0
כטיפוס מתבוננת, צופה מהצד ומסיקה מסקנות, צר לי לומר לכן חברותי הנשים, אחיות להרגשות ולתובנות. חיזור גורלי אחרי גבר שלא רוצה בכן מעצמו, מבחירתו האישית, מליבו, מרגשותיו המפעמות, לא יביא את אהבת הלב. יתכן ותצליחו עם טקטיקת "הפולטיקלי קורקט" להסכים איתו עם כל דבר ולהחמיא לו על כל צעד ושעל ולהבין אותו ולכן על כן להשיג אותו, אבל את הלב החי הנושם והפועם אף פעם לא תצליחו לקבל.
ללב יש חיים ובחירות משלו. ראיתי נשים שהתאמצו להשיג גברים בכל מחיר ובאובססיה. מהן כשלו ונשארו עם לב שבור מהן השיגו והקימו זוגיות ואף מימשו חתונה וילדים. אבל משהו שם תמיד היה חסר והרגיש טכני, משהו מעכב ולא מחבר. וממילא גם לא משכנע כאשר הספק התמידי מרחף שם מעל מערכת יחסיהם. לא הייתה שם אהבה ולא הייתה תשוקה אמיתית. הוא לא אהב אותה ולא אוהב אותה. היה שם בגופו הפיזי אבל לא בנפשו ולא ברגשותיו ומבחינתו זה היה קשר של ברירת מחדל.
קשה עד בלתי אפשרי היה בעבורו לומר לה בארבע עיניים ובמילים כנות : " אני אוהב אותך" ותוך כדי כך ולהישיר אליה מבט שיחשוף את השקר שבאמירתו, אז הצטדק לומר שהוא לא איש של מילים. ולשווא חיפש בחוץ את האהבה האבודה אצל ההיא ואצל האחרת שלא זכה בה בפועל בחייו. האהבה האבודה שאולי אבדה.
מה שלא תעשי ומה שלא תתאמצי לעשות שום דבר לא יביא את האהבה ביניכם. אין שום ברירה תצטרכי להבין את זה. אולי זה יביא הערכה על מאמציך המרובים, אולי יביא הרגשה של הכרת הטוב, אולי רחמים, אבל את הדבק האמיתי של אהבת הלב זה לא יביא.
והשאלה היא, למה לך להיות קצרת רוח וטווח של פתרון מידי של כאן ועכשיו, מיואשת, אובססיבית, חסרת אמונה ומעוף מחשבתי ורגשי ולא להסתכל למרחקים ולמרחבים ולחפש ולרצות ולהשתוקק לגבר, לנשמה המשלימה שנועדה לך ורק לך ושיאהב אותך עם מה שאת כפי שאת.
ורק בגלל שזו את. את!
..
|