אדווארד סנודן, המדליף האמריקא מה-NSA, שיושב או נכון יותר כלוא בשדה התעופה במוסקווה, היה צריך לקבל ביום חמישי האחרון 25.7.2013, אשור, שיאפשר לו לעבור את בקורת הדרכונים, זאת אומרת, לצאת סוף סוף משדה התעופה שנהיה ביתו-כלאו בחודש האחרון ואז או להשאר ברוסיה (אם זו תתיר לו) או לטוס לאחת המדינות שהסכימו לתת לו מקלט.
ציפייתו של סנודן, כמו גם של רבים מהעתונאים שחכו לאשור יחד אתו, נכזבה. במקום את האשור הנכסף, קבל סנודן ממשרד ההגירה הרוסי בגדים להחלפה ולשמחתי גם את "החטא ועונשו" של דוסטוייבסקי.
ואוו, הנורות נדלקו, הברגים החלודים במוחי התנערו פתאום מן החלודה,התחילו להסתובב מעצמם.
"החטא ועונשו", הספר שבנערותי השפיע עליי יותר מכל.
"החטא ועונשו" של דוסטוייבסקי - ימח שמם של הרוסים האלה, איזו תרבות! איך הספרות הרוסית הזאת זורמת בעורקיהם. לא, לא את התנ"ך, לא את הברית החדשה נתנו לו לקרוא, אלא את "החטא ועונשו"! (אצלינו, לעומת זאת, מתכננים לבטל את בחינות הבגרות בספרות).
למה דווקא בחר פקיד רשות ההגירה הרוסי את "החטא ועונשו" . האם הוא אוהב את דוסטוייבסקי?.
נניח שהוא אוהב ספרות, למה בחר את דוסטוייבסקי דווקא ולא את טולסטוי, למשל. הרי האורך ורוחב היריעה של "מלחמה ושלום" מתאימים יותר לישיבה ממושכת בשדה התעופה.
נניח שרצה ללמד את סנדון, שאולי יקבל מקלט ויגור ברוסיה, אי אלו דברים על העם הרוסי, על ייחודה של הנפש הרוסית, "מלחמה ושלום" מתאים יותר, לא?
ולמה לא נתן לו את צ`כוב, את סולדז`ניצין או את פלאטונוב?
האם היתה זו החלטה של פקיד אחד או שנערכה שם ישיבה, התייעצות? ואם נערכה התייעצות כזאת, מה התרחש בישיבה הזאת, אלו ספרים הוצעו, האם הציעו גם את "מחכים לגודו" של בקט, את "המשפט" או "הטירה" של קפקא, מי מבין הנוכחים הציע את "החטא ועונשו", למה הסכים הרוב להצעה?
ואולי אין צורך להתפתל, הספר פשוט התגלגל שם על אחד משולחנות משרד ההגירה, הפקיד ראה אותו וחשב, או , הנה מן המוכן. אפילו לא צריך לטרוח. .
נראה לכם?
קשה, קשה לי לקבל את ההנחה הזאת. לא לנוכח היכרותי עם השלטון הקומוניסטי, שאוּדיו מעשנים עדיין ברחבי רוסיה ובאים לבטוי בכל תחומי החיים. סוף סוף שבעים שנות קומוניזם שרטו שם איזו שריטה, טבעו חותם, השאירו עקבות.
אז מה הם רצו לומר, מה הם רצו לרמוז לו לסנודן , אלו ממשרד ההגירה הרוסי?
שיחשוב לו ככה בינו לבין עצמו, כשהוא מבקש מקלט במוסקווה, על חטאו?
אולי רמזו לו שלא במהרה יקבל את האשור המבוקש, כי הרי חטא.
שיזהר לו , גם אם יקבל את האשור הנכסף, שידע לו, שבמולדת החדשה, שאולי תהיה ואולי לא תהיה לו, לא ישחקו אתו, אם פה הוא יחטא, ישר ישלחו אותו לכלאבוש או לקטורגה לסיביר כמו ששלחו את רסקולניקוב.
אולי רצו שיחשוב, שיתעמק קצת על הדמיון במניע בינו ובין גבור הספר. הרי מניעיו של רסקולניקוב, רוצח הזקנה, ב-"החטא ועונשו" היו טהורים לכאורה. רסקולניקוב רצה לרצוח את הזקנה כדי לחלק את כספה לעניים. והוא סנודן, גם מניעיו היו נעלים, רצה להגן על אזרחי המדינה בפני חודרנותה, הזהיר אותם שאין להמלט מעיני האח הגדול. כן, גם בארה"ב
אולי רצו לרמוז לו, במשרד ההגירה, ששמו עליו עין, שמיעדים אותו לגדולות, שיציעו לו משרה משתלמת, שיהיה להם למרגל רוסי דגול וההכנות מתחילות שם ממש ברגע ההוא עם קריאת "החטא ועונשו". ככה הוא ילמד, אדווארד סנדון הזה, לא רק מהי הנפש הרוסית, אלא מהו המוח הרוסי החוקר. לא רק מרסקולניקוב ילמד איזה דבר או שניים, אלא גם מרזומוב, חוקר המשטרה המתוחכם של רסקולניקוב.
אולי רצו לרמוז לו , שבמוסקווה כמו במסקווה , יצטרך לנהוג כמו המוסקוואים. בנגוד להתנהגותו בארה"ב, במוסקווה יהיה עליו לקבל את עולה של המדינה בכל תנאי, גם אם מדינת רשע היא.
ואולי רצו להגיד לו, שבגלל שהוא אמריקאי והמדינה שלו אכלה בוסר אז שיני אזרחיה תקהינה והוא, שנמנה על אזרחיה, ייענש בכל מקרה, אם בקטורגה בסיביר, אם בישיבה יום ועוד יום ועוד יום בשדה התעופה. והיום יהיה לחודש והחודש יהיה לשנה, והשנה לעשר שנים ועשר שנים לעשרים, הם טובים בזה, הרוסים.
וכן, יספקו לו בשנים האלה בגדים וגם ספרים, תרבות רוסית לא תמָנע ממנו. אולי הישיבה הממושכת בשדה התעופה וקריאת הספרים תעורר אותו לכתוב ספר על עצמו ואולי תעורר אחרים לכתוב עליו.
בקצור, לא קל, לא קל להתחקות אחר מניעיה של רשות ההגירה הרוסית כמו גם אחרי רשויות ההגירה של עוד כמה מדינות בעולם, כולל זו שלנו, שהתנהלותן, ממרום מושבן בעליונים, הביאה לא מעט צרות על המין האנושי ואפילו גרמה לו לכתוב ספרים הרבה.
אז תקראו את "החטא ועונשו".
4.8.2013 כך זה עם חדשות, אתמול חדשות, היום אטריות פושרות. רק לפני שבוע קבל סנודן את "החטא ועונשו" במקום אשור שהות ברוסיה, והנה ביום שישי הורשה סוף סוף לצאת משדה התעופה במוסקווה וזכה למעמד של פליט. מעמד זה מאפשר לו שהות של שנה ברוסיה. כפי הנראה, גמר לקרוא את הספר. והרוסים במקביל סחטו ממנו כל מידע אפשרי על שיטות המעקב של ה-NSA
עכשיו מתחיל המשחק האמיתי.
התמזל מזלו של פוטין, סנודן כמו נפל משמים לידיו של פוטין ועכשיו הוא ישמש "קלף מיקוח" שלו במאבקיו עם אובמה. מעניין איזה ספרים יקרא ברוסיה כפליט ואיזה זמירות יזמר.
(C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה |
תגובות (71)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חשבתי עליו,על הבחור,ושוב הגעתי למסקנה שהאומנות היא חיקוי חיוור של החיים:-)
וחשבתי גם,מה הייתי עושה במקומו? ולא הגעתי הפעם למסקנה חד משמעית.
מאוד נהניתי לקרוא את הספקולציות שלך וכפי שמישהו ציין כאן,גם מהעובדה שאת לא נותנת לידיעה עיתונאית ככה סתם לחמוק,מבלי להתעכב עליה ולהחיות אותה.נהדר:-)
אגב,את חושבת שפקיד ההגירה קרא את "החטא ועונשו"? אני לא בטוחה...אולי בגלל שם הספר,נראה לו מתאים כמתנת המתנה....
הרשי לי להחמיא לך.
ניתוח ניפלא של ה"מנגנון הפנימי" שמניע את ה"גוסוטארסטבו" הרוסי/סובייטי.
סנודון היה צריך לקרוא על אנטוני בלאנט, הסוכן הכפול הבריטי. כאשר תוחקר ע"י שרות הבטחון הבריטי הואלתה בפניו האפשרות ההיפוטטית לחיות בברה"מ. ובלאנט, למרות היותו חסיד של השיטה הסובייטית וככזה פעל עבור ברה"מ, השיב שיודע היטב את אופי החיים ברוסיה ואינו מוכן להמיר את חייו בבריטניה עבור חיים ברוסיה.
זה נחמד מצדךף תודה רבה, הצצתי גם בסרטון. שוב תודה
את יודעת, זה מוזר איזה שורות או קטעים זוכרים מספרים אחרי המון שנים.
ולמה עכשיו אני זוכרת דווקא איזה קטע על שינה של תמימה. שינה נטולת חלומות,
עשית לי חשק לקרוא עוד פעם.
תודה!
אם תקרא, יהיה לך הרבה יותר למה ואולי. לא יהי לך, כן ו-לא, ולא יהיה לך שחור ולבן. דווקא לכן, כדאי לקרוא
לגבי הרישא, נכון ולא נכון. דוסטוייבסקי כנוצרי אדוק, שורשיו בנצרות וברור שעונשו של הפושע הוא בהתמודדותו עם הרצח, אבל לא רק. בסופו של דבר, רסקולניקוב נחקר ממושכות על ידי סופר חוקר בשם רזומוב ונשלח לקטורגה, לעבודת פרך בסיביר. ז"א הוא נענש גם על ידי החברה. יתרה מזאת, בעצם, גם אהובתו משלמת את המחיר ומצטרפת אליו מרצונה לסיביר. לא בדיוק תענוג.
לגבי הסייפא, לא כל כך הבנתי. אם הבנתי נכון, לא מסכימה אתך שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה היא חטא. אני אישית לא מקבלת שום דבר כאקסיומה. וגם לא כתבתי כך, להיפך. אם השתמע כך, לא הובן שכתבתי בלשון סגיי נהור.
אני בהחלט מוכנה לראות גם הקבלה בין המחיר שהשניים רסקולניקוב וסנודן מוכנים לשלם עבור מעשיהם.
וחוץ מזה מדובר בספקולציות , פרי דמיוני המתעתע, כך שככל שירבו ספקולציות וככל שתוסיף, אשעשע ויותר
כן, כפי הנראה, הלכת עוד צעד קדימה. תודה, שושן
הזיכרון שלי כנראה לא משהו - כי נדמה לי שהביטוי "עונש" בספר המדובר מכוון יותר לעונש הפנימי של החוטא - לחיים שהוא צריך לחיות עם עצמו - מאשר איזה עונש שהחברה מטילה. לכן ההיגיון שבפוסט קצת מוזר לי.
ואפרופו החטא העונש (והחיים עם החטא), מוזר שכולנו קיבלנו כאקסיומה שחשיפת האזנות שמדינה מבצעת לאזרחיה (ולשאר אזרחי העולם) היא החטא. ומה לגבי אותם האזנות עצמן? ומה לגבי מי שמבצע את אותן האזנות ואולי חש אי נוחות כפי שחש רסקולניקוב לאחר מעשהו. נדמה לי שאם אותו סנודן אכן חש את כובד "החטא" על כתפיו כאשר ביצע את המשימות שלשמן נשכר, והחשיפה שלו על כל המשמעויות המשתמעות מכך: חיי נרדפות, חוסר יכולת לחזור למולדתך ואולי אפילו תקופת מאסר ממושכת וכו' - היא תחילת התיקון מבחינתו - זה נשמע כמו אנלוגיה הרבה יותר סבירה לספרו של דוסטויקבסקי.
יה חביבי, זאת המחמאה הנחמדה ביותר שקבלתי על פוסט. משמח. תודה רבה לך,
תודה רבה
אוי, תודה, איזה כייף שיש מישהו שדאג לי וגם הסרטון, נהדר, תודה
תודה, מה זה פדיחה. אני ממש מתביישת
באתי להעניק כוכב. קראתי תגובות.
נזכרתי בקטע נפלא מתכנית של ה-BBC לא מצאתי זה לבינתיים ...
פשוט מאד. הכריחו אותי לקרא, בגלל שבטמטום של ילד בן 16 או 17 זה נראה כל כך רחוק ומנוכר ומיושן שלא הבנתי למה מישהו החליט שזו קריאת חובה. תמיד העדפתי סיפורי גבורה אמריקאים דביקים על מלחמת העולם או המלחמה הקרה.
על מנת להסיר ספק, זו לא היתה המלצה לקריאה.
אם את רוצה רשימת ספרים מומלצת לקריאה אשמח להעביר בנפרד
ואללה, לא קראתי את הספר, אקרא בהמלצתך גם בלי להגיע למקומו של סנודן, על בוקובסקי ועל המלצתך אני סומכת.
אגב, תורגם לעברית
כמה נקודות:
א. פוסט נפלא. תודה.
ב. לגבי סנודן והצביעות. פושע בעיני האמריקאים הוא לוחם שלום בעיני שונאיהם. אין כאן הסתכלות "נקיה" על המקרה אלא שיקולי אינטרסים צפופים של כל הצדדים. הדבר היחיד הנכון הוא שהוא הפר התחייבות לשמירה על סודיות. זו עובדה. השאר כבר פוליטיקה.
ג. אני באמת לא מבין גדול בתרבות הרוסית והשפעות התקופה הסובייטית, אבל אין ספק שזה לא מקרי. החטא ועונשו זה סמל תרבות. ואמירה חזקה.
ד. קראתי את הספר "בכפיה" כחלק מתכנית הלימודים אי שם בסבנטיז...עשית לי חשק לחזור אליו.
לגמרי!!!
(((-:
לומר ת'אמת?
אין בליבי ולו לא רסיס חמלה עבור מר סנודן...
תמימות עצומה היא לחשוב שמדינה אשר מחפשת
הגנה לאזרחיה מפני איומים שונים ומשונים, מסוגלת
לעשות זאת ללא..., חדירה לפרטיותם.
"החטא ועונשו"?!..., אני הייתי מציע את "ייסורי ורטר הצעיר"...
לא יודעת. לא יודעת. אולי אם היו נותנים לו את השטן ממוסקבה הוא היה מקבל רעיונות על כנפיים וחלונות. לכי תדעי..
לי הקליפ משומ-מה הקפיץ את הגירסה של החג ולא בגלל שום חגיגות אלא ממש בגלל הקליפ עצמו.
http://www.youtube.com/watch?v=kBfxl_T6ldg
לגבי ספרים ומתי "צריך" לקרוא אותם לא עכשיו ובטח ובטח לא כאן. גם.
פוטין מחזיק אותו כקלף מיקוח
קרוב לחזה
ברח "מהגיהנום" שברא לעצמו ולשערי "גן העדן", לא נתנו לו כניסה.
אולי "הקומדיה האלוהית" של גוגול, היתה מתאימה לו יותר:)