כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    כשאין לך מוזיקה בנשמה .....(סיפור לשבת קרירה).....

    6 תגובות   יום שישי , 26/7/13, 12:22

    כשאין לך מוזיקה בנשמה ....

     

    אי שם,

    במרכז היוקרתי של תל אביב, באחד ממגדלי הפרצצת...בפנטהאוז מנותק לכאורה, מתגורר אדם אומלל, שאין בליבו מוזיקה, נשמה, שמחה או צחוק.

    קשה להאשים אותו, אבל אפשרי.

    הוא כבד משקל הרבה מעל האפשרי לתפישתנו, ממלא 2 מושבי טיסה\ לעיתים, 2 וחצי מושבים, תלוי באיזו עונה של השנה תפסתם אותו טס. ככלל, קשה לו ללכת, לקום, להתיישב או לזוז.

    הוא טס הרבה.

    VIP כזה...  אשר מרבית ימות השנה מתגורר אי שם, מחוץ לגבולות המדינה, עם הפילגש המוחזקת היטב, בעודו מותיר כאן את אישתו ושלושת בניו שכבר אינם מתגוררים עימם.

    הבניין היוקרתי בו המשפחה מתגוררת, בנוי כך שאין איש רואה או שומע את זולתו, הניכור מתוכנן, ורק דבר אחד קטן מעיב על חלק מדיירי הבניין, השמן מהפנטהאוז.

    הוא מצידו,

    חי את חייו מלאי התענוגות והבשרים, תרתי משמע, משמין ותופח, מפתח מחלות קטלניות שאינן גורמות לו למות, בקושי מצליח להתרומם מהספה, המיטה או לעיתים נדירות אם הצליח להתיישב בכיסא....

    הוא לא אומר שלום לאיש גם אם נתקל בו פעמיים באותה שנה (ניכור מתוכנן, כבר אמרתי), הוא מחזיק ב-4 מכוניות יוקרה למרות שאולי, פעם בשנה, הוא נוהג על אחת מהן, מה שאינו מפריע לו או לזוגתו לחסום את השכנים היוקרתיים שוב ושוב, מצפצף על החוק כמו גם עליהם.

    "אני ואפסי עוד"....זה המוטו....וכך הוא חי.

    אבל ללא חיוך, צחוק, או שמחה. אי פעם.

    גם לא מוזיקה. בעיקר לא מוזיקה.

    יש לו כלב שדומה לו, שהמשרתת מורידה לעשות צרכיו, מסיבות מובנות, והדבר ביחיד שמעיק על חייו של השמן, זוהי המוזיקה.

    הוא לא סובל מוזיקה.

    בביתו שלו הוא כמובן שולט בזה ואין כל מכשיר המשמיע מוזיקה, למעט טלוויזיה אבל אפשר להימנע.

    יש לו לשמן שכנה, שאינו רואה אלא פעם בשנה, ולעיתים, לשמחתה, גם זה לא.

    היא,

    אוהבת מוזיקה,

    וכל אימת שיש לה זמן, היא שומעת מוזיקה. היא מתגוררת 2 קומות מתחתיו, המסכנה.

    או,

    על זה לא חשבו מתכנני הבניין היוקרתי.

    לדיירי הפלצנות יש מערכות מוזיקה מהיקרות והטובות שניתן להשיג, ולכולם רמקולים בקירות, ברצפות, בשירותים ובאמבטיות, בין הצינורות, ליד הצינורות, היכן שרק תרצו, יש רמקולים.

    כך או אחרת, את המוזיקה שומעים גם השכנים (טוב, שכן המתגורר בקומה 3 לא ישמע מוזיקה של שכן מקומה 12, אבל שכן מהפנטהאוז, ישמע מוזיקה מלפחות 3 קומות מתחתיו. למה? ככה!!).

    השמן שונא את השכנה המוזיקלית, מה גם ששתי קומות מתחתיה, מתגוררת עוד שכנה, בהרבה יותר מוזיקלית, זו גם פורטת על פסנתר, ושתיים אלה חברות קרובות. הוא לא מבין למה הן מחוייכות תמיד, אומרות שלום, אפילו לו, המסרב להניד לשלום חוזר, ולמה בשם אלוהים הן שומעות מוזיקה??

    כל אימת שהשכנה המוזיקלית מקשיבה למוזיקה שלה, נכנס השמן להתקף פלצות.

    אם איתרע לו וזהו שבוע שהוא בבית שהרי אינו זז מהספה/כורסא/מיטה, הוא לא מצליח לישון מפאת עצביו המתרופפים כשהוא שומע בטעות מוזיקה.

    הוא לוקח כדורי הרגעה אולם מוגבל בכמותם מפאת בעיותיו הרפואיות, ולא ישן.

    כשהוא מדבר, מרעים קולו בין קירות הפנטהאוז הענק, ואם חס וחלילה הוא מדבר גם בסמוך למעלית הדירה, 6 קומות בבניין, נרעדות מעוצמת הרעם.

    אבל הוא חי.

    חי טוב.

    כלבו עושה צרכיו גם אצל השכנים האומללים, גם בגינת החצר המטופחת, גם במעלית, רכביו חוסמים את הדיירים העשירים, איש אינו מתקרב איליו אבל הוא, הוא חי טוב!!!

    הוא יודע כי אם יום אחד יקרה לו משהו וזוגתו (אותה הוא לא סופר, זו הייתה לו למשרתת ואם בניו, ותו לא) לא תהיה בבית, איש לא יבוא להצילו. איש לא ידע שקרה משהו, הוא לא יחסר לאיש. איש לא יבכה את לכתו. גם לא אישתו, גם לא בניו.

    ואז היא נסעה לבקר את משפחתה בחו"ל.

    לחודש היא נסעה.

    הוא לא הרגיש בחסרונה מאחר שהיה שרוי עם פילגשו אי שם, אלא שחזר שבועיים לפני שזוגתו שבה, ועדיין, לא שם לב לחסרונה.

    ונחת לו ערב חמים אך נעים, והשכנה המוזיקלית הזמינה את חברתה המוזיקלית עוד יותר, וישבו להם 4 איש בסלון המופלץ בבניין המופרז, בדירתה המופרכת כמובן, ו....שמעו מוזיקה.

    כל מוזיקה. קצת קלאסי, קצת פופ, קצת ג'ז. קצת מכל דבר, כי הם אוהבים מוזיקה.

    השמן האומלל הרעים קולו בזעם, אולם איש לא שמע, שהרי אין זו מוזיקה.

    לקח כדור שינה, ועוד אחד, ולא הצליח לעממעם לאוזניו את המוזיקה. הסתובב כארי על ספת סלון ענקית, וניסה לישון כדי שיעבור הזמן, הדליק טלוויזיה בקולי קולות. דבר לא עזר.

    הזדחל לחדר השינה, וניסה שוב להירדם. השעות נקפו, הוא היה מותש שהרי המעבר בין חדר למשנהו שווה בערכו עבור השמן, כמסע אלונקות לצעיר בן 20.

    מותש נכנע בסוף לזוועת המוזיקה שבאוזניו.

    יום אחד לפני שחזרה אישתו ארצה, פרצה המשטרה עם מד"א את הדלת העצומה בכניסה לדירת השמן, שם נמצא מת, מרקיב ומסריח.

     

    חוקר מקרי המוות פסק – "זה הכל בגלל המוזיקה!!!!!"

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/8/15 18:43:

      וואו, כאילו כתבת את מחשבותי. תמיד אני אומר בין חברים, המביטים בקנאה אל עבר האיש המרוויח מיליונים. הגר באחד המגדלים בעיר הלבנה, הטס במחלקות היוקרתיות ביותר. ונשים לא יחסרו לו, כי במיטב הכסף אותן יממן. אבל דבר אחד יחסר לו, השמחה בלב והאור בפניו. ואז אני אומר, אני מאושר ממנו, כי כולי שמחה ושירה, ותמיד אהיה באורה. אותי יאהבו בגלל מה דאני, ואליו יחניפו בגלל מה שהוא.


      ואני כשקם בבוקר פני מאירות, והוא פניו כבויות.

        27/7/13 20:10:
      מוסיקה - סם החיים. סיפור מעורר דמיון לכל מיני כיוונים
        27/7/13 04:58:

      חיוך

      ראשית שמח לראות שיש תוצאות מעשיות

      גם כיף לדעת שיש ביטוי מעשי להצעות.

      את בדרך הנכונה ויש עוד v.

        26/7/13 17:23:
      איש כלבבי!!! (חוקר מקרי המוות, כמובן...) ((-:
        26/7/13 16:09:
      היה או לא היה?
        26/7/13 13:33:
      צלילי המוזיקה...

      ארכיון

      פרופיל

      VG11
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין