חברים יקרים, אני מזמין אתכם ליהנות בעיקר מוויזואליזציה ומעט מהמחשבות המלוות...

בין העמודים

תערוכה וירטואלית (יולי 2013) "מנדלות כמראות זמן"

מוצגת באתר YouTube

https://www.youtube.com/watch?v=1wp9ccVLR0o

הנראה אינו ניתן לתיאור...

הנראה אינו ניתן להסבר...

הנראה אינו ניתן ללכידות...

מסתבר כי לדימוי ולמילה יש פונקציות שונות ושהם פועלים ברמות שונות של הפשטה ודורשים אופני קליטה שונים. "להראות את" ו"לדבר על" הם שני סוגים שונים מאוד של תהליכי סימון.

מויקיפדיה: " לאקאן הוא אביו של זרם פרשנות של ממצאיו של זיגמונד פרויד.  בניגוד לחוקרי פסיכולוגיית האגו האמריקאים של זמנו, הוא התמקד בחוסר כוחו של האגו ביחס לתת מודע. לאקאן טען שהפרשנות המקובלת של התנועה הפסיכואנליטית כלפי הבנת האגו ככוח פעיל ודומיננטי בפרט, היא פרשנות מוטעית של השורשים הפרוידיאניים. לדבריו הפרט נשאר בקונפליקט פנימי תמידי אל מול הגרעין הלא-מודע בנפשו, ושרק הונאה עצמית מסיבית יכולה להפוך את המצב לנסבל."

במסגרת הבנה בסיסית זו מתאר ז'אק לאקאן את התפרקותה של שרשרת הסימון כהתפרקות בין המסמן למסומן.  כלומר, בין המילה או השם לבין הרפרנט או המושג שלהם. על פי השקפה זו, המשמעות הנוצרת היא התנועה ממסמן למסמן כחזון תעתועים של מסמנים בינם לבין עצמם.

כששרשרת המשמעות מתפרקת,  מתקבלת סכיזופרניה בדמות מצבור של מסמנים נבדלים שאין ביניהם כל קשר וזה מצב האמנות היום. עמדה אוונגרדית או ביקורתית אינה תקפה עוד, היא נבלעת אל תוך המסמנים הרבים. למסומן אין יותר את אחיזת התרבות לכן אינה היסטוריזציה.

בשנים אחרונות אני עובד על דימוי "מנדלות כמראות זמן". הן מאפשרות לי לנוע במרחב התודעה כמטוטלת בין מציאות אחת לאחרת ולתת להם ייצוג ויזואלי. ייצוג שמקורו הוא תהליכים של דחיסת זמן ומרחב ובניסיון להרכיב מחדש היגד או משמעות בעידן שלאחר הפוסט מודרניזם בו כלי המדיה הרחיבו את גבולות הוויזואליזציה.

מנדלות כמראות זמן מתפקדות כמעברים בין עבר להווה, מעברי התכתבות בין ההיסטוריה של האמנות למשמעותה האחרת בהווה. המנדלות כמעברי זמן משתנים. קריאתן נחווית דרך דימויי חיים/תרבות שנוצרו בדרך דיגיטלית של חילוץ ודחיסה, של קרעי חלקים, קרעי זיכרונות.  דימויי חיים/תרבות שצוירו במאות הקודמות על ידי טובי הציירים של אותה עת, עוברות שינוי במסע הזמן, חלקם מצוירים, חלקם צילומים שהושאלו ממקומות אקראיים ובאחרות פרי מכחולי, לכולן מאפיין אחד: "דחיסת תודעה זמן ומרחב". "נמתחים" "מסתחררים" במסדרונות מעגלי הזמן הספירליים, נמתחות בתצורות מתעוותת. דימויי מרחב וזמן נמתחים ומואצים קדימה ולאחור ומתפקדות כדימויי איקונות, מושכות אל תוכן מתוך תנועת המנדלות כתנועת הספיראלות של מאיץ חלקיקים...