כותרות TheMarker >
    ';

    התלקחות ספונטנית

    מה לספר לילד?

    3 תגובות   יום חמישי, 25/7/13, 23:09

    פעם בארבע שנים יש גם מה לעשות ברמת גן. 

    ככה יצא שהשתתפתי במירוץ המכביה. 10 ק"מ של עליות וירידות, קהל מקסים וחוסר מקצועיות מכעיס של מארגני המירוץ.  זה היה יום אחרי שהוצאתי בעצמי צפורן חודרנית מהבהן, ועדיין הגעתי לתוצאה מכובדת ומספקת. אני מחכה לחבר טוב, שמכורח הגירושים שהוא עובר אין לו הרבה מה לעשות חוץ מלרוץ, הרבה. 

    אחרי שמסדירים נשימה ומתרעמים על הפירות שלא הספיקו למשתתפים, אנחנו הולכים לפנק את עצמנו בארוחה סתמית במחיר מאד לא סתמי. 

    ועדיין, התחושה הכללית מצוינת, של השגיות.

     

    ואז אני חוזר הביתה ורואה את האופניים שלי:

    ''

     

     

    למרות שהן מהסוג הפשוט ביותר, כבר כשקניתי אותם היה לי ברור שהן מעוררות זיקפה ומעלות ריר בפי כמה תופעות שאני נוהג לקרוא להן חשו"ש (חבל שנולדו ויאללה שימותו).

    מראש השקעתי בשרשרת עבה וחזקה, שכבר מלאה בחריצים המעידים על נסיונות החיתוך הרבים. את הכסא כבר גנבו לי, ומתוך חוויה תל אביבית השקיעו בי והשאירו לי כיסא בלוי ולא מאובטח, כזה שישיבה עליו מכניסה אותך מיד למצעד הגאווה ומסבה לך כאב גרון.

    אז קניתי כסא והתחלתי לאחסן בבית.

    אבל גלגל? 

    האם בגלל שאני תושב ניו-סודאן, ואני אזרח מדינה שבה התוספת היחידה למשטרה היא של עמבה על הפיתות שלהם, האם נוכח העמימות ואזלת העניין של ראש העיר, האם עלי להפוך את האופניים לרהיט בסלון שלי?

     

    מה שהכי הכעיס אותי בסיפור, הוא העובדה שהבן שלי לא נסע איתי היום לסיבוב השגרתי שלנו בפארק הירקון והנמל, ואני עובד מאד קשה בשביל הסיבוב הזה. אני מנסה לחנך אותו לסובלנות, לא לאלימות, לאהבת הזולת. לך תסביר לו שאני מאחל לחשו"ש שתפגע בו משאית ושהדבר האחרון שיעבור לו בראש הוא הגלגל שגנב.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/7/13 11:15:

      דרעק של אנשים יש פה לא מעט.

      גלגלים מכל הסוגים גם.

      אני למשל התגלגלתי לא למכביה ברחוב ראשי וראיתי שלט עם תינוק מזוקן שגם מתגלגל בדרכו ועשה לי חיוך ענק וגם לחשוב עליך.

      זה היה בעיר לא רחוקה מתל אביב. אז גם בשביל אותו ילד פרטי (אני לא מערבת ילדים אלא אם האבא הפרטי שלהם הכניס אותם למשוואה לצורך העניין) יש בשביל מה לעבוד. ועוד כן יש גם אנשים שהם כן בני אדם.

      ואותו אחד עם הגלגל, שלא יצליח לדווש בעלייה, כלומר לגמרי לגמרי אתך באיחולים.

        26/7/13 10:42:
      מעניין מתי יקום מישהו וימציא את השלט החכם לאופניים שמפעיל מערכת מתח חשמלי המחשמלת כל נוגע לאחר ההפעלה......:)))
        26/7/13 07:39:



      ברוטוס:   הדילמה הרגילה בין הנכון והאידאלי לבין הדחף החייתי שבה אנחנו חיים
       

       

      נטוס:      בלית משטרע האופניים בסלון

      ..

      ארכיון

      פרופיל

      זאב נחמנזון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין