להתאים את הפיאה במדויק למבנה הגולגולת שלך, לספר אותה, ולהתאים את הצבע והצפיפות ואשכרה זה נראה אמיתי לגמרי. בישראל however... עוד לא ראיתי מישהו שטרח לנצל את התהליך הזה. מה כן ראיתי? ששי קשת- גבר שנולד בעידן הגיאולוגי הקודם אבל מטפח בלורית קוצנית אדמונית כאילו הוא מקסימום בן 23. דוגמה ישראלית מזעזעת נוספת היא אפי נצר- האיש צלח כבר כמה עידנים גיאולוגיים אבל חמוש בפאה שנראית אשכרה כאילו לוטרת נהרות שחורה משחור התפגרה לה בנחת על הראש שלו. אין לתאר את העובי, הצפיפות והברק המסנוור של סיבי הפלסטיק שהאיש הזה מעדיף לכנות "שיער". באמת, אדון נצר? זה נראה לך מקובל באיזשהו סטנדרט?!
הליכים כירורגיים- עוד "פתרון" הזוי במיוחד לבעיית ההתקרחות. או שמשתילים לך קווצות שיער מהעורף אל קדמת הראש וכשמסתכלים על זה צומח זה נראה בדיוק כמו שורות של דקלים הנאחזים בכוח באדמה החרבה של בקעת ים המלח, או שמקעקעים לך נקודות שחורות המדמות זיפים וקוראים לזה "החדרת פיגמנטיציה תת עורית" או שקר כלשהו אחר. אוי לעיניים שכך ראו.
ויש את... (רול תופים דרמטי)- המלווים והחוסכים.
"זה נכון- יש לי קצת נשירה. טיפה'לה. אבל! אם אני אגדל את הקטע הזה של השיער שנשאר, מעל הרקה הימנית, בין 25 ל-42 שערות, לאורך ממש (!) ארוך ואמשוך אותן לרוחב הקודקוד עעעעד לצד השני.... הנה! אם מסתכלים מקדימה- אני לא קירח בכלל!!! זה נכון שאני איש תקשורת בכיר ובמסגרת עבודתי מצלמים אותי לעיתונות וטלוויזיה מכל הכיוונים וכל העולם רואה שהפדחת המפדחת שלי זה יותר "אין" מ"יש", זה נכון שלפעמים מגיעה איזו רוח לא צפויה וכל העסק מתרומם ונפתח כמו איזה פאקינג מכסה ראש פריקי, דגלון שחור של אבל ובושה מתנפנף לזכר הרעמה המפוארת של פעם, אבל....טוב, עזבו שטויות- אם מסתכלים מקדימה אני לא קירח!!! עכשיו מספיק עם הקישקושים וחזרה לעבודה על הפרויקט החדש של נוחי והראש הענקי והשעיר במידה שלו. סססעמק. בפעם הבאה אני מוסיף לו עוד אפס בחשבונית. סססעמק." (מתוך הבלוג הפיקטיבי לחלוטין של אבי בניהו- האיש שמוכיח בענק שגם אם יש לך ים באינטילגציה זה לא צריך לעצור אותך מלהיות דביל אמיתי)
לסיכום- אחיי חסרי הזקיקים! אני יוצא מכאן בקריאה נרגשת אליכם מעומק הלב וממרחביה הפתוחים של הקרקפת שלי: בבקשה הגבילו את עצמכם לאחת משתי הקטגוריות הראשונות שציינתי- או לגדל את שאריות השיער בצניעות כמו החבר שון קונרי או לגלח את הכל. עד שיגיע הטיפול הגנטי היעיל והזול שיפריח את השממה שהיא ראשנו החשוף- כל אופציה אחרת מביכה. אתכם- אולי. אותנו בטוח. |