כותרות TheMarker >
    ';
    0

    "שלום, מדבר האידיוט..."

    29 תגובות   יום ראשון, 4/8/13, 04:19

    באחד האשתקדים שלחתי לעופר נמרודי, שהיה המו"ל והבעלים של קבוצת מעריב, מייל ובו הצעת ייעול לגבי ההתנהלות האיטית להחריד של בית הדפוס.
    להפתעתי קבלתי תוך דקות ספורות מייל חוזר:

    "שלמה, מי האידיוט שרוצה לתת הצעות ייעול למעריב ולדפוס לוין אפשטיין ?"

    **
    "הנהלת מעריב שלום, איך אפשר לעזור ?"
    "אפשר לדבר עם שלמה ?"

    "מי רוצה אותו ?"
    "האידיוט..."
    "שלום שלמה, מדבר האידיוט..."

    השתיקה בצידו השני של הקו רעמה.

    "אני מצטער", אמר שלמה באומץ. "המייל הגיע אליך בטעות, זה הסגנון של עופר..."

    "זה בסדר, חשוב לי שההצעה שלי תיבחן בכובד ראש, כל מה שמסביב לא מעניין, בוא ניפגש..."

    ** 
    הריהוט הכבד והעתיק, התמונות הגדולות והשטיחים הענקיים, הרכים והעמוקים שבבית מעריב ברחוב קרליבך בת-א. שיוו למקום פאר והדר.
    לאורך המסלול הארוך כשנותיה של המדינה במטרים, היו תלויים וממוסגרים קטעי עיתונות של הרגעים הגדולים והמכוננים של המדינה.

    המשנה למנכ"ל מעריב קיבל את פניי בחום, "ההצעה שלך מעניינת וגם העיתוי מתאים"
    הדלת הכבדה נסגרה מאחורינו.

    פרטתי את הצעתי "האידיוטית" כיצד אקצר את זמני הייצור ואשמר את הלקוחות המיואשים. 
    שלמה הוציא דוגמאות דפוס מורכבות ובחן את עומק ידיעותיי בתהליכי הדפוס ותחנות הייצור, תוך שהוא מתנצל שוב ושוב על המייל הטועה.
    פגישתנו, שאמורה היתה להמשך 15 דקות בלבד, התארכה ללמעלה משעה וחצי.
    ניראה שמצאתי חן בעיניו. הרגשתי מחוזר. לפתע, חתך את דבריי, הוא נשמע החלטי וירה: 
    "אני רוצה אדם כמוך לידי, אעביר לך במייל כבר מחר גם את רשימת המשרות הבכירות המתפנות במעריב.
    הייתי רוצה להציג אותך בפני מנהלי ההוצאה לאור והדפוס כבר ביום ג' הקרוב.
    מתי תתפנה לחלוטין להתחלת העבודה פה במשרדי ההנהלה ?"


    ''

     

     

    כשנקב בגובה המשכורת ההתחלתית ופרט מה ההטבות, עניתי ביובש:
    "כן, זה נשמע לי בהחלט סביר",
    מאד קיוויתי באותו רגע שלא זז בפניי שריר, שיעיד על התדהמה והסערה שהתחוללו בי.

    נפרדנו בחום, כשהוא לוחש באוזני:

    "אני עם עופר שנים רבות, לא היתה בעשרים השנים האחרונות החלטה שהתעקשתי עליה והוא לא אישר, ברוך הבא למעריב".
    **
    הייתי מוחמא עד צוואר. רק כשהתרחקתי מהבניין, הרשיתי לעצמי לפרוק את המתח רצתי למכונית בדילוגים כשאני צורח בשמחה. 

    נסעתי לים, חפנתי בידי את החול הדק כשאני מתבונן בקצף הגלים.
    הגרגרים ששוחררו מפתחי-אצבעותיי זרמו לבור שחפרתי ביד השנייה בקילוח דק, ונראו לי כמציירים שפע שלא נגמר. 
    התענגתי והודיתי לאלוהים על מזלי הטוב, על החלום לשינוי שמתממש ועל הביטחון הכלכלי שהנה זה בא.

    **
    יום ג' הגיע, לבשתי חג והמתנתי עד כלות למשנה למנכ"ל מעריב.
    בסוף כשפקעה סבלנותי, שאלתי את המזכירה מתי שלמה יגיע.
    "מה אינך יודע ?
    הוא פוטר שלשום..."

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/8/13 12:12:

      מה שאני לקחתי מן הספור הזה הוא - ההתנהלות שלך: היכולת לשלוט באגו, להתנהל באופן מחוייך, למחול על "העלבון" ולהתייחס לכל הנושא בצורה עניינית על מנת לקדם את מה שנראה לך ראוי.

      התייחסות כזו היא זו שעושה את ההבדל בין לוזר -שקורבניות הוא המאפיין העיקרי שלו, לבין ווינר, מנהיג, שיודע לאתר הזדמנויות ולהפריד בין עיקר וטפל.

      ואם לא הפעם - אז זה יקרה בפעם הבאה.

      או באלה שאחריה..

        17/8/13 19:04:

      הקדמתָ שמחה למכה הסנני

      וכמילות השיר:

      "מה אני שווה, אני רק מלווה,,,,,,,"

      כמו בחיים. (ובפולנית: ידעתי! ידעתי!) *

       

       

      ברוטוס:   שפר עליך גורלך שלא לעבוד אצל האיש הזה

       

       

       

      נטוס:      ומגיע לו שהוא לא זכה למישו שכמוך

       

       

      ..

       

       

       

        8/8/13 06:34:
      זה היה קרוב.... כמעט נגעת....
        7/8/13 13:53:
      משעשע
        6/8/13 13:49:
      חחח לא נעים בכלל..
        5/8/13 19:18:

      איזה סגנון כתיבה ...אילו תיאורים...

      אחחח גרגירי חול... תענוג!

      אתה תראה, "בקרוב תגיע לירח".

      אני בטוחה שבקרוב תמצא את השלמה שלך :)

      כי הכדור הוא עגול.

        5/8/13 04:10:

      אוהב לקרוא אותך

      שאפו

      סוקראטס

        5/8/13 00:21:
      מרתק!
        4/8/13 23:21:
      ווואווו סיפור טוב של החיים. לצערנו כמו שהרבה רשמו פה, הכל בחיים זה עניין של טיימינג ומזל
        4/8/13 23:10:
      כולנו מחכים ליום שבו "יכירו" בכשרונות ובייחוד שבנו. חבל שלא יצא לפועל... שמחה שחזרת לכתוב במרץ...
        4/8/13 22:41:

      זה מזכיר לי סיפור שסיפר אמנון אברמוביץ. מבכירי העתונאים שלנו.

      כשעתון חדשות נסגר, או ערוץ תקשורת כלשהו שאמנון עבד בו נסגר, התקשרו אליו שני עורכי עתונים גדולים. ידיעות ומעריב.

      עורך מעריב הזמין אותו ללשכתו. כיבד אותו בספל קפה, ואמר לו כי שמע שאמנון פוטר והוא מבין את מצבו העגום ושוקל להציע לו משרה חלקית במעריב.

      עורך ידיעות הזמין אותו למסעדה מפוארת. ישב איתו לארוחה והציע לו להיות מבכירי העתון, ומשכורת? כמה שאתה רוצה. רק תגיד.

      נחשו במה אמנון בחר...

      זה הסיפור ככל שאני זוכר אותו מלפני 20 שנה.  נכון או לא נכון, אני לא יודע.

        4/8/13 21:32:
      מרתק ממש הצטערתי אתך שפיטרו אותו, יופי של סיפור!*
        4/8/13 20:24:
      מי, עופר? המנכ"ל? שניהם? מעריב עצמו?
        4/8/13 19:41:
      :))))))))
        4/8/13 18:58:
      סיפור מרתק..זה אמיתי? אם כן משתתפת בצערך ..
      איך אומרים ..בחייים זה הכול עניין של טיימינג :/ ומניסיוני הדל, יכולה לומר לך שלפעמים דווקא כאשר לא מצפים קורים דברים מפתיעים והזדמנויות חדשות עומדות בחלון או בדלת. נ.ד. }(
        4/8/13 15:02:
      * עלי להודות שקראתי את הסיפור ביסודיות (לשם שינוי) ובסופו פרצתי בצחוק רועם. תודה, הייתי זקוקה לזה.
      אאוץ'
        4/8/13 11:32:
      ברור שהעסק הסריח מהראש, ונפילה של כל עסק ושל עיתון מעריב ספציפית היתה פועל יוצא של ניהול לקוי והחלטות אומללות שבאות מלמעלה. משכורות עתק לבכירים לעומת משכורות מינימום לאנשים שבאמת עובדים ומהותיים לעיתון - העיתונאים והעורכים.
        4/8/13 11:31:
      משתתף בצערך, אבל מצד שני, נמרודי לא היה משהו במעריב, אבל איך אומרים, נסגרת דלת אחת ותיפתח דלת שניה
        4/8/13 11:21:

      אמיתי או דמיוני? בכל מקרה -סיפור פצצה!!!!! עצרתי את נשימתי עד הסוף!!!

      *

      אלומה

        4/8/13 10:52:
      גחמות של עשירים, כך מתנהל גן העדן של השוק החופשי שבו מאוהבים ראשי מדינתנו
        4/8/13 10:47:
      מסתבר שלא תמיד חלומות מתגשמים... שבוע טוב
        4/8/13 10:31:
      ככה זה כשעושים תכניות. אלוהים מתפקע מצחוק.
        4/8/13 09:17:
      סיפור מרתק .... בהצלחה והמשך יצירה יפה צחית
        4/8/13 08:40:

      דורון חברי בוקר טוב נשיקה

      נירעשתי לקרוא את סוף הסיפור וכן הופתעתי - ברמות.

      עם כל האכזבה בסוף מתברר שהשלמה הזה יצא אידיוט גמור.

      התמוגגתי לקרוא אותך, וכעת שמעריב ניקלעה לקשיים....

      הסיפור ממש אותנטי

      * שבוע טוב

        4/8/13 08:14:

      סיפור מצער.

      אני מצטערת על עגמת הנפש שקרתה לך.

      ללא ספק האיש הרע והחומד לצון הזה ראוי לפיטורים הללו.

      זה היה צריך להיות גם סימן אזהרה ואור אדום מהבהב של סכנה של לא להיות משתף פעולה,נלהב להצעה מפתה ( גדולה ככל שתהיה ) המגיעה ממקום של זלזול, לעג ,עלבון ורשעות.

      הצעה המגיעה באופן הזה סופה פורענות ובכייה.

      כבוד האדם צריך להיות מעל הכול בעניינים כגון אלו.