כותרות TheMarker >
    ';

    תקציר (הבלוג) מיחזור הוא מושג שאימצו הירוקים והשבויים שלהם. הם אנשים טובים בתחילת הדרך, הם לא הולכים עד הסוף: ניצול האשפה כולה.

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    פתרון בעיית הדיור הציבורי יפתור את בעיית הדיור במדינה

    0 תגובות   יום שני, 29/7/13, 12:54

    לקראת  "ועידת ישראל לנדל"ן", שהתקיימה ב- 9.04.2013, שלחתי לשר השיכון ולכל מי שהופיע ברשימת  משתתפים, את הצעתי לפתור את  בעיית הדיור בישראל באופן פשוט, בלי עסקות קומבינה עם יזמים ובלי נטל על הקופה הציבורית, על ידי שיפתרו את בעיית הדיור הציבורי:

     

    המדינה תנטרל משוק הדירות את הביקוש המלאכותי של  הזכאים לדיור ציבורי, כי הם אינם גורם כלכלי חיובי בשוק הדירות, הם משלמים את רוב שכה"ד מכספי משרד השיכון. אם עד לאחרונה ההשתתפות המרבית הייתה פחות מ- 2,000 ₪ לחודש, עכשיו היא מגיעה ל-3,000 ₪.


    בשנת 2012  המדינה סייעה בשכ"ד ל- 137,000 זכאים לדיור ציבורי! הביקוש שלהם הוא זה שמנפח את בועת הנדל"ן. משרדי השיכון והקליטה הם המזינים את התהליך. לאחרונה הוקצב לכך סכום עתק: 1.4 מיליארד ₪ ועוד 350 מיליון ₪. בסכום זה אפשר לממן  כל שנה בניית 7,000  דירות לזכאי דיור ציבורי.


    כדאי למדינה לשכן את אותם זכאים  בדירות של המדינה, ועוד יישאר לה, למדינה, רווח נאה.

    ובשוק החופשי: בהתחלה תהיה ירידה בשכ"ד ומייד  אח"כ –  גם ירידה במחירי הדירות.

     

    ההצגה של התפיסה שלי:

    ''

    1,000 ₪, שכ"ד לחודש, הם תשואה של 4% על  השקעה של 300,000 ₪,  והם כרבע משכר  המינימום.

    המחיר למ"ר שלקחתי בחשבון די דומה למחיר שמבקשים הסינים!!!

     

    יש קשר בין מחירי הדירות (או מחיר למ"ר) שדורשים  מספקי הדירות (עקומת היצע)  ובין מחיר לדירה (או למ"ר)
    שמוכנים לשלם צרכני הדירות (עקומת הביקוש). המחיר למ"ר מנטרל את גודל הדירות, כשההנחה שלי היא שככל ששטח הדירה  גדול יותר – המחיר למ"ר גבוה יותר, כי הבנייה איכותית / מפוארת יותר.

    כשאין שיווי משקל (מפגש רצונות בין המוכרים והקונים) נוצר פער שמשנה את אחת העקומות או את שתיהן.

    עקומת ההיצע והביקוש  מופיעה  בצמוד לטבלת ההסבר לעיל.

    בנק ישראל הכריז: "עלולה להתפתח בועת מחירים בשוק הדיור". אם דבריי היו מוצאים אוזן קשבת אצל הנגיד, הוא היה מכריז על תוכנית בנייה ציבורית, שמייד הייתה גורמת למחזיקי מלאי דירות למהר ולהציע דירות למכירה ולהשכרה, לפני שמחירי הדירות בשוק החופשי יצנחו, לנקודת שווי משקל חדשה, כשייווצר שוק של קונים.


    אבל, צריך להחליט על מספר כללים, שחייבים להתקיים ביחד:

     

    # כל אחד זכאי לקורת גג סבירה ואין מטרה לאומית שכל אחד יהיה בעל דירה. יש אוכלוסיות
    שאינן מסוגלות להגיע  לבעלות על דירה כי אין להן הון עצמי ראשוני ואין להן הכנסה שמאפשרת החזר חובות!  

     

    # לשכוח מחטאי העבר (מכירת חיסול של 36,000 דירות במבצע של הח"כ במיל רן כהן) ולעבוד לפי ZERO BUDGET, תקציב לפי צרכים ואפשרויות, בלי גיבנת.

    המקורות הכספיים לביצוע הם לא מוגבלים, כי אפשר לממן בניית עשרות אלפי יח"ד בזמן  קצרצר ע"י הנפקת אג"ח מיועדות, כי  לתוכנית יש תזרים מזומנים סביר. אם תהיה בעיה, היא תהיה מגבלת בעלי מקצוע 
    וחומרי בניין, אך אפשר לסגור את הפער על ידי ייבוא קבלנים, פועלים, חומרים  וציוד מחו"ל
    , לתקופה מוגבלת (כמו בבניית מנהרת הכרמל).

    מאז, ב- 13/06/13 פורסם, שחברת הבנייה הממשלתית  הסינית פנתה לממשלת ישראל והציעה לבנות 100,000-30,000 יח"ד בקצב של 30,000  בשנה, כאשר היא תבוא עם כל אמצעי הייצור ואף תיתן למדינה אשראי נוח.

     

    #  הדירות  לעולם לא יועברו מבעלות הרשות המקומית / מדינה (או כשהמשיח יבוא, מה שייקדם(. 


    #  מדי  תקופה ייבחנו הזכאויות של הדיירים למגורים באותה דירה (שלא תהיה בחניה של הדייר מכונית מרצדס, למשל,  או שיגורו בארבעה חדרים זוג מבוגרים).

     

    # זכאות לדיור ציבורי תקבע על ידי משרד הרווחה, והתמיכות  לזכאים יינתנו מתקציבו, ולא באחריות משרד השיכון.


    #  שכר  הדירה יהיה כ- 4% לשנה מעלות הדירה ולא יעלה על רבע מהכנסתו של הדייר. בשכר הדירה  יהיה  כלול סכום שייועד לתיקונים שוטפים  ולתחזוקה של הבניין וסביבתו. הוכח, בעפולה למשל, בניינים שהדירות בהם עדיין של "עמידר", רמת  התחזוקה של החצרים עולה לאין שיעור על זו של חצרי הבניינים שדייריהם רכשו את  הדירות מעמידר (פנים הדירה בוודאי  היה מפואר בהרבה מחדר המדרגות ומהסביבה).

     

    # הדירות יהיו בסטנדרט גבוה, אך ללא שטחים  ציבוריים מיותרים, שלא תהיה בעיית תשלום לוועד הבית, הוצאה שעלולה לנגוס חלק נכבד  מתקציב הדייר. 

     

    # הממשלה לא תתערב  בשוק הדיור החופשי האמתי, לדיור  ולהשקעה בדיור. גם לא יהיה סבסוד דירות לזוגות
    צעירים (כדי להראות שיש דיור בר השגה).   התערבות חיצונית בשוק הדיור משפיעה  לרעה על מחירי הדירות בשוק החופשי. הנפגעים הם אלה שחטאם היחיד הוא שאינם עונים  לקריטריונים  שקובעים הפוליטיקאים. הם  משלמים, במסיהם, את השוחד החברתי שמקבלים העומדים בקריטריונים שקובעים  הפוליטיקאים באותה גועליציה.


    # עדיף שהפתרון יהיה ברמה  המוניציפאלית, אם למועצת הרשות המקומית יהיה מותר  להחליט מה ייעשה בקרקעות העירוניות (בצבע חום, במפה), ולקבוע מה יהיו סדרי העדיפויות בהקצאת הדיור לזכאים לדיור ציבורי-עירוני.

    ראשי  הרשויות המקומיות יאשרו בניית דירות בגודל 37 מ"ר (ליחיד) ובכל גודל אחר עד  כ- 100 מ"ר (ל 6-5 נפשות), כדי שלא יצטיירו כאנטי חברתיים.

    למיקום  של הדירה אין כל חשיבות  בקביעת מחירה; דין הרצלייה כדין שדרות או  שדרות-רוטשילד בת"א או בית שמש עלית או קציר.

     

    למינהל   מקרקעי ישראל השיטה אינה מעלה ואינה מורידה, כי הקרקעות נשארות של המדינה. לא מפריטים את האוצר הזה!

     

    האוצר  בכלל לא צד לעניין, ואולי אף  יעודד את הנושא כי לא צריך תקציב נוסף לביצועו.

     

    המדינה  היא בעלת עשרות אלפי יח"ד בשיכונים ציבוריים משנות החמישים, שאפשר לבנות  במקומם מבנים חדשים, שישדרגו את רמת הדיור בהם, ויכפילו, ואפילו ישלשו, את מספר  הדירות באותו שטח.

     

    זה  לא פתרון קסם, אך הוא פשוט, ובלי יצירת כרישי נדל"ן חדשים. רק KIS  או (KISS).


    אני  רק ב"א בכלכלה ופנסיונר, ששלמה המלך הגדיר אותי "מסכן" (קהלת  ט', 16: ..., וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים). 
    מזה כשנתיים אני מנסה לשכנע את כל מי שהתבטא בענייני בועת הנדל"ן, שראוי  להאזין לדעתי. ובמיוחד-  ועדת טרכטנברג  ונגיד בנק ישראל.

    אני   מלווה את הדיור הציבורי במסגרת התנדבותי ב"ידיד". הגעתי להתעמקות בנושא כאשר פנתה אלינו (אליי,
    בידיד) בחורה שביקשה שנעזור לה להתגונן נגד תביעה של אחיה, שדרש לקבל מחצית  מהרווח שנוצר לה כ"שזכתה" בעשרות  אלפי דולרים מרכישת הדירה של האימא שלהם ב- 15% משוויה בשוק. מזל שחוק ההסדרים  שינה חלק מכללי המשחק.   לאחרונה עזרתי  לדיירת בדירה של עמידר לנצל את חלון ההזדמנויות, עד לפס"ד שיינתן בעניין
    החוק, לקבל מתנה בשווי 80% משווי הדירה.

     

    דיור  ציבורי הוא פטרנליסטי! מקבלים אותו כאלה שלא מסוגלים להגיע לדיור בר השגה; פשע לתת להם הלוואה  שלא יעמדו בהחזרתה, ואז הם יבואו אלינו, לידיד, שנמנע את הוצאתם מהדירה. אין כאן שאלה של דימוי עצמי של הדייר. השכבה הזו רוצה קורת גג נורמאלית, עם  מיטה לכל ילד ושולחן שאפשר להכין עליו שעורים. כל עוד אין רן-ים כהן-ים שמפמפמים  להם רעיונות בורגניים הם יברכו את יומם. 

    הטענה שהעלו הכאילו חברתיים - כהן ומרצ - שהאפשרות להוריש  היא  חלק מהפתרון לצמצום העוני, היא אווילית.  כבר בשלב הקומבינה של תשלום סמלי עבור המתנה יש סכסוכים במשפחה.

    גם  אסור לתת להם כסף, אפילו שהוא צבוע; כבר טיפלתי בקומבינאטור ש"הסניף" את  הכסף שקיבל לשכר דירה ממשרד השיכון, באמצעות האגודה לשיקום האסיר וחוזה שכירות  פיקטיבי.

     

    וְאִם  אָזְלַת יַד כֻּלְּכֶם גַּם יַחַד מֵהוֹשִׁיעַ לְנַפְשְׁכֶם, 

    הַאֵין  אִישׁ בִּיהוּדָה, הַאֵין אֶחָד בְּכָל-מַעַרְכוֹתֵיכֶם

    גֶּבֶר  חַיִל, מוֹשֵׁל בָּעֹז, גְּדָל-רוּחַ וּנְגִיד-עָם,

    תַּקִּיף  וּבַר לֵבָב, שֵׁבֶט בַּרְזֶל וּתְבוּנוֹת כַּפַּיִם עִמּוֹ,

    אֲשֶׁר יֹאחֶזְכֶם בְּצִיצִית רֹאשְׁכֶם וִינַעֶרְכֶם בְּחֹזֶק-יָד

    כְּנַעֵר שִׁכּוֹר הֲלוּם סָבְאוֹ וּמִתְבּוֹסֵס בְּקִיאוֹ,

    לְמַעַן הָשֵׁב רוּחֲכֶם וְכֹחֲכֶם אֲלֵיכֶם וּלְמַעַן הֲקִימְכֶם?...

    אֵיכָה דַלֹּתֶם פִּתְאֹם, אֵיכָה חֲדַלְתֶּם יֶשַׁע!

    אֵיכָה נֶעֱזַבְתֶּם בָּדָד, אֹבְדֵי עֵצָה וּנְתִיבָה!

    רְאִיתִיכֶם  שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם וּלְבָבִי סַף דִּמְעָה. (חנ"ב, בזל, תרצ''א)



    דרג את התוכן: