צטט: לחפשולאבד 2013-08-05 00:06:50

חשבתי עליו,על הבחור,ושוב הגעתי למסקנה שהאומנות היא חיקוי חיוור של החיים:-)

וחשבתי גם,מה הייתי עושה במקומו? ולא הגעתי הפעם למסקנה חד משמעית.

מאוד נהניתי לקרוא את הספקולציות שלך וכפי שמישהו ציין כאן,גם מהעובדה שאת לא נותנת לידיעה עיתונאית ככה סתם לחמוק,מבלי להתעכב עליה ולהחיות אותה.נהדר:-)

 

אגב,את חושבת שפקיד ההגירה קרא את "החטא ועונשו"? אני לא בטוחה...אולי בגלל שם הספר,נראה לו מתאים כמתנת המתנה....

קודם כל תודה, כייף לשמוע. לא יודעת אם פקיד ההגירה קרא, אבל מההכרות שלי עם כל מה שמריח רוסיה, יש לי הרגשה שכן. שם לומדים מתמתיקה וספרות כמו שצריך גם בתיכון.

חשבתי עליו,על הבחור,ושוב הגעתי למסקנה שהאומנות היא חיקוי חיוור של החיים:-)

וחשבתי גם,מה הייתי עושה במקומו? ולא הגעתי הפעם למסקנה חד משמעית.

מאוד נהניתי לקרוא את הספקולציות שלך וכפי שמישהו ציין כאן,גם מהעובדה שאת לא נותנת לידיעה עיתונאית ככה סתם לחמוק,מבלי להתעכב עליה ולהחיות אותה.נהדר:-)

אגב,את חושבת שפקיד ההגירה קרא את "החטא ועונשו"? אני לא בטוחה...אולי בגלל שם הספר,נראה לו מתאים כמתנת המתנה....

צטט: Imut 2013-08-03 17:21:39

הרשי לי להחמיא לך.
ניתוח ניפלא של ה"מנגנון הפנימי" שמניע את ה"גוסוטארסטבו" הרוסי/סובייטי.
סנודון היה צריך לקרוא על אנטוני בלאנט, הסוכן הכפול הבריטי. כאשר תוחקר ע"י שרות הבטחון הבריטי הואלתה בפניו האפשרות ההיפוטטית לחיות בברה"מ. ובלאנט, למרות היותו חסיד של השיטה הסובייטית וככזה פעל עבור ברה"מ, השיב שיודע היטב את אופי החיים ברוסיה ואינו מוכן להמיר את חייו בבריטניה עבור חיים ברוסיה.

תודה רבה.

כן החיים ברוסיה אף פעם, גם לפני המהפכה לא היו גן של שושנים, על אחת כמה וכמה בתקופה הסובייטית וגם לא היום.

 

הרשי לי להחמיא לך.
ניתוח ניפלא של ה"מנגנון הפנימי" שמניע את ה"גוסוטארסטבו" הרוסי/סובייטי.
סנודון היה צריך לקרוא על אנטוני בלאנט, הסוכן הכפול הבריטי. כאשר תוחקר ע"י שרות הבטחון הבריטי הואלתה בפניו האפשרות ההיפוטטית לחיות בברה"מ. ובלאנט, למרות היותו חסיד של השיטה הסובייטית וככזה פעל עבור ברה"מ, השיב שיודע היטב את אופי החיים ברוסיה ואינו מוכן להמיר את חייו בבריטניה עבור חיים ברוסיה.

צטט: קביאר 2013-08-02 17:30:09

לדעתי הסיבה הרבה יותר פשוטה. זה פשוט ספר מאד מאד ארוך (ואחד המרתקים שקראתי וקראתי אותו פעמיים) וזה סימן שהוא עתיד להשאר בשדה התעופה במוסקווה עוד הרבה זמן. מה שלא ברור לי בכל הנושא הזה הוא אם כבר נמצאו מדינות המוכנות לתת לו מקלט מה מונע מהן להטיסו. ועוד נושא מאד פרקטי ובזה אשם מזג האוויר, כל ה חודש הוא היה עם אותם בגדים וללא מקלחת??????? לא פלא ששום חברה לא מוכנה להטיסו למדינת מקלט

 העלית כמה נקודות ששוות התיחסות:

האמת, הספר לא כל כך ארוך. מרתק כן, אבל אפשר היה למצוא ספרים ארוכים יותר שתורגמו לאנגלית,  כמו "מלחמה ושלום" של טולסטוי שכבר הזכרתי, ואם אני חושבת על ספר ארוך באמת, אז "הדון השקט", של מיכאיל שולוחוב, לקח לו 14 שנה לכתוב אותו. ונדמה לי שלי לקח עשר שנים לקרוא אותו. האמת היא שאני כבר לא זוכרת, אבל זה היה הספר הגדול, הכבד והעבה ביותר על מדף הספרים בבית הוריי. ממש התקשיתי להחזיק אותו, בשכיבה אי אפשר היה לקרוא אותו, למרות שהייתי אז צעירה וחזקה. אגב, הספר זכה בפרס סטלין, לא זוכרת באיזו שנה.

המדינות שמוכנות לתת לו מקלט, מוכנות להטיסו, אבל הרוסים לא נותנים לו לעבור את בקורת הדרכונים. זה כל כך מתאים להם. הם המציאו את השיטות האלה, ורק מי שחווה אותן על בשרו, מריח אותן מרחוק.

ובענין המקלחת, יש מקלחות בשדות התעופה, אפשר גם לקנות בגדים,

צטט: mezra 2013-08-01 23:19:50

כל העולם מרגל אחד מול השני - האמריקאי הטיפש הזה נותן להם מידע בחינם ויהפוך ליקיר רוסיה.

לא, מאיר, נדמה לי שאתה טועה. יקיר רוסיה הוא לא יהיה, ינצלו אוו ואיכהו אחר כך, אם לא יחסלו אותו ימררו את שארית חייו. אני גם לא בטוה שהוא טפש, תנים , אני חושבת

צטט: צלילי הלב 2013-08-01 11:22:21

יימח שמם הרוסים :) איזה תרבות ספרותית נפלאה וגדולה, והספר עדין מונח אצלי אי שם, במדף האחורי בספרייתי, מצהיב בשפה שבו הוא נכתב, וזה כמעט 45 שנה:)) יפה הרכבת את מחשבותייך על חטא ועונשו, מה שלא יהיה , גם אני חושבת שיש לנו עסק עם רסקולניקוב החדש. וחטא...חטא...יש לו תמיד גם המניע מאחוריו לא? ועל זה כל הספר למעשה וגם כל הסיפור של סנאודן. תודה יקירתי.

תודה לך, שמחה שהזכרתי לך

צטט: שולה ניסים 2013-08-01 09:59:56

קראתי את "החטא ועונשו" כשהייתי נערה. לפעמים עולה בדעתי לקרוא שוב, אבל לא יודעת אם מסוגלת כיום לקרוא רומניים עבי כרס. חייבת לציין שנהנייתי אז מאוד מהספר, וזה לא היה משהו ש"חובה" לקרוא, כי המורה אמרה, זה היה מבחירה, בחופש הגדול. השאלתי מספרייה.

כן, גם אני קראתי לראשונה בנעורי, בכתה י' נדמה לי. אחר כך, לִמדתי אותו, כך שקראתי שוב ושוב לא כל כך עבה, אבל אני מבינה אותך

צטט: barir 2013-08-01 08:49:28

צטט: באבא יאגה 2013-07-29 08:07:40

צטט: barir 2013-07-29 07:52:57

לגמרי הסרט "טרמינל"...

שמישהו יזכיר לי את תוכנו של הסרט)

 

טרמינל: הסרט מספר על אדם שנלכד בשדה התעופה ע"ש ג'ון קנדי בניו יורק כאשר כניסתו לארצות הברית נדחית ובד בבד הוא אינו יכול לחזור לארצו הפיקטיבית קרקוזיה בשל מהפכה צבאית שהתרחשה בזמן הטיסה.

הסרט נוצר בהשארת סיפורו נוגע ללב של מהראן קארימי נאסרי, פליט איראני, ש"גר" בנמל התעופה שארל דה גול

 

 בפריז בין השנים 1988 ל-2006 כשלא קיבל אשרת כניסה לצרפת בעקבות מחלה שנתגלתה אצלו. (ויקיפדיה)

 

 

http://www.youtube.com/watch?v=ciByvddyHBs

זה נחמד מצדךף תודה רבה, הצצתי גם בסרטון. שוב תודה

צטט: באבא יאגה 2013-07-29 08:07:40

צטט: barir 2013-07-29 07:52:57

לגמרי הסרט "טרמינל"...

שמישהו יזכיר לי את תוכנו של הסרט)

 

טרמינל: הסרט מספר על אדם שנלכד בשדה התעופה ע"ש ג'ון קנדי בניו יורק כאשר כניסתו לארצות הברית נדחית ובד בבד הוא אינו יכול לחזור לארצו הפיקטיבית קרקוזיה בשל מהפכה צבאית שהתרחשה בזמן הטיסה.

הסרט נוצר בהשארת סיפורו נוגע ללב של מהראן קארימי נאסרי, פליט איראני, ש"גר" בנמל התעופה שארל דה גול

 

 בפריז בין השנים 1988 ל-2006 כשלא קיבל אשרת כניסה לצרפת בעקבות מחלה שנתגלתה אצלו. (ויקיפדיה)

 

 

http://www.youtube.com/watch?v=ciByvddyHBs

צטט: philia 2013-07-30 23:53:02

את יודעת, זה מוזר איזה שורות או קטעים זוכרים מספרים אחרי המון שנים.

ולמה עכשיו אני זוכרת דווקא איזה קטע על שינה של תמימה. שינה נטולת חלומות,

 

עשית לי חשק לקרוא עוד פעם.

תודה!

 

נו, למה את זוכרת קטע של שינה נטולת חלומות?

צטט: עצבן 2013-07-31 08:16:41

צטט: באבא יאגה 2013-07-30 10:48:48

צטט: עצבן 2013-07-30 08:54:27

הזיכרון שלי כנראה לא משהו - כי נדמה לי שהביטוי "עונש" בספר המדובר מכוון יותר לעונש הפנימי של החוטא - לחיים שהוא צריך לחיות עם עצמו - מאשר איזה עונש שהחברה מטילה. לכן ההיגיון שבפוסט קצת מוזר לי.

 

ואפרופו החטא העונש (והחיים עם החטא), מוזר שכולנו קיבלנו כאקסיומה שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה (ולשאר אזרחי העולם) היא החטא. ומה לגבי אותם האזנות עצמן? ומה לגבי מי שמבצע את אותן האזנות ואולי חש אי נוחות כפי שחש רסקולניקוב לאחר מעשהו. נדמה לי שאם אותו סנודן אכן חש את כובד "החטא" על כתפיו כאשר ביצע את המשימות שלשמן נשכר, והחשיפה שלו על כל המשמעויות המשתמעות מכך: חיי נרדפות, חוסר יכולת לחזור למולדתך ואולי אפילו תקופת מאסר ממושכת וכו' - היא תחילת התיקון מבחינתו - זה נשמע כמו אנלוגיה הרבה יותר סבירה לספרו של דוסטויקבסקי.

אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם קופת שרצים תלויה מאחוריו.

 

 

אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם קופת שרצים תלויה מאחוריו. - בזה אנחנו טובים, והנה פספסנו אחד, שיכול היה להיות נגיד בנק ישראל, אף שמבינת האמירה הוא התאים.

 

 

 

לגבי הרישא, נכון ולא נכון. דוסטוייבסקי כנוצרי אדוק, שורשיו בנצרות וברור שעונשו של הפושע הוא בהתמודדותו עם הרצח, אבל לא רק. בסופו של דבר, רסקולניקוב נחקר ממושכות על ידי סופר חוקר בשם רזומוב ונשלח לקטורגה, לעבודת פרך בסיביר. ז"א הוא נענש גם על ידי החברה. יתרה מזאת, בעצם, גם אהובתו משלמת את המחיר ומצטרפת אליו מרצונה לסיביר.  לא בדיוק תענוג.

 

 

 

לגבי הסייפא, לא כל כך הבנתי. אם הבנתי נכון,  לא מסכימה אתך שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה היא חטא. אני אישית לא מקבלת שום דבר כאקסיומה. וגם לא כתבתי כך, להיפך. אם השתמע כך, לא הובן שכתבתי בלשון  סגיי נהור.

אני בהחלט מוכנה לראות גם הקבלה בין המחיר שהשניים רסקולניקוב וסנודן מוכנים לשלם עבור מעשיהם.

וחוץ מזה מדובר בספקולציות , פרי דמיוני המתעתע, כך שככל שירבו ספקולציות וככל שתוסיף, אשעשע  ויותר

 

 

יכול להיות שאת צודקת. מן הסתם את מכירה את התחום טוב ממני, ובכל זאת מהמעט שזכור לי - עצם העלייה על עקבותיו של רסקולניקוב, ובטח הוידוי עצמו הם חלק מאותה עונש פנימי של הנפש או בלשונו של דוסטוייבסקי: "הפושע ברגע שהוא מבצע את הפשע הוא תמיד חולה." לכן לעניות דעתי במקרה הזה יש לראות את העונש החברתי כחלק מאותו עונש פנימי וכדרך של החוטא ל"הבריא" מאותה מחלה.

 

לגבי החלק השני - כנראה שהבנתי אותך לא נכון - כי זיהיתי שהעיסוק במילה "חטא" בהקשרו של סנודן - מתייחס לחטא שהוא חטא כלפי מדינתו (לדוגמה נכתב שאולי הרוסים רמזו לו שיהרהר בחטאו, או שידע שברוסיה הוא לא יוכל לחטוא חטא שכזה). נדמה לי גם שמבט חטוף בתגובות - יגלה שעבור המגיבים - החטא של סנודן הוא גילוי סודות המדינה. ובכל מקרה ברור לכל שהסיבה שבגינה הוא נרדף - היא לא האזנת סתר  לאזרחים אלא חשיפת הסוד. וכיוון שהועלה העונש החברתי ביחס לחטא - נראה לי שלא הלכתי צעד רחוק מדי כאשר הנחתי שכאשר מדברים על חטאו של סנודן מדברים על חטא הגילוי. למען האמת גם לדעתי מדובר בחטא - הרי מן הסתם הוא התחייב לסודיות, ובעצם גילוי הסוד הוא גרם נזק למדינתו ושבר את התחייבותו. אלא שכאן יש סיפור (לטעמי) קצת יותר מורכב מזה של דויסטוייבסקי - שכן לעתים בחיינו אין לנו ברירה אלא לחטוא - והבחירה שלנו היא באיזה חטא לבחור - או יותר נכון באיזה חטא לא לבחור. ונדמה לי שאם מדברים על העונש הפנימי של החוטא (שהוא צריך לחיות עם חטאו) - הסיפור של החטא כלפי כלל האזרחים (חטא ההאזנה) בסיפורו של סנודן, עולה על החטא כלפי המדינה. לכן כמעט בהעתק לסיפורו של דוסטויבסקי בחר הגיבור במסלול שמפר את הנוחות של חייו (רסקולניקוב הרי הפך לפרנואיד - ולמעשה יצר את העקבות שהובילו עליו), ומזמין ענישה מצד החברה (שאם נרצה היא ראי לעונש הפנימי של החוטא).

 

לסיום קשה לדבר על ה"חטא ועונשו" בלי להזכיר את הטייק אוף של וודי אלן בסרטו המצוין "פשעים ועבירות קלות" (באנגלית זה מתכתב יותר טוב עם שם היצירה המקורית), אלא ששם החוטא לומד לחיות טוב מאוד עם חטאו - ולאחר מסע ייסורים קצר - הוא לומד שלמעשה אין עונש לחטא (עם החוטא לא רוצה בכך) - ונדמה לי שדמות הגיבור מפשעים ועבירות קלות דומה יותר לחלקים נרחבים מהציבור (בטח לחלקים שנמצאים בהנהגה). אולי בהקשר לזה אנו זקוקים לחוטאים עם עונש (פנימי), ואולי בהקשר לזה אמרו חז"לינו אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם קופת שרצים תלויה מאחוריו.

 

צטט: באבא יאגה 2013-07-30 10:48:48

צטט: עצבן 2013-07-30 08:54:27

הזיכרון שלי כנראה לא משהו - כי נדמה לי שהביטוי "עונש" בספר המדובר מכוון יותר לעונש הפנימי של החוטא - לחיים שהוא צריך לחיות עם עצמו - מאשר איזה עונש שהחברה מטילה. לכן ההיגיון שבפוסט קצת מוזר לי.

 

ואפרופו החטא העונש (והחיים עם החטא), מוזר שכולנו קיבלנו כאקסיומה שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה (ולשאר אזרחי העולם) היא החטא. ומה לגבי אותם האזנות עצמן? ומה לגבי מי שמבצע את אותן האזנות ואולי חש אי נוחות כפי שחש רסקולניקוב לאחר מעשהו. נדמה לי שאם אותו סנודן אכן חש את כובד "החטא" על כתפיו כאשר ביצע את המשימות שלשמן נשכר, והחשיפה שלו על כל המשמעויות המשתמעות מכך: חיי נרדפות, חוסר יכולת לחזור למולדתך ואולי אפילו תקופת מאסר ממושכת וכו' - היא תחילת התיקון מבחינתו - זה נשמע כמו אנלוגיה הרבה יותר סבירה לספרו של דוסטויקבסקי.

 

 

 

לגבי הרישא, נכון ולא נכון. דוסטוייבסקי כנוצרי אדוק, שורשיו בנצרות וברור שעונשו של הפושע הוא בהתמודדותו עם הרצח, אבל לא רק. בסופו של דבר, רסקולניקוב נחקר ממושכות על ידי סופר חוקר בשם רזומוב ונשלח לקטורגה, לעבודת פרך בסיביר. ז"א הוא נענש גם על ידי החברה. יתרה מזאת, בעצם, גם אהובתו משלמת את המחיר ומצטרפת אליו מרצונה לסיביר.  לא בדיוק תענוג.

 

 

 

לגבי הסייפא, לא כל כך הבנתי. אם הבנתי נכון,  לא מסכימה אתך שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה היא חטא. אני אישית לא מקבלת שום דבר כאקסיומה. וגם לא כתבתי כך, להיפך. אם השתמע כך, לא הובן שכתבתי בלשון  סגיי נהור.

אני בהחלט מוכנה לראות גם הקבלה בין המחיר שהשניים רסקולניקוב וסנודן מוכנים לשלם עבור מעשיהם.

וחוץ מזה מדובר בספקולציות , פרי דמיוני המתעתע, כך שככל שירבו ספקולציות וככל שתוסיף, אשעשע  ויותר

 

 

יכול להיות שאת צודקת. מן הסתם את מכירה את התחום טוב ממני, ובכל זאת מהמעט שזכור לי - עצם העלייה על עקבותיו של רסקולניקוב, ובטח הוידוי עצמו הם חלק מאותה עונש פנימי של הנפש או בלשונו של דוסטוייבסקי: "הפושע ברגע שהוא מבצע את הפשע הוא תמיד חולה." לכן לעניות דעתי במקרה הזה יש לראות את העונש החברתי כחלק מאותו עונש פנימי וכדרך של החוטא ל"הבריא" מאותה מחלה.

 

לגבי החלק השני - כנראה שהבנתי אותך לא נכון - כי זיהיתי שהעיסוק במילה "חטא" בהקשרו של סנודן - מתייחס לחטא שהוא חטא כלפי מדינתו (לדוגמה נכתב שאולי הרוסים רמזו לו שיהרהר בחטאו, או שידע שברוסיה הוא לא יוכל לחטוא חטא שכזה). נדמה לי גם שמבט חטוף בתגובות - יגלה שעבור המגיבים - החטא של סנודן הוא גילוי סודות המדינה. ובכל מקרה ברור לכל שהסיבה שבגינה הוא נרדף - היא לא האזנת סתר  לאזרחים אלא חשיפת הסוד. וכיוון שהועלה העונש החברתי ביחס לחטא - נראה לי שלא הלכתי צעד רחוק מדי כאשר הנחתי שכאשר מדברים על חטאו של סנודן מדברים על חטא הגילוי. למען האמת גם לדעתי מדובר בחטא - הרי מן הסתם הוא התחייב לסודיות, ובעצם גילוי הסוד הוא גרם נזק למדינתו ושבר את התחייבותו. אלא שכאן יש סיפור (לטעמי) קצת יותר מורכב מזה של דויסטוייבסקי - שכן לעתים בחיינו אין לנו ברירה אלא לחטוא - והבחירה שלנו היא באיזה חטא לבחור - או יותר נכון באיזה חטא לא לבחור. ונדמה לי שאם מדברים על העונש הפנימי של החוטא (שהוא צריך לחיות עם חטאו) - הסיפור של החטא כלפי כלל האזרחים (חטא ההאזנה) בסיפורו של סנודן, עולה על החטא כלפי המדינה. לכן כמעט בהעתק לסיפורו של דוסטויבסקי בחר הגיבור במסלול שמפר את הנוחות של חייו (רסקולניקוב הרי הפך לפרנואיד - ולמעשה יצר את העקבות שהובילו עליו), ומזמין ענישה מצד החברה (שאם נרצה היא ראי לעונש הפנימי של החוטא).

 

לסיום קשה לדבר על ה"חטא ועונשו" בלי להזכיר את הטייק אוף של וודי אלן בסרטו המצוין "פשעים ועבירות קלות" (באנגלית זה מתכתב יותר טוב עם שם היצירה המקורית), אלא ששם החוטא לומד לחיות טוב מאוד עם חטאו - ולאחר מסע ייסורים קצר - הוא לומד שלמעשה אין עונש לחטא (עם החוטא לא רוצה בכך) - ונדמה לי שדמות הגיבור מפשעים ועבירות קלות דומה יותר לחלקים נרחבים מהציבור (בטח לחלקים שנמצאים בהנהגה). אולי בהקשר לזה אנו זקוקים לחוטאים עם עונש (פנימי), ואולי בהקשר לזה אמרו חז"לינו אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם קופת שרצים תלויה מאחוריו.

 

את יודעת, זה מוזר איזה שורות או קטעים זוכרים מספרים אחרי המון שנים.

ולמה עכשיו אני זוכרת דווקא איזה קטע על שינה של תמימה. שינה נטולת חלומות,

עשית לי חשק לקרוא עוד פעם.

תודה!

צטט: amii 2013-07-30 14:50:07

אם נקרא את החטא ועונשו, נקבל את התשובות? הרבה למה והרבה, אולי?

 אם תקרא, יהיה לך הרבה יותר למה ואולי. לא יהי לך, כן ו-לא, ולא יהיה לך שחור ולבן. דווקא לכן, כדאי לקרוא

צטט: Benj 2013-07-30 14:42:45

כנראה שזה לא היה במקרה. הם רמזו לו שאם יתנהג כך ברוסיה אז תהיה לו סיבה טובה להתגעגע לארה"ב.

נכון מאד. מסכימה אתך לגמרי

צטט: שוש חזן גרינברג 2013-07-30 10:56:41

בתיכון שלי אני הייתי היחידה שאשכרה קראה את כל הספר (כולל ההקדמה). כולם הסתפקו בתקציר. האמת, נהנתי מהספר.

בתיכון שלי אף אחד לא קרא תקצירים. קראנו הכל ונהנינו מאד. היה לנו מורה נפלא לספרות, מחזאי בשם אברהם רז ז"ל. כולם קראו את הספרים וכל הבנות היו כמובן מאוהבות במורה.

צטט: עצבן 2013-07-30 08:54:27

הזיכרון שלי כנראה לא משהו - כי נדמה לי שהביטוי "עונש" בספר המדובר מכוון יותר לעונש הפנימי של החוטא - לחיים שהוא צריך לחיות עם עצמו - מאשר איזה עונש שהחברה מטילה. לכן ההיגיון שבפוסט קצת מוזר לי.

 

ואפרופו החטא העונש (והחיים עם החטא), מוזר שכולנו קיבלנו כאקסיומה שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה (ולשאר אזרחי העולם) היא החטא. ומה לגבי אותם האזנות עצמן? ומה לגבי מי שמבצע את אותן האזנות ואולי חש אי נוחות כפי שחש רסקולניקוב לאחר מעשהו. נדמה לי שאם אותו סנודן אכן חש את כובד "החטא" על כתפיו כאשר ביצע את המשימות שלשמן נשכר, והחשיפה שלו על כל המשמעויות המשתמעות מכך: חיי נרדפות, חוסר יכולת לחזור למולדתך ואולי אפילו תקופת מאסר ממושכת וכו' - היא תחילת התיקון מבחינתו - זה נשמע כמו אנלוגיה הרבה יותר סבירה לספרו של דוסטויקבסקי.

לגבי הרישא, נכון ולא נכון. דוסטוייבסקי כנוצרי אדוק, שורשיו בנצרות וברור שעונשו של הפושע הוא בהתמודדותו עם הרצח, אבל לא רק. בסופו של דבר, רסקולניקוב נחקר ממושכות על ידי סופר חוקר בשם רזומוב ונשלח לקטורגה, לעבודת פרך בסיביר. ז"א הוא נענש גם על ידי החברה. יתרה מזאת, בעצם, גם אהובתו משלמת את המחיר ומצטרפת אליו מרצונה לסיביר.  לא בדיוק תענוג.

לגבי הסייפא, לא כל כך הבנתי. אם הבנתי נכון,  לא מסכימה אתך שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה היא חטא. אני אישית לא מקבלת שום דבר כאקסיומה. וגם לא כתבתי כך, להיפך. אם השתמע כך, לא הובן שכתבתי בלשון  סגיי נהור.

אני בהחלט מוכנה לראות גם הקבלה בין המחיר שהשניים רסקולניקוב וסנודן מוכנים לשלם עבור מעשיהם.

וחוץ מזה מדובר בספקולציות , פרי דמיוני המתעתע, כך שככל שירבו ספקולציות וככל שתוסיף, אשעשע  ויותר

צטט: יסינראל 2013-07-29 23:47:56

כל מאה וגיבורי התרבות שלה. עוד יקראו וילמדו על א' סנודן. חלק בכפייה וחלק בהנאה... פוסט מעניין, תודה [שושן].

כן, כפי הנראה, הלכת  עוד צעד קדימה. תודה, שושן 

הזיכרון שלי כנראה לא משהו - כי נדמה לי שהביטוי "עונש" בספר המדובר מכוון יותר לעונש הפנימי של החוטא - לחיים שהוא צריך לחיות עם עצמו - מאשר איזה עונש שהחברה מטילה. לכן ההיגיון שבפוסט קצת מוזר לי.

ואפרופו החטא העונש (והחיים עם החטא), מוזר שכולנו קיבלנו כאקסיומה שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה (ולשאר אזרחי העולם) היא החטא. ומה לגבי אותם האזנות עצמן? ומה לגבי מי שמבצע את אותן האזנות ואולי חש אי נוחות כפי שחש רסקולניקוב לאחר מעשהו. נדמה לי שאם אותו סנודן אכן חש את כובד "החטא" על כתפיו כאשר ביצע את המשימות שלשמן נשכר, והחשיפה שלו על כל המשמעויות המשתמעות מכך: חיי נרדפות, חוסר יכולת לחזור למולדתך ואולי אפילו תקופת מאסר ממושכת וכו' - היא תחילת התיקון מבחינתו - זה נשמע כמו אנלוגיה הרבה יותר סבירה לספרו של דוסטויקבסקי.

צטט: שמעוןלוי2 2013-07-29 20:34:41

אך,מעולה!מעולה! פוסט כלבבי.לקחת כרוניקה עיתונאית יבשה ולהפוך אותה למיני תחקיר מרובה רבדים פסיכולוגים על האדם בכלל ועל העם הרוסי בפרט ותוך ניתוח מלא ספקולציות ,יש לומר,לחדור לנבכי נשמת כול המשטרים באשר הם.ואוסיף ספקולציה משלי : ניראה לי שהמשטרים -הן של אמריקה,והן של רוסיה-חברו יחד למסע רמייה גדול שכול תכליתו היה לגרום לך לחבר פוסט מקסים שכזה. נקווה שהם לא יסחפו לגרום לך (!) לכתוב משהו הרבה יותר קולוסאלי כמו על "קיצור תולדות האנושות".כדי שמישאלה זאת תתקיים הם צריכים לביים משהו בסדר גודל של מלחמת עולם!

 יה חביבי, זאת המחמאה הנחמדה ביותר שקבלתי על פוסט. משמח. תודה רבה לך,

צטט: babta Bat-Simon 2013-07-29 18:02:06

צודקת מאוד

 תודה רבה

צטט: עמנב 2013-07-29 14:16:03

נהניתי מהכתיבה שלך וגם מן הקליפ. כל טוב, עמוס.

שמחה. תודה רבה

צטט: נערת ליווי 2013-07-29 11:39:34

צטט: :)ברני 2013-07-29 10:54:55

צטט: באבא יאגה 2013-07-29 08:07:40

צטט: barir 2013-07-29 07:52:57

לגמרי הסרט "טרמינל"...

שמישהו יזכיר לי את תוכנו של הסרט הזה!

כשמו כן הוא, ובכל זאת, הנה תמצית:

טום הנקס מגלם מהגר בקומדיה דרמטית רומנטית. מהגר מזרח אירופאי נמלט מהמלחמה בארץ מולדתו ועולה על מטוס לארה"ב. בשדה התעופה בניו-יורק מעכבים אותו כי המדינה שלו איננה קיימת יותר ועכשיו הדרכון והויזה שלו אינם תקפים. הרשויות מסרבות לתת למהגר המסכן לצאת מתחומי נמל התעופה. כמהגר ללא מדינה שאליה הוא יכול לשוב, ומאחר ואסור לו לעזוב את הטרמינל, המהגר הופך את הטרמינל לביתו החדש. הוא מתיידד עם צוות העובדים ואפילו מתאהב בדיילת חטובה.

או כמו שאמר מאיר אריאל:

"עת השתחררתי הרופאים המליצו לי 
ביקור חודשי בנמל התעופה 
זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול 
ממריא דרך דמעה שקופה 
אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה" 

 

 

באתי להעניק כוכב. קראתי תגובות.

נזכרתי בקטע נפלא מתכנית של ה-BBC לא מצאתי זה לבינתיים ...

 

 

 אוי, תודה, איזה כייף שיש מישהו שדאג לי וגם הסרטון, נהדר, תודה

צטט: יורם.אל-קמינו 2013-07-29 10:22:11

צטט: באבא יאגה 2013-07-29 09:19:43

תזכיר לי מה זה "בכפיה" , כרגע אני לא נזכרת. חזרה לתרבות הרוסית, אותי תמיד מענגת,

 

פשוט מאד. הכריחו אותי לקרא, בגלל שבטמטום של ילד בן 16 או 17 זה נראה כל כך רחוק ומנוכר ומיושן שלא הבנתי למה מישהו החליט שזו קריאת חובה. תמיד העדפתי סיפורי גבורה אמריקאים דביקים על מלחמת העולם או המלחמה הקרה.

 תודה, מה זה פדיחה. אני ממש מתביישת

צטט: :)ברני 2013-07-29 10:54:55

צטט: באבא יאגה 2013-07-29 08:07:40

צטט: barir 2013-07-29 07:52:57

לגמרי הסרט "טרמינל"...

שמישהו יזכיר לי את תוכנו של הסרט הזה!

כשמו כן הוא, ובכל זאת, הנה תמצית:

טום הנקס מגלם מהגר בקומדיה דרמטית רומנטית. מהגר מזרח אירופאי נמלט מהמלחמה בארץ מולדתו ועולה על מטוס לארה"ב. בשדה התעופה בניו-יורק מעכבים אותו כי המדינה שלו איננה קיימת יותר ועכשיו הדרכון והויזה שלו אינם תקפים. הרשויות מסרבות לתת למהגר המסכן לצאת מתחומי נמל התעופה. כמהגר ללא מדינה שאליה הוא יכול לשוב, ומאחר ואסור לו לעזוב את הטרמינל, המהגר הופך את הטרמינל לביתו החדש. הוא מתיידד עם צוות העובדים ואפילו מתאהב בדיילת חטובה.

או כמו שאמר מאיר אריאל:

"עת השתחררתי הרופאים המליצו לי 
ביקור חודשי בנמל התעופה 
זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול 
ממריא דרך דמעה שקופה 
אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה" 

באתי להעניק כוכב. קראתי תגובות.

נזכרתי בקטע נפלא מתכנית של ה-BBC לא מצאתי זה לבינתיים ...

צטט: באבא יאגה 2013-07-29 08:07:40

צטט: barir 2013-07-29 07:52:57

לגמרי הסרט "טרמינל"...

שמישהו יזכיר לי את תוכנו של הסרט הזה!

כשמו כן הוא, ובכל זאת, הנה תמצית:

טום הנקס מגלם מהגר בקומדיה דרמטית רומנטית. מהגר מזרח אירופאי נמלט מהמלחמה בארץ מולדתו ועולה על מטוס לארה"ב. בשדה התעופה בניו-יורק מעכבים אותו כי המדינה שלו איננה קיימת יותר ועכשיו הדרכון והויזה שלו אינם תקפים. הרשויות מסרבות לתת למהגר המסכן לצאת מתחומי נמל התעופה. כמהגר ללא מדינה שאליה הוא יכול לשוב, ומאחר ואסור לו לעזוב את הטרמינל, המהגר הופך את הטרמינל לביתו החדש. הוא מתיידד עם צוות העובדים ואפילו מתאהב בדיילת חטובה.

או כמו שאמר מאיר אריאל:

"עת השתחררתי הרופאים המליצו לי 
ביקור חודשי בנמל התעופה 
זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול 
ממריא דרך דמעה שקופה 
אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה" 

צטט: באבא יאגה 2013-07-29 09:19:43

תזכיר לי מה זה "בכפיה" , כרגע אני לא נזכרת. חזרה לתרבות הרוסית, אותי תמיד מענגת,

פשוט מאד. הכריחו אותי לקרא, בגלל שבטמטום של ילד בן 16 או 17 זה נראה כל כך רחוק ומנוכר ומיושן שלא הבנתי למה מישהו החליט שזו קריאת חובה. תמיד העדפתי סיפורי גבורה אמריקאים דביקים על מלחמת העולם או המלחמה הקרה.

צטט: באבא יאגה 2013-07-29 09:27:19

צטט: :)ברני 2013-07-29 09:17:32

הספריה הרוסית עשירה בספרים שמתאימים להמתנה מרצון או מאונס, להלן עוד המלצה: "מדריך בפסיכיאטריה למתנגדי השלטון" ולדימיר בוקובסקי ПОСОБИЕ ПО ПСИХИАТРИИ ДЛЯ ИНАКОМЫСЛЯЩИХ

ואללה, לא  קראתי את הספר, אקרא בהמלצתך גם בלי להגיע למקומו של סנודן, על בוקובסקי ועל המלצתך אני סומכת. 

אגב, תורגם לעברית

על מנת להסיר ספק, זו לא היתה המלצה לקריאה.

אם את רוצה רשימת ספרים מומלצת לקריאה אשמח להעביר בנפרד

צטט: א ח א ב 2013-07-29 09:18:17

ספר מופת. אגב הספר לא בדיוק מבטא את ערכי הקומוניזם ואודיו העשנים. מעניין איך הרוסים היו מטפלים באיש אם היה חוטא כלפיהם.

תודה. ודאי שהחטא ועונשו לא מבטא את הקומוניזם או השפעותיו. ננכתב לפני המהפכה!

הוא בעיקר מבטא את דוסטוייבסקי ואת  הנצרות הקיצונית שלו, אבל המניע של  רסקוליניקוב הוא חלוקת רכוש לעניים.

צטט: :)ברני 2013-07-29 09:17:32

הספריה הרוסית עשירה בספרים שמתאימים להמתנה מרצון או מאונס, להלן עוד המלצה: "מדריך בפסיכיאטריה למתנגדי השלטון" ולדימיר בוקובסקי ПОСОБИЕ ПО ПСИХИАТРИИ ДЛЯ ИНАКОМЫСЛЯЩИХ

ואללה, לא  קראתי את הספר, אקרא בהמלצתך גם בלי להגיע למקומו של סנודן, על בוקובסקי ועל המלצתך אני סומכת. 

אגב, תורגם לעברית

צטט: יורם.אל-קמינו 2013-07-29 08:24:17

כמה נקודות:
א. פוסט נפלא. תודה.

ב. לגבי סנודן והצביעות. פושע בעיני האמריקאים הוא לוחם שלום בעיני שונאיהם.  אין כאן הסתכלות "נקיה" על המקרה אלא שיקולי אינטרסים צפופים של כל הצדדים.  הדבר היחיד הנכון הוא שהוא הפר התחייבות לשמירה על סודיות. זו עובדה. השאר כבר פוליטיקה.

ג. אני באמת לא מבין גדול בתרבות הרוסית והשפעות התקופה הסובייטית, אבל אין ספק שזה לא מקרי. החטא ועונשו זה סמל תרבות. ואמירה חזקה.

ד. קראתי את הספר "בכפיה" כחלק מתכנית הלימודים אי שם בסבנטיז...עשית לי חשק לחזור אליו.

כמה נקודות:
א. פוסט נפלא. תודה.

ב. לגבי סנודן והצביעות. פושע בעיני האמריקאים הוא לוחם שלום בעיני שונאיהם.  אין כאן הסתכלות "נקיה" על המקרה אלא שיקולי אינטרסים צפופים של כל הצדדים.  הדבר היחיד הנכון הוא שהוא הפר התחייבות לשמירה על סודיות. זו עובדה. השאר כבר פוליטיקה.

ג. אני באמת לא מבין גדול בתרבות הרוסית והשפעות התקופה הסובייטית, אבל אין ספק שזה לא מקרי. החטא ועונשו זה סמל תרבות. ואמירה חזקה.

ד. קראתי את הספר "בכפיה" כחלק מתכנית הלימודים אי שם בסבנטיז...עשית לי חשק לחזור אליו.

צטט: barir 2013-07-29 07:52:57

לגמרי הסרט "טרמינל"...

שמישהו יזכיר לי את תוכנו של הסרט הזה!

צטט: ~בועז22~ 2013-07-29 07:30:25

לומר ת'אמת?

אין בליבי ולו לא רסיס חמלה עבור מר סנודן...

תמימות עצומה היא לחשוב שמדינה אשר מחפשת

הגנה לאזרחיה מפני איומים שונים ומשונים, מסוגלת

לעשות זאת ללא..., חדירה לפרטיותם.

"החטא ועונשו"?!..., אני הייתי מציע את "ייסורי ורטר הצעיר"...

זה יפה, שלכל אחד עולה ספר אחר בראש. כל הכבוד בועז ובכלל חבריי, הספרות זורמת בעורקיכם, אבל כבר לא בעורקי הדור המעיר. מחסלים את הבגרות בספרות, איזה עם ספר אנחנו.

צטט: ההלך 2013-07-29 06:55:35

אם כבר דוסטוייבסקי, לפי דעתי היו צריכים לתת לו את 'האידיוט'. אבל יותר מכל, הסיפור של סנואודן בעיקר נמהר, צעקני ואמריקאי כלכך. אין בו דבר מהמורכבות מלאת הכובד של התרבות הרוסית. זו רק אני שהסיפור הזה מזכיר לה את הסרט טרמינל?

ואללה, האדיוט נכון, לא חשבתי וגם הם לא.

צטט: shabat shalom 2013-07-29 05:53:20

העובדה שהוא עשה מה שעשה בלי לבדוק את האופציות שאחרי מעשה - מראה שהיו צריכים לתת לו ספר בלשי פשוט. בדרך כלל עבריינים אידיאולוגיים עושים הכל כדי להתפס ולהאסר כאקט הפגנתי.

 

נכון, הנה, שוב ספרות (זולה!)

צטט: נערת ליווי 2013-07-29 00:19:56

לא יודעת. לא יודעת. אולי אם היו נותנים לו את השטן ממוסקבה הוא היה מקבל רעיונות על כנפיים וחלונות. לכי תדעי..

לי הקליפ משומ-מה הקפיץ את הגירסה של החג ולא בגלל שום חגיגות אלא ממש בגלל הקליפ עצמו.

http://www.youtube.com/watch?v=kBfxl_T6ldg

לגבי ספרים ומתי "צריך" לקרוא אותם לא עכשיו ובטח ובטח לא כאן. גם.

ואללה, על השטן ממוסקווה לא חשבתי משום מה, אם כי אחר כך כבר הוספתי את מחכים לגודו, את המשפט וגם את הטירה, אבל אלה בטוח בטלים הם לא רוסים

צטט: שטוטית 2013-07-28 23:43:02

פוטין מחזיק אותו כקלף מיקוח
קרוב לחזה

מסכון, סנדון, הלך עליו,  לא כייף להיות הקלף של פוטין ועוד קרוב לחזה שלו, הוא עם השרירים האלה!

צטט: ~שקט~@ 2013-07-28 23:37:09

זה פקיד הגירה עם חוש הומור רוסי דק

כפי הנראה שכך!

צטט: ההלך 2013-07-29 06:55:35

אם כבר דוסטוייבסקי, לפי דעתי היו צריכים לתת לו את 'האידיוט'. אבל יותר מכל, הסיפור של סנואודן בעיקר נמהר, צעקני ואמריקאי כלכך. אין בו דבר מהמורכבות מלאת הכובד של התרבות הרוסית. זו רק אני שהסיפור הזה מזכיר לה את הסרט טרמינל?

לגמרי!!!

(((-:

לומר ת'אמת?

אין בליבי ולו לא רסיס חמלה עבור מר סנודן...

תמימות עצומה היא לחשוב שמדינה אשר מחפשת

הגנה לאזרחיה מפני איומים שונים ומשונים, מסוגלת

לעשות זאת ללא..., חדירה לפרטיותם.

"החטא ועונשו"?!..., אני הייתי מציע את "ייסורי ורטר הצעיר"...

לא יודעת. לא יודעת. אולי אם היו נותנים לו את השטן ממוסקבה הוא היה מקבל רעיונות על כנפיים וחלונות. לכי תדעי..

לי הקליפ משומ-מה הקפיץ את הגירסה של החג ולא בגלל שום חגיגות אלא ממש בגלל הקליפ עצמו.

http://www.youtube.com/watch?v=kBfxl_T6ldg

לגבי ספרים ומתי "צריך" לקרוא אותם לא עכשיו ובטח ובטח לא כאן. גם.

פוטין מחזיק אותו כקלף מיקוח
קרוב לחזה

צטט: איציק אביב 2013-07-28 22:43:28

קראתי מזמן. איכותי אבל קצת ארוך מדי.

אוי, חבל ששעממתי אותך קצת. קראת מזמן את העובדות, לא את הספקולציות שלי, נכון? 

צטט: דליהו 2013-07-28 22:53:56

קצת מוזר שהוא חיפש מיקלט דוקא ברוסיה שמסורת דמוקרטית אין שם.הרי "פשעו" היה בשם הדמוקרטיה.לענין החטא ועונשו זה כדי להביע מה דעתם על מעשהו.וספק אם יתנו לו אישור כמו שציינת.העולם עדיין לא מבין את משמעות החופש והעידן החדש של שיתוף רעיונות והאפשרויות שזה נותן.והוא משלם את המחיר. כתוב היטב ותודה.

תודה דליה, לא בטוח שהוא בחר לברוח לשם, פשוט הבטיחו לו מקלט, שעד כה עדיין לא קבל ולא נראה לי שיקבל.

צטט: דוד בובטס 2013-07-28 23:00:58

יופי של ספקולציות :) נהנתי

אתה, דוד, ודאי, היית יכול להוסיף כמה

צטט: ישראל איגרא - isig 2013-07-28 22:49:04

ברח "מהגיהנום" שברא לעצמו ולשערי "גן העדן", לא נתנו לו כניסה.
אולי "הקומדיה האלוהית" של גוגול, היתה מתאימה לו יותר:)

אולי אפילו "נפשות מתות",

ברח "מהגיהנום" שברא לעצמו ולשערי "גן העדן", לא נתנו לו כניסה.
אולי "הקומדיה האלוהית" של גוגול, היתה מתאימה לו יותר:)