כבר מזמן מזמן לא הייתי פה..לא זכרתי ריחו של נייר שרק התייבשו מילותיו עליו. ימים ספורים לפני יום הולדתי ואני לא יכולה להתאפק...הייתי חייבת להוציא את זה החוצה.. מבשילה עם השנים כמו יין טוב..מהבציר המשובח.. מסתכלת על התמונות .רואה איך עיניים עם טיפת עצב הפכו לעיניים בורקות .העיניים האופטימיות כתמיד שהיו לי ,מתמונה לתמונה מתבהרות. מבינות יותר. שלוות. מכילות. רואה תקווה שגדלה,רואה נחישות מתעצמת . הרבה אישה... מחייכת. זאת אני. |