גן דוכיפת וגן חסידה- שכונת ארגמן נס-ציונה (יוני 2013)

סיפורה של  ההפעלה שעשינו בשני הגנים
מלמד על ההיתכנות להגשמת החלום.

לקראת סוף שנת הלימודים של שנה זו (2013) ביקשה ממני ביתי להתייעץ עם
הגננות של שני ילדיה התאומים-נכדינו, ולקיים פעילות ערכים בגנים לבני ה-6 באמצעות
"מה שחשוב...משחק ערכים".

לא נדרשו יותר מדקות מועטות של הסבר שלי, ורחלי- גננת גן דוכיפת
ומור-גננת גן חסידה (כל אחת במועד אחר), קיימו תהליך נפלא עם הילדים.

סיפרנו לילדים על המשחק בקצרה, פרסנו על הרצפה את הקלפים כאשר החלק
העליון היו האיורים בלבד (ללא שמות הערכים).                                                                                              

בשלב הראשון הילדים נתבקשו לבחור כל אחד לעצמו את האיור שמוצא חן בעיניהם. הגננת חיבקה
כל ילד וביקשה שיספר לכולם מדוע בחר באיור.                                                                                                                                                 

ואז הגננת שאלה כל ילד אם מסקרן אותו
לדעת מה כתוב בצידו השני של הקלף והפכה את הקלף לצד השני בו יש איור מוקטן, שם
הערך וההיגד שלו. המדהים היה מבחינתי, המהירות והקלות בו "תרגמה" הגננת
את שם הערך "לשפה" בה היא משוחחת עם הילדים. וכך עברה אחד אחד ועשתה את
אותה הפעולה בדיוק.                          

בשלב השני הציעה הגננת למי שרוצה אולי להחליף את הקלף, לקום ולגשת לחבר לו
יש קלף אותו הוא רוצה ולימדה אותם הילכות דיאלוג שפירושו שהילד השני אכן מוכן
להחלפה.                                                                                                                                         

בשלב זה היו ילדים ששאלו האם מותר להם גם להחליף קלף מהקלפים הפזורים על
הרצפה וחלקם אכן עשו זאת. ושוב עברה הגננת אחד אחד מאותם ילדים שהחליפו קלף, ובדרכה
המדהימה, המחבקת והמאפשרת, ביקשה לברר איזה איור בחרו ומדוע ושוב הפכה כל קלף
ו"תרגמה" לילדים אותו בשפתם.                                                                                                          

הגננת הפנתה תשומת לב הילדים לשלושת כדורי
הג'אגלינג בצבעי: כחול, אדום וירוק, ובהמשך הילדים בעצמם כבר ציינו איזה צבע יש
להם. לקראת הסוף ביקשה הגננת מהילדים לרכז על השטיח את הקלף שבחרו בשלוש קבוצות
לפי הצבעים.                                                                                                                                     

צחקנו
עד דמעות כאשר מישהו מהילדים בחר בערך התקשורת והאיור הינו של שניים שמדברים כמו
פעם, עם שתי קופסאות שימורים חלולות המחוברות לחוט. לשאלות הגננת מה זו תקשורת,
היו תשובות מהירות: "בפייסבוק"...ב-""WhatsApp. – מזל שלא אמרו: "כמו באח הגדול"...                                                                      
                                                                                                                                                           אני מודה
שהתרגשתי מאוד והבנתי עד כמה אפשרי לבנות תוכנית הכשרה סדורה ומעמיקה עם  גננות גני החובה באמצעות המשחק, להכשיר ולאמן
אותן למגוון גירויים ווריאציות לפעילויות שניתן לקיים באמצעות המשחק, הבנתי עד כמה
מלאכת תרגום הערכים לשפת הילדים אפשרית בתיווך הגננות, אבחל ובעיקר גם הבנתי עד
כמה אני קרוב לגעת בחלום...