הייתה בגרות בחיבור נדמה לי. ויום אחד, אני די בטוח שזה היה בכיתה י"א. קיבלנו לכתוב חיבור בנושא זכויות הפרט. המורה שלי אז (נשבע לכם, אפילו לא זוכר את השם שלה), שיכפלה את החיבור שכתבתי בסנטנסיל (האם ייתכן שבאותה תקופה מכונת שיכפול לא הייתה בנמצא? אני זוכר שהחיבור היה סגול!) וחילקה אותו לכל הכיתה.
התלמידים העבירו את החיבור מאחד לשני ואז המורה ביקשה שקט ושאלה את כולם "מה לא בסדר בחיבור הזה?" !!!
לא היה כתוב על החיבור את השם שלי, אז זה היה יכול להיות פחות מביך, אם לא הייתי פולט בזמן שדפי הסטנסטיל עבור מיד ליד "אוי! זה החיבור שלי!".
אני חייב להגיד, ואני גם זוכר... שהיו כמה תלמידים שמאוד פירגנו ואמרו שהם מאוד אהבו את הכתיבה, אבל אני גם זוכר שחלק מהם הצליחו לעלות על הבעיה בחיבור.
הוא לא היה כתוב על הנושא. הוא לא עסק בזכויות הפרט. יותר במפורסמים וההתעסקות בחייהם הפרטיים.
אני זוכר שנעלבתי והתעצבנתי. בכלל, לכתוב על נושא שאומרים לך לכתוב עליו זאת לא יצירתיות.
אולי החיבורים לא נמדדו אז על פי יצירתיות, אלא על פי כמה שהם נכונים. אבל זה רק אומר שהחיבור שלי היה טוב, פשוט לא במקצוע הנכון. למה לבוא אלי בטענות על טעות של משרד החינוך?
מזל שהוא לא היה על זכויות הפרט. זה חיבור אישי שלי. לא רוצה שיראו אותו לכולם.
****
היום קרו שני דברים בעבודה. המנכ"ל שלח מייל לכל המשרד ושיבח פרזנטציה שהיה לי חלק גדול בהכנתה והגשתה. אחד הלקוחות שלח מייל ואמר על מסמך שכתבתי שזה לא מה שהוא ביקש וזה לא מה שהוא התכוון.
***
סך הכל היה יום טוב.
|
המצב חמור
בתגובה על חמור לוגי
cafelita
בתגובה על מיהו פליט הריליאטי שנתפס מטיל שתן בציבור?
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה נשכחות הזכרת לי...
אני זוכרת עד היום את הריח שהיה לדפים עם האותיות הסגולות,
אהבתי להסניף אותו :)
אל תחפש יצירתיות בבתי ספר, שם צריך לעשות הכל כמו תוכי.
כשאני קוראת אותך נעים לי מבפנים.
אתה יודע, אני עובדת כרגע בעבודה שאני שונאת. בכל ערב אני מתבאסת מהיום שעתיד לבוא. כשהיום נגמר ואני מגלה שבעצם לא קרה שום אסון בדרך, זה מפתיע אותי בכל פעם מחדש. וזה מעודד.