חזרתי לכאן. מפלט חדש-ישן שלי. מפלט סודי. אחד מיני רבים שיש לי. עוד מילדות התרגלתי לחיות חיים כפולים. ניגנתי על פסנתר 10 שנים, אבל התביישתי לגלות. רק חברות בודדות ידעו. כך גם עם פיתוח קול וציור. לא הייתי אמיצה מספיק כדי לחשוף את עצמי האותנטית בפני העולם. ברבות השנים, אני עודי מסתירה מ"החברה המהוגנת" שאני חלק ממנה, עולם ומלואו של דעות "רדיקליות", "רוחניות", שאני חושפת בזהירות רק בפני מעטים. קורסים, ספרים, קבצי אודיו - את כל אלו אני פוגשת "בנפרד" מהעולם "הרציונלי" שאני חלק ממנו. עם הזמן, אני חולקת יותר ויותר, עם יותר אנשים, מנסה "לתרגם" למילים שגורות את השפה "האחרת" שלמדתי עם השנים. אבל זה כבר מרגיש לי נורמלי, להיות חצויה. הבן זוג שלי הוא בן הזוג הראשון שאני חולקת איתו את העולם הזה. באיזשהו מקום, אני אפילו מטיחה לו אותו בפנים, לראות אם יתמודד. הוא מתמודד בינתיים. אבל הוא עדיין לא מבין אותי, ואותו (את העולם), באופן מלא. עדיין יש חורים פעורים. מרגישה שהוא מאחור ואני רצה קדימה, למרות שהוא גם מפתיע הרבה פעמים. ברגישות. בחוכמה הפנימית. אולי החוויה שלי, מילדות. היא חצויה. הילדה שבתוכי אף פעם אינה מובנת במלואה. תמיד רגל אחת במציאות החיצונית, ורגל שנייה במציאות הפנימית. אולי זה הרגל שסיגלתי לעצמי מילדות...? ובהתאם להרגל, נתפרת עכשיו המציאות? אולי זה לא אמור להיות כך, אולי זה אמור להיות תפור באופן הדוק יותר, מותאם למידות בצורה מושלמת, אולי אני אמורה להתעקש על הבנה והתאמה הרמטית? ואולי אין כזו. |
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כתבת את זה מזמן, לפני 4 וחצי שנים.

מעניין מה התפתח מאז?
מאוד אוהבת את הכתיבה שלך ❤
מתחברת לסוג ההתלבטות שהעלית.
חושבת שצריך למצוא את האיזון ולחיות בשלום
עם המציאות החיצונית והפנימית.
בקשר לחשיפה של האותנטיות שלך בפני העולם?
תלוי מה לחשוף ובפני מי,
אבל בטח שכדאי לעבוד על הנושא
rebirthing
נכון.
אבל בינתיים, זה עדיין באיזור הבירור, לפני החלטה... :)
כן. זה גם מרגיש נכון. והוא מתמודד עם זה יפה. הוא אפילו הולך איתי לסדנאות :) היית מאמינה?
היי שטוטית יקרה, כיף שבאת לבקר!
חבל שעם שיעורי החיים האלו, אין דף תשובות לשאלות, כמו שיש בכל ספרי הלימוד, כדי שנדע מה התשובה הנכונה :)))
תודה אילנה :)
הבעיה היא שלפעמים אין קשר בין זה לזה, ולפעמים לא בהכרח חייב להיות קשר, כדי שזה יהיה "נכון"...
נובר! איזה שווה שאתה עוד כאן !!!
ברוך בואך, וברוכות התגובות הנפלאות שלך.