כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    באמת? הכול אותו דבר?

    76 תגובות   יום שני, 15/7/13, 22:20

    ''

    באמת? הכול אותו דבר?

      

    הסיפור עשה לי "חיבוק בלב", בפנים, ככה. הראה לי איך לפעמים אנו שואלים אחד את השני: "מה נשמע?" והשני עונה: "אותו דבר", אך למעשה הדברים ממש בכלל לא אותו דבר.

    אנשים עושים פעמים רבות דברים יוצאים מגדר הרגיל - שעבורם נחשבים ברורים מאליהם, אבל הם ממש לא. כי אצל אנשים אחרים נוהגים אחרת, ממש אחרת, שמים וארץ.

    הסיפור המקורי כאן  Family's heartwarming dedication to newly disabled dog . 

     

    ל"בואי" כלבת רטריבר בת ה 6 קרתה תאונה מוזרה, שהותירה אותה משותקת בשתי רגליה האחוריות. היא שיחקה fetch (זרוק והבא) עם הבן שלה "מאק" , שניהם התנגשו, וגבה של בואי נשבר.

      

    ה"אפוטרופוס" שלה (פעילי זכויות בעלי חיים נוהגים להשתמש בביטוי זה ולא "בבעליה" כיון שהם אינם רואים עצמם כ"בעלים" לבעל חיים ואת בעל החיים כ"רכוש" שלהם), שיתף לאחרונה "share" בתמונה עם כיתוב שהקדיש לה :"את אולי לא תלכי יותר לעולם, אבל אנו לא נפסיק לעשות חיים ולעבור הרפתקאות ביחד".

     

    הוא כותב שלא היה שום דבר שניתן לעשות לצפות או למנוע זאת, פשוט תאונה נוראה ומוזרה. היו לנו הוסיף כלבים גדולים שרצים ומשחקים בחצר מאז ומתמיד מעולם לא קרה דבר כזה, חוסר מזל, ואולי מבנה לקוי.

     

    הכלבה נלקחה לניתוח, וביש המזל לא הסתיים כאן, כיון שהרופאים הזריקו בטעות לעמוד השדרה שלה חומר צובע שגוי, מה שגרם למוח ולעמוד השדרה להתנפח. היא נכנסה להתקפים ואיבדה את ההכרה. הדאגה הראשונה היו איבוד ההכרה וההתקפים שקיבלה. למרבה המזל היא התגברה על אלה, וניתנה לה תרופה לזמן מה נגד התקפי הרעד.

    הרופאים היו גלויי לב עם האפוטרופוס שסיפר שהם לקחו אחריות, ולמשך שבועיים היא נשארה בהשגחה צמודה של 24 שעות להשגחה, לוודא שאין נזק מוחי.

     

    בואי היא כלבת כפר שהייתה רגילה להשתולל, לשחות, וכששוחררה הביתה עשו כל מה שיכלו למענה כדי לתת לה איכות חיים, ולאפשר לה להתרגל למצבה החדש. היא קיבלה כל יום פיזוטרפיה,  ומשפחתה ניסתה להשיג עבורה כסא גלגלים מתאים.

    היה צריך להשגיח עליה צמוד, כיון שהיא עדיין ניסתה להגיע למזח ולקפוץ ממנו כדי לשחות......

     

    לא, היא לא יכולה ללכת ולקפוץ, כותב אפוטרופסה, וכן, יש לה כאבים ובודאי יהיו לה עוד זמן מה, וכן, היא עדיין מלכלכת את עצמה (מחול ואדמה) – אבל המשפחה דואגת לה, וחוץ מהניוד שלה, כל השאר באמת אותו דבר. "היא ראתה אותי עובר הרבה בשש השנים האחרונות, ואני מאושר להיות כאן עבורה בשש השנים הבאות", הוסיף האפוטרופוס שלה.

     

    '' 

    סיפור כזה, במיוחד הדברים שנאמרו וצורת ההסתכלות על הדברים, שהכול מבחינת בן אדם, משפחה אותו דבר, גם במצבים כאלה, והם מנסים לעשות מעל ומעבר למען בעל חיים - לי זה עושה "חיבוק בלב".

    ברור היה להם מההתחלה שדבר לא ישתנה ביחס ובאהבה שהם יתנו לבעל חיים שגדל אתם, גם כשעקב מאורעות מצערים הפך משותק, גם כשהטרחה רבה, ויצטרכו לעשות דברים, שיגרמו לאחרים להרים גבה עד שכמעט תעוף לשמיים.

     

    לרוב לאנשים אחרים ברורים דברים אחרים לגמרי.....שהם "צריכים למצוא לכלב סידור", כלומר, פעמים רבות מועף האומלל מהבית או  לרחוב או לאחת העמותות.

    מעט מאד אנשים יהיו מוכנים להתמודד עם מטלה כזו, ומעבר לזה - שחושבים וחשים ומראים יחס כזה.

     

    "הכול אותו דבר" - יכול לכן להתפרש:

    "בסה"כ הכלב משותק, העברנו אותו לעמותה וזהו";

    או :

    הכלב משותק, תהיה לנו עבודה רבה אתו אבל מבחינתו בסה"כ הכול כמעט אותו דבר (כלומר שום דבר ביחס האוהב שלנו לא השתנה, ואנו נתן לו מקסימום איכות חיים).....

    יחי ההבדל הקטן....

     

     '' 

    "The Rolling Dog Project"

     

    נזכרתי בצביטה בלב במעלית המיוחדת שעשתה אחותי לכלבה ז"ל כשהתקשה כבר לרדת ולעלות במדרגות, איך אני בזמנו שברתי את הראש איך להתמודד עם מצבו של כלבי לולי ז"ל, ובהחלט גם בכלבים שהגיעו למצב כזה וננטשו לעת זקנתם וחוליים.

    שמחתי לשמוע על אנשים שרואים זאת ברור מאליו שהברירה היא טיפול ועזרה לכלב המשפחה, ויותר מזה - לגלות אדם ששם לעצמו למטרה לעזור לאותם אנשים שמתעקשים לעזור לכלביהם הנכים ע"י מציאת פתרונות עבורם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (76)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/6/15 19:49:
      פוסט מעניין ונכון
        22/7/13 19:18:

      צטט: נרתיקנית דביקה 2013-07-21 20:52:26

      לי רק נותר לציין מקריאת הפוסט שלך בונבונייטה < סליחה אם

      פגעתי בפנייתי אלייך כבובוניירה...ברור שלא ידעתי על קיומה של

      כלבתך זצ"ל....מצד שני, תראי מה זה, ללא ידיעה והזכרתי את שמה

      של המנוחה, לבטח חייכה אותו רגע, אינך חושבת כך?> בכל אופן

      לענייננו, אדם שמראה חמלה לבעל חי יראה זאת גם לבן אדם

      ומי שלא יודע לחמול על הולך על ארבע שתיים או שלושה...שלא יתפלא

      אחר כך שאותו אחד נוהג באלימות כלפיי אדם אחר. 

