ל - ד.מ.ה "גָּדֵר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא" איכה ג`, ז`
מִבַּעַד
מִבַּעַד לְאַלְפֵי מִלִּים מִבַּעַד לְאֶגְלֵי הַזֵּעָה, שֶׁנִּסְחֲטוּ מֵהַמִּכְתָּב הָאַחֲרוֹן שֶׁלְּךָ. מִבַּעַד לַעֲנָנִים וְלַגֶּשֶׁם שֶׁהָיוּ וּמִבַּעַד לַחֹם שֶׁיָבֹא. מִבַּעַד לְקִילוֹמֶטְרִים שֶׁבֵּינַינוּ מִבַּעַד לֶהָרִים סָבִיב מִבַּעַד לִשְׁאוֹן הַמַּטְבֵּעַ הַמְּסַחְרֵר שֶׁלְּךָ מִבַּעַד לַשִּׁגְרָה שֶׁלִּי וּמִבַּעַד לְלֹא שִׁגְרָה שֶׁלְּךָ מִבַּעַד לַחֲלוֹמוֹת וְהַזָיוֹת מִבַּעַד לַשֵּׁינָה הַדְּפוּקָה
אֲנִי קוֹרַעַת , קוֹרַעַת מִבַּעַד לִקְרֹא אוֹתְךָ
עוֹרֵב קוֹרֵא
שָׁמַעְתִּי אָמָּן וִידֵיאוֹ
שָׁמַעְתִּי אָמָּן וִידֵיאוֹ צָעִיר גַּיא בֶּן נֵר שְׁמוֹ מֵעִיד: שֶׁהַמִּגְבָּלוֹת שֶׁגָּזַר עַל עַצְמוֹ הֶעֱמִיקוּ אֶת מְקוֹרוֹת הַשְׁרָאָתוֹ.
בְּ"פְּסִיכוֹ" הִיצְ`קוֹק הֶרְאָה בַּמִּקְלַחַת רַק תַּ`פָּנִים וְתַ`כְּתֵפַיִים שֶׁל גָ`אנֶט לִי. בִּגְלַל הַצֶּנְזוּרָה הַשְּׁאַָר הֻסְתַּר
צִנְזַרְתִּי אֶת עַצְמִי גָּזַרְתִּי, צִמְצַּמְתִּי, כִּוַּצְתִּי מִתַּחַת לָעוֹר דָּחַסְתִּי אוֹתְךָ לִפְעִימוֹת הָעוֹרְקִים.
שְׁ... אַל תַּפְרִיעוּ לִי שֶׁקֶט, עוֹלָם! אֲנִי מְחַכָּה לְהַשְׁרָאָה אֲנִי מְחַכָּה לִרְאוֹת אֵיךְ אַתָּה מִתְדַּפֵּק עַל קִירוֹת עוֹרְקִים, מֵת לַצֵאת פּוֹרֵץ גְּבוּלוֹת, לִהְיוֹת לִי עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ
ובצלומים , מלמעלה למטה, גדרות מסוג אחר, חומותיה של חיווה, וגדר בית קברות בדרך, אוזבקיסטאן
כתבה וצלמה: באבא יאגה
(C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה
|
תגובות (72)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה מקווה ששקשוק ולא שקשוקה
וגם, הקולות והתמונות בין המילים של השירים הכן והלא והמאד קשורים.
הקול של העורב, הכלה, הנאקה, האנקה,
הכל.
תודה.
היצ'קוק שתמיד היה נוכח ולא תמיד נראה :)
נכון
מעניינת האנלוגיה בין השירים לבין התמונות. הטענה שמגבלות שאנשים גוזרים על עצמם או במקרה של התמונות מגבלות שגוזרים על אנשים מרחיבה את היצירה ומאפשרת פריצה של גבולות מוכרת. ובכל זאת תרבויות שגזרו עליהן מגבלות לעיתים גוועו ולא תמיד פרצו גבולות, מגבלות עצמיות לא תמיד מניבות יצירה טובה יותר. אני שואלת את עצמי אם כל זה נכון ביחס לאהבה. אני חושבת שאהבה קשה לעיתים ומכאיבה דווקא בשל העובדה שאי אפשר להחליט להפסיק לאהוב. בכך היא דומה לשנאה או לקנאה ועומדת בניגוד לנאמנות שהיא תוצר של החלטה שלנו
תודה רבה ושבת שלום
והשירים, הם הצצה אל מעבר לחומות הנפש..
שבת שלום :)
עורקים פועמים שצריכים לפרוץ מעצמם ותודה רבה, חברה
עורקים פועמים ו-חומות של תקווה.
צילומים נהדרים!
סופ"ש כייפי. ברמות!
ותודה :))
[וכן בתי קברות לא חשוב מאיזה צד. לא מתכוונת למתים ולו לשנייה. הנה הייתה הבהרה
]
ברוטוס: המילים יפות הצילומים גם, אבל איפה שהוא את שוכחת את העובדות והן שעם בניית גדר ההפרדה הנוראית הזאת - קטנו מספר הפיגועים והנפגעים מטרור בתוך הקו הירוק. לו ניתן היה הייתי עוטף את קווי 67 בגדר הפרדה (עם תיקוני וחילופי גבולות מוסכמים), מעניק לפלשתינאים מדינה עצמאית משלהם ביהודה ושומרון, מפנה את כל היהודים הטובים בחזרה ארצה למדינת ישראל הקטנה אך הצודקת ומי שיבחר לגור בפלשתין שיערב לו רק שידאג למישו אחר שישמור עליו במקומי (הרבה שנים של מילואים בשטחים לאבטח משפחות מתנחלים)
נטוס: גדרות, טיבן להתפרק שעה שהמזג משני צדדיהן משתנה. כך התפרקה לה בצדק חומת ברלין האיומה, כך תתפרק גם זו. רק שבינתיים, כל עוד מחנכים את השכנים שלנו להיות שהידים ולהתאבד בקניונים של יהודים, הבה נכבד את התרומה של הגדר לשלומנו
..
תודה, פיליה, את מסבירה טוב מאד והעיקר שאני מבינה. שונאת את ה'צ'קוק ששם?
מוזר לי. מוזר לי לכתוב לך אוהבת על שיר שמדבר על הפרדה.
ולהגיד לך כן כי עורבים אני מאד. אפילו ולמרות היצ'קוק. ששם,
אז מותר לאהוב שיר ואפילו שניים. גם אם אני לא מסבירה אותי טוב.
[וכן יש שם עוד אמירה. על העורק//דרך ולפעמים יש ממנה בהחלט גם דרך חזרה..לא מנתחת. ואת יודעת שאני לא מנתחת.]