ביום שישי האחרון נפגשנו שותפתי ואני,עם לימור בריף לשיחה שסבבה סביב נושא הדימום החודשי  (וסת)

את המילה בסוגריים שמביאה את הדימום למקיסמום ויזואליות בשבילי,

 אני מעדיפה למגר מהרפרטואר שלי ומעדיפה לדבר על הדימום החודשי.

(מתנצלת מראש בפני כל חובבות המילה הרפואית המקורית :-))

אז במהלך השיחה פתאום הצלחתי לנסח לעצמי משהו מאוד חשוב ומשמעותי בנושא הדימום,

מאיזו שהיא סיבה שלא ברורה לי אנחנו מתייחסים אל הדימום החודשי כאילו  כל הנשים חוות את הדימום באותה צורה.

והרי זה אבסורד,

כי לכל אחת מאיתנו יש התבוננות שונה לחלוטין על הדימום שלנו,ואנחנו חוות את הדימום הדרך שונה.

אני חושבת שההתייחסות הכוללנית הזו מפספסת את כל הגוונים של השונות בינינו כנשים.

הייתי רוצה לזמן שיח שונה בעניין הדימום,

שיח שמאפשר לכל אחת מהנשים להרגיש בנוח לדבר על האיפיונים האישיים של הדימום שלה,

בין אם הוא קליל ובין אם הוא כבד

בין אם הוא משמח או מעיק.

הייתי רוצה להאמין שיותר ויותר נשים מרגישות חופשי ונוח לדבר על הדימום שלהן ועל איך הן חוות אותו.

מוזמנות