      <ברור שלא המצאתי ת'גלגל...סתם זה מה שעלה לי בראשי בעת שקראתי>.

       

      נ.ד. נשיקה

       

      תודה יקרה, לא פגעת לא בי ולא בה, ודברייך נאמרו בכוונה טובה ובחיבה הכל בסדר.

      אני אוהבת את המחשבות שלך איך שהן באות לך. הכל טוף

       

      ''

        22/7/13 19:15:

      צטט: (דורון גראור) 2013-07-21 14:25:11

      מקסים שבחרת בנושא זה וגילית כזו רגישות

       

      תודה

        22/7/13 19:14:

      צטט: rina53 2013-07-21 10:43:31

      בדרך כלל המשפחות שמגדלות בע"ח נקשרות מאוד אליהם. אבל נכון... לא כולם. ולא כולם יתאמצו לעשות הכל עבור בע"ח. לכן חשוב מאוד המסר שלך.

      כשאתה מאמץ אתה לוקח על עצמך אחריות מסוימת, זה לא חפץ והוא לא משחק, הוא בעל חיים וכאדם הוא מרגיש וסובל ואוהב. אסור לבגוד באחריות שאתה מרצונך החופשי לקחת על עצמך. 

        22/7/13 19:11:

      צטט: מושיקו החמוד 2013-07-20 17:10:49

      לא משליכים לרחוב

      ''

       

        22/7/13 19:06:

      צטט: עופר לבבי 2013-07-19 08:04:14

      לי זה ברור שאי אפשר אחרת. לא זורקים בן משפחה "מקולקל", לא כלב, לא ילד, ולא הורה... ולצערי, אני מכיר הרבה שלא מוכנים לתת, וישר בוחרים באפשרות הקלה.

       

      זה דור, ממשלה, ותקופה שכולם בוחרים מיד ומהר באפשרות הקלה. זו הבעיה הכללית הראשית.רגל בפה

        22/7/13 19:04:

      צטט: ענתבן0 2013-07-18 23:16:44

      מבחינתי זה ברור שבעלי החיים שלי הם הילדים שלי. כך ינהג כל אוהב חיות אמתי. לצערי לא כולם חושבים כך.

      לא חייבים להשלים עם זה. גם אני פעם חשבתי אחרת לחתולין, למרות שתמיד אהבתי.   קריצה

        22/7/13 19:03:

      צטט: מוטיש_ 2013-07-18 08:21:35

      מרגש לראות חמלה לבעלי חיים. האנושיות פורצת ללא גבולות.

      אין ולא צריך לשים לה גבולות  חיוך

        22/7/13 19:02:

      צטט: טונקס 2013-07-18 01:01:57

      עושה טוב ללכת לישון עם סיפור כזה, הדברים שהוא אומר על הכלבה מראים לגמרי את האהבה שלו וההבנה העמוקה שלו, שבעלי חיים ממינים אחרים משלנו הם הרבה יותר ממה שרוב בני האדם נוהגים לייחס להם

      כמה היינו רוצים אותו כאן אתנו, הא חברה? לשון בחוץ

        22/7/13 19:01:

      צטט: נ.י.ל.י 2013-07-17 20:12:46

      נוגע ללב וכה נפלא שיש בני אדם כאלה! כאשר אנטנה חתולת החצר הישישה חלתה במחלת החניכיים לפני שלוש שנים כולם הביטו עלי כעל מטורפת בראותם איך שאני מאכילה אותה בחוץ והיא שורדת עוד ועוד-כמה שאני נהנית לראותה מגיעה כל יום לאכול את מחית הבשר.

       

      -

      כן, יש לנו כאן כמה כאלה, לא מעט, ואני וחברה דואגות לזה שהם יאכלו, אוכל רך ומריח יותר וכאלה, ולמעשה די מחזיקות אותם במצב סביר.מזעיף את הפה

        22/7/13 18:59:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-07-17 11:08:42

      גרמת לי להתגעגע לפוצ' _(ויני ז'ה...למכירי "פו הדוב" במקור) כלבתי (כלבתנו) לשעבר שנשארה אצל מיכאל-מייקל. זקנה, משונה, מתענגת על...בטנים (מאכל אהוב עלי) והולכת (בקושי) ובאלכסון בצד הטיול-רכיבה שנהגתי לערוך על קו החוף. שמעתי שפניה השתנו מג'ינג'י ללבן...

      אולי זה בגלל שהיא הפסידה את כל כספי ההמורים שלה בבורסה.... 

      זואי שלי הלבינה בגיל צעיר מאד יחסית.מזעיף את הפה

        22/7/13 18:56:

      צטט: חגיקמרט 2013-07-16 23:45:49

      אנשים שנוהגים כך כמו שאת מציינת "שהכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת" כלומר פוטרים את מצפונם בזה ששולחים את כלבם אל עמותה זו או אחרת,הם אנשים שמעולם לא אהבו אהבת אמת את כלבם תשאלי למה?

      לא שואלת, יודעת.

      אני חושב שכשאוהבים מישהו ;אדם או כלב אהבת אמת ,אז שום דבר לא קשה בעולם. הכל קל.

      כשאוהבים לא עושים חשבון כדאיות, ולא כמה זה קשה, ואוי מה אני אעשה, עושים מה שצריך, מתמודדים.

      ואני לא מדבר על הצו המוסרי שבגלל שכל זמן שהיה טוב לך אתו הוא היה נחמד ואהוב אך כשהוא מוגבל וחסר יכולת הוא כבר שייך לעמותה. לא על זה אני מדבר אני מדבר על אהבת אמת. אהבה שהיא באמת אהבה ולא כאילו ולא קצת ולא מעט, אלא אהבת אמת לבעלי חיים. ואם היא קיימת אז שום דבר לא קשה בעולם כדי לעזור ליקר שלך.

      בהחלט, מי כמוני יודע, האימוץ של לפני 6 שנים שלי של זואי ולולי היה אחד המצבים התקופות הקשות ביותר בחיים שלי והאימוץ הקשה ביותר, הגהינום נמשך שנה. לא ויתרתי, ולרגע לא מצטערת. הבנתי שאני לא יכולה ולא מסוגלת מצפונית להרים ידיים לגבי האימוץ הזה.

      התקופה הקשה עברה בסוף ורויתי נחת, עד שלולי ז"ל לפני כחצי שנה הלך לעולמו ממחלה קשה.

      ''

       

        22/7/13 18:50:

      צטט: Benj 2013-07-16 23:02:32

      כאן נמדדת החברות האמיתית בין האדם לבעל החיים שאיתו הוא גר.

      כאן נמדד גם משהו יסודי הרבה יותר, היותו של אדם ראוי לתואר הזה. הסנני 

        22/7/13 18:48:

      צטט: אמינות 2013-07-16 21:24:16

      אוי אוי, שוב אני בוכה.. אני יכולה לספר לך בובונייטה יקרה, שכשאני מספרת בעבודה שאני חייבת לרוץ ללאקי שלי להוציא אותה, תמיד יש הרמת גבה, אוף שוב את הכלבה שלך, כמובן שזה לא מעניין אותי, ווכשללאקי נשברה ציפורן שגרמה לה לכאבי תופת, בעלי לא עזב אותה כל הלילה, ובבוקר נשאר בבית. ברור לי הכי בעולם שפשוט אסור בתכלית האיסור לנטוש את החכמים/חמודים האלה, אין לי מושג מה יהיה הלאה, אבל כל צרה בשעתה, ונתמודד... לצערי הרב, אנשים פשוט לא מבינים, או יודעים עד כמה בעלי החיים הם יצורי אנוש, חכמים ונבונים, שיודעים הכל, ומרגישים כמונו לחלוטין, והרבה פעמים חכמים יותר מאיתנו.

      נו, מה את רוצה ? הרבה יותר נוח הרי להשאר בחוסר הבנה ומודעות כזה, אם יצאו מזה יצטרכו הרבה יותר להקדיש מעצמם ולהשקיע, וזה הרי דור ה"יהיה בסדר" ו"אני לא פרייר" שלא אוהב לעשות שום דבר למען הזולת. ולו הוא קרוב לו ביותר. 

       

      ''

        22/7/13 10:37:

      היי

      אענה לתגובתך מאד בקצרה:

      א. אין ביננו חילוקי דיעות

      ב. המילה בעלים והמילה אפוטרופוס, שתיהן אינן חביבות בעיני במידה רבה. מכיוון שהתרגלתי למילה "בעלים", אני מעדיף להשאר איתה. לתקן לשם התיקון (כמו אפוטרופוס, מילה מגעילה בכל מובן)  זה מיותר ולא ראוי.

      ג. ביקשת שאציע מונח חדש - אולי "פרטנר" סוג של שותף.

        22/7/13 06:18:

      צטט: bonbonyetta 2013-07-21 22:07:52

      צטט: נסים גבאי 2013-07-16 21:05:02

      יישר כח ענק ל... מטפלים הנהדרים של הכלבה הנפלאה.

      בהחלט. אני מאמינה שיש עוד רבים כאלה אלא שסיפורם אינו מובא און ליין לידיעת רבים.

      כבר הבאתי פעם סיפור אחד כזה היכן שהוא לא זוכרת היכן, על אדם שכדי להקל על כלבו החולה הזקן היה הולך וטובל ורוחץ אתו באגם מים חמימים מה שהיה מקל מאד על הכאבים שסבל הכלב, ומראים בתמונה כיצד הכלב נרדם עליו.

      הסיפור שלו התפרסם בכל העולם, והוא טיפל בכלבו בין היתר גם בצורה כזו תקופה די ארוכה.

      לפני כמה ימים הופיע בפייסבוק עדכון שהכלב נפטר, בשיבה טובה בן 20 ללא סבל ונרדם לנצח כשישבו שניהם קצת בשמש בגינה.

       

      ''

       

      עוד סיפור מהמם שעושה לי (בטח לך ולרבים) המון. תודה.

        21/7/13 22:07:

      צטט: נסים גבאי 2013-07-16 21:05:02

      יישר כח ענק ל... מטפלים הנהדרים של הכלבה הנפלאה.

      בהחלט. אני מאמינה שיש עוד רבים כאלה אלא שסיפורם אינו מובא און ליין לידיעת רבים.

      כבר הבאתי פעם סיפור אחד כזה היכן שהוא לא זוכרת היכן, על אדם שכדי להקל על כלבו החולה הזקן היה הולך וטובל ורוחץ אתו באגם מים חמימים מה שהיה מקל מאד על הכאבים שסבל הכלב, ומראים בתמונה כיצד הכלב נרדם עליו.

      הסיפור שלו התפרסם בכל העולם, והוא טיפל בכלבו בין היתר גם בצורה כזו תקופה די ארוכה.

      לפני כמה ימים הופיע בפייסבוק עדכון שהכלב נפטר, בשיבה טובה בן 20 ללא סבל ונרדם לנצח כשישבו שניהם קצת בשמש בגינה.

       

      ''

       

        21/7/13 21:37:

      צטט: אביבי32 2013-07-16 20:32:02

      יש אנשים עם לב זהב.

      בהחלט, ויש כאלה עם זהב בין השיניים. 

      ''

        21/7/13 21:27:

      צטט: סירפד מתוק 2013-07-16 16:00:27

      הכלב ידידו האולטימטיבי של האדם. מגיע לו יחס אנושי. סיפורך, בונבונית, נגע ללב.

      '' 

        21/7/13 21:26:

      צטט: דליהו 2013-07-16 15:32:51

      מרגש ועושה חיבוק בלב.

       

      ''

        21/7/13 21:18:

      צטט: bonbonyetta 2013-07-21 21:00:05

       

       

      תודה על תגובתך.

      לנו במשפחה היה סוס. סוס שאהבנו כמו בן משפחה. הוא לא "נעלב" כשנקרנו בעליו. סוס, כלב וכל חיית מחמד זה 'סחורה עוברת לסוחר' עם כל הקונוטציה הנשמעת כאן. פעם, גם לעבדים היו בעלים והם היו רכוש. אז היום אין עבדים. בלי קשר - יש היום עבדים מסוג אחרחיוך (עובדי קבלן, מהגרי עבודה...)

      --

      עזר יקר

      ברור שבעל החיים אינו נעלב, הוא הרי חש את האהבה והיחס שלנו, או את ההיפך שלהם, אני מדברת מבחינתנו אנו. אני חשה לא הכי בנוח להתבטא בצורה כזו כיון שזה נוגד את השקפת החיים שלי, את ההסתכלות ויחס שלי לבעלי החיים.

      התואר הזה מחפיץ (מלשון חפץ) ועושה את בעלי החיים קניין של הבעלים, רכוש, דומם.

      והם יצורים חיים בעלי חישה.

      מקווה שכעת הנקודה ברורה יותר.

      ''

       

      בוני יקרה!

      על תחושות אין שליטה. עזבי מונחים זה רק ביטוי. העיקר היחס האמיתי...

      להת' עזר

        21/7/13 21:00:

      צטט: Ezer 2013-07-21 20:28:59

      צטט: bonbonyetta 2013-07-21 20:08:28

      צטט: Ezer 2013-07-16 12:30:26

      סיפור יפה ונוגע ללב.

      לא ברורה לי ההתעקשות לקרוא לבעלים 'אפוטרופוס'. הרי כלבים גם אם יש שמאמצים הם גם נרכשים ובכסף מלא. אז הם כן רכוש של בעליו. כמו סוס או פרה...

      - - -

      תודה רבה לתגובתך, היא פותחת לי דלת והזדמנות להסביר כאן בעניין שאולי לא ברור לכולם.

       

      כלבים ו/או חתולים גזעיים עם תעודות, או מחנות או בית עסק "נרכשים" בכסף מלא וגם הרבה מעבר לזה, אך כלבים וחתולים מעמותות למען בעלי חיים אינם "נרכשים" כיון בדיוק מנקודה זו - שלא רואים אותם כ"רכוש" הם מאומצים והכסף משולם הוא בעיקר עבור הוצאות ותרומה להמשך פעילות העמותה. בנוסף מתוך עקרון מסוים תמיד ידרשו כסף מנסיון מר, שיש אנשים שעל מה שהם לא משלמים הם לא משגיחים ולא מעריכים.

      אני בטוחה שאם הבן אדם אוהב ורואים שהוא בית טוב לבעל החיים לא העניין הכספי בלבד על פיו ישק דבר.

      מנסיון.

      על אותו עקרון בעל חיים אינו נחשב בקרב אוהבי ופעילי בעלי חיים כ"רכוש" אלא כיישות בפני עצמה.

      זו הסיבה לכינוי אפוטרופוס במקום בעלים.

      מקווה שכעת העניין ברור יותר, גם אם אינך בדיעה זו. לפחות שיהיה ברור.

      ''

       

      תודה על תגובתך.

      לנו במשפחה היה סוס. סוס שאהבנו כמו בן משפחה. הוא לא "נעלב" כשנקרנו בעליו. סוס, כלב וכל חיית מחמד זה 'סחורה עוברת לסוחר' עם כל הקונוטציה הנשמעת כאן. פעם, גם לעבדים היו בעלים והם היו רכוש. אז היום אין עבדים. בלי קשר - יש היום עבדים מסוג אחרחיוך (עובדי קבלן, מהגרי עבודה...)

      --

      עזר יקר

      ברור שבעל החיים אינו נעלב, הוא הרי חש את האהבה והיחס שלנו, או את ההיפך שלהם, אני מדברת מבחינתנו אנו. אני חשה לא הכי בנוח להתבטא בצורה כזו כיון שזה נוגד את השקפת החיים שלי, את ההסתכלות ויחס שלי לבעלי החיים.

      התואר הזה מחפיץ (מלשון חפץ) ועושה את בעלי החיים קניין של הבעלים, רכוש, דומם.

      והם יצורים חיים בעלי חישה.

      מקווה שכעת הנקודה ברורה יותר.

      ''

       

        21/7/13 20:52:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2013-07-16 15:31:16

      היי בובוניטה

      לגבי הענין המרכזי בפוסט - אפשר להיות שמחים וגאים באנשים שככה מטפלים בכלב. או אולי לקוות שזה יהיה הסטנדרט ושלא נצטרך להתמלא גאווה בכאלה אנשים. שככה יהיה טבעי.

      זו בדיוק הנקודה במידה מסוימת זה אמור להיות הסטנדרט, המצפון והנורמה הכללית

       

      אבל אני רוצה רגע לגעת בענין שבשוליים - נושא הסמנטיקה וה"אפוטרופוס".  תעזבו אותי, בחיאת תעזבו אותי משיפורי הסמנטיקה הפוליטיקלי קורקטית שמנסה להתיפיף ולהציג נפשות טהורות. 

      עוד נקודה חשובה שזו בכלל וממש לא סמנטיקה - מצרפת שנית את תגובתי לezer :

      כלבים ו/או חתולים גזעיים עם תעודות, או מחנות או בית עסק "נרכשים" בכסף מלא וגם הרבה מעבר לזה, אך כלבים וחתולים מעמותות למען בעלי חיים אינם "נרכשים" כיון בדיוק מנקודה זו - שלא רואים אותם כ"רכוש" הם מאומצים והכסף משולם הוא בעיקר עבור הוצאות ותרומה להמשך פעילות העמותה. בנוסף מתוך עקרון מסוים תמיד ידרשו כסף מנסיון מר, שיש אנשים שעל מה שהם לא משלמים הם לא משגיחים ולא מעריכים.

      אני בטוחה שאם הבן אדם אוהב ורואים שהוא בית טוב לבעל החיים לא העניין הכספי בלבד על פיו ישק דבר. מנסיון.

      על אותו עקרון בעל חיים אינו נחשב בקרב אוהבי ופעילי בעלי חיים כ"רכוש" אלא כיישות בפני עצמה.

      זו הסיבה לכינוי אפוטרופוס במקום בעלים.

      מקווה שכעת העניין ברור יותר, גם אם אינך בדיעה זו. לפחות שיהיה ברור.

       

      אם אני מאכיל מטפל והכי אוהב בעל חיים, אז אין לי בעיה להיות הבעלים שלו.

      אני מאד מאד אוהבת את בעלי החיים הגרים אתי, מטפלת בהם בצורה הטובה ביותר שיכולה ולפעמים הרבה מעבר לזה, ולי אישית יש קצת בעיה עם המונח "בעלים" כי כאמור הוא "מחפיץ" את בעלי החיים, עושה מהם חפץ רכוש, ואינני רואה אותם בצורה כזו.

      אינני אומר לגביך חלילה שזה גורע מהאהבה או הטיפול, זו פשוט נקודת הסתכלות, גישה שונה.

       

      ובכלל, מרוב נפתולי לשון מודרניים ומתיפיפים, אין לי מושג איך לקרא לאלה שפעם קראנו להם כושים, אח"כ שחורים, אח"כ שחומי עור, אח"כ אפרו אמריקנים ובשלב הבא נקרא להם "אלה שצבע עורם יותר קרוב למשבצות הלא לבנות בלוח השחמט".

      לא שייך כי כאן אנו גולשים למשהו מה"גזענות"  ובפוסט שלי דנים יותר בראייה שרואה את בעלי החיים כרכוש, חפצים - שהם חסרי רגשות.

       

      לא צריך להעלב מ"בעל הכלב" או מ"שחורים". אפילו כושים זה לא ממש ממש נורא אם חושבים על זה.  זה המשמעות שהאנשים נותנים, לא עצם המילה. כושים אלו אנשים שבאו מכוש. כמו שניגר, אלו האנשים שבאו ממרכז אפריקה, לאורך נהר הניג'ר.

      שוב, לא משייכת זאת לכאן, וממש לא נעלבת, אין ממה.

      אבל חרגתי לרגע ונחזור לענין בעלי החיים. אני אוהב (בלשון עתיד) אותם באותה מידה בדיוק אם אני הבעלים או האפוטרופוס שלהם (ולדעתי הלגמרי  לגמרי אישית, אפוטרופוס היא מילה לא סימפטית שאני נורא נרתע ממנה. זו דעתי וכל אחד מוזמן לחשוב אחרת)

      גם אני אינני מתה עליה על המילה האפשרות השניה הזו, בשל אסוציאציות שהיא מעוררת, אתה מוזמן להציע מילה קולעת יותר, הרבה יודו לך. 

       

      ו...

      '' 

        21/7/13 20:52:

      לי רק נותר לציין מקריאת הפוסט שלך בונבונייטה < סליחה אם

      פגעתי בפנייתי אלייך כבובוניירה...ברור שלא ידעתי על קיומה של

      כלבתך זצ"ל....מצד שני, תראי מה זה, ללא ידיעה והזכרתי את שמה

      של המנוחה, לבטח חייכה אותו רגע, אינך חושבת כך?> בכל אופן

      לענייננו, אדם שמראה חמלה לבעל חי יראה זאת גם לבן אדם

      ומי שלא יודע לחמול על הולך על ארבע שתיים או שלושה...שלא יתפלא

      אחר כך שאותו אחד נוהג באלימות כלפיי אדם אחר. 

      <ברור שלא המצאתי ת'גלגל...סתם זה מה שעלה לי בראשי בעת שקראתי>.

       

      נ.ד. נשיקה

        21/7/13 20:28:

      צטט: bonbonyetta 2013-07-21 20:08:28

      צטט: Ezer 2013-07-16 12:30:26

      סיפור יפה ונוגע ללב.

      לא ברורה לי ההתעקשות לקרוא לבעלים 'אפוטרופוס'. הרי כלבים גם אם יש שמאמצים הם גם נרכשים ובכסף מלא. אז הם כן רכוש של בעליו. כמו סוס או פרה...

      - - -

      תודה רבה לתגובתך, היא פותחת לי דלת והזדמנות להסביר כאן בעניין שאולי לא ברור לכולם.

       

      כלבים ו/או חתולים גזעיים עם תעודות, או מחנות או בית עסק "נרכשים" בכסף מלא וגם הרבה מעבר לזה, אך כלבים וחתולים מעמותות למען בעלי חיים אינם "נרכשים" כיון בדיוק מנקודה זו - שלא רואים אותם כ"רכוש" הם מאומצים והכסף משולם הוא בעיקר עבור הוצאות ותרומה להמשך פעילות העמותה. בנוסף מתוך עקרון מסוים תמיד ידרשו כסף מנסיון מר, שיש אנשים שעל מה שהם לא משלמים הם לא משגיחים ולא מעריכים.

      אני בטוחה שאם הבן אדם אוהב ורואים שהוא בית טוב לבעל החיים לא העניין הכספי בלבד על פיו ישק דבר.

      מנסיון.

      על אותו עקרון בעל חיים אינו נחשב בקרב אוהבי ופעילי בעלי חיים כ"רכוש" אלא כיישות בפני עצמה.

      זו הסיבה לכינוי אפוטרופוס במקום בעלים.

      מקווה שכעת העניין ברור יותר, גם אם אינך בדיעה זו. לפחות שיהיה ברור.

      ''

       

      תודה על תגובתך.

      לנו במשפחה היה סוס. סוס שאהבנו כמו בן משפחה. הוא לא "נעלב" כשנקרנו בעליו. סוס, כלב וכל חיית מחמד זה 'סחורה עוברת לסוחר' עם כל הקונוטציה הנשמעת כאן. פעם, גם לעבדים היו בעלים והם היו רכוש. אז היום אין עבדים. בלי קשר - יש היום עבדים מסוג אחרחיוך (עובדי קבלן, מהגרי עבודה...)

        21/7/13 20:19:

      צטט: דוקטורלאה 2013-07-16 15:16:08

      את בהחלט צודקת. אבל בני אדם הם שונים. נתת דוגמא של טיפול בכלב. ישנם אנשים שיטפלו במחלות אנושיות באופנים שונים. ילחמו בכל הכוח, או ירימו מהר ידיים ויאמרו "מה לעשות ?". את צודקת שלגבי בעלי חיים יש אנשים שימהרו להרים ידיים... בשביל זה התאור שלך הוא מחנך.

      יש אנשים שלא רואים מעבר לאף ולנוחות והכדאיות שלהם, הנורא והמביש הוא כשזה פוגע בצורה קשה בחסרי ישע כאלה שהיו בני משפחה שלהם שנים ארוכות. 

       

      ''

        21/7/13 20:17:

      צטט: איציק אביב 2013-07-16 14:18:16

      מחמם את הלב.

       ''

        21/7/13 20:15:

      צטט: עמנב 2013-07-16 13:50:47

      אינני מתפלא על אף אחת מן התגובות. כלב, או חיית מחמד אחרת, נתפש לא פעם כבן-משפחה. על כן, מי שעושה הכל כדי להקל עליו להמשיך לחיות במשפחה, מגיב כאילו הכלב הוא בן אנוש. לצערנו אנו מכירים מקרים שכאשר בן משפחה אנושי - הורה, או צאצא - חדל לתפקד, לעתים מוצאים גם לו "סידור". לפעמים "מוסד לבעלי צרכים מיוחדים" ולעתים מוסד סיעודי. ואם בבני אנוש נוהגים כך, אין מה להתפלא שנוהגים כך בבעלי חיים. וזאת מבלי להזכיר את בעלי הכלבים, שאין להם יחס אמתי לכלב, וכאשר הם נוסעים לתקופה ממושכת, פשוט משאירים אותו שישוטט - למי אכפת? כל טוב, עמוס.

      --

      אני מאמינה שבאיזה מקום בחיים, הם עצמם החיים כמו הים, מה שאתה משליך אליו, הוא זורק אליך חזרה. ומי שכך נוהג בבן משפחה סופו שיקבל את אותו היחס עצמו.

      ''

       

        21/7/13 20:13:

      צטט: למדנית 2013-07-16 13:47:05

      אני מזדהה מאוד עם הפוסט הרגיש שלך, בונבונייטה. תודה!

      ''

       

        21/7/13 20:12:

      צטט: or. 2013-07-16 12:59:23

      לא בכדי סיפורים כאלו זוכים לכותרות בולטות, פשוט אין רבים כאלו. מרגש!

      ''

        21/7/13 20:08:

      צטט: Ezer 2013-07-16 12:30:26

      סיפור יפה ונוגע ללב.

      לא ברורה לי ההתעקשות לקרוא לבעלים 'אפוטרופוס'. הרי כלבים גם אם יש שמאמצים הם גם נרכשים ובכסף מלא. אז הם כן רכוש של בעליו. כמו סוס או פרה...

      - - -

      תודה רבה לתגובתך, היא פותחת לי דלת והזדמנות להסביר כאן בעניין שאולי לא ברור לכולם.

       

      כלבים ו/או חתולים גזעיים עם תעודות, או מחנות או בית עסק "נרכשים" בכסף מלא וגם הרבה מעבר לזה, אך כלבים וחתולים מעמותות למען בעלי חיים אינם "נרכשים" כיון בדיוק מנקודה זו - שלא רואים אותם כ"רכוש" הם מאומצים והכסף משולם הוא בעיקר עבור הוצאות ותרומה להמשך פעילות העמותה. בנוסף מתוך עקרון מסוים תמיד ידרשו כסף מנסיון מר, שיש אנשים שעל מה שהם לא משלמים הם לא משגיחים ולא מעריכים.

      אני בטוחה שאם הבן אדם אוהב ורואים שהוא בית טוב לבעל החיים לא העניין הכספי בלבד על פיו ישק דבר.

      מנסיון.

      על אותו עקרון בעל חיים אינו נחשב בקרב אוהבי ופעילי בעלי חיים כ"רכוש" אלא כיישות בפני עצמה.

      זו הסיבה לכינוי אפוטרופוס במקום בעלים.

      מקווה שכעת העניין ברור יותר, גם אם אינך בדיעה זו. לפחות שיהיה ברור.

      ''

       

        21/7/13 14:25:
      מקסים שבחרת בנושא זה וגילית כזו רגישות
        21/7/13 14:25:
      מקסים שבחרת בנושא זה וגילית כזו רגישות
        21/7/13 10:43:
      בדרך כלל המשפחות שמגדלות בע"ח נקשרות מאוד אליהם. אבל נכון... לא כולם. ולא כולם יתאמצו לעשות הכל עבור בע"ח. לכן חשוב מאוד המסר שלך.
        20/7/13 21:36:

      צטט: גילהסטחי 2013-07-16 12:10:57

      בעל החיים הוא חלק מהמשפחה, גם בימי הזקנה ובתקופות של חולי. המסר של האפוטרופוס בטיפול המסור לילדיו ולמשפחתו היא שכך יש לנהוג בכל החי על פני אמא אדמה וזה ערך של שלח לחמך על פני המים.. כי המסירות שהפגין תוחזר לו בשעתו הקשה..

      ''

        20/7/13 19:59:

      צטט: * חיוש * 2013-07-16 11:26:24

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      התרגשתי עד דמעות לקרוא את הסיפור על " בואי" הכלבה

      זה כלל לא דבר מובן מאליו הטיפול המסור לכלבה המשותקת

      ובמצבים כאלו ניבחנים האנשים שמצהירים שוב ושוב שהם אוהבים את כלבם

      אהבה אמיתית לבעל החיים נימדדת גם בשעות הקשות שלו ובחולי

      * תודה שהבאת לנו

      והסיפור הזה מתערבב לי עם מציאות עגומה של ילדים הנישכחים ברכב ומוצאים את מותם

      הורים לילד / אנשים החיים עם בעל חיים אהוב

      איך אפשר לשכוח ילד? איך אפשר לא לטפל בכלב האהוב בשעת חוליו?

      יום ושבוע טובים יקירתי

      חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך הגדול

       

      מה שקורה לאחרונה הוא זוועה נפרדת בפני עצמה חיוש, ואינה קשורה כמובן. לא מבינה, לא רוצה להבין ולא מוכנה לתרץ או לסלוח למי שעוזב ילד או יצור חי בכלל במכונית סגורה. 

      אין תרוצים.

        20/7/13 19:56:

      צטט: grandpa.zohar 2013-07-16 11:16:24

      עגלת נכים לכלב שראיתי בכרתים, למחשבה.

       

      אכן באמת חומר למחשבה.

      והנה מה שראיתי במקום של מישהו שיש לו כמה כלבים, שניים מהם נכים...תראה מה זה...

      ''

        20/7/13 17:10:
      לא משליכים לרחוב
        19/7/13 19:10:

      צטט: צחיתוש 2013-07-16 09:18:50

      כל הכבוד על המסירות הרבה והכל מאהבה.... תודה ששיתפת וריגשת המשך שבוע מחויך צחית

       

      הכבוד למסירות ולאהבה במקרה הזה שייכים כמובן לאותם אנשים. להם ולכל אלה האלמונים שעושים דומה ונשארים עלומי שם, ואני יודעת שיש.

      תודה צחיתוש

      פוסט מרתק..תודה יקירה
        19/7/13 10:39:

      צטט: . ארז . 2013-07-16 09:06:38

      ישנם רגעים בהם עומד למבחן אופיו האמיתי של האדם.

      בהחלט, צדדים נסתרים באופיו, בשלהם לפעמים אתה מוצא עצמך אומר לעצמך, שסוף סוף אתה יודע למה אינך אוהב, או כן אוהב במקרים אחרים אדם מסוים, אחרי ששנים אתה מכיר אותו, ואינך יודע למה .....

       

      Black cat and fish. Vector illustration - stock vector 

        19/7/13 10:34:

      צטט: איריסחן 2013-07-16 07:49:11

      מבחינתי כלב הוא בן בית לכל דבר ועניין. מי שמבין נוכחותו וחשיבותו של בעל חיים החי איתנו בבית, עבור בני הבית, מבין הכל. כך גם בסיפור הזה שהבאת. התרגשתי.

      תודה cat,toy,animal

        19/7/13 10:32:

      צטט: החולמתבהקיץ0 2013-07-16 07:31:36

      כרגיל נוגע ללב !

      זה לא מובן מאליו בכלל, תודה. חיוך

        19/7/13 10:21:

      צטט: ~בועז22~ 2013-07-16 07:03:34

      גם לי..., כלומר, גם לי זה עשה "חיבוק בלב", חיבוק גדול.

       

      איזה יופי, שעוד מרגישים כך לא רק אני....צוחק


        19/7/13 09:34:

      צטט: sari10 2013-07-16 06:57:19

      מרגש ונוגע ללב ! בטח שלא המצב השכיח . . .

       

      כן, זה בהחלט המצב השכיח וזו אכן בדיוק הנקודה הכאובה....

      שולחת לך משהו טעים, שיהיה מתוק לפחות בפה, מגיע לך, הגבת ראשונה...

      ''

        19/7/13 08:04:
      לי זה ברור שאי אפשר אחרת. לא זורקים בן משפחה "מקולקל", לא כלב, לא ילד, ולא הורה... ולצערי, אני מכיר הרבה שלא מוכנים לתת, וישר בוחרים באפשרות הקלה.
        18/7/13 23:16:
      מבחינתי זה ברור שבעלי החיים שלי הם הילדים שלי. כך ינהג כל אוהב חיות אמתי. לצערי לא כולם חושבים כך.
        18/7/13 08:21:
      מרגש לראות חמלה לבעלי חיים. האנושיות פורצת ללא גבולות.
        18/7/13 01:01:
      עושה טוב ללכת לישון עם סיפור כזה, הדברים שהוא אומר על הכלבה מראים לגמרי את האהבה שלו וההבנה העמוקה שלו, שבעלי חיים ממינים אחרים משלנו הם הרבה יותר ממה שרוב בני האדם נוהגים לייחס להם
        17/7/13 20:12:
      נוגע ללב וכה נפלא שיש בני אדם כאלה! כאשר אנטנה חתולת החצר הישישה חלתה במחלת החניכיים לפני שלוש שנים כולם הביטו עלי כעל מטורפת בראותם איך שאני מאכילה אותה בחוץ והיא שורדת עוד ועוד-כמה שאני נהנית לראותה מגיעה כל יום לאכול את מחית הבשר.
      גרמת לי להתגעגע לפוצ' _(ויני ז'ה...למכירי "פו הדוב" במקור) כלבתי (כלבתנו) לשעבר שנשארה אצל מיכאל-מייקל. זקנה, משונה, מתענגת על...בטנים (מאכל אהוב עלי) והולכת (בקושי) ובאלכסון בצד הטיול-רכיבה שנהגתי לערוך על קו החוף. שמעתי שפניה השתנו מג'ינג'י ללבן...
        16/7/13 23:45:
      אנשים שנוהגים כך כמו שאת מציינת "שהכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת" כלומר פוטרים את מצפונם בזה ששולחים את כלבם אל עמותה זו או אחרת,הם אנשים שמעולם לא אהבו אהבת אמת את כלבם תשאלי למה? אני חושב שכשאוהבים מישהו ;אדם או כלב אהבת אמת ,אז שום דבר לא קשה בעולם. הכל קל. ואני לא מדבר על הצו המוסרי שבגלל שכל זמן שהיה טוב לך אתו הוא היה נחמד ואהוב אך כשהוא מוגבל וחסר יכולת הוא כבר שייך לעמותה. לא על זה אני מדבר אני מדבר על אהבת אמת. אהבה שהיא באמת אהבה ולא כאילו ולא קצת ולא מעט, אלא אהבת אמת לבעלי חיים. ואם היא קיימת אז שום דבר לא קשה בעולם כדי לעזור ליקר שלך.
        16/7/13 23:02:
      כאן נמדדת החברות האמיתית בין האדם לבעל החיים שאיתו הוא גר.
        16/7/13 21:24:
      אוי אוי, שוב אני בוכה.. אני יכולה לספר לך בובונייטה יקרה, שכשאני מספרת בעבודה שאני חייבת לרוץ ללאקי שלי להוציא אותה, תמיד יש הרמת גבה, אוף שוב את הכלבה שלך, כמובן שזה לא מעניין אותי, ווכשללאקי נשברה ציפורן שגרמה לה לכאבי תופת, בעלי לא עזב אותה כל הלילה, ובבוקר נשאר בבית. ברור לי הכי בעולם שפשוט אסור בתכלית האיסור לנטוש את החכמים/חמודים האלה, אין לי מושג מה יהיה הלאה, אבל כל צרה בשעתה, ונתמודד... לצערי הרב, אנשים פשוט לא מבינים, או יודעים עד כמה בעלי החיים הם יצורי אנוש, חכמים ונבונים, שיודעים הכל, ומרגישים כמונו לחלוטין, והרבה פעמים חכמים יותר מאיתנו.
        16/7/13 21:05:
      יישר כח ענק ל... מטפלים הנהדרים של הכלבה הנפלאה.
        16/7/13 20:32:
      יש אנשים עם לב זהב.
        16/7/13 19:19:

      בשיטוטיי ביוטיוב גיליתי עולם ומלואו על טיפול בכלבים נכים וקטועים, התאמת פרוטזות משוכללות, כסאות גלגלים וכמובן טיפולים הידרותרפיים נושא הקרוב לי.
      גיליתי כי בעולם כולו וגם בישראל הרבה אנשים טובים.

      http://www.mako.co.il/special-mako-news/Article-311615ffd58c031006.htm

        16/7/13 16:00:
      הכלב ידידו האולטימטיבי של האדם. מגיע לו יחס אנושי. סיפורך, בונבונית, נגע ללב.
        16/7/13 15:32:
      מרגש ועושה חיבוק בלב.
        16/7/13 15:31:

      היי בובוניטה

      לגבי הענין המרכזי בפוסט - אפשר להיות שמחים וגאים באנשים שככה מטפלים בכלב. או אולי לקוות שזה יהיה הסטנדרט ושלא נצטרך להתמלא גאווה בכאלה אנשים. שככה יהיה טבעי.

      אבל אני רוצה רגע לגעת בענין שבשוליים - נושא הסמנטיקה וה"אפוטרופוס".  תעזבו אותי, בחיאת תעזבו אותי משיפורי הסמנטיקה הפוליטיקלי קורקטית שמנסה להתיפיף ולהציג נפשות טהורות.  אם אני מאכיל מטפל והכי אוהב בעל חיים, אז אין לי בעיה להיות הבעלים שלו. ובכלל, מרוב נפתולי לשון מודרניים ומתיפיפים, אין לי מושג איך לקרא לאלה שפעם קראנו להם כושים, אח"כ שחורים, אח"כ שחומי עור, אח"כ אפרו אמריקנים ובשלב הבא נקרא להם "אלה שצבע עורם יותר קרוב למשבצות הלא לבנות בלוח השחמט".

      לא צריך להעלב מ"בעל הכלב" או מ"שחורים". אפילו כושים זה לא ממש ממש נורא אם חושבים על זה.  זה המשמעות שהאנשים נותנים, לא עצם המילה. כושים אלו אנשים שבאו מכוש. כמו שניגר, אלו האנשים שבאו ממרכז אפריקה, לאורך נהר הניג'ר. אבל חרגתי לרגע ונחזור לענין בעלי החיים. אני אוהב (בלשון עתיד) אותם באותה מידה בדיוק אם אני הבעלים או האפוטרופוס שלהם (ולדעתי הלגמרי  לגמרי אישית, אפוטרופוס היא מילה לא סימפטית שאני נורא נרתע ממנה. זו דעתי וכל אחד מוזמן לחשוב אחרת)

        16/7/13 15:16:
      את בהחלט צודקת. אבל בני אדם הם שונים. נתת דוגמא של טיפול בכלב. ישנם אנשים שיטפלו במחלות אנושיות באופנים שונים. ילחמו בכל הכוח, או ירימו מהר ידיים ויאמרו "מה לעשות ?". את צודקת שלגבי בעלי חיים יש אנשים שימהרו להרים ידיים... בשביל זה התאור שלך הוא מחנך.
        16/7/13 14:18:
      מחמם את הלב.
        16/7/13 13:50:
      אינני מתפלא על אף אחת מן התגובות. כלב, או חיית מחמד אחרת, נתפש לא פעם כבן-משפחה. על כן, מי שעושה הכל כדי להקל עליו להמשיך לחיות במשפחה, מגיב כאילו הכלב הוא בן אנוש. לצערנו אנו מכירים מקרים שכאשר בן משפחה אנושי - הורה, או צאצא - חדל לתפקד, לעתים מוצאים גם לו "סידור". לפעמים "מוסד לבעלי צרכים מיוחדים" ולעתים מוסד סיעודי. ואם בבני אנוש נוהגים כך, אין מה להתפלא שנוהגים כך בבעלי חיים. וזאת מבלי להזכיר את בעלי הכלבים, שאין להם יחס אמתי לכלב, וכאשר הם נוסעים לתקופה ממושכת, פשוט משאירים אותו שישוטט - למי אכפת? כל טוב, עמוס.
        16/7/13 13:47:
      אני מזדהה מאוד עם הפוסט הרגיש שלך, בונבונייטה. תודה!
        16/7/13 12:59:
      לא בכדי סיפורים כאלו זוכים לכותרות בולטות, פשוט אין רבים כאלו. מרגש!
        16/7/13 12:30:

      סיפור יפה ונוגע ללב.

      לא ברורה לי ההתעקשות לקרוא לבעלים 'אפוטרופוס'. הרי כלבים גם אם יש שמאמצים הם גם נרכשים ובכסף מלא. אז הם כן רכוש של בעליו. כמו סוס או פרה...

        16/7/13 12:10:
      בעל החיים הוא חלק מהמשפחה, גם בימי הזקנה ובתקופות של חולי. המסר של האפוטרופוס בטיפול המסור לילדיו ולמשפחתו היא שכך יש לנהוג בכל החי על פני אמא אדמה וזה ערך של שלח לחמך על פני המים.. כי המסירות שהפגין תוחזר לו בשעתו הקשה..
        16/7/13 12:10:
      ואו.
        16/7/13 11:26:

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      התרגשתי עד דמעות לקרוא את הסיפור על " בואי" הכלבה

      זה כלל לא דבר מובן מאליו הטיפול המסור לכלבה המשותקת

      ובמצבים כאלו ניבחנים האנשים שמצהירים שוב ושוב שהם אוהבים את כלבם

      אהבה אמיתית לבעל החיים נימדדת גם בשעות הקשות שלו ובחולי

      * תודה שהבאת לנו

      והסיפור הזה מתערבב לי עם מציאות עגומה של ילדים הנישכחים ברכב ומוצאים את מותם

      הורים לילד / אנשים החיים עם בעל חיים אהוב

      איך אפשר לשכוח ילד? איך אפשר לא לטפל בכלב האהוב בשעת חוליו?

      יום ושבוע טובים יקירתי

      חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך הגדול

        16/7/13 11:16:

      עגלת נכים לכלב שראיתי בכרתים, למחשבה.

       

      =

      ''

        16/7/13 09:18:
      כל הכבוד על המסירות הרבה והכל מאהבה.... תודה ששיתפת וריגשת המשך שבוע מחויך צחית
        16/7/13 09:06:

      ישנם רגעים בהם עומד למבחן אופיו האמיתי של האדם.

        16/7/13 07:49:
      מבחינתי כלב הוא בן בית לכל דבר ועניין. מי שמבין נוכחותו וחשיבותו של בעל חיים החי איתנו בבית, עבור בני הבית, מבין הכל. כך גם בסיפור הזה שהבאת. התרגשתי.
        16/7/13 07:31:
      כרגיל נוגע ללב !
        16/7/13 07:03:
      גם לי..., כלומר, גם לי זה עשה "חיבוק בלב", חיבוק גדול.
        16/7/13 06:57:

      מרגש ונוגע ללב ! בטח שלא המצב השכיח . . .

      ארכיון

      פרופיל