כותרות TheMarker >
    ';

    שינויים בהרגלי הצמיחה

    התחלתי לכתוב במרץ 2007, זה התחיל די כואב, אחר כך זה קצת נרגע, לאט לאט התרגלתי, ועכשיו אני גם נהנה מזה. תהנו :)

    עמית

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    ממי תזמיני בייביסיטר

    4 תגובות   יום ראשון, 4/8/13, 19:42

    אנחנו מאלה שעובדים על הזוגיות שלהם, כן ברור כאילו דה! זה חשוב, תשאלו את כל היועצים והמאמנים, וזוגיות זה דבר שמצריך תחזוקה שוטפת מצד שני בני הזוג ופירגונים, וג'סטות, ופתקים מתוקים על המקרר, וציורים של לבבות אדומים עם ליפסטיק על המראות במקלחת, ומחמאות שוטפות לאורך היום, וסמסים מפרגנים כאלה בבוקר סטייל: "ממי שיהיה לך יום נפלא", וחוטיני ותחתוני בוקסר באריזת מתנה מיום האהבה האחרון, ומאכילים אחד את השני דובדבנים מול הטלויזיה כי זה רומנטי ומשתדלים לצפות בריאלטי ביחד מחובקים ומשולבים יחדיו זו בזרועות זה, וקמים בוקר בוקר עם חיוכים מפה לאוזן ואוי ממי קמת כל כך יפה בבוקר שפשוט בא לי להישאר יום שלם בבית ולא להפסיק להסתכל עלייך.

    אז זהו שלא באמת כי כל קשר בינינו ובין פאקינג סינדרלה או סתם איזו רומנטיקה בגרוש הוא בדיוני למדי, למי יש כוח בכלל ולמי יש זמן בכלל לדבר הזה שקוראים לו זוגיות, שלא לדבר על כל אלה שעובדים על הזוגיות שלהם סטייל ברבי וקן וכל הדבק הזה ולהקיא. במקרה הטוב אני עוד מספיק לראות את מירב היקרה בבוקר לכמה דקות, בערב גם ככה עסוקים עם הילדים, והשוברים לסוף שבוע הרומנטי הזה כבר מזמן במחפורת מבוצרת היטב מתחת ערימה מכובדת של ניירת. ואם בכלל אנחנו מצליחים לגרד שעה של זמן איכות זו עם זה היא תסתיים על הספה לקול נחירות חרישי עד שנבין שאנחנו באמת כבר לא בני עשרים. אני חושב שמירב כבר מזמן הבינה, אני עדיין עובד על זה.

     

    החלטנו לעשות מעשה ולהציל את הזוגיות שלנו. גם ככה אנחנו לא רבים מספיק – רק פעם פעמיים בשבוע. אז החלטנו לעשות מעשה, החלטנו לצאת לדייט. מן ריטואל סטנדרטי שכזה שבין היתר מאלץ זוגות נשואים לשבת על איזה בר ריק באיזה פרבר נידח בתשע בערב ולדבר אחד עם השני. שאלתי את מירב עם היא תיתן לי בסוף הדייט והיא כמובן השיבה את פניי ריקם והוסיפה שאני יכול לקפוץ לה, היא אף פעם לא נותנת בדייט ראשון ושמחר אנחנו צריכים לקום מוקדם לעבודה. אז הסכמתי, מי שיישמע כמה ברירות היו לי? אז זהו שלא – אני נשוי ומחר צריך לקום מוקדם לעבודה לא? כן כן.

     

    לצאת לדייט כשאתה נשוי מצריך לא מעט אנרגיות, תכנון משותף, לוגיסטיקה, לגהץ איזו חולצה, להתארגן על בייביסיטר, לבחור מקום ביחד, לצאת מוקדם מהעבודה, להבטיח לאשתך שאתה יוצא מוקדם מהעבודה, לצאת באמת מוקדם מהעבודה, להספיק להתארגן, לתת לה זמן להתארגן, להגיד לה שהכל יושב עליה בול, ולא לשכוח להזמין מקום. "מותק הזמנת מקום שלא נאחר." בקיצור כל הריבים האפשריים על הדרך עד שבאמת מצליחים סופסוף לצאת מהבית, לפחות שתגיע הבייביסיטר הכוסית.

     

    קבענו יום, קבענו מקום, הזמינה בייביסיטרית - את אחותי וחבר שלה, יצאתי מוקדם מהעבודה, ג'ינס וטי שירט, הלכה לעשות פן, השכיבה את הפצפונת שלנו – יוצאים! זה קורה!  יצאנו לקרוע את כפר סבא וזה ממש רחוק מתל אביב. הגענו לבר – מירב בחרה, קצת אוכל, קצת בירות ושיחה כזו נעימה על רקע אלכוהול לייט, ומדברים וצוחקים, ונוסטלגייה, וסופרים ביחד כמה פעמים יצאנו לבד ואו, עם חברים מאז שגילי נולדה, ועל המחסור בבייביסטריות כוסיות בעולם, ועל כמה שצריך לעשות את זה יותר, ורק עוד צ'ייסר אחד, ועוד איזה נשנוש, ותכנון קדימה ואיך זה יהיה בעוד כמה שנים ופתאום נגיעות כאלה של נאיביות תמימה שקצת חסרה לנו בנוף השכיח הזה של היום יום. באמת שצריך לעשות זה יותר, זה מחייה את הנפש, משכיח קצת את השגרה, מפרה את הזוגיות, ועושה חשק לעוד צ'ייסר.

     

    לכל דייט טוב יש סוף וכבר חלפו להן שעתיים תמימות, וצריך לשחרר את אחותי וחבר שלה. חשבון והביתה. היה כייף. ושוב חשבון נפש כזה בדרך הביתה של למה אנחנו לא עושים את יותר, וניתוחים ואנליזות ושייגדלו הילדים ופעם כשנהייה. בנוסף הסכמנו שאנחנו עדיין סובלים אחד את השני ושהבשילו התנאים ואפשר להתחיל לכוון או לפחות לפנטז על סופשבוע רק של שנינו או בארץ או בניכר, נראה עם איזו אופציה ייצא לנו לריב הכי פחות. מירב אמרה לי שאני דווקא לא כזה נוראי אלא רק קצת, שוב לא היתה לי ברירה והייתי חייב להסכים. הגענו הביתה, שיחררנו את אחותי וחבר שלה והלכנו לישון כי כבר היה קרוב לחצות והיינו ממש עייפים. וכן, חצות זה ממש ממש מאוחר לאנשים מבוגרים.

     

    בבוקר שלמחרת, משהו כמו שש וחצי לערך, דקה לפני ששלפה את גילי מהמיטה אמרה לי שקצת כואב לה הראש מהצ'ייסר פינוק שנתנו לה ושהוא היה חזק מדי, אבל היא סולחת לי היות והתנהגתי למופת בדייט שלנו ושאוריד את הזבל כשאני יוצא לעבודה.

     

    כן, אנחנו צריכים לצאת יותר.       

     

     

    עמית  

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/8/13 20:52:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2013-08-05 09:48:07

      אתם חייבים לצאת יותר ולקיים את מצוות הפיסקה הראשונה שכתבת. אם משקיעים לא מתגרשים, זה הלוגו שלי (: כרגיל כתיבתך נהדרת. *

       

      תודה יעלי :)

        6/8/13 20:51:

      צטט: הקשתית 2013-08-04 21:32:43

      בטוחה שהפוסט ישרת עוד הרבה זוגות ואולי אף יעורר אותם(וזו רק הילדה הראשונה כפי שהבנתי)...נסו דייט שני ושלישי ותראו שיש תמורה בעד האגרה ובלי "הנחות"...כתוב משעשע וזורם לגמרי...אהבתי עד מאוד ואל תפספסו את הניצוץ האמיתי, בהצלחה

       

      תודה רבה :)

        5/8/13 09:48:
      אתם חייבים לצאת יותר ולקיים את מצוות הפיסקה הראשונה שכתבת. אם משקיעים לא מתגרשים, זה הלוגו שלי (: כרגיל כתיבתך נהדרת. *
        4/8/13 21:32:
      בטוחה שהפוסט ישרת עוד הרבה זוגות ואולי אף יעורר אותם(וזו רק הילדה הראשונה כפי שהבנתי)...נסו דייט שני ושלישי ותראו שיש תמורה בעד האגרה ובלי "הנחות"...כתוב משעשע וזורם לגמרי...אהבתי עד מאוד ואל תפספסו את הניצוץ האמיתי, בהצלחה