כותרות TheMarker >
    ';

    I don't have a life, I have facebook


    מה שהיה, היה - ומה שיהיה, אולי.

    © כל הזכויות שמורות.

    המחבר מאשר בזאת שימוש בחומר הכתוב רק אם הודפס על נייר משובח ואך ורק אם נגמר הנייר טואלט בשרותים ואין שום נייר אחר לנגב בו.

    0

    מכל העמים

    13 תגובות   יום שני, 21/1/08, 23:25

     

     

    ממה אתם מפחדים? האם הפחד הזה חיי בלבבכם? האם אתם קוברים אותו? מתמודדים איתו? משלימים איתו?

     

     


    הפעם הראשונה שיצאתי מגבולות ישראל היתה כמה שנים לאחר החתונה שלנו. ארזנו מזוודות והמראנו לפרנקפורט, גרמניה.

     

    גרמניה...

    כפי שכתבתי לא מזמן בטור של חנה, גרמניה היתה גהנום הפחדים שלי. הארץ שממנה יצאו אלו שהרגו את כל משפחתי בשואה, הארץ המפלצות שרצחו יהודים בלי רגש, הארץ שבגללה סבתי היתה צריכה לראות את בנה מת בידיה, הארץ שבגלל העם המקולל שבה לכל מקום שהיא הלכה - לקניות, לחברים, למסיבות ולחתונות - היא עשתה זאת עם כיכר לחם בתיק. הארץ של העבר שלא מדברים עליו ולא מספרים עליו, כי צריך לתת לילדים לגדול בלי פחד.

     

     

    ואני נוחת...בגרמניה. אני זוכר את הנסיעה משדה התעופה אל קאסל, זוכר איך אני מביט מבעד לחלון בכל הירוק הזה, בכל היערות המדהימים ומסוגל לחשוב רק על דבר אחד - כמה יהודים נרצחו פה? כמה יהודים נרדפו פה? אם מחר בבוקר ירדפו אחרי אל תוך יער כזה האם אוכל לשרוד?

     

    וזה היה אז

     

    עברו להם 15 שנים, ואני נוסע לי לגרמניה ויושב עם הילדים במקדונלד, ואוכל, והילדים מדברים אלי בעברית ואני לא חושש יותר מלהיות יהודי.

     

    אבל

     

    גם אם היום לא קוראים לי יהודי מלוכלך, גם אם היום לא רודפים אותי, גם אם היום הכל פה יפה ומנומס ונקי ומסודר וכל כך לא כל מה שאני השתגעתי ממנו בארץ - תמיד, אבל תמיד יש בי משהו שאומר לי "זוהי רק אשלייה, זוהי רק אשלייה".כי כבר יהודים חיו בסרט הזה - ומי שלא ידע את גדולת יהדות גרמניה לפני השואה לא ידע מה הם שיאים של השכלה והתערות והתנערות מהעבר היהודי - ועד כמה התהום מתחת לאותו עולם היתה שחורה.

     

     

    לפעמים שואלים אותי, החילוני, זה "שממש לא נראה כמו שגרים באנטוורפן" מדוע אני אומר שאני קודם יהודי ורק אחר כך ישראלי. ועל זה אני תמיד עונה "כי זה לא משנה עד כמה אנחנו נרצה לשכוח את היותנו יהודים - תמיד יהיו אלו שיזכרו בכדי להזכיר לנו."

     

     

    כי אלוהים בחר בנו מכל העמים.

     

     

    על הוידאו - מתוך תוכנית טלויזיה משנת 1976. רחל מרכוס קוראת באופן מצמרר את השיר "מכל העמים" של אלתרמן.

     

    רחל מרכוס היתה שחקנית הקאמרי במשך שנים רבות. היא גם לימדה את אומנות קריאת השירה בבתי הספר למשחק "בית צבי" ו"ניסן נתיב" . רחל היתה אשתו של נתן אלתרמן ואמה של המשוררת תרצה אתר.

     

     

     

    "מכל העמים"/ נתן אלתרמן.

    בבכות ילדינו בצל גרדומים
    את חמת העולם לא שמענו.
    כי אתה בחרתנו מכל העמים,
    אהבת אותנו ורצית בנו.

    כי אתה בחרתנו מכל העמים,
    מנורווגים, מצ'כים, מבריטים.
    ובצעוד ילדינו אלי גרדומים,
    ילדים יהודים, ילדים חכמים,
    הם יודעים כי דמם לא נחשב בדמים-
    הם קוראים רק לאם: אל תביטי.

    ואוכל הגרזן בימים ובליל,
    והאב הנוצרי הקדוש בעיר רום
    לא יצא מהיכל עם צלמי הגואל
    לעמוד יום אחד בפוגרום.

    לעמוד יום אחד, יום אחד ויחידי,
    במקום שעומד בו שנים כמו גדי
    ילד קט,
    אלמוני,
    יהודי.

    ורבה דאגה לתמונות ופסלים
    ואוצרות אומנות פן יפצצו.
    אך אוצרות- אמנות של ראשי עוללים
    אל קירות וכבישים ירצצו.

    עיניהם מדברות: אל תביטי, האם,
    איך שורות ארוכות הנחנו.
    חיילים ותיקים וידועים לשם,
    רק קטנים-בקומה אנחנו.

    עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:
    אלהי האבות, ידענו
    שאתה בחרתנו מכל הילדים,
    אהבת אותנו ורצית בנו.

    שאתה בחרתנו מכל הילדים
    להרג מול כסא כבודך.
    ואתה את דמנו אוסף בכדים
    כי אין לו אוסף מלבדך.

    ואתה מריחו כמו ריח פרחים
    ואתה מלקטו במטפחת,
    ואתה תבקשנו מידי הרוצחים
    ומידי השותקים גם יחד.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/3/12 22:30:
      *****
        23/1/08 10:29:

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-01-23 06:47:12

      ושכחתי להוסיף: בוקר טוב!!!מחייך

       

      אה, אני רואה שעובר עלייך בוקר כתום במיוחד ! כפי שאת רואה העין השלישית שלי עובדת שעות נוספות

       

      ROTFL

       

       

        23/1/08 10:25:

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-01-23 06:45:30

      אורי, כל מה שאמרת נכון אם אנחנו מביטים בזה מנקודת מבט יהודית-לאומית. אני, לא אכפת היה לי להתבולל. היהדות אינה טובה בעיני מכל הגדרה עצמית ולאומית אחרת. כולן מגעילות במידה שווה...

      מאחר ואלו מקורותי, מואני מאמינה שאנו צומחים מתוך שורשינו (פלובר אמר על כך, שאי ידיעת ההסטוריה גורמת לנו להשמיץ את ההווה), אני משחקת את המשחק. אבל ממש שוות נפש לאפשרות שיכול היה להיות בכלל משחק אחר.

       

       

      בואי נשחק מחבואים!!!! 

      צוחק

        23/1/08 06:47:
      ושכחתי להוסיף: בוקר טוב!!!מחייך
        23/1/08 06:45:

      אורי, כל מה שאמרת נכון אם אנחנו מביטים בזה מנקודת מבט יהודית-לאומית. אני, לא אכפת היה לי להתבולל. היהדות אינה טובה בעיני מכל הגדרה עצמית ולאומית אחרת. כולן מגעילות במידה שווה...

      מאחר ואלו מקורותי, מואני מאמינה שאנו צומחים מתוך שורשינו (פלובר אמר על כך, שאי ידיעת ההסטוריה גורמת לנו להשמיץ את ההווה), אני משחקת את המשחק. אבל ממש שוות נפש לאפשרות שיכול היה להיות בכלל משחק אחר.

       

        22/1/08 23:58:

       

      צטט: daniela orvin 2008-01-22 20:27:34

      נושא קשה וכאוב גם לי במיוחד שנולדתי וגדלתי בגרמניה.היה לי טוב בגרמניה. ילדות נפלאה אך אמא שלי סיפרה לי שבגן קראו לי איטלקיה מסריחה כי היה לי שיער שחור כעורב ועור בהיר אני לא ממש זוכרת את זה. אני זוכרת את דצמבר שתמיד היה מביא לי את חנוכה וחג מולד גם יחד. לא ממש הבנתי שאני יהודיה. גם לא בבית ספר היהודי דתי שבו למדתי חצי שנה עד שעלינו ארצה. אך הבנתי שאני שונה. הסיוט האמיתי התחיל כהגעתי להרצליה. כל יום שואה היו הילדים רודפים אחרי וקוראים לי נאצית נאצית. מאז כל יום שואה יש לי תחושה שרצחתי 6 מליון.

      לא אומרת שאין את הפחד הזה להיות יהודי באירופה ( או כל יבשת אחרת). כבוגרת חייתי שנה בפרברי לונדון האפלה והחלטתי לבסוף לחזור לישראל כי הרגשתי כל כך זרה ובודדה והחלטתי שהכי בטוח ( עד כמה שזה ישמע אבסורדי) זה בארץ. אך אני גם אומרת שיש שנאה לזרים בישראל ואני בטוחה שכל העולים החדשים חווים את זה . גזענות יש בכל מקום.


      היי דניאלה היקרה

      perception is reality, שלי...שלך...של כולנו. ואייני יכול לשנות את מה שאת רואה, כל מה שיש לי הוא לתת קצת אהבה. איך בעולם מוזר ומשחיר, אור יביא לנו שיר, ואולי עם מעט תפילה, השנאה תעלם מעצמה

       

        22/1/08 20:27:

      נושא קשה וכאוב גם לי במיוחד שנולדתי וגדלתי בגרמניה.היה לי טוב בגרמניה. ילדות נפלאה אך אמא שלי סיפרה לי שבגן קראו לי איטלקיה מסריחה כי היה לי שיער שחור כעורב ועור בהיר אני לא ממש זוכרת את זה. אני זוכרת את דצמבר שתמיד היה מביא לי את חנוכה וחג מולד גם יחד. לא ממש הבנתי שאני יהודיה. גם לא בבית ספר היהודי דתי שבו למדתי חצי שנה עד שעלינו ארצה. אך הבנתי שאני שונה. הסיוט האמיתי התחיל כהגעתי להרצליה. כל יום שואה היו הילדים רודפים אחרי וקוראים לי נאצית נאצית. מאז כל יום שואה יש לי תחושה שרצחתי 6 מליון.

      לא אומרת שאין את הפחד הזה להיות יהודי באירופה ( או כל יבשת אחרת).  כבוגרת חייתי שנה בפרברי לונדון האפלה והחלטתי לבסוף לחזור לישראל כי הרגשתי כל כך זרה ובודדה והחלטתי שהכי בטוח ( עד כמה שזה ישמע אבסורדי) זה בארץ. אך אני גם אומרת שיש שנאה לזרים בישראל ואני בטוחה שכל העולים החדשים חווים את זה . גזענות יש בכל מקום.

        22/1/08 19:52:

       

      חזרנו

      ועתה תגובה מפורטת

      "עם נבחר הוא כזה שבחרו בו...אנחנו מינוי מטעם עצמינו. מבחינה זו אני מסכימה עם האמירה שציונות = גזענות ומרחיבת אותה במובנים מסויימים גם ליהדות."

       

      קצת לא הבנתי את כוונת המשוררת

      האם את מתכוונת לאמר שעצם ההגדרה של היהדות כ"עם הנבחר" היא גזענית? ומה הקשר לציונות? הרי הציונות כתנועת שחרור בכלל ניסתה ליחס לעם היהודי סממנים ככל העמים - וכנגזרת מכך הזכות להגדרה עצמית ששיאה היתה השאיפה להקמת מדינה יהודית. 

       

      נחזור ליהדות ול"עם הנבחר". אם את לא מאמינה באל זהו האתוס היהודי שמנע את התפוררות מרקם החברה היהודית בגולה, ואם את מאמינה באל הרי זה פשוט. ובכלל, הרי "אתה בחרת בנו מכל העמים" נושא בחיבו הרבה מאוד משמעויות שאלו שלא מבינים (חילונים ודתיים כאחד) מפרשים שהיהודים הינם יותר טוב מאחרים. אבל ההגדרה הנכונה של "העם הנבחר" היא הרי שאלוהים בחר בנו להפיץ ולשמור על תורתו (ושוב, סלחו לי כל אלו שבאמת ישבו והקשיבו בשיעורי תנ"ך בניגוד לעבדכם העצלן). 

       

       

       

      "ריאלית, זה לא שונה מקבוצות אחרות, בוא נעשה לזה בוחן מציאות....אנחנו מאדירים את עצמינו האדרת יתר לטוב ולרע."

       

      שוב בעייתי - כי אם תתבונני בהיסטוריה הכתובה של המין האנושי - אין שווה ערך לעם היהודי בסדר הגודל של ההשפעה שלו על המדע. אז נכון שמערכת החינוך בישראל שוה לזבל בהרבה מקומות אבל יקירתי גם בבלגיה מתוך עדות אישית יש מספיק בינוניות. ואם נתבונן בישראל ואירופה כיום - איפה מוקמים סטרט אפים? ממש לא פה. אז אפילו היום יש לנו יתרון מסוים, שלא נאמר אפילו רב אם נקח בחשבון את כמות היהודים שנמצאים בעולם האקדמי.

       

      "אני עצמי, נולדתי לעם היהודי. זה לא עניין פילוסופי, זו עובדה. כאשה, העובדה הזו מעיקה עלי, שכן העם היהודי גם מנכס את הרחם שלי כפס הייצור שלו. לא פשוט."

       

       שאלה - איפה נותנים יותר מענקים ללידה של ילדים - בבלגיה או בישראל? (התשובה, בלגיה). איזה מדינה נותנת הטבות מס יותר גבוהות למשפחה עם X ילדים - בלגיה או ישראל (תשובה, ישראל). איזו מדינה מעניקה קצבת ילדים יותר גבוהה - בלגיה או ישראל? (תשובה...או קיי הבנת את העיקרון).

       

      כך שאם נתבונן על האופן שבו מדינות מתיחסות לעידוד הילודה אנחנו רואים בפרוש שבלגיה (וכמוה מרבית מדינות מערב אירופה) מעודדת את הילודה. למה את חושבת שהערבים פה חוגגים? והאם זה אומר שבלגיה "מנכסת" את הרחם שלך כפס ייצור? 

       

      ואם התכוונת לאופן שבו התרבות היהודית מייחסת חשיבות לריבוי ילדים ("ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה") אז הרי כל הדתות המונוטאיסאיות שיוו לריבוי הילדים עוצמה של מבנה המשפחה - וכנגזרת ישירה עוצמה של ה"שבט" שאליהם הם שייכים. אני לא אנתרופולוג ואני גם קצת עייף לתת דוגמאות מתרבויות אחרות.

       

       

      "כמהתי לחיות את חיי ללא זהות לאומית. זו כמיהתי האמיתית. גם זה, לא עניין לפילוסופיות חיים ואידיאות - בפשטות, משפחתי יהודיה וכאן. זו המציאות שמגדירה אותי. חופש הבחירה שלנו ממילא מוגבל."

       

      האמת שאני מבין אותך, אבל מאיפה מגיעה העייפות של היהודי מלהמשיך ולאחוז בסממנים של הדת שלו? האם היא באה מתוך העייפות לאמר "אני שונה, אני שונה אני שונה" או שמא היא מגיעה מהעובדה שבמהלך ההיסטוריה מעולם לא נתנו לנו, כאוכלוסיה, זכות שיוון מלאה שהחזיקה מעמד יותר מ-100 שנים. צרפת? דרייפוס. גרמניה? היטלר (או קיי, אוסטרי אבל הם בסה"כ גרמנים נטולי חוש הומור) מדינות ערב? ליהודים היה מעמד של נתין תחת המוסלמים, והיו צריכים לשלם כופר מה שלא מנע מערבים לנסות ולהתחתן עם ילדות יהודיות (ועדיף אונס קטן לפני, כמו שהמוחמד שלהם עשה)

       

       

      "אולם, אם ההגדרה קיימת, לא הסכמתי בזמנו שמוכרת התכשיטים תשכנע אותי להחביא מגן דוד במחשוף. שיראו, שימותו הקנאים."

       

      אספר לך שבשנת הגיעי לבריסל שרפו פה חנות של יהודים, ניסו לשרוף בית כנסת, הכו את הרב של בריסל וגם זרקו בקבוקי תבערה לבית הספר היהודי - מה שהוביל את הקהילה פה לבקש מהיהודים לא ללכת עם סממנים בולטים של יהדות.

       

      זה חיים של יהודים, בגולה.

       

      ניסיתי לא להתחיל להביא מקורות לדברים שלי כי אחרת זה היה נמשך להרבה דפים, אבל אם תרצי אביא

       

      צוחק

        22/1/08 17:54:

       

      צטט: מיא 2008-01-22 17:11:27

      אני מפחדת בעיקר מפיגועים כאן ומכך שהילדים שלי ימותו במלחמה כאן. בחו"ל אני מפחדת פחות, משום מה. אולי בגלל שלא חייתי שם ממש.

       

      מיא - בחו"ל הכל נראה יותר בטוח היום. שקט (לפעמים קצת לא, כמו בבלגיה שביטלו את חגיגות השנה החדשה בבריסל בגלל חשש לפיגוע) ושקט הוא אשלייה.

       

       

      האם זה שקט לעולם, או שקט שיעלם? 

       

      המשך התגובה יגיע אחר כך...

       

        22/1/08 17:11:
      אני מפחדת בעיקר מפיגועים כאן ומכך שהילדים שלי ימותו במלחמה כאן. בחו"ל אני מפחדת פחות, משום מה. אולי בגלל שלא חייתי שם ממש.
        22/1/08 15:58:

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-01-22 14:27:13

      עם נבחר הוא כזה שבחרו בו...אנחנו מינוי מטעם עצמינו. מבחינה זו אני מסכימה עם האמירה שציונות = גזענות ומרחיבת אותה במובנים מסויימים גם ליהדות. ריאלית, זה לא שונה מקבוצות אחרות, בוא נעשה לזה בוחן מציאות....אנחנו מאדירים את עצמינו האדרת יתר לטוב ולרע.

      לא נטרתי מעולם לגרמנים באופן גורף.לא נטרתי, בכלל. הייתי מאות פעמים בגרמניה, אהבתי אותה. כן, הרגשתי גם את עולה של המורשת היהודית. אני עצמי, נולדתי לעם היהודי. זה לא עניין פילוסופי, זו עובדה. כאשה, העובדה הזו מעיקה עלי, שכן העם היהודי גם מנכס את הרחם שלי כפס הייצור שלו. לא פשוט. כמהתי לחיות את חיי ללא זהות לאומית. זו כמיהתי האמיתית. גם זה, לא עניין לפילוסופיות חיים ואידיאות - בפשטות, משפחתי יהודיה וכאן. זו המציאות שמגדירה אותי. חופש הבחירה שלנו ממילא מוגבל.

      אולם, אם ההגדרה קיימת, לא הסכמתי בזמנו שמוכרת התכשיטים תשכנע אותי להחביא מגן דוד במחשוף. שיראו, שימותו הקנאים.

       

       

       

      ככה חנה? צפי פגיעה (צוחק).

      ועכשיו ברצינות, לתגובה כזאת אני חייב לענות באופן שקול ומפורט אז כשאני אחזור הביתה מהעבודה אני אפתח מקורות ואשתדל לענות לכל מה שהעלת. כי הרי עלי המציאו את המשפט "תהיה יפה ותשתוק" לשון

       

        22/1/08 14:27:

      עם נבחר הוא כזה שבחרו בו...אנחנו מינוי מטעם עצמינו. מבחינה זו אני מסכימה עם האמירה שציונות = גזענות ומרחיבת אותה במובנים מסויימים גם ליהדות. ריאלית, זה לא שונה מקבוצות אחרות, בוא נעשה לזה בוחן מציאות....אנחנו מאדירים את עצמינו האדרת יתר לטוב ולרע.

      לא נטרתי מעולם לגרמנים באופן גורף.לא נטרתי, בכלל. הייתי מאות פעמים בגרמניה, אהבתי אותה. כן, הרגשתי גם את עולה של המורשת היהודית. אני עצמי, נולדתי לעם היהודי. זה לא עניין פילוסופי, זו עובדה. כאשה, העובדה הזו מעיקה עלי, שכן העם היהודי גם מנכס את הרחם שלי כפס הייצור שלו. לא פשוט. כמהתי לחיות את חיי ללא זהות לאומית. זו כמיהתי האמיתית. גם זה, לא עניין לפילוסופיות חיים ואידיאות - בפשטות, משפחתי יהודיה וכאן. זו המציאות שמגדירה אותי. חופש הבחירה שלנו ממילא מוגבל.

      אולם, אם ההגדרה קיימת, לא הסכמתי בזמנו שמוכרת התכשיטים תשכנע אותי להחביא מגן דוד במחשוף. שיראו, שימותו הקנאים.

       

       

        21/1/08 23:59:

      כן אורי,

      העם הנבחר...

      העם שנבחר לחיות "בצל גרדומים"...

      +

      ארכיון

      פרופיל

      א.ב. של אהבה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין