אני לא בליין של קניונים וכמעט ולא נכנס בשעריהם, אך בצהרי אותו יום שישי שניראה רגיל כמו המאות שהיו לפניו, נשענתי על המעקה בקניון הגדול שבפ"ת, כששתי ידיי קדימה בתנוחה המפורסמת של הרצל על המרפסת בבזל, וחיכיתי לצאתו של בני שנכנס זה עתה לשרותים.

העברתי את המפתחות מיד ליד, מתבונן במאות האנשים, שנראו כה קטנים מלמעלה, כשהם עולים ויורדים במסועים.
ולפתע נפלו המפתחות.
"יו, איזה סרט", חשבתי והתחלתי לרוץ למטה, מפלס דרכי בין מאות האנשים.
חלפתי על פני קומת הקולנוע לא מדמיין לאיזה סרט נכנסתי...
בקומה התחתונה של הקניון התנהל באותה שעה, פסטיבל אוכל ענק בחסות מסעדת גורמה נחשבת ומספר שפים מפורסמים.
צרור המפתחות ובו השלט של מכוניתי החבוטה, חתך את האויר כשהוא חולף על פני ארבע קומות ונחת הישר לתוך המצקת שיצאה מתוך סיר חמין ענק ומבעבע, כשהוא משפריץ כתמים חומים על כל מי שעמד סביב. 

הגעתי מתנשף. הבנתי עד כמה הסתבכתי, רק כששמעתי את הבריון "המנוקד" שעמד לידי אומר בקול רם כשהוא משפשף את עינו השורפת במפית לחה:
"אני אוריד לבן זונה את הביצים... הוא בטח יגיע כל רגע, בצרור שלו היה גם שלט"
לא התאוששתי מההלם ופתאום שמעתי את האיש מאחורי החמין:
"אם רק אתפוס אותו... מה אעשה עכשיו עם החמין ?".
האנשים שראו את השלט והמפתחות מטפטפים טיפות סמיכות ומוצאים באטיות מתוך החמין, עיוו את פרצופם בגועל ואיבדו בו עניין.

התור הארוך לחמין התפזר ברגע, הסיפור עבר מפה לאוזן וכולם רק חיכו לזה שישאל:
"סליחה, אולי מצאתם צרור מפתחות"

**
"איזה בלגן, ניראה שעדיף לוותר על המפתחות ולהישאר בחיים..."
אך פתאום לקחתי מפית הצמדתי אותה לעיין וכשאני מעוות את פניי בכאב אמרתי למוכר החמין שכובע-טבחים מנוקד לראשו: 

"תצ'מע, תבדוק אם יש מספר טלפון על השלט, נתקשר אנחנו לבן זונה ונשאל אותו אם הוא איבד משהו..."
הוא תחב את ידו לכיס שלף את צרור המפתחות שלי, שנראה כאילו מכחול סתרים צבע אותו בחום. הוא התבונן בשלט, הפך והפך ואמר:
"חבל, אין כלום אבל חכה חכה, הוא יגיע" ותחב את צרור המפתחות חזרה לכיסו.
"רגע רגע", אמרתי, מצמיד את המפית לעין,  "תן לי לראות"...
ללא היסוס הוא תחב שוב את ידו לכיס ונתן לי את צרור המפתחות.
התבוננתי, הפכתי והפכתי ו...התחלתי לרוץ. שנים כבר לא רצתי כל כך מהר. 

עליתי לקומה הרביעית, מתנשף ומוודא שלא רודפים אחריי.

**
"אבא, למה רצת ככה ?
 איפה היית ולמה אתה צוחק?"
"עזוב עזוב, אני כבר אספר לך באוטו."