כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    "החטא ועונשו" כמשל

    71 תגובות   יום ראשון, 28/7/13, 21:58

    אדווארד סנודן, המדליף האמריקא מה-NSA, שיושב או נכון יותר כלוא בשדה התעופה במוסקווה, היה צריך לקבל ביום חמישי האחרון 25.7.2013, אשור, שיאפשר לו לעבור את בקורת הדרכונים, זאת אומרת,  לצאת סוף סוף משדה התעופה שנהיה ביתו-כלאו בחודש האחרון ואז או  להשאר ברוסיה (אם זו תתיר לו)  או לטוס לאחת המדינות שהסכימו לתת לו מקלט.

     

     ציפייתו של סנודן, כמו גם של רבים מהעתונאים שחכו לאשור יחד אתו, נכזבה.

    במקום את האשור הנכסף, קבל סנודן ממשרד ההגירה הרוסי בגדים להחלפה ולשמחתי גם את "החטא ועונשו" של דוסטוייבסקי.

     

    ואוו, הנורות נדלקו, הברגים החלודים במוחי התנערו פתאום מן החלודה,התחילו להסתובב מעצמם.

     

    "החטא ועונשו", הספר שבנערותי השפיע עליי יותר מכל.

     

     "החטא ועונשו" של דוסטוייבסקי -  ימח שמם של הרוסים האלה, איזו תרבות!

    איך הספרות הרוסית הזאת זורמת בעורקיהם.  לא, לא את התנ"ך, לא את הברית החדשה נתנו לו לקרוא, אלא את "החטא ועונשו"! (אצלינו, לעומת זאת, מתכננים לבטל את בחינות הבגרות בספרות).

     

    למה דווקא בחר פקיד  רשות ההגירה הרוסי את "החטא ועונשו" .

    האם הוא אוהב את דוסטוייבסקי?.

     

    נניח שהוא אוהב ספרות, למה בחר את דוסטוייבסקי דווקא ולא את טולסטוי, למשל. הרי האורך  ורוחב היריעה של "מלחמה ושלום" מתאימים  יותר לישיבה ממושכת בשדה התעופה.

     

    נניח שרצה ללמד את סנדון, שאולי יקבל מקלט ויגור ברוסיה, אי אלו דברים על העם הרוסי, על ייחודה של הנפש הרוסית,  "מלחמה ושלום" מתאים יותר, לא?

     

    ולמה לא נתן לו את צ`כוב, את סולדז`ניצין או את פלאטונוב?

     

    האם היתה זו החלטה של פקיד אחד או שנערכה שם ישיבה, התייעצות?

    ואם נערכה התייעצות כזאת, מה התרחש בישיבה הזאת, אלו ספרים הוצעו, האם הציעו גם את "מחכים לגודו" של בקט, את "המשפט" או "הטירה" של קפקא, מי מבין הנוכחים הציע את "החטא ועונשו", למה הסכים הרוב להצעה?

     

    ואולי אין צורך  להתפתל, הספר פשוט התגלגל שם על אחד משולחנות משרד ההגירה, הפקיד ראה אותו וחשב, או , הנה מן המוכן. אפילו לא צריך לטרוח. .

     

    נראה לכם?

     

    קשה, קשה לי לקבל את ההנחה הזאת.

    לא לנוכח היכרותי עם השלטון הקומוניסטי, שאוּדיו מעשנים עדיין ברחבי רוסיה ובאים לבטוי בכל תחומי החיים. סוף סוף שבעים שנות קומוניזם שרטו שם איזו שריטה, טבעו  חותם, השאירו עקבות.

     

    אז מה הם רצו לומר, מה הם רצו לרמוז לו לסנודן , אלו ממשרד ההגירה הרוסי?

     

    שיחשוב לו ככה בינו לבין עצמו, כשהוא מבקש מקלט במוסקווה, על חטאו?

     

    אולי רמזו לו שלא במהרה יקבל את האשור המבוקש, כי הרי חטא.

     

    שיזהר לו , גם אם יקבל את האשור הנכסף, שידע לו, שבמולדת החדשה, שאולי תהיה ואולי לא תהיה לו, לא ישחקו אתו, אם פה הוא יחטא, ישר ישלחו אותו לכלאבוש או לקטורגה לסיביר כמו ששלחו את רסקולניקוב.

     

    אולי רצו שיחשוב, שיתעמק קצת על  הדמיון במניע בינו ובין גבור הספר.

    הרי מניעיו של רסקולניקוב, רוצח הזקנה, ב-"החטא ועונשו"  היו טהורים לכאורה. רסקולניקוב  רצה לרצוח את הזקנה כדי לחלק את כספה לעניים. והוא סנודן, גם מניעיו היו נעלים, רצה להגן על אזרחי המדינה בפני חודרנותה,  הזהיר אותם שאין להמלט מעיני האח הגדול. כן, גם בארה"ב

     

    אולי רצו לרמוז לו, במשרד ההגירה, ששמו עליו עין, שמיעדים אותו לגדולות, שיציעו לו משרה משתלמת, שיהיה להם למרגל רוסי דגול וההכנות  מתחילות  שם ממש ברגע ההוא עם קריאת "החטא ועונשו".

    ככה הוא ילמד, אדווארד סנדון הזה, לא רק מהי הנפש הרוסית, אלא מהו המוח הרוסי החוקר. לא רק מרסקולניקוב ילמד איזה דבר או שניים, אלא גם מרזומוב, חוקר המשטרה המתוחכם של רסקולניקוב.

     

    אולי רצו לרמוז לו ,  שבמוסקווה כמו במסקווה , יצטרך לנהוג כמו המוסקוואים. בנגוד להתנהגותו בארה"ב, במוסקווה יהיה  עליו לקבל את עולה של המדינה בכל תנאי, גם אם מדינת רשע היא.

     

    ואולי רצו להגיד לו, שבגלל שהוא אמריקאי והמדינה שלו אכלה בוסר אז שיני אזרחיה תקהינה והוא, שנמנה על אזרחיה, ייענש בכל מקרה, אם בקטורגה בסיביר, אם  בישיבה יום ועוד יום ועוד יום בשדה התעופה. והיום יהיה לחודש והחודש יהיה לשנה, והשנה לעשר שנים ועשר שנים לעשרים, הם טובים בזה, הרוסים.

     

    וכן, יספקו לו בשנים האלה בגדים וגם ספרים, תרבות רוסית לא תמָנע ממנו. אולי הישיבה הממושכת בשדה התעופה וקריאת הספרים תעורר אותו  לכתוב ספר על עצמו  ואולי תעורר אחרים לכתוב עליו.

     

    בקצור, לא קל, לא קל  להתחקות אחר מניעיה של רשות ההגירה הרוסית כמו גם אחרי רשויות ההגירה של עוד כמה מדינות  בעולם, כולל זו שלנו, שהתנהלותן, ממרום  מושבן בעליונים, הביאה לא מעט צרות על המין האנושי ואפילו גרמה לו לכתוב ספרים הרבה.

     

    אז תקראו את "החטא ועונשו".

     

     

    ''

     

      4.8.2013

    כך זה עם חדשות, אתמול חדשות, היום אטריות פושרות.  

    רק לפני שבוע קבל סנודן את "החטא ועונשו" במקום אשור שהות ברוסיה, והנה  ביום שישי הורשה סוף סוף לצאת משדה התעופה במוסקווה וזכה למעמד של פליט. מעמד זה מאפשר לו שהות של שנה ברוסיה.

    כפי הנראה, גמר לקרוא את הספר.

    והרוסים במקביל סחטו ממנו כל מידע אפשרי על שיטות המעקב של ה-NSA

     

    עכשיו מתחיל המשחק האמיתי.

     

    התמזל מזלו של פוטין, סנודן כמו נפל משמים לידיו של פוטין ועכשיו הוא ישמש "קלף מיקוח" שלו במאבקיו עם אובמה.

    מעניין איזה ספרים יקרא ברוסיה כפליט ואיזה זמירות יזמר.

     

     

    (C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (71)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/8/13 17:03:

      צטט: לחפשולאבד 2013-08-05 00:06:50

      חשבתי עליו,על הבחור,ושוב הגעתי למסקנה שהאומנות היא חיקוי חיוור של החיים:-)

      וחשבתי גם,מה הייתי עושה במקומו? ולא הגעתי הפעם למסקנה חד משמעית.

      מאוד נהניתי לקרוא את הספקולציות שלך וכפי שמישהו ציין כאן,גם מהעובדה שאת לא נותנת לידיעה עיתונאית ככה סתם לחמוק,מבלי להתעכב עליה ולהחיות אותה.נהדר:-)

       

      אגב,את חושבת שפקיד ההגירה קרא את "החטא ועונשו"? אני לא בטוחה...אולי בגלל שם הספר,נראה לו מתאים כמתנת המתנה....

      קודם כל תודה, כייף לשמוע. לא יודעת אם פקיד ההגירה קרא, אבל מההכרות שלי עם כל מה שמריח רוסיה, יש לי הרגשה שכן. שם לומדים מתמתיקה וספרות כמו שצריך גם בתיכון.

       

        5/8/13 00:06:

      חשבתי עליו,על הבחור,ושוב הגעתי למסקנה שהאומנות היא חיקוי חיוור של החיים:-)

      וחשבתי גם,מה הייתי עושה במקומו? ולא הגעתי הפעם למסקנה חד משמעית.

      מאוד נהניתי לקרוא את הספקולציות שלך וכפי שמישהו ציין כאן,גם מהעובדה שאת לא נותנת לידיעה עיתונאית ככה סתם לחמוק,מבלי להתעכב עליה ולהחיות אותה.נהדר:-)

       

      אגב,את חושבת שפקיד ההגירה קרא את "החטא ועונשו"? אני לא בטוחה...אולי בגלל שם הספר,נראה לו מתאים כמתנת המתנה....

        3/8/13 19:18:

      צטט: Imut 2013-08-03 17:21:39

      הרשי לי להחמיא לך.
      ניתוח ניפלא של ה"מנגנון הפנימי" שמניע את ה"גוסוטארסטבו" הרוסי/סובייטי.
      סנודון היה צריך לקרוא על אנטוני בלאנט, הסוכן הכפול הבריטי. כאשר תוחקר ע"י שרות הבטחון הבריטי הואלתה בפניו האפשרות ההיפוטטית לחיות בברה"מ. ובלאנט, למרות היותו חסיד של השיטה הסובייטית וככזה פעל עבור ברה"מ, השיב שיודע היטב את אופי החיים ברוסיה ואינו מוכן להמיר את חייו בבריטניה עבור חיים ברוסיה.

      תודה רבה.

      כן החיים ברוסיה אף פעם, גם לפני המהפכה לא היו גן של שושנים, על אחת כמה וכמה בתקופה הסובייטית וגם לא היום.

       

       

        3/8/13 17:21:

      הרשי לי להחמיא לך.
      ניתוח ניפלא של ה"מנגנון הפנימי" שמניע את ה"גוסוטארסטבו" הרוסי/סובייטי.
      סנודון היה צריך לקרוא על אנטוני בלאנט, הסוכן הכפול הבריטי. כאשר תוחקר ע"י שרות הבטחון הבריטי הואלתה בפניו האפשרות ההיפוטטית לחיות בברה"מ. ובלאנט, למרות היותו חסיד של השיטה הסובייטית וככזה פעל עבור ברה"מ, השיב שיודע היטב את אופי החיים ברוסיה ואינו מוכן להמיר את חייו בבריטניה עבור חיים ברוסיה.

       

        3/8/13 11:47:

      צטט: קביאר 2013-08-02 17:30:09

      לדעתי הסיבה הרבה יותר פשוטה. זה פשוט ספר מאד מאד ארוך (ואחד המרתקים שקראתי וקראתי אותו פעמיים) וזה סימן שהוא עתיד להשאר בשדה התעופה במוסקווה עוד הרבה זמן. מה שלא ברור לי בכל הנושא הזה הוא אם כבר נמצאו מדינות המוכנות לתת לו מקלט מה מונע מהן להטיסו. ועוד נושא מאד פרקטי ובזה אשם מזג האוויר, כל ה חודש הוא היה עם אותם בגדים וללא מקלחת??????? לא פלא ששום חברה לא מוכנה להטיסו למדינת מקלט

       העלית כמה נקודות ששוות התיחסות:

      האמת, הספר לא כל כך ארוך. מרתק כן, אבל אפשר היה למצוא ספרים ארוכים יותר שתורגמו לאנגלית,  כמו "מלחמה ושלום" של טולסטוי שכבר הזכרתי, ואם אני חושבת על ספר ארוך באמת, אז "הדון השקט", של מיכאיל שולוחוב, לקח לו 14 שנה לכתוב אותו. ונדמה לי שלי לקח עשר שנים לקרוא אותו. האמת היא שאני כבר לא זוכרת, אבל זה היה הספר הגדול, הכבד והעבה ביותר על מדף הספרים בבית הוריי. ממש התקשיתי להחזיק אותו, בשכיבה אי אפשר היה לקרוא אותו, למרות שהייתי אז צעירה וחזקה. אגב, הספר זכה בפרס סטלין, לא זוכרת באיזו שנה.

      המדינות שמוכנות לתת לו מקלט, מוכנות להטיסו, אבל הרוסים לא נותנים לו לעבור את בקורת הדרכונים. זה כל כך מתאים להם. הם המציאו את השיטות האלה, ורק מי שחווה אותן על בשרו, מריח אותן מרחוק.

      ובענין המקלחת, יש מקלחות בשדות התעופה, אפשר גם לקנות בגדים,

       

        2/8/13 17:30:
      לדעתי הסיבה הרבה יותר פשוטה. זה פשוט ספר מאד מאד ארוך (ואחד המרתקים שקראתי וקראתי אותו פעמיים) וזה סימן שהוא עתיד להשאר בשדה התעופה במוסקווה עוד הרבה זמן. מה שלא ברור לי בכל הנושא הזה הוא אם כבר נמצאו מדינות המוכנות לתת לו מקלט מה מונע מהן להטיסו. ועוד נושא מאד פרקטי ובזה אשם מזג האוויר, כל ה חודש הוא היה עם אותם בגדים וללא מקלחת??????? לא פלא ששום חברה לא מוכנה להטיסו למדינת מקלט
        2/8/13 07:48:

      צטט: mezra 2013-08-01 23:19:50

      כל העולם מרגל אחד מול השני - האמריקאי הטיפש הזה נותן להם מידע בחינם ויהפוך ליקיר רוסיה.

      לא, מאיר, נדמה לי שאתה טועה. יקיר רוסיה הוא לא יהיה, ינצלו אוו ואיכהו אחר כך, אם לא יחסלו אותו ימררו את שארית חייו. אני גם לא בטוה שהוא טפש, תנים , אני חושבת

       

        1/8/13 23:19:
      כל העולם מרגל אחד מול השני - האמריקאי הטיפש הזה נותן להם מידע בחינם ויהפוך ליקיר רוסיה.
        1/8/13 16:42:

      צטט: צלילי הלב 2013-08-01 11:22:21

      יימח שמם הרוסים :) איזה תרבות ספרותית נפלאה וגדולה, והספר עדין מונח אצלי אי שם, במדף האחורי בספרייתי, מצהיב בשפה שבו הוא נכתב, וזה כמעט 45 שנה:)) יפה הרכבת את מחשבותייך על חטא ועונשו, מה שלא יהיה , גם אני חושבת שיש לנו עסק עם רסקולניקוב החדש. וחטא...חטא...יש לו תמיד גם המניע מאחוריו לא? ועל זה כל הספר למעשה וגם כל הסיפור של סנאודן. תודה יקירתי.

      תודה לך, שמחה שהזכרתי לך

       

        1/8/13 16:41:

      צטט: שולה ניסים 2013-08-01 09:59:56

      קראתי את "החטא ועונשו" כשהייתי נערה. לפעמים עולה בדעתי לקרוא שוב, אבל לא יודעת אם מסוגלת כיום לקרוא רומניים עבי כרס. חייבת לציין שנהנייתי אז מאוד מהספר, וזה לא היה משהו ש"חובה" לקרוא, כי המורה אמרה, זה היה מבחירה, בחופש הגדול. השאלתי מספרייה.

      כן, גם אני קראתי לראשונה בנעורי, בכתה י' נדמה לי. אחר כך, לִמדתי אותו, כך שקראתי שוב ושוב לא כל כך עבה, אבל אני מבינה אותך

       

        1/8/13 16:35:

      צטט: barir 2013-08-01 08:49:28

      צטט: באבא יאגה 2013-07-29 08:07:40

      צטט: barir 2013-07-29 07:52:57

      לגמרי הסרט "טרמינל"...

      שמישהו יזכיר לי את תוכנו של הסרט)

       

      טרמינל: הסרט מספר על אדם שנלכד בשדה התעופה ע"ש ג'ון קנדי בניו יורק כאשר כניסתו לארצות הברית נדחית ובד בבד הוא אינו יכול לחזור לארצו הפיקטיבית קרקוזיה בשל מהפכה צבאית שהתרחשה בזמן הטיסה.

      הסרט נוצר בהשארת סיפורו נוגע ללב של מהראן קארימי נאסרי, פליט איראני, ש"גר" בנמל התעופה שארל דה גול

       

       בפריז בין השנים 1988 ל-2006 כשלא קיבל אשרת כניסה לצרפת בעקבות מחלה שנתגלתה אצלו. (ויקיפדיה)

       

       

      http://www.youtube.com/watch?v=ciByvddyHBs

       

      זה נחמד מצדךף תודה רבה, הצצתי גם בסרטון. שוב תודה

        1/8/13 11:22:
      יימח שמם הרוסים :) איזה תרבות ספרותית נפלאה וגדולה, והספר עדין מונח אצלי אי שם, במדף האחורי בספרייתי, מצהיב בשפה שבו הוא נכתב, וזה כמעט 45 שנה:)) יפה הרכבת את מחשבותייך על חטא ועונשו, מה שלא יהיה , גם אני חושבת שיש לנו עסק עם רסקולניקוב החדש. וחטא...חטא...יש לו תמיד גם המניע מאחוריו לא? ועל זה כל הספר למעשה וגם כל הסיפור של סנאודן. תודה יקירתי.
        1/8/13 09:59:
      קראתי את "החטא ועונשו" כשהייתי נערה. לפעמים עולה בדעתי לקרוא שוב, אבל לא יודעת אם מסוגלת כיום לקרוא רומניים עבי כרס. חייבת לציין שנהנייתי אז מאוד מהספר, וזה לא היה משהו ש"חובה" לקרוא, כי המורה אמרה, זה היה מבחירה, בחופש הגדול. השאלתי מספרייה.
        1/8/13 08:49:

      צטט: באבא יאגה 2013-07-29 08:07:40

      צטט: barir 2013-07-29 07:52:57

      לגמרי הסרט "טרמינל"...

      שמישהו יזכיר לי את תוכנו של הסרט)

       

      טרמינל: הסרט מספר על אדם שנלכד בשדה התעופה ע"ש ג'ון קנדי בניו יורק כאשר כניסתו לארצות הברית נדחית ובד בבד הוא אינו יכול לחזור לארצו הפיקטיבית קרקוזיה בשל מהפכה צבאית שהתרחשה בזמן הטיסה.

      הסרט נוצר בהשארת סיפורו נוגע ללב של מהראן קארימי נאסרי, פליט איראני, ש"גר" בנמל התעופה שארל דה גול

       

       בפריז בין השנים 1988 ל-2006 כשלא קיבל אשרת כניסה לצרפת בעקבות מחלה שנתגלתה אצלו. (ויקיפדיה)

       

       

      http://www.youtube.com/watch?v=ciByvddyHBs

        31/7/13 16:00:

      צטט: philia 2013-07-30 23:53:02

      את יודעת, זה מוזר איזה שורות או קטעים זוכרים מספרים אחרי המון שנים.

      ולמה עכשיו אני זוכרת דווקא איזה קטע על שינה של תמימה. שינה נטולת חלומות,

       

      עשית לי חשק לקרוא עוד פעם.

      תודה!

       

      נו, למה את זוכרת קטע של שינה נטולת חלומות?

       

        31/7/13 15:59:

      צטט: עצבן 2013-07-31 08:16:41

      צטט: באבא יאגה 2013-07-30 10:48:48

      צטט: עצבן 2013-07-30 08:54:27

      הזיכרון שלי כנראה לא משהו - כי נדמה לי שהביטוי "עונש" בספר המדובר מכוון יותר לעונש הפנימי של החוטא - לחיים שהוא צריך לחיות עם עצמו - מאשר איזה עונש שהחברה מטילה. לכן ההיגיון שבפוסט קצת מוזר לי.

       

      ואפרופו החטא העונש (והחיים עם החטא), מוזר שכולנו קיבלנו כאקסיומה שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה (ולשאר אזרחי העולם) היא החטא. ומה לגבי אותם האזנות עצמן? ומה לגבי מי שמבצע את אותן האזנות ואולי חש אי נוחות כפי שחש רסקולניקוב לאחר מעשהו. נדמה לי שאם אותו סנודן אכן חש את כובד "החטא" על כתפיו כאשר ביצע את המשימות שלשמן נשכר, והחשיפה שלו על כל המשמעויות המשתמעות מכך: חיי נרדפות, חוסר יכולת לחזור למולדתך ואולי אפילו תקופת מאסר ממושכת וכו' - היא תחילת התיקון מבחינתו - זה נשמע כמו אנלוגיה הרבה יותר סבירה לספרו של דוסטויקבסקי.

      אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם קופת שרצים תלויה מאחוריו.

       

       

      אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם קופת שרצים תלויה מאחוריו. - בזה אנחנו טובים, והנה פספסנו אחד, שיכול היה להיות נגיד בנק ישראל, אף שמבינת האמירה הוא התאים.

       

       


       

      לגבי הרישא, נכון ולא נכון. דוסטוייבסקי כנוצרי אדוק, שורשיו בנצרות וברור שעונשו של הפושע הוא בהתמודדותו עם הרצח, אבל לא רק. בסופו של דבר, רסקולניקוב נחקר ממושכות על ידי סופר חוקר בשם רזומוב ונשלח לקטורגה, לעבודת פרך בסיביר. ז"א הוא נענש גם על ידי החברה. יתרה מזאת, בעצם, גם אהובתו משלמת את המחיר ומצטרפת אליו מרצונה לסיביר.  לא בדיוק תענוג.

       

       

       

      לגבי הסייפא, לא כל כך הבנתי. אם הבנתי נכון,  לא מסכימה אתך שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה היא חטא. אני אישית לא מקבלת שום דבר כאקסיומה. וגם לא כתבתי כך, להיפך. אם השתמע כך, לא הובן שכתבתי בלשון  סגיי נהור.

      אני בהחלט מוכנה לראות גם הקבלה בין המחיר שהשניים רסקולניקוב וסנודן מוכנים לשלם עבור מעשיהם.

      וחוץ מזה מדובר בספקולציות , פרי דמיוני המתעתע, כך שככל שירבו ספקולציות וככל שתוסיף, אשעשע  ויותר

       

       

      יכול להיות שאת צודקת. מן הסתם את מכירה את התחום טוב ממני, ובכל זאת מהמעט שזכור לי - עצם העלייה על עקבותיו של רסקולניקוב, ובטח הוידוי עצמו הם חלק מאותה עונש פנימי של הנפש או בלשונו של דוסטוייבסקי: "הפושע ברגע שהוא מבצע את הפשע הוא תמיד חולה." לכן לעניות דעתי במקרה הזה יש לראות את העונש החברתי כחלק מאותו עונש פנימי וכדרך של החוטא ל"הבריא" מאותה מחלה.

       

      לגבי החלק השני - כנראה שהבנתי אותך לא נכון - כי זיהיתי שהעיסוק במילה "חטא" בהקשרו של סנודן - מתייחס לחטא שהוא חטא כלפי מדינתו (לדוגמה נכתב שאולי הרוסים רמזו לו שיהרהר בחטאו, או שידע שברוסיה הוא לא יוכל לחטוא חטא שכזה). נדמה לי גם שמבט חטוף בתגובות - יגלה שעבור המגיבים - החטא של סנודן הוא גילוי סודות המדינה. ובכל מקרה ברור לכל שהסיבה שבגינה הוא נרדף - היא לא האזנת סתר  לאזרחים אלא חשיפת הסוד. וכיוון שהועלה העונש החברתי ביחס לחטא - נראה לי שלא הלכתי צעד רחוק מדי כאשר הנחתי שכאשר מדברים על חטאו של סנודן מדברים על חטא הגילוי. למען האמת גם לדעתי מדובר בחטא - הרי מן הסתם הוא התחייב לסודיות, ובעצם גילוי הסוד הוא גרם נזק למדינתו ושבר את התחייבותו. אלא שכאן יש סיפור (לטעמי) קצת יותר מורכב מזה של דויסטוייבסקי - שכן לעתים בחיינו אין לנו ברירה אלא לחטוא - והבחירה שלנו היא באיזה חטא לבחור - או יותר נכון באיזה חטא לא לבחור. ונדמה לי שאם מדברים על העונש הפנימי של החוטא (שהוא צריך לחיות עם חטאו) - הסיפור של החטא כלפי כלל האזרחים (חטא ההאזנה) בסיפורו של סנודן, עולה על החטא כלפי המדינה. לכן כמעט בהעתק לסיפורו של דוסטויבסקי בחר הגיבור במסלול שמפר את הנוחות של חייו (רסקולניקוב הרי הפך לפרנואיד - ולמעשה יצר את העקבות שהובילו עליו), ומזמין ענישה מצד החברה (שאם נרצה היא ראי לעונש הפנימי של החוטא).

       

      לסיום קשה לדבר על ה"חטא ועונשו" בלי להזכיר את הטייק אוף של וודי אלן בסרטו המצוין "פשעים ועבירות קלות" (באנגלית זה מתכתב יותר טוב עם שם היצירה המקורית), אלא ששם החוטא לומד לחיות טוב מאוד עם חטאו - ולאחר מסע ייסורים קצר - הוא לומד שלמעשה אין עונש לחטא (עם החוטא לא רוצה בכך) - ונדמה לי שדמות הגיבור מפשעים ועבירות קלות דומה יותר לחלקים נרחבים מהציבור (בטח לחלקים שנמצאים בהנהגה). אולי בהקשר לזה אנו זקוקים לחוטאים עם עונש (פנימי), ואולי בהקשר לזה אמרו חז"לינו אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם קופת שרצים תלויה מאחוריו.

       

       

        31/7/13 08:16:

      צטט: באבא יאגה 2013-07-30 10:48:48

      צטט: עצבן 2013-07-30 08:54:27

      הזיכרון שלי כנראה לא משהו - כי נדמה לי שהביטוי "עונש" בספר המדובר מכוון יותר לעונש הפנימי של החוטא - לחיים שהוא צריך לחיות עם עצמו - מאשר איזה עונש שהחברה מטילה. לכן ההיגיון שבפוסט קצת מוזר לי.

       

      ואפרופו החטא העונש (והחיים עם החטא), מוזר שכולנו קיבלנו כאקסיומה שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה (ולשאר אזרחי העולם) היא החטא. ומה לגבי אותם האזנות עצמן? ומה לגבי מי שמבצע את אותן האזנות ואולי חש אי נוחות כפי שחש רסקולניקוב לאחר מעשהו. נדמה לי שאם אותו סנודן אכן חש את כובד "החטא" על כתפיו כאשר ביצע את המשימות שלשמן נשכר, והחשיפה שלו על כל המשמעויות המשתמעות מכך: חיי נרדפות, חוסר יכולת לחזור למולדתך ואולי אפילו תקופת מאסר ממושכת וכו' - היא תחילת התיקון מבחינתו - זה נשמע כמו אנלוגיה הרבה יותר סבירה לספרו של דוסטויקבסקי.

       

       


       

      לגבי הרישא, נכון ולא נכון. דוסטוייבסקי כנוצרי אדוק, שורשיו בנצרות וברור שעונשו של הפושע הוא בהתמודדותו עם הרצח, אבל לא רק. בסופו של דבר, רסקולניקוב נחקר ממושכות על ידי סופר חוקר בשם רזומוב ונשלח לקטורגה, לעבודת פרך בסיביר. ז"א הוא נענש גם על ידי החברה. יתרה מזאת, בעצם, גם אהובתו משלמת את המחיר ומצטרפת אליו מרצונה לסיביר.  לא בדיוק תענוג.

       

       

       

      לגבי הסייפא, לא כל כך הבנתי. אם הבנתי נכון,  לא מסכימה אתך שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה היא חטא. אני אישית לא מקבלת שום דבר כאקסיומה. וגם לא כתבתי כך, להיפך. אם השתמע כך, לא הובן שכתבתי בלשון  סגיי נהור.

      אני בהחלט מוכנה לראות גם הקבלה בין המחיר שהשניים רסקולניקוב וסנודן מוכנים לשלם עבור מעשיהם.

      וחוץ מזה מדובר בספקולציות , פרי דמיוני המתעתע, כך שככל שירבו ספקולציות וככל שתוסיף, אשעשע  ויותר

       

       

      יכול להיות שאת צודקת. מן הסתם את מכירה את התחום טוב ממני, ובכל זאת מהמעט שזכור לי - עצם העלייה על עקבותיו של רסקולניקוב, ובטח הוידוי עצמו הם חלק מאותה עונש פנימי של הנפש או בלשונו של דוסטוייבסקי: "הפושע ברגע שהוא מבצע את הפשע הוא תמיד חולה." לכן לעניות דעתי במקרה הזה יש לראות את העונש החברתי כחלק מאותו עונש פנימי וכדרך של החוטא ל"הבריא" מאותה מחלה.

       

      לגבי החלק השני - כנראה שהבנתי אותך לא נכון - כי זיהיתי שהעיסוק במילה "חטא" בהקשרו של סנודן - מתייחס לחטא שהוא חטא כלפי מדינתו (לדוגמה נכתב שאולי הרוסים רמזו לו שיהרהר בחטאו, או שידע שברוסיה הוא לא יוכל לחטוא חטא שכזה). נדמה לי גם שמבט חטוף בתגובות - יגלה שעבור המגיבים - החטא של סנודן הוא גילוי סודות המדינה. ובכל מקרה ברור לכל שהסיבה שבגינה הוא נרדף - היא לא האזנת סתר  לאזרחים אלא חשיפת הסוד. וכיוון שהועלה העונש החברתי ביחס לחטא - נראה לי שלא הלכתי צעד רחוק מדי כאשר הנחתי שכאשר מדברים על חטאו של סנודן מדברים על חטא הגילוי. למען האמת גם לדעתי מדובר בחטא - הרי מן הסתם הוא התחייב לסודיות, ובעצם גילוי הסוד הוא גרם נזק למדינתו ושבר את התחייבותו. אלא שכאן יש סיפור (לטעמי) קצת יותר מורכב מזה של דויסטוייבסקי - שכן לעתים בחיינו אין לנו ברירה אלא לחטוא - והבחירה שלנו היא באיזה חטא לבחור - או יותר נכון באיזה חטא לא לבחור. ונדמה לי שאם מדברים על העונש הפנימי של החוטא (שהוא צריך לחיות עם חטאו) - הסיפור של החטא כלפי כלל האזרחים (חטא ההאזנה) בסיפורו של סנודן, עולה על החטא כלפי המדינה. לכן כמעט בהעתק לסיפורו של דוסטויבסקי בחר הגיבור במסלול שמפר את הנוחות של חייו (רסקולניקוב הרי הפך לפרנואיד - ולמעשה יצר את העקבות שהובילו עליו), ומזמין ענישה מצד החברה (שאם נרצה היא ראי לעונש הפנימי של החוטא).

       

      לסיום קשה לדבר על ה"חטא ועונשו" בלי להזכיר את הטייק אוף של וודי אלן בסרטו המצוין "פשעים ועבירות קלות" (באנגלית זה מתכתב יותר טוב עם שם היצירה המקורית), אלא ששם החוטא לומד לחיות טוב מאוד עם חטאו - ולאחר מסע ייסורים קצר - הוא לומד שלמעשה אין עונש לחטא (עם החוטא לא רוצה בכך) - ונדמה לי שדמות הגיבור מפשעים ועבירות קלות דומה יותר לחלקים נרחבים מהציבור (בטח לחלקים שנמצאים בהנהגה). אולי בהקשר לזה אנו זקוקים לחוטאים עם עונש (פנימי), ואולי בהקשר לזה אמרו חז"לינו אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם קופת שרצים תלויה מאחוריו.

       

        30/7/13 23:53:

      את יודעת, זה מוזר איזה שורות או קטעים זוכרים מספרים אחרי המון שנים.

      ולמה עכשיו אני זוכרת דווקא איזה קטע על שינה של תמימה. שינה נטולת חלומות,

       

      עשית לי חשק לקרוא עוד פעם.

      תודה!

        30/7/13 20:25:

      צטט: amii 2013-07-30 14:50:07

      אם נקרא את החטא ועונשו, נקבל את התשובות? הרבה למה והרבה, אולי?

       אם תקרא, יהיה לך הרבה יותר למה ואולי. לא יהי לך, כן ו-לא, ולא יהיה לך שחור ולבן. דווקא לכן, כדאי לקרוא

        30/7/13 20:24:

      צטט: Benj 2013-07-30 14:42:45

      כנראה שזה לא היה במקרה. הם רמזו לו שאם יתנהג כך ברוסיה אז תהיה לו סיבה טובה להתגעגע לארה"ב.

      נכון מאד. מסכימה אתך לגמרי

       

        30/7/13 20:23:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2013-07-30 10:56:41

      בתיכון שלי אני הייתי היחידה שאשכרה קראה את כל הספר (כולל ההקדמה). כולם הסתפקו בתקציר. האמת, נהנתי מהספר.

      בתיכון שלי אף אחד לא קרא תקצירים. קראנו הכל ונהנינו מאד. היה לנו מורה נפלא לספרות, מחזאי בשם אברהם רז ז"ל. כולם קראו את הספרים וכל הבנות היו כמובן מאוהבות במורה.

       

        30/7/13 14:50:
      אם נקרא את החטא ועונשו, נקבל את התשובות? הרבה למה והרבה, אולי?
        30/7/13 14:42:
      כנראה שזה לא היה במקרה. הם רמזו לו שאם יתנהג כך ברוסיה אז תהיה לו סיבה טובה להתגעגע לארה"ב.
      בתיכון שלי אני הייתי היחידה שאשכרה קראה את כל הספר (כולל ההקדמה). כולם הסתפקו בתקציר. האמת, נהנתי מהספר.
        30/7/13 10:48:

      צטט: עצבן 2013-07-30 08:54:27

      הזיכרון שלי כנראה לא משהו - כי נדמה לי שהביטוי "עונש" בספר המדובר מכוון יותר לעונש הפנימי של החוטא - לחיים שהוא צריך לחיות עם עצמו - מאשר איזה עונש שהחברה מטילה. לכן ההיגיון שבפוסט קצת מוזר לי.

       

      ואפרופו החטא העונש (והחיים עם החטא), מוזר שכולנו קיבלנו כאקסיומה שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה (ולשאר אזרחי העולם) היא החטא. ומה לגבי אותם האזנות עצמן? ומה לגבי מי שמבצע את אותן האזנות ואולי חש אי נוחות כפי שחש רסקולניקוב לאחר מעשהו. נדמה לי שאם אותו סנודן אכן חש את כובד "החטא" על כתפיו כאשר ביצע את המשימות שלשמן נשכר, והחשיפה שלו על כל המשמעויות המשתמעות מכך: חיי נרדפות, חוסר יכולת לחזור למולדתך ואולי אפילו תקופת מאסר ממושכת וכו' - היא תחילת התיקון מבחינתו - זה נשמע כמו אנלוגיה הרבה יותר סבירה לספרו של דוסטויקבסקי.

      לגבי הרישא, נכון ולא נכון. דוסטוייבסקי כנוצרי אדוק, שורשיו בנצרות וברור שעונשו של הפושע הוא בהתמודדותו עם הרצח, אבל לא רק. בסופו של דבר, רסקולניקוב נחקר ממושכות על ידי סופר חוקר בשם רזומוב ונשלח לקטורגה, לעבודת פרך בסיביר. ז"א הוא נענש גם על ידי החברה. יתרה מזאת, בעצם, גם אהובתו משלמת את המחיר ומצטרפת אליו מרצונה לסיביר.  לא בדיוק תענוג.

      לגבי הסייפא, לא כל כך הבנתי. אם הבנתי נכון,  לא מסכימה אתך שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה היא חטא. אני אישית לא מקבלת שום דבר כאקסיומה. וגם לא כתבתי כך, להיפך. אם השתמע כך, לא הובן שכתבתי בלשון  סגיי נהור.

      אני בהחלט מוכנה לראות גם הקבלה בין המחיר שהשניים רסקולניקוב וסנודן מוכנים לשלם עבור מעשיהם.

      וחוץ מזה מדובר בספקולציות , פרי דמיוני המתעתע, כך שככל שירבו ספקולציות וככל שתוסיף, אשעשע  ויותר

        30/7/13 10:02:

      צטט: יסינראל 2013-07-29 23:47:56

      כל מאה וגיבורי התרבות שלה. עוד יקראו וילמדו על א' סנודן. חלק בכפייה וחלק בהנאה... פוסט מעניין, תודה [שושן].

      כן, כפי הנראה, הלכת  עוד צעד קדימה. תודה, שושן 

        30/7/13 08:54:

      הזיכרון שלי כנראה לא משהו - כי נדמה לי שהביטוי "עונש" בספר המדובר מכוון יותר לעונש הפנימי של החוטא - לחיים שהוא צריך לחיות עם עצמו - מאשר איזה עונש שהחברה מטילה. לכן ההיגיון שבפוסט קצת מוזר לי.

       

      ואפרופו החטא העונש (והחיים עם החטא), מוזר שכולנו קיבלנו כאקסיומה שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה (ולשאר אזרחי העולם) היא החטא. ומה לגבי אותם האזנות עצמן? ומה לגבי מי שמבצע את אותן האזנות ואולי חש אי נוחות כפי שחש רסקולניקוב לאחר מעשהו. נדמה לי שאם אותו סנודן אכן חש את כובד "החטא" על כתפיו כאשר ביצע את המשימות שלשמן נשכר, והחשיפה שלו על כל המשמעויות המשתמעות מכך: חיי נרדפות, חוסר יכולת לחזור למולדתך ואולי אפילו תקופת מאסר ממושכת וכו' - היא תחילת התיקון מבחינתו - זה נשמע כמו אנלוגיה הרבה יותר סבירה לספרו של דוסטויקבסקי.

        29/7/13 23:47:
      כל מאה וגיבורי התרבות שלה. עוד יקראו וילמדו על א' סנודן. חלק בכפייה וחלק בהנאה... פוסט מעניין, תודה [שושן].
        29/7/13 21:40:

      צטט: שמעוןלוי2 2013-07-29 20:34:41

      אך,מעולה!מעולה! פוסט כלבבי.לקחת כרוניקה עיתונאית יבשה ולהפוך אותה למיני תחקיר מרובה רבדים פסיכולוגים על האדם בכלל ועל העם הרוסי בפרט ותוך ניתוח מלא ספקולציות ,יש לומר,לחדור לנבכי נשמת כול המשטרים באשר הם.ואוסיף ספקולציה משלי : ניראה לי שהמשטרים -הן של אמריקה,והן של רוסיה-חברו יחד למסע רמייה גדול שכול תכליתו היה לגרום לך לחבר פוסט מקסים שכזה. נקווה שהם לא יסחפו לגרום לך (!) לכתוב משהו הרבה יותר קולוסאלי כמו על "קיצור תולדות האנושות".כדי שמישאלה זאת תתקיים הם צריכים לביים משהו בסדר גודל של מלחמת עולם!

       יה חביבי, זאת המחמאה הנחמדה ביותר שקבלתי על פוסט. משמח. תודה רבה לך,

        29/7/13 20:34:
      אך,מעולה!מעולה! פוסט כלבבי.לקחת כרוניקה עיתונאית יבשה ולהפוך אותה למיני תחקיר מרובה רבדים פסיכולוגים על האדם בכלל ועל העם הרוסי בפרט ותוך ניתוח מלא ספקולציות ,יש לומר,לחדור לנבכי נשמת כול המשטרים באשר הם.ואוסיף ספקולציה משלי : ניראה לי שהמשטרים -הן של אמריקה,והן של רוסיה-חברו יחד למסע רמייה גדול שכול תכליתו היה לגרום לך לחבר פוסט מקסים שכזה. נקווה שהם לא יסחפו לגרום לך (!) לכתוב משהו הרבה יותר קולוסאלי כמו על "קיצור תולדות האנושות".כדי שמישאלה זאת תתקיים הם צריכים לביים משהו בסדר גודל של מלחמת עולם!
        29/7/13 20:24:

      צטט: babta Bat-Simon 2013-07-29 18:02:06

      צודקת מאוד

       תודה רבה

        29/7/13 18:02:
      צודקת מאוד
        29/7/13 16:16:

      צטט: עמנב 2013-07-29 14:16:03

      נהניתי מהכתיבה שלך וגם מן הקליפ. כל טוב, עמוס.

      שמחה. תודה רבה

       

        29/7/13 14:16:
      נהניתי מהכתיבה שלך וגם מן הקליפ. כל טוב, עמוס.
        29/7/13 11:49:

      צטט: נערת ליווי 2013-07-29 11:39:34

      צטט: :)ברני 2013-07-29 10:54:55

      צטט: באבא יאגה 2013-07-29 08:07:40

      צטט: barir 2013-07-29 07:52:57

      לגמרי הסרט "טרמינל"...

      שמישהו יזכיר לי את תוכנו של הסרט הזה!


      כשמו כן הוא, ובכל זאת, הנה תמצית:

      טום הנקס מגלם מהגר בקומדיה דרמטית רומנטית. מהגר מזרח אירופאי נמלט מהמלחמה בארץ מולדתו ועולה על מטוס לארה"ב. בשדה התעופה בניו-יורק מעכבים אותו כי המדינה שלו איננה קיימת יותר ועכשיו הדרכון והויזה שלו אינם תקפים. הרשויות מסרבות לתת למהגר המסכן לצאת מתחומי נמל התעופה. כמהגר ללא מדינה שאליה הוא יכול לשוב, ומאחר ואסור לו לעזוב את הטרמינל, המהגר הופך את הטרמינל לביתו החדש. הוא מתיידד עם צוות העובדים ואפילו מתאהב בדיילת חטובה.

      או כמו שאמר מאיר אריאל:

      "עת השתחררתי הרופאים המליצו לי 
      ביקור חודשי בנמל התעופה 
      זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול 
      ממריא דרך דמעה שקופה 
      אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה" 

       

       

      באתי להעניק כוכב. קראתי תגובות.

      נזכרתי בקטע נפלא מתכנית של ה-BBC לא מצאתי זה לבינתיים ...

       

       

      ''

       אוי, תודה, איזה כייף שיש מישהו שדאג לי וגם הסרטון, נהדר, תודה

        29/7/13 11:46:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2013-07-29 10:22:11

      צטט: באבא יאגה 2013-07-29 09:19:43

      תזכיר לי מה זה "בכפיה" , כרגע אני לא נזכרת. חזרה לתרבות הרוסית, אותי תמיד מענגת,

       

      פשוט מאד. הכריחו אותי לקרא, בגלל שבטמטום של ילד בן 16 או 17 זה נראה כל כך רחוק ומנוכר ומיושן שלא הבנתי למה מישהו החליט שזו קריאת חובה. תמיד העדפתי סיפורי גבורה אמריקאים דביקים על מלחמת העולם או המלחמה הקרה. לשון בחוץ

       תודה, מה זה פדיחה. אני ממש מתביישת

        29/7/13 11:39:

      צטט: :)ברני 2013-07-29 10:54:55

      צטט: באבא יאגה 2013-07-29 08:07:40

      צטט: barir 2013-07-29 07:52:57

      לגמרי הסרט "טרמינל"...

      שמישהו יזכיר לי את תוכנו של הסרט הזה!


      כשמו כן הוא, ובכל זאת, הנה תמצית:

      טום הנקס מגלם מהגר בקומדיה דרמטית רומנטית. מהגר מזרח אירופאי נמלט מהמלחמה בארץ מולדתו ועולה על מטוס לארה"ב. בשדה התעופה בניו-יורק מעכבים אותו כי המדינה שלו איננה קיימת יותר ועכשיו הדרכון והויזה שלו אינם תקפים. הרשויות מסרבות לתת למהגר המסכן לצאת מתחומי נמל התעופה. כמהגר ללא מדינה שאליה הוא יכול לשוב, ומאחר ואסור לו לעזוב את הטרמינל, המהגר הופך את הטרמינל לביתו החדש. הוא מתיידד עם צוות העובדים ואפילו מתאהב בדיילת חטובה.

      או כמו שאמר מאיר אריאל:

      "עת השתחררתי הרופאים המליצו לי 
      ביקור חודשי בנמל התעופה 
      זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול 
      ממריא דרך דמעה שקופה 
      אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה" 

       

       

      באתי להעניק כוכב. קראתי תגובות.

      נזכרתי בקטע נפלא מתכנית של ה-BBC לא מצאתי זה לבינתיים ...

       

       

      ''

        29/7/13 10:54:

      צטט: באבא יאגה 2013-07-29 08:07:40

      צטט: barir 2013-07-29 07:52:57

      לגמרי הסרט "טרמינל"...

      שמישהו יזכיר לי את תוכנו של הסרט הזה!


      כשמו כן הוא, ובכל זאת, הנה תמצית:

      טום הנקס מגלם מהגר בקומדיה דרמטית רומנטית. מהגר מזרח אירופאי נמלט מהמלחמה בארץ מולדתו ועולה על מטוס לארה"ב. בשדה התעופה בניו-יורק מעכבים אותו כי המדינה שלו איננה קיימת יותר ועכשיו הדרכון והויזה שלו אינם תקפים. הרשויות מסרבות לתת למהגר המסכן לצאת מתחומי נמל התעופה. כמהגר ללא מדינה שאליה הוא יכול לשוב, ומאחר ואסור לו לעזוב את הטרמינל, המהגר הופך את הטרמינל לביתו החדש. הוא מתיידד עם צוות העובדים ואפילו מתאהב בדיילת חטובה.

      או כמו שאמר מאיר אריאל:

      "עת השתחררתי הרופאים המליצו לי 
      ביקור חודשי בנמל התעופה 
      זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול 
      ממריא דרך דמעה שקופה 
      אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה" 

        29/7/13 10:22:

      צטט: באבא יאגה 2013-07-29 09:19:43

      תזכיר לי מה זה "בכפיה" , כרגע אני לא נזכרת. חזרה לתרבות הרוסית, אותי תמיד מענגת,

       

      פשוט מאד. הכריחו אותי לקרא, בגלל שבטמטום של ילד בן 16 או 17 זה נראה כל כך רחוק ומנוכר ומיושן שלא הבנתי למה מישהו החליט שזו קריאת חובה. תמיד העדפתי סיפורי גבורה אמריקאים דביקים על מלחמת העולם או המלחמה הקרה. לשון בחוץ

        29/7/13 10:14:

      צטט: באבא יאגה 2013-07-29 09:27:19

      צטט: :)ברני 2013-07-29 09:17:32

      הספריה הרוסית עשירה בספרים שמתאימים להמתנה מרצון או מאונס, להלן עוד המלצה: "מדריך בפסיכיאטריה למתנגדי השלטון" ולדימיר בוקובסקי ПОСОБИЕ ПО ПСИХИАТРИИ ДЛЯ ИНАКОМЫСЛЯЩИХ

      ואללה, לא  קראתי את הספר, אקרא בהמלצתך גם בלי להגיע למקומו של סנודן, על בוקובסקי ועל המלצתך אני סומכת. 

      אגב, תורגם לעברית

      על מנת להסיר ספק, זו לא היתה המלצה לקריאה.

      אם את רוצה רשימת ספרים מומלצת לקריאה אשמח להעביר בנפרד

        29/7/13 09:56:
      אחד מספרי המופת שקראתי....ולעיניין תעודת הבגרות...היא אכן נותנת משהו..בעידן שחומר הבחינות ידוע מראש?
        29/7/13 09:32:

      צטט: א ח א ב 2013-07-29 09:18:17

      ספר מופת. אגב הספר לא בדיוק מבטא את ערכי הקומוניזם ואודיו העשנים. מעניין איך הרוסים היו מטפלים באיש אם היה חוטא כלפיהם.

      תודה. ודאי שהחטא ועונשו לא מבטא את הקומוניזם או השפעותיו. ננכתב לפני המהפכה!

      הוא בעיקר מבטא את דוסטוייבסקי ואת  הנצרות הקיצונית שלו, אבל המניע של  רסקוליניקוב הוא חלוקת רכוש לעניים.

       

        29/7/13 09:27:

      צטט: :)ברני 2013-07-29 09:17:32

      הספריה הרוסית עשירה בספרים שמתאימים להמתנה מרצון או מאונס, להלן עוד המלצה: "מדריך בפסיכיאטריה למתנגדי השלטון" ולדימיר בוקובסקי ПОСОБИЕ ПО ПСИХИАТРИИ ДЛЯ ИНАКОМЫСЛЯЩИХ

      ואללה, לא  קראתי את הספר, אקרא בהמלצתך גם בלי להגיע למקומו של סנודן, על בוקובסקי ועל המלצתך אני סומכת. 

      אגב, תורגם לעברית

        29/7/13 09:19:
      תזכיר לי מה זה "בכפיה" , כרגע אני לא נזכרת. חזרה לתרבות הרוסית, אותי תמיד מענגת,
        29/7/13 09:18:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2013-07-29 08:24:17

      כמה נקודות:
      א. פוסט נפלא. תודה.

      ב. לגבי סנודן והצביעות. פושע בעיני האמריקאים הוא לוחם שלום בעיני שונאיהם.  אין כאן הסתכלות "נקיה" על המקרה אלא שיקולי אינטרסים צפופים של כל הצדדים.  הדבר היחיד הנכון הוא שהוא הפר התחייבות לשמירה על סודיות. זו עובדה. השאר כבר פוליטיקה.

      ג. אני באמת לא מבין גדול בתרבות הרוסית והשפעות התקופה הסובייטית, אבל אין ספק שזה לא מקרי. החטא ועונשו זה סמל תרבות. ואמירה חזקה.

      ד. קראתי את הספר "בכפיה" כחלק מתכנית הלימודים אי שם בסבנטיז...עשית לי חשק לחזור אליו.

       

        29/7/13 09:18:
      ספר מופת. אגב הספר לא בדיוק מבטא את ערכי הקומוניזם ואודיו העשנים. מעניין איך הרוסים היו מטפלים באיש אם היה חוטא כלפיהם.
        29/7/13 09:17:
      הספריה הרוסית עשירה בספרים שמתאימים להמתנה מרצון או מאונס, להלן עוד המלצה: "מדריך בפסיכיאטריה למתנגדי השלטון" ולדימיר בוקובסקי ПОСОБИЕ ПО ПСИХИАТРИИ ДЛЯ ИНАКОМЫСЛЯЩИХ
        29/7/13 08:24:

      כמה נקודות:
      א. פוסט נפלא. תודה.

      ב. לגבי סנודן והצביעות. פושע בעיני האמריקאים הוא לוחם שלום בעיני שונאיהם.  אין כאן הסתכלות "נקיה" על המקרה אלא שיקולי אינטרסים צפופים של כל הצדדים.  הדבר היחיד הנכון הוא שהוא הפר התחייבות לשמירה על סודיות. זו עובדה. השאר כבר פוליטיקה.

      ג. אני באמת לא מבין גדול בתרבות הרוסית והשפעות התקופה הסובייטית, אבל אין ספק שזה לא מקרי. החטא ועונשו זה סמל תרבות. ואמירה חזקה.

      ד. קראתי את הספר "בכפיה" כחלק מתכנית הלימודים אי שם בסבנטיז...עשית לי חשק לחזור אליו.

        29/7/13 08:07:

      צטט: barir 2013-07-29 07:52:57

      לגמרי הסרט "טרמינל"...

      שמישהו יזכיר לי את תוכנו של הסרט הזה!

       

        29/7/13 08:06:

      צטט: ~בועז22~ 2013-07-29 07:30:25

      לומר ת'אמת?

      אין בליבי ולו לא רסיס חמלה עבור מר סנודן...

      תמימות עצומה היא לחשוב שמדינה אשר מחפשת

      הגנה לאזרחיה מפני איומים שונים ומשונים, מסוגלת

      לעשות זאת ללא..., חדירה לפרטיותם.

      "החטא ועונשו"?!..., אני הייתי מציע את "ייסורי ורטר הצעיר"...

      זה יפה, שלכל אחד עולה ספר אחר בראש. כל הכבוד בועז ובכלל חבריי, הספרות זורמת בעורקיכם, אבל כבר לא בעורקי הדור המעיר. מחסלים את הבגרות בספרות, איזה עם ספר אנחנו.

       

        29/7/13 08:04:

      צטט: ההלך 2013-07-29 06:55:35

      אם כבר דוסטוייבסקי, לפי דעתי היו צריכים לתת לו את 'האידיוט'. אבל יותר מכל, הסיפור של סנואודן בעיקר נמהר, צעקני ואמריקאי כלכך. אין בו דבר מהמורכבות מלאת הכובד של התרבות הרוסית. זו רק אני שהסיפור הזה מזכיר לה את הסרט טרמינל?

      ואללה, האדיוט נכון, לא חשבתי וגם הם לא.

       

        29/7/13 08:02:

      צטט: shabat shalom 2013-07-29 05:53:20

      העובדה שהוא עשה מה שעשה בלי לבדוק את האופציות שאחרי מעשה - מראה שהיו צריכים לתת לו ספר בלשי פשוט. בדרך כלל עבריינים אידיאולוגיים עושים הכל כדי להתפס ולהאסר כאקט הפגנתי.

       

      נכון, הנה, שוב ספרות (זולה!)

       

        29/7/13 07:58:

      צטט: נערת ליווי 2013-07-29 00:19:56

      לא יודעת. לא יודעת. אולי אם היו נותנים לו את השטן ממוסקבה הוא היה מקבל רעיונות על כנפיים וחלונות. לכי תדעי..

      לי הקליפ משומ-מה הקפיץ את הגירסה של החג ולא בגלל שום חגיגות אלא ממש בגלל הקליפ עצמו.

      http://www.youtube.com/watch?v=kBfxl_T6ldg

      לגבי ספרים ומתי "צריך" לקרוא אותם לא עכשיו ובטח ובטח לא כאן. גם.

      ואללה, על השטן ממוסקווה לא חשבתי משום מה, אם כי אחר כך כבר הוספתי את מחכים לגודו, את המשפט וגם את הטירה, אבל אלה בטוח בטלים הם לא רוסים

       

        29/7/13 07:56:

      צטט: שטוטית 2013-07-28 23:43:02


      פוטין מחזיק אותו כקלף מיקוח
      קרוב לחזה

      מסכון, סנדון, הלך עליו,  לא כייף להיות הקלף של פוטין ועוד קרוב לחזה שלו, הוא עם השרירים האלה!

       

        29/7/13 07:55:

      צטט: ~שקט~@ 2013-07-28 23:37:09

      זה פקיד הגירה עם חוש הומור רוסי דק

      כפי הנראה שכך!

       

        29/7/13 07:52:
      לגמרי הסרט "טרמינל"...
        29/7/13 07:31:

      צטט: ההלך 2013-07-29 06:55:35

      אם כבר דוסטוייבסקי, לפי דעתי היו צריכים לתת לו את 'האידיוט'. אבל יותר מכל, הסיפור של סנואודן בעיקר נמהר, צעקני ואמריקאי כלכך. אין בו דבר מהמורכבות מלאת הכובד של התרבות הרוסית. זו רק אני שהסיפור הזה מזכיר לה את הסרט טרמינל?

       

       

      לגמרי!!!

      (((-:

        29/7/13 07:30:

      לומר ת'אמת?

      אין בליבי ולו לא רסיס חמלה עבור מר סנודן...

      תמימות עצומה היא לחשוב שמדינה אשר מחפשת

      הגנה לאזרחיה מפני איומים שונים ומשונים, מסוגלת

      לעשות זאת ללא..., חדירה לפרטיותם.

      "החטא ועונשו"?!..., אני הייתי מציע את "ייסורי ורטר הצעיר"...

        29/7/13 06:55:
      אם כבר דוסטוייבסקי, לפי דעתי היו צריכים לתת לו את 'האידיוט'. אבל יותר מכל, הסיפור של סנואודן בעיקר נמהר, צעקני ואמריקאי כלכך. אין בו דבר מהמורכבות מלאת הכובד של התרבות הרוסית. זו רק אני שהסיפור הזה מזכיר לה את הסרט טרמינל?
        29/7/13 05:53:
      העובדה שהוא עשה מה שעשה בלי לבדוק את האופציות שאחרי מעשה - מראה שהיו צריכים לתת לו ספר בלשי פשוט. בדרך כלל עבריינים אידיאולוגיים עושים הכל כדי להתפס ולהאסר כאקט הפגנתי.
        29/7/13 00:19:

      לא יודעת. לא יודעת. אולי אם היו נותנים לו את השטן ממוסקבה הוא היה מקבל רעיונות על כנפיים וחלונות. לכי תדעי..

      לי הקליפ משומ-מה הקפיץ את הגירסה של החג ולא בגלל שום חגיגות אלא ממש בגלל הקליפ עצמו.

      http://www.youtube.com/watch?v=kBfxl_T6ldg

      לגבי ספרים ומתי "צריך" לקרוא אותם לא עכשיו ובטח ובטח לא כאן. גם.

        28/7/13 23:43:


      פוטין מחזיק אותו כקלף מיקוח
      קרוב לחזה

        28/7/13 23:37:
      זה פקיד הגירה עם חוש הומור רוסי דק
        28/7/13 23:14:

      צטט: איציק אביב 2013-07-28 22:43:28

      קראתי מזמן. איכותי אבל קצת ארוך מדי.

      אוי, חבל ששעממתי אותך קצת. קראת מזמן את העובדות, לא את הספקולציות שלי, נכון? 

        28/7/13 23:09:

      צטט: דליהו 2013-07-28 22:53:56

      קצת מוזר שהוא חיפש מיקלט דוקא ברוסיה שמסורת דמוקרטית אין שם.הרי "פשעו" היה בשם הדמוקרטיה.לענין החטא ועונשו זה כדי להביע מה דעתם על מעשהו.וספק אם יתנו לו אישור כמו שציינת.העולם עדיין לא מבין את משמעות החופש והעידן החדש של שיתוף רעיונות והאפשרויות שזה נותן.והוא משלם את המחיר. כתוב היטב ותודה.

      תודה דליה, לא בטוח שהוא בחר לברוח לשם, פשוט הבטיחו לו מקלט, שעד כה עדיין לא קבל ולא נראה לי שיקבל.

       

        28/7/13 23:08:

      צטט: דוד בובטס 2013-07-28 23:00:58

      יופי של ספקולציות :) נהנתי

      אתה, דוד, ודאי, היית יכול להוסיף כמה

       

        28/7/13 23:07:

      צטט: ישראל איגרא - isig 2013-07-28 22:49:04

      ברח "מהגיהנום" שברא לעצמו ולשערי "גן העדן", לא נתנו לו כניסה.
      אולי "הקומדיה האלוהית" של גוגול, היתה מתאימה לו יותר:)

      אולי אפילו "נפשות מתות",

       

        28/7/13 23:00:
      יופי של ספקולציות :) נהנתי
        28/7/13 22:53:
      קצת מוזר שהוא חיפש מיקלט דוקא ברוסיה שמסורת דמוקרטית אין שם.הרי "פשעו" היה בשם הדמוקרטיה.לענין החטא ועונשו זה כדי להביע מה דעתם על מעשהו.וספק אם יתנו לו אישור כמו שציינת.העולם עדיין לא מבין את משמעות החופש והעידן החדש של שיתוף רעיונות והאפשרויות שזה נותן.והוא משלם את המחיר. כתוב היטב ותודה.

      ברח "מהגיהנום" שברא לעצמו ולשערי "גן העדן", לא נתנו לו כניסה.
      אולי "הקומדיה האלוהית" של גוגול, היתה מתאימה לו יותר:)

        28/7/13 22:43:
      קראתי מזמן. איכותי אבל קצת ארוך מדי.

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין