האוכל והאכילה, חרף היותם צורך גשמי כמעט בהמי, טומנים בחובם קשת רב גונית ועמוקה של חוויות: תרבותית, חברתית, פולקלור, יכולת המצאה, גיוון. "לסעוד את נפשך", היו אומרים פעם או: "להשיב את הנפש". בצבא ידענו כי אין כמו ארוחה חגיגית כדי לשפר מצב רוח. שולחן האוכל בשבת וחג, מסמל את החום המשפחתי. ברכת המזון מוסיפה נופך רוחני לעניין גשמי. אוכל הוא הזדמנות להחמיא למי שטרחה ובישלה אותו, כשמדובר באם, או אחות, או אהובה: "אין כמו לאכול מידייך", (אַכְּל מִן יִידַאכְּ), אומרים שכנינו הערבים לאישה. האוכל גם הצהרה חברתית על רצון לחיות יחד ולהסתדר: "ארוחה שמיועדת לשלושה, תשביע גם ארבעה". אבל המזון הוא גם צורך פיסיולוגי-גופני. להשביע רעב. לכן, אנשים שמצלמים ארוחות וכותבים על חוויית אוכל, אינם שונים בעיקרון ממי ש-להבדיל, יצלמו את עצמם ובשרם בשעת מילוי צורך אחר, קיום יחסי אישות, ויעלו את התמונות ברשתות החברתיות. על אהבה, ועל מעשי אהבה, אפשר לשפוך אשד של מילים, לעטוף את העניין ברגש, רומנס, יצרים, תשוקה, תאווה, רוך, חום, חמלה, התמסרות, פתיחות, להט, פורקן... אבל גם מעשה אהבה טהור ונאצל (ככל שזכור לי) מסתיים עם גניחות ומיצי גוף. יש טענה (מופרכת לדעתי) כי הדרך שבה אדם אוכל דומה לדרך שבה הוא מקיים יחסים. אשר על כן אני מעלה כאן רעיון מעט יומרני אך מאוד מועיל ושיתופי. בואו נפתח מדור מקביל לצילומי הארוחות: צילומי סקס ביתיים, בלי פרטים מזהים כמובן, בלי מראה פנים או צלקות. ממש כמו בלוגרי הארוחות, כדי שנוכל לראות את כּוֹסִיוֹת, או כּוּסִיוֹת, היין הנמזג לפני המנה העיקרית, הזיעה הניגרת כרוטב, ההתרגשות, דחיית הסיפוק, הסדינים הצחורים כמפות, השרירים, הגידים העור והרקמות הלוהטות, רגע לפני שהם נטרפים, ובטמפרטורה הנכונה. צילומי תקריב של הוושט הנעה מעלה מטה, השפתיים השוקקות, הנחיריים הרוטטים כאשר ניחוח הבשר הלוהט משתלט על האווירה. תעשו לנו שיתוף. שנראה את הארגון, את ההגשה, את ההסתערות, ומציצת הלשד, הדם ההולם ברקות, את העצמות הנלעסות באור חיוור עם פנים מיוסרות עונג, כמו במסעדת יוקרה. כולנו נשתף זה את זה בצילומי המשכב, נלמד דברים חדשים, סגנונות נועזים, טעמים חדשניים, תפריטים שאיש לא העלה על דעתו, וכולם ייצאו נשכרים. הבהרה חשובה: הפוסט הזה אינו ממליץ על טעימות הדדיות מתוך צלחות של אחרים. לא כל שכן חילופי זוגות. ________________________________________________________ נאה דורש נאה מקיים יחסים. הנה אני הראשון להעלות צילום כזה.
|
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רוסיני... אני מעדיף את מרק הקישואים הסולידי שלך.
יש בקפה בלוגרית אוכל מוכשרת שקרא לבלוג שלה "פודפורנו להמונים"
אכן רעיון יומרני, אם כי מתבקש. יומרני – כי מאתגר את גבולות המוסכמות הלא כתובות של השיתוף ברשת. מי משתין במים ומי מהמקפצה וכו' (זה כשלעצמו נושא רחב ומרתק מאוד) ומתבקש – כי הקשר בין אוכל לסקס עתיק יומין הוא. להניח אכילה וסקס על אותו מישור רק משום שבשניהם מעורבים לבסוף גניחות ומיצי גוף היא להוציא דברים מהקשרם באופן אומנותי, הייתי אומרת (גם אני חושבת שהקשר ביניהם אינו חד חד ערכי).
וזה...לא רק לצמחונים
שמיים, בקשו רחמים עליי... אינני רומז, דאגניט.
מתוך היכרות אקראית עם כמה מבלוגרי-המזון ב"קפה", אין בהם ולו אחד, או אחת, שהייתי רוצה לראות בעירום או בשעת משגל.
אפילו לי יש קווים אדומים שאסור לחצות.
אורחי המקום מתבקשים לא לנהל שיחות פרטיות מעל ראשו של בעל הבית.
או כמו שאומר קוקל'ה מהפלחה: "בא לי לדפוק איזה סנדוויץ'"
צילום של בעלי מקיים לי יחסים עם המוח - מתאים למדור החדש?