רצח עורך הדין והבת שלו במשרדם בבנין "כלל" בירושלים. על ידי מאבטח נושא נשק רק מעצימה את הויכוח המקיף בימים האחרונים את כל שדרות הציבור. ההצעות העולות לניסיון במניעת מצב אבסורדי כזה של הרג ורצח על ידי אנשים שלכאורה היתמנו לשמור על הציבור .ולשם כך צוידו בנשק קטלני ,היא עינין לפסיכולוגים לדוש בו ולו מן הטעם שכל מיתבגר שאינו מוצא את מקומו בשוק העבודה הולך למשרדי כח אדם העוסקים באבטחה. כי על כן נפוצים הללו במקומותינו ואין רסן ולא ביקורת רצינית על אלפי אנשים נושאי נשק .שנשיאתו מהווה עבורם בתת מודע על היתר לשימוש גם בעינינים שאינם קשורים כלל לתפקידם .מכח העובדה שאין הם כשרים מנטלית להפריד בין האחריות שבשימוש בנשק כזה בעת הצורך באמת. ורק במקרים כאלה בלבד.אף כי בנין "כלל הוא מבנה ענק המכיל מאות משרדים בענפים שונים .ומתמיה שדוקא שם ניכנס מישהו עם נשק ללא ביקורת.

התקשורת אוהבת "לפנק " פושעים.ומעניקה להם תארים שלעיתים גורמים לסוג של הילה סביב פושע שהופך לאחר סידרה של שדידת בנקים ולמעשה עשרה במספר תוך תקופה קצרה.ולא התנערה מכך אף לא לאחר רצח של איש בטחון באחד הבנקים והתואר שהוענק לפושע על ידי העיתונות היה כה קליט ונחמד ונישמע סטרילי שהוא קנה אחיזה בציבור וזכה לפופולאריות לא מעטה  ובעיני רבים הוא נתפס כסוג של רובין הוד מודרני.הפראדוכס בכל הסיטואציה הינו כי השודד היה בעצמו מאבטח ותמיד אפשר למצוא בכל כלל את היוצאים ממנו ואלה הגרועים ביותר.

 

נוכח הפיגוע הרצחני בטולוז צרפת נשמעה שוב אותה טענה  של אי נוכחותם של שומרים בבית הספר. וכמובן שתמיד בחכמה של אחר מעשה,ומאוחר מידי, טענה שמין הסתם ,רק יכולה לזרות מלח על פצעי המשפחות השכולות ולהעצים את כאבן.כל הכתבים המתחרים להעצים את היסתכנותם בעומדם הרחק ממקום האירוע מאות מטרים. לא העלו כלל בדעתם לשאול ולהקשות בעניין  השמירה ועוד סברות מיתחכמות אם כך ראוי או אחרת. לכן שורות אלה באות בניסיון להעיר מישהו מתרדמה  שיקום וישאל .אולי הגיעה העת? שורות אלו נכתבו על ידי בזמן פעולות התגמול הגדולות של צה"ל לפני עשרות שנים ואני מוצא שהן נכונות ותקפות גם לעת הזו.

מכל הפינות צפה עולה/

חוזרת נישנת תהייה משאלה/

לו היו שומרים נוספים בתמונה?/

האסון היה לבטח נמנע /

משאלה שחוקה כאסקופה נידרסת/

ואף הועלתה לדיון בכנסת/

דרושים שומרים צעירים בשווקים/

יוצאי יחידות קרביות חזקים/

עוד הועלתה דרישה ברורה/

לתוספת תקנים בשורות משטרה/

שנוסף לכל התפקידים הקבועים/

יש עומס כבד למניעת פיגועים/

דרישה הגיונית כביכול החוזרת/

בכל גל פיגועים חדש מתגברת/

מוסדות חינוך אולמות אירועים/

הם צרכני שמירה ידועים/

אולמות תיאטרון, בתי החולים/

ללא שמירה "אינם יכולים"/

בכלל לא עולה מוסד על הדעת/

שבו השמירה אינה מקובעת/

מובן שיש לנקוט זהירות/

בקונסוליות בחו"ל ובכל שגרירות/

עם ישראל כתוש וחבול/

מגיע לסף הסיבולת וגבול/

שכוחות השיטור שבשטח פזורים/

הם לעצמם זקוקים לשומרים/

פני ממשלתנו סמקו בכלימה/

בושה וחרפה לבטחון האומה/

רב החרון והזעם עצור/

כי אין אנשים פנויים ליצור/

מגרשי הספורט הומי אנשים/

כוחות שיטור ושמירה שם דרושים/

דרישה מיתגברת שאין לה עוצר /

ומרוב יעדים היריעה תיתקצר/

והלא מצב המשק נתון/

כלכלות בעולם בלחצי המיתון/

שמפעלים לפטר עובדיהם מאלץ/

כל חברה לעצמה ואין מחלץ/

זהו מצב סבוך של דברים/

כי כל ישראל דרוכים ושומרים/

מרוב השגחה ושמירה הרוחשת/

פוחת התוצר המדינה מיתרוששת/

ואנו יודעים כי כל החוכמה/

היא בפעילות סיכול יזומה/

כפי שצה"ל עשה לפנים /

בהכחדה וחיסול לפני עשרות בשנים/

כי רב לנו כח עוצמה אדירה/

להכות במשנאים עדי גמירה/

.לרדפם בבסיסם צה"ל יבוא/

ולא יותיר למחבלים מחבוא/...

         ובשלוש  מילים לסיכום.  מה קרה לצה"ל?