כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (32)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      23/12/18 14:12:

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן  תרנגול

     

    דרורית סן / תרנגול - פיסול ברשת מתכת

      8/1/15 21:42:

    http://cafe.themarker.com/image/3180545/

     

               דרורית סן / מסע אל המנורה


    נכון למנורה 7 קנים
    אך באמנות הדמיון משלים את הקנים החסרים
    הבד איננו קנבס אלא בד שק גס המסמל אבלות
    כי ביהדות החיבור בין אבל לחורבן לבין השמחה
    על התקרבות לגאולה בבניין סמלי הציוני-ישראלי
    העומד על תילו...

    היצירה דורשת מהמתבונן מאמץ לא רק להשלים
    באמצעות הדמיון את החסר ברשת הברזל המפוסלת
    אלא גם לחשוב איך הוא עצמו מתחבר אל המסע
    שבמראה היצירתית הלאומית והאישית

    להיות מאותגר לצאת לדרך חיים פנימית במהלכה 
    יזכה בהזדמנות להתבוננות אישית...

     

    אמנות ישראלית מושפעת ומשופעת בסמלים

    עם המון סימבוליקה יהודית

    גישה מהפכנית אמנותית של אמנות יהודית עכשווית

    חודרת ומחדירה לשיח הציבורי גם באמצעות חומרים מזן חדש,

    הפיסול ברשת ברזל למנורת המקדש מדגיש את הניגודיות שבין

    החוזק של הברזל לבין החורים של הרשת כשביחד האווריריות

    המחוררת עם הגידים הנוקשים של הברזל יוצרים גמישות רבה

    בלי לפגוע ביציבות,

     

    המנורה היא המרכיב הכי מרכזי

    של שורשי תודעה הישראלית-יהודית

    המעוגנים (כעוגן יציב) בסימבוליקה עמוקה ומרובדת,

     

    למרות החומר הלא מהודר כמו הזהב של מנורת המקדש

    עדיין הוא מקרין אנרגיות של קדושה,

     

    השימוש בבד השק (יוטה גסה), מתכתב עם הגסות של רשת הברזל

    ומזכיר את העירוב בין אבל ושמחה,

     

    יצירה של תלת ממד הפורצת מתוך דו-ממד

    מצהירה שעדין המנורה איננה יכולה לעמוד

    בכוחות עצמה שחפץ בעל נפח,

     

    חוסר החיבורים בין חלקי המנורה יוצרים תחושה של

    קנים פורחים באוויר, של צורך לעשות חיבור דמיוני

    לא רק להשלמת פערים אלא גם ליצור יציבות וקביעות

    המרמזת על מוטיב הסתר הפנים - העלמות מול קיימות.

     

    כמו יתר היצירות הבלתי שגרתיות

    גם זו יצירה מאתגרת, מעוררת מחשבה,

     

    המינימליזם בחומר מול עושר והארה בהשראה,

    במחשבות, בתבונה, בתפיסה, באסוציאציות

    שמעורר המספר 7 למרות חסרונו הפיזי ביצירה.


    בקבלה המספר שבע מתחבר ל7 המידות של עולם

     הספירות שהם הכלים להיפגש עם אור האינסוף של האלוקות.

    כתר הזהב במרכז היצירה נועד לאזן בין החומר לרוח

    להיצמד למוחשי והארצי בלי לוותר על החיבור לרוחניות

    לשאיפות להתעלות...


    עוד יצירות של דרורית סן


    https://www.facebook.com/profile.php?id=100002635500017

      22/7/14 21:29:

     

    אחד העקרונות העוברים כציר מרכזי
    במחשבה האנושית לדורותיה
    הוא עקרון נצחיותה של הנשמה, של רוח האדם
    הרצון להאמין ששחוקי ההתהוות והכיליון של עולם החומר
    אינם חלים על עולם הרוח על נשמת האדם ומהותו הפנימית. 

    רבים רוצים לקבל את ההנחה הרעיונית
    שנשמתו של האדם יורדת אל הגוף
    כדי לממש את ייעודה בעולם הגשמי,
    ואז בסיום חלק זה נפרדת הנשמה מן הגוף
    בשלב שהיא נתפסת כמעין סיום של פרק חייה
    בתוך העולם הזה,
    וכראשיתו של פרק בעולמות אחרים. 

    ''
                 דרורית סן / נטיית העולמים

      22/11/13 06:45:

    צטט: איתן- - אלדר איתן אלדר 2013-11-20 18:10:24

    יפה מאוד בברכה איתן אלדר http://www.eitaneldar.net

     

    היי איתן,

     

    נשמח לצרף אתך למסע

    כנוסע קבוע ופעיל העוזר

    להעשיר את עולם הנפש הנחפר

    מתוך יצירות האמנות בכלל

    ויצירת האמנות יהודית בפרט.

     

    ''

     

                                   מתוך התערוכה בפסטיבל נשים יוצרות בר"ג / דרורית סן

     

    התערוכה תהיה פתוחה כחלון הזדמנויות לרכישת יצירות מקוריות במחיר מוזל

    לזמן קצר בלבד יום ו' 22.11 משעה 10-14 ברח' בית הלל 8 ר"ג.

    יפה מאוד בברכה איתן אלדר http://www.eitaneldar.net
      19/11/13 05:43:

    ונישגב


    ר' שלמה קרליבך

    חיבר בין שני פסוקים

    לכאורה בלתי שייכים.

    קרליבך היה לא רק מוזיקאי נהדר

    אלא גם תלמיד חכם שהשאיר

    מורשת פרשנית עם חידושים מבריקים.

     

    אז מה הקשר בין:

    ונישגב ה' לבדו'...

    '...ויאבק איש עמו עד עלות השחר'?


    ונשגב ה' לבדו 
    ה' לבדו ביום ההוא 

    ונשגב ה' לבדו 
    ה' לבדו ביום ההוא 

    ויוותר יעקב לבדו 
    וייאבק איש עימו 
    עד עלות השחר
     

     

    http://www.youtube.com/watch?v=4yrOqIiU3TI

     

    האם הפסוק המכריז על נשגבות האל

    מסביר שיעקב נאבק עם גורם נשגב מופשט

    ללא גוף אלא מאבק נפשי  עם האיש שבתוכו?

    וזה היה יכול להתרחש רק כאשר

    יעקב נותר לבדו - מנותק מטרדות ובעיות שסביבו. 

     

    או אולי החיבור הזה בין המקורות מצהיר שהאל עצמו נשגב ומופשט

    אבל שליחיו יכולים לקבל צורת איש ולהעביר מסרים ארציים

    ממש לגעת באדם באופן פיזי בכדי להגיע לנפשו למוחו...?

     

    ''

     

    ''

     

    באמנות היהודית מסמלים את האלוהות בסמלים גרפיים עגולים

    וכן את הכמיהה למקדש הנצחי שמהווה סמל לחיבור עם האל

    כתחליף למצב האבל על החורבן המסומל ב'שק' (יוטה) 

      10/11/13 15:34:

    צטט: עט סופר 2013-11-07 09:59:51

    החזיון הראשון שחווה יעקב אבינו אבי עם ישראל ... יש בו סימבוליות אדירה ....אולי יותר מהסימבוליות של ברית בין הבתרים שחזה אברהם. ...

    החזיון  הוא  ב"מקום"... מקום התפילה של עם ישראל ... מקום ה"עבודה " בהר המוריה בירושלים.

    ההבטחה  "והנה אנוכי עימך ושמרתיך" ....לשמירה בדרך שבה הוא הולך ...בגלות...לשמירתו בעת צרה ...להשבתו אל האדמה בארץ ישראל .... היא  בעצם  הבטחה והתחייבות לבניו ולזרעו של  יעקב לדורות ...

    ההבטחה ..."כי לא אעזבך" ...זו הבטחה הכי חזקה ... בלשון ציורית יש לזה משמעות של אני אוחז בידך כל העת ... אל תירא ישראל ... בכל מקום שאתה נמצא ...

    זה נותן המון כח לכל יהודי שקורא זאת ...בכל מקום בעולם...

    זו הבטחה שיש  לה משמעות אוניברסלית ... אפילו יותר מן ההבטחה של מתן הארץ ..."לזרעך אתננה" ..ואפילו יותר מן ההבטחה של "ופרצת "

     

    החיזיון של יעקב עם הסולם ניצב ארצה וראשו בשמים

    הפך לסמל של דמות יעקב - שהופך בפרשה של השבוע הזה ל'ישראל'.

    לאחר מאבק עם מלאך ה'.

     

    אתה צודק עט סופר שזה בעל משמעויות סימבוליות עמוקות

    שנועדו להזריק לו עידוד ומרץ בדרך הקשה והארוכה המצפה לו.

     

    לכאורה כבר ציורו איורו פוסלו

    כל הסולמות וכל הרעיונות אבל עדיין יש לי

    תחושה שיש המון מה לחדש

    להציע פרשנות מזווית שאף אחד לפני לא חשב עליה...

    ''  ''  ''

     

    ''''''

     

     

    וכמובן כך גם לגבי פרשת המאבק עם הדמות המסתורית

    ששפע מדרשים מנסים לשפוך עליה אור

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    רובם בכיוון של מאבק פנימי, כהכנה להתמודדות עם

    המצב המצריך כוחות נפש ולא מאבק חיצוני ממשי.

      7/11/13 09:59:

    החזיון הראשון שחווה יעקב אבינו אבי עם ישראל ... יש בו סימבוליות אדירה ....אולי יותר מהסימבוליות של ברית בין הבתרים שחזה אברהם. ...

    החזיון  הוא  ב"מקום"... מקום התפילה של עם ישראל ... מקום ה"עבודה " בהר המוריה בירושלים.

    ההבטחה  "והנה אנוכי עימך ושמרתיך" ....לשמירה בדרך שבה הוא הולך ...בגלות...לשמירתו בעת צרה ...להשבתו אל האדמה בארץ ישראל .... היא  בעצם  הבטחה והתחייבות לבניו ולזרעו של  יעקב לדורות ...

    ההבטחה ..."כי לא אעזבך" ...זו הבטחה הכי חזקה ... בלשון ציורית יש לזה משמעות של אני אוחז בידך כל העת ... אל תירא ישראל ... בכל מקום שאתה נמצא ...

    זה נותן המון כח לכל יהודי שקורא זאת ...בכל מקום בעולם...

    זו הבטחה שיש  לה משמעות אוניברסלית ... אפילו יותר מן ההבטחה של מתן הארץ ..."לזרעך אתננה" ..ואפילו יותר מן ההבטחה של "ופרצת "

      7/11/13 07:58:

    המסע של יעקב אבינו לחו"ל - לחרן 

    מלווה דווקא בברכות על ירושת הארץ המובטחת

    דקה לפני מעבר הגבול זוכה יעקב בחזיון

     

    למרות, שבפרשת ויצא נאלץ יעקב לברוח מביתו

    וממולדתו מפני עשו הרוצה להורגו בחמת זעם

    בגלל המרמה באמצעות 'תרגיל מסריח' של גנבת הבכורה

    בכל זאת בשמים לא מחשיבים זאת כירידה

    בוגדנית מארץ ישראל ולא מתייחסים אליו כנפולת נמושות 

     אלא כאל מי שאילוצים וצרכים חייבו אותו לעזוב

    אל מנת לחזור חזק יותר ובעל משפחה ורכוש.

     

    יהודה עמיחי,
    אדם יוצא מבית
    והבית אינו יוצא מן האדם.
    הוא נשאר,
    על קירותיו ועל התלוי בהם ועל חדריו
    ודלתותיו הנסגרות בזהירות.
    או כי הבית מתרחב והולך
    ונעשה לדרכים שבהם
    ילך זה שיצא מן הבית.

    ''

      היום 7:45:

    בפרשת ויצא נאלץ יעקב לברוח מביתו

    מפני עשו הרוצה להורגו בחמת זעם

    בגלל 'התרגיל המסריח' בגנבת הבכורה.

     

    יהודה עמיחי,
    אדם יוצא מבית
    והבית אינו יוצא מן האדם.
    הוא נשאר,
    על קירותיו ועל התלוי בהם ועל חדריו
    ודלתותיו הנסגרות בזהירות.
    או כי הבית מתרחב והולך
    ונעשה לדרכים שבהם
    ילך זה שיצא מן הבית.

     

     

    באופן אירוני בדיוק סוף שבוע שבו בירושלים פותחים עבורנו דלתות

    ומכניסים אותנו פנימה לחזות ולחוות ב'בתים מבפנים'

    אנחנו קוראים ואולי מזדהים רגשית עם המסע שנכפה  על יעקב

    אל מחוץ לגבולות הארץ. אבל זהו לא רק מסע פיזי אלא

    גם מסע רוחני-נפשי.

     

    הארץ - המקום המוחשי מקבל ממד שמימי

     והמסע הכפוי נהיה בעל משמעויות הרבה יותר נרחבות מסתם בריחה

    וחוסר התמודדות בעימות שהתפתח עם האח התאום...

     

    "אֵין זֶה כִּי-אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמַיִם"

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ,

    לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתְנֶנָּה וְהָיָה זַרְעֲךָ כְּעָפָר הָאָרֶץ." 

     

     

      4/11/13 08:58:

    עט סופר,

     

    פשוט מקסים מה שכתבת

     

    מעניין איך אפשר לקחת את אותה פרשה להמון כיוונים שונים

     

    http://cafe.themarker.com/topic/3007640/

      3/11/13 16:06:

    אפרופו ....ה"הנני" עם הסגול  בנון ... הרי לך עוד אחד ...מפרשת השבוע האחרונהיח "וַיָּבֹא אֶל-אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי; וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי, מִי אַתָּה בְּנִי. יט וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-אָבִיו, אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ--עָשִׂיתִי, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי; קוּם-נָא ...

     

    ויש לנו עוד הנני אצל יעקב ויוסף  עם הנני בצירי .. "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם--לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי. "

     

    ועוד אחת אצל משה : ויַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי  ...


    בכל השליחויות יש אכן מסירות נפש ..כפי שהיתה גם ב"הנני" של העקדה ..

      1/11/13 13:35:
    מעניין מאוד להכיר את הפן היפה הזה של האדריכלות והארכיטקטורה היהודית בתקופה בה העם היהודי לא לגמרי "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" ..... זה סוג של השפעה בונה בדיוק כפי שצירופה של רות המואביה לעם ישראל בנה את שושלת מלכות בית דוד ...וזה מתקשר למאמר קודם שלך בעניין זה... ישר כח ...
      1/11/13 06:29:

     

    צטט: עט סופר 2013-10-29 12:04:15

    ועל זה אמר המשורר :
    עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
    והדרך עודנה נפקחת לאורך
    וענן בשמיו ואילן בגשמיו
    מצפים עוד לך עובר אורח...

     

    שהרי ...

     אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד,

    ולא הבישן למד, ולא הקפדן מלמד, 

     

    ומכל מלמדיי השכלתי ...

     

    אני מאד אוהבת את איך

    שאתה תמיד מוצא את השיר או הפסוק הכי מתאים.

     

    מסע המשלב אמנות יהודית ארכיאולוגיה אדריכלות קדומה

    היסטוריה ועוד נערך בתערוכה מצליחה במוזיאון ישראל.

     

    באופן מפתיע מסתבר שבתקופה האחרונה מי שעשה

    שירות מאד טוב להעלאת המודעות של הציבור

    לנושא האמנות היהודית הוא דווקא

    הורדוס - כן המלך השנוא, האכזר והרשע,

    שלא כל כך הקפיד על חוקים יהודיים ואוניברסליים

    כמו 'לא תרצח' דווקא הקפיד מאד על כללי איגוד

    אמנים ברוח היהדות של תקופתו.

     

    מפרספקטיבה של זמן התערוכה

    במוזיאון ישראל על גילוי קבר הורדוס 

    תרמה המון להעלאת קרנם של תחומים

    שהיו לא אטרקטיבים במיוחד עד אז

    כמו אדריכלות עתיקה של ימי בית שני, ארכיאולוגיה

    וניתוח הממצאים, ומגבלות כללי האמנות היהודית.

    התערוכה לזכרו של האוד נצר החוקר שנהרג בתוך שטח העבודה

    משכה אליה זרם בלתי פוסק של המון המון מבקרים.

    אין ספק שהמארגנים הצליחו להפליא בשיווקה לקהלים מגוונים

    באמצעות מערך פרסומי אינטנסיבי במיוחד.

     

    הביקורת שכתבתי לגבי התערוכה נותרה בעינה

    http://cafe.mouse.co.il/topic/2897020/

    ועדיין תמיד נחוש צביטה בלב

    כשממצאים נדירים נלקחים ממקום ההדרה

    ומנוכסים ע"י המוזיאון בירושלים

    (לפעמים רק כדי לשכב שנים ארוכות במרתף איחסון)

    אך,  מול סיפור הצלחה מסחרר שכזה

    מתגמדות כל הערות לשוליות לחלוטין.

     

     

    ''

      הקבר של הנכד?

     

    מסתבר שגם נושא של קבר ישן

    עם מבנה צנוע למגי של אדריכלות עתיקה יכול

    להפוך ללהיט מסעיר, כזה שיוצר באז ממשי

    ולהפיח חיים

    בממצאים ארכיאולוגיים שארצנו כה משופעת בהם

    ויחד להאיר באור יקרות

    את נושא האמנות היהודית בעיצוב ארמונות ומבנים

    לעורר סקרנות לגבי פאר ארכיטקטוני  של בית המקדש השני

    ולפתחו פתח להכרות עם אדריכלות האופיינית לבתי כנסת עתיקים

     

    התערוכה התמקדה בממצא הארכיאולוגי של גילוי קבר הורדוס

    בהורדיון. כך שלכאורה היא הייתה אמורה לעניין בעיקר

    קומץ משוגעים לעניין אבל יחסי ציבור מסיבים עשו את שלהם

    והתערוכה על הקבר שהתגלה בצלע ההר

    הפכה לשיחת היום בקרב הקהל הרחב.

     

    באופן מפתיע הקבר המשוחזר של המלך הכל-יכול

    מאד פשוט וצנוע. בעיצוב נקי מעוטר בכמה סמלים גאומטריים בלבד.

    מכיוון שאנו יודעים שהורדוס תכנן והפיק גם את מותו עד הפרט האחרון

    ברור שהוא זה שקבע בדיוק את העיצוב של הקבר וארון הקבורה מאבן.


    נשאלת השאלה האם זה עוצב כך בגלל הדת היהודית

    ומסורת האמנות היהודית שהורדוס החליט לכבד?

    או שזה פשוט סגנון עיצובי שרווח באותה תקופה בסביבה?

     

    השוואה לקבר המכונה 'בת פרעה' בסגנון מצרי

    וקברים נוספים מאותה תקופה באזורינו מעידים

    על השפעה אקלקטית - בהחלט אפשר למצוא

    גם קווים נקיים כאופנה אדריכלית של מצבות קבורה

    אך הורדוס לקח את זה לקצה בהתנזרות מאלמנטים

    ציוריים פיגורטיביים ופיסוליים.

     

    לכן, אי-אפשר להתעלם מהשפעת היהדות

    על סגנון העיצוב האדריכלי של הורדוס

    קל להיווכח שהורדוס הפנים היטב את המגבלות של חוקי

    הדת היהודית בתחום האמנות לאורך כל תקופת שילטונו על יהודה.

    גם אם הוא לא הקפיד על שמירת כל המצוות (בעיקר על 'לא תרצח')

    הורדוס בהחלט הקפיד

    על האיסור ליצור באדריכלות דמויות ובעלי-חיים.

    בזמן שמלכים אחרים בתקופתו ,בעיקר ברומא,

    מילאו פרסקאות (תמשיכי קיר) בציורים פיגורטיביים

    הורדוס הסתפק באמנות מופשטת צורות גאומטריות וצמחיות.

    רק בחדרים פנימיים בארמון באזורים פרטיים נמצאו

    ציורים של בע"ח ודמויות.

    בארמונותיו מחוץ לארץ ישראל הוא השתולל עם ציורים נועזים...

    כלומר הורדוס שמר בהקפדה על מצוות היהדות בקשר לאמנות

    רק בארץ ישראל ורק בחזית הציבורית.

     

    הורדוס אפילו נשמר לא לשים תמונה של פניו

    גם על גבי מטבעות שטבע כפי שעשו כל שליטי תקופתו

    - האם בכך הוא קיווה שיצליח להתחבב

    על היהודים שהמשיכו לראות בו נטע זר

    למרות ההשקעה שלו בהידור בית המקדש וכד'?

     

    הארכיאולוגים בראשותו של אפי נצר ז"ל

    מצאו את מבנה הקבר של הורדוס מנופץ

    והרוס - כפי שניתן היה לשער שיעשו ההמונים המתסכלים

    לאחר שהשליט הכה אכזר ילך לעולמו.


    כדי לשחזר את המבנה הרי זקוקים למודל. לאיזה דגם לחיקוי.

    עלתה השערה שמבנה האבן בקבר 'יד אבשלום' הוא למעשה

    הקבר של אגריפס נכדו של הורדוס

    שנבנה כנראה כהעתקה של קבר סבו לפני שנותץ

    וכך שוחזר הקבר של הורדוס לפי הדגם של

    הקבר בירושלים מאבנים שהיו פזורות במקום 'עטרתם'.

     

    יהיו בוודאי חוקרים אחרים שיטענו שזה בכלל לא 

    קבר של הנכד וגם אם כן מי אמר שזה דגם דומה וכד'

    אבל אני מעריכה את שיקול הדעת של נצר שהיה גם אדריכל

    בהכשרתו וגם ארכיאולוג עטור ניסיון

    ועובדה שהקבר המשוחזר נראה לנו כבניה הגיונית והולמת.

     

    כמובן שיש למבנה הארכיטקטוני של קבר הורדוס הרבה מאפיינים

    לא בסגנון יהודי דווקא, כמו: עמודים דוריים בסגנון המקדשים היווניים

    השפעות סגנוניות מרומא ועוד

    אבל הבחירה במיקום הנסתר וקשה לנגישות

    הכה בלתי צפוי בצלע ההר ולא בתחתיתו המפוארת בגלים ומים או בפסגתו

    שבה היה ממוקם ארמונו המפואר, שהוא עצמו דאג שינותץ???

    האם זה מהווה השלמה לתפיסה היהודית

    שלא לאפשר הפיכת קברים לאתר עלייה לרגל!?

    האם הדבר תולדה של תפיסת האמנות היהודית

    - כחלק מהגישה הא-איקונית

    המתנגדת לפולחן אישיות

    כל הפרטים הללו מצטרפים לתמונה הכוללת 

    של החלטה שקיבל הורדוס הבנאי הכפייתי

    להימנע מתיאורי דמויות באדריכלות של הפרהסיה הציבורית.

     

    ''

     

    שיחזור לפי הדגם של קבר הנכד

    באמצעות איסוף האבנים המנופצות של המבנה כחלקי פזאל

    שנמצאו במיקום הבלתי צפוי - צלע ההר הפונה לירושלים.

     

      29/10/13 12:04:

    ועל זה אמר המשורר :
    עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
    והדרך עודנה נפקחת לאורך
    וענן בשמיו ואילן בגשמיו
    מצפים עוד לך עובר אורח...

     

    שהרי ...

     אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד,

    ולא הבישן למד, ולא הקפדן מלמד, 

     

    ומכל מלמדיי השכלתי ...

      29/10/13 06:22:

    המיוחד ביצירה הוא השימוש באותיות ובטעם הבודד

    כמיצג לאמנות יהודית קלאסית במיטבה

    שהיא באופן עקרוני מינימליסטית באופיה,

    במתכוון רזה וצנועה והרבה יותר מופשטת

    וכך יוצרת עם פחות פרטים צורניים תחושה של

    אוויר ואווירה, התעלות ורוחניות.

     

    לאמנות יהודית יש שפה של סמלים וחידות מוצפנות

    שצריך לפענח באמצעות ידע רחב ועולם פנימי עשיר.

     

    הצופה הוא שותף פעיל בתהליך הפרשנות

    ולומד להכיר את הסממנים והמאפיינים.

     

    כמו בכל אמנות שפת האמנות היהודית מכילה

    גם מרכיבי שפה פוליטית-דתית, חברתית-כלכלית.

     

    כמובן שיש הבדלים בין אמנות יהודית קדומה

    לאמנות יהודית בת-זמננו - אך, הנושאים נותרו

    מאד דומים; ירושלים, השאיפה למקדש, מוטיבים

    משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל

    וטקסטים באותיות עבריות ואף בשפות נוספות

     

    על הנסים והנפלאות, תיק עבודות ציור, ציורים, ציירים - יצירות אומנות ישראלית דרורית סן. תיקי עבודות אמנים ישראלים - אמנות ישראלית

      28/10/13 13:47:
    ה"הנני" בסגול.. הוא תמיד או בסוף פסוק או עם טעם אתנחתא ...וזו הסיבה היחידה להבדל ...:)...סיבה של ניגון הטעם ..
      28/10/13 10:23:

    צטט: עט סופר 2013-10-27 23:17:35

    ואשמע את-קול אדוניי,
    אומר, את-מי אשלח, ומי ילך-לנו; ואומר, הנני שלחני.(ישעיה ו' 7-8)

     

    יש הבדל בטעמי המקרא בניקוד בין 'הנני'

    של אברהם בעקדה לבין כל שאר 'הנני' בתנ"ך

     

    יחי ההבדל הקטן

     

    בכל אופן תמיד 'הנני' זה ביטוי של הסכמה לשליחות

    של התייצבות למשימה, של נכונות להקריב לתרום לבצע וכד' 

     

    הנביא, תיק עבודות יודאיקה, אמנות יהודית דרורית סן. תיקי עבודות אמנים ישראלים - אמנות ישראלית

      27/10/13 23:17:

    ואשמע את-קול אדוניי,
    אומר, את-מי אשלח, ומי ילך-לנו; ואומר, הנני שלחני.(ישעיה ו' 7-8)

      22/10/13 13:48:

    כבר הדגמתי כיצד המסע של אברהם לעקדת יצחק

    זכה לשפע יצירות אמנות

    אבל ברצוני להוסיף דוגמא מזן קצת שונה של מיכאל סגן-כהן ז"ל

     

    הנני

     

    המילה 'הנני' בווריאציה של ניקוד וטעם מקרא זה היא מילה יחידאית בכל המקרא

    ומופיע אך ורק בתשובת אברהם לדברי ה' רגע לפני עקדת בנו האהוב יצחק.

     

    יש באופה פרשה פעמים את המילה 'הנני' מפי יצחק אך בטעמי-מקרא שונים.

     

    המילה "הנני" מצביעה על נוכחות: נוכחות עשייתו ומעורבותו של האל

    (וַאֲנִי, הִנְנִי מֵקִים אֶת-בְּרִיתִי אִתְּכֶם – בראשית, ט', ט'),

    או נוכחותו של אדם (וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. – בראשית, כ"ב, א').

    המילה "הנני" מופיעה ביצירה זו לבדה,

    היא גדולה וממלאת כמעט את כל המשטח,

    ובסופה נרמזת נקודה באמצעות הכתם הלבן.

    לכן, היא מצביעה על נוכחות,

    ולא על מעורבות באמצעות מעשה.

     

    "הנני" היא מילה בגוף ראשון,

    וניתוקה מההקשר המקראי

    יכול לרמוז לכך שהאמן פונה אל הצופה

    ומכריז על נוכחותו,

    כאילו היה זה דיוקן עצמי נטול דימוי.

    נוכחותו של האמן באה לידי ביטוי בשתי דרכים:

    בעצם ההצהרה "הנני";

    וכן בהיותה של היצירה עדות לפעולה שלו:

    הוא בחר במילה, הוציא אותה מההקשר,

    הגדיל והציג אותה במסגרת,

    הניח את הכתם הלבן,

    הוסיף באופן ידני את סימני הניקוד וההטעמה

    (מקרוב ניתן להבחין בכך שהם אינם מדויקים כתוצר של מכונת כתיבה),

    והוסיף את חתימתו ואת תאריך העשייה מימין למטה. 

     
    יורם ורטה כותב שהאותיות המודפסות והמסגרת מזכירים מודעת אבל.

    וכך, המצהיר על קיומו, בו בזמן מבטל את קיומו.

    ניתן להוסיף לכך את העובדה שמתחת לכתם הלבן

    ניתן להבחין בשאריות של שחור.

    אולי באמצעות הכתם הלבן הוא מחק את הנקודה

    שבסופה של המילה,

    וייתכן שיש בכך כדי לערער על הקביעה הנחרצת בדבר הנוכחות.

    מאידך, דווקא הנקודה הלבנה,

    המכניסה ליצירה את מגעו של האמן,

    מדגישה את נוכחותו.

    פירוש מעניין ליצירה זו מציע דוד הד, במאמרו "בין התייצבות להיענות" .

      20/10/13 07:27:

    צטט: עט סופר 2013-10-17 13:22:18

     

     

    פשוט מדהים השילוב של הסיפור עם התמונות ...מזכיר לי את עולם התנ"ך לילד ...:)..אמנם המטאפורות רבות והלימוד בהן הוא אינסופי ...אבל עדיין אשרי עין ראתה כל אלה... בסיפור ובתמונות ... ערכים מצויירים ...!!... אהבתי ...

     

    המון תודה עת סופר על עצם התגובה.

    אומנם שפע המחמאות מביך אותי

    אבל מתוכם מובעת הערכה

    ומתגלה הבנה עמוקה אפילו לדקויות העדינות

    שבין השיטים.

     

    מסתבר שהגישה של שילוב ישן וחדש

    עומדת גם מאחורי הרעיון של הקמת מוזיאון פרסלר בת"א.

    כי אמנות עכשווית חייבת לינוק משורשים של תרבות יהודית

    אם היא רוצה להצמיח ענפים רעננים ומחדשים בעלי ערך וקיימא.

     

    ''‏מוזיאון פרטי פרסלר‏ - ‏‎Tel Aviv, Israel‎‏

     

    כמה משמח  שיש אותך כחבר שותף במסע אל הנפש באמנות וב...

      17/10/13 13:22:
    פשוט מדהים השילוב של הסיפור עם התמונות ...מזכיר לי את עולם התנ"ך לילד ...:)..אמנם המטאפורות רבות והלימוד בהן הוא אינסופי ...אבל עדיין אשרי עין ראתה כל אלה... בסיפור ובתמונות ... ערכים מצויירים ...!!... אהבתי ...
      15/10/13 12:10:

    http://cafe.themarker.com/topic/2999735/?last_method=edit

     

    הפן הקבלי של פרשת וירא.

     

    ניסיונות כמקפצה ערכת בתורת הקבלה

     

    והעקדה כמטפורה

     

    ``````ארבע`` - ציור, ציורים, ציירים - יצירות אומנות ישראלית

     

    טיפוס בסולם תיקון המידות

      15/10/13 09:04:

    המסע אל הנפש בפרשת וירא מתחיל במסע של דמויות שלא מן העולם הזה.

     

    שליחים של הקב"ה - מלאכים מהשמים שבאו לבשר בשורות טובות ורעות

     

     

    אברהם בשיא החום בפתח אוהלו נח מניתוח כירוגי - ברית מילה בגילו המופלג

     

    מקבל בחום את האורחים המופיעים מולו ומארח ברוחב יד את שלושת המלאכים.

     

    אברהם מגייס את שרה לעזרתו והם מארחים את האורחים בנדיבות.

     

    ''

     

    ''

     

     

     

    הבשורה הטובה - לזוג המבוגר בקרוב יקרה הבלתי יאמן: שרה תלד בן!

     

    ''

     

    ''

     

    שרה, צוחקת - "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר:

     

    אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה" 

     

    ''

     

    הבשורה הרעה - מלאכים בדרך לסדום בשליחות אלוהים:

     

    סדום היא עיר של חטא ורוע ולכן אלוהים מחליט להשמיד אותה.

     

    אבל אברהם לא מקבל את הדין ומתווכח - כיצד יתכן להרוג צדיק עם רשע? 

     

    "אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר?" (בראשית, פרק י"ח פסוק י"ב).

     

    וכך מתחיל משא ומתן בין אלוקים לאברהם

     

    על מספר הצדיקים שיכולים להציל את עירם הרעה.

     

    אבל אפילו עשרה צדיקים לא נמצאים בעיר.

     

     

     

    אש וגופרית יורדים מהשמים על העיר סדום ועמורה

     

    ''

     

    אשת לוט לא מתאפקת ולמרות האיסור, "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח".

     

    ''

     

     

    '' '' ''

     

     

    והנה נולד הבן - "ויִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ, אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה - יִצְחק.

     

    לזכר צחוקה של שרה המתקשה להאמין.

     

     

    הפרשה מסתיימת במסע אל הר המוריה לעקדת יצחק

     

    ''

     

    האל מנסה את אמונתו של אברהם

    ופוקד עליו לעשות את הדבר הנורא מכל,

    ללכת עם בנו אל הר המוריה:

    "קַח-נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק,

    וְלֶךְ-לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה;

    וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיך"

      אברהם מציית ומתחיל להתכונן להקריב את בנו.

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    '' ''

     

    ''

    ואז, כשהסכין כבר מונפת מעל צווארו של יצחק עוצר אותו מלאך ה'

    ואומר לאברהם שלא יפגע חלילה וחס בבנו אלא יקריב את האיל הנאחז בסבך

     

     

     

    אברהם עמד בניסיון הקשה והוכיח את נאמנותו הגמורה לאלוקים. ה' מברך אותו שבזכות אמונתו ירבו צאצאיו כחול אשר על שפת הים.

     

    עקידת יצחק וברית בין הבתרים

     

    חלונות ויטראז' מטירת קרדיף אשר בווילס.

    החלון הימני מציג את עקידת יצחק והשמאלי את ברית בין הבתרים. 

     

    פסל ברונזה של עקדת יצחק - היד על הכתף כתיאור סמלי של האל.

     

    ''

      8/10/13 14:15:

    פרשת לך-לך  - כמסע היהודי הראשון בשחר ההיסטוריה

     

    ''

     

    ''

     

    ''''
    ''
    מדרש
    ''
    לך לך מארצך...
    ''
    בשעה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו:

    "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּך" (בראשית, פרק י"ב פסוק א'),

    למה היה אברהם דומה?
    לצלוחית של פוליטון (בושם),

    שהייתה מונחת בזווית אחת ולא היה ריחה נודף.
    בא אחד וטלטלה ממקומה, והיה ריחה נודף.
    אף כן אמר הקב"ה לאברהם: 
    אברהם, הרבה מעשים טובים יש לך, הרבה מצוות יש לך. 
    טלטל את עצמך בעולם ושמך מתגדל בעולמי.  
     
    (שיר השירים רבה פרשה א')


      6/10/13 14:48:

    תמונה

     

     

    תערוכת 'אולי תהיינה סוכריות'

    למעשה אימצה ביודעין ובלא יודעין

    את תפיסת העולם האמיצה והמודעת

    של 'אני מאמין בגדלות האדם! '

    מתוך גדלות זו כל אדם יכול לשנות ולתקן,

    לשפר את פנימיותו ולהקרין על מעשיו

    להשפיע טוב וחסד על  סביבתו

    ו... אולי לשנות את העולם כולו.


    בני אדם רבים מאמינים באל, בכוח הטבע...

    אבל בגדלות האדם לא כולם מאמינים.

    אני מאמין

    באמונה שלמה וביטחון מלא

    שהאדם יכול להגיע ליחס חי עם בוראו,

    שהאדם יכול לחולל מעשים גדולים ונוראים

    גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים,

    שיש בו כוח נפשי אדיר לשלוט על עצמו

    ולהשפיע רוב טוב ושמחה על סביבתו

    ובמעגלים הולכים ומתרחבים על היקום כולו.

     

    תמונה בתוך תמונה - יודאיקה, אמנות יהודית  ``לבד`   תמונה בתוך תמונה - יודאיקה, אמנות יהודית

      15/8/13 10:56:

    אז לאן נצא היום למסע המלא בהרפתקאות ואתגרים?

     

    ''

      7/8/13 08:45:

    הנה אחת מהגדרות של מהות ימי אלול:

    "אם היו שואלים אותי מהו ה'אני מאמין' שלי, הייתי אומר:

    אני מאמין בגדלותו של האדם! ו

    מתוך גדלות זו הוא יכול לתקן את עצמו,

    את סביבתו

    ואת העולם כולו.

    באלוקים – בני אדם רבים מאמינים. זה אינו דבר נדיר.

    אבל בגדלות האדם לא כולם מאמינים.

    אני מאמין.

    מאמין שהאדם יכול להגיע ליחס חי עם בוראו,

    שהאדם יכול לחולל מעשים גדולים ונוראים

    לא רק כלפי חוץ אלא גם כלפי פנים, שיש בו כוח נפשי אדיר לשלוט על עצמו".

     

    תמונה בתוך תמונה - יודאיקה, אמנות יהודית  תמונה בתוך תמונה - יודאיקה, אמנות יהודית   תמונה בתוך תמונה - יודאיקה, אמנות יהודית

      7/8/13 00:57:

    צטט: .D.S 2013-08-06 14:41:20

    צטט: עט סופר 2013-08-06 11:14:13

    "נפש יהודי הומיה" ... זה כנראה משפט חסידי ...!!! קליל זורם ענייני ומשובב נפש ... ישר כח ...

     

    ''

     

    כל-כך הרבה מחמאות במשפט קצר אחד

    גרמו לי לסומק קל בלחיים...

     

    אז קבל את השיר של שולי רנד עם אהוד בנאי 'נקודה טובה'

     

    http://www.youtube.com/watch?v=zYoyiRSUCQE

