גן מאיר - גן עדן לנשמה
תאריך הקמה : 10/03/1944 בשנת 1933 הוכרזה תחרות על תכנון הגן, וזכה בה הצייר אהרון הלוי על תוכניתו "הדר העיר גינה". הוא הציע גן עשיר בעצי אורן שיטהרו את האוויר ויבריאוהו, עצי תומר כזקיפים על המשמר, רחבה לפסלים, אגם מים, פינות מרגוע ועוד. מסיבות שונות לא יצאה התוכנית לפועל, מי הגשמים הציפו את השטח, ובשלולית הגדולה שנקוותה בחורף ילדי הסביבה ותלמידי בית חינוך לילדי עובדים השיטו סירות. הליצנים אמרו כי זהו "אגם מאיר" ולא "גן מאיר". דיזנגוף ביקש לבטל את התוכנית מכל וכל ולמחוק את שמו מהמקום. חיים נחמן ביאליק היה תומך נלהב בהקמת גן מאיר ללא דיחוי. במאמר "מה לעשות לשכלולה של תל-אביב?" הוא כותב: "תכף ומיד, בלי שום דחייה, יש לגשת לסידור גן העיר המרכזי, גן מאיר… הכל יודעים שפרסומה של אודסה בתור "היפהפייה הדרומית" היה בעיקר משום ריבוי השדרות והאילנות שבה. בייחוד זקוקה לכך עירייה צעירה כתל-אביב, כי אוי ואבוי לנערה צעירה שהיא קירחת".
הוכנה תוכנית חדשה לגן ע"י אביגדור משל, הגנן הראשי הראשון של העירייה בשיתוף עם מהנדס העיר, יעקב שיפמן. עם מותו של משל החליף אותו אברהם קרוון שהקים את הגן. בשנת 1941 החלו הנטיעות, והגן נחנך ב- ב- 10 במרס 1944, הוא יום הולדתו של מאיר דיזנגוף, שמונה שנים לאחר מותו. את הטקס פתח ראש העירייה, ישראל רוקח, ותזמורת המשמר האזרחי ניגנה את ההמנונות העברי והאנגלי. הצמחייה בגן כללה 800 עצי מחט כגון עצי ברוש, אורן וקזוארינות, 200 עצי תאנה, זיתים, חרובים ודקלים, כ- 1,000 שיחים בני מינים שונים ואלפי שתילים אחרים. בגן שדרה, בריכה, במה עם פרגולה, מגרש משחקים והקיפה אותו גדר ששעריה נפתחו בבוקר ונסגרו עם ערב, כשפעמון השומר מזרז את המבקרים לעזוב את הגן. בדרום מערב הגן יש פינת אנז"ק המנציחה את החיילים האוסטרלים והניו זילנדים שנהרגו בכיבוש ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.
הנימפאה הלבנה (שם מדעי: Nymphaea alba) - כך היא מתעוררת בבקרים - אפשר לראות את השלבים של פתיחה של אותה נימפאה
גן מאיר מלא בציפורים מכל מיני צבעים:
מקור: http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/07F57A0E-E036-4929-AC91-59CCBF62794B,frameless.htm |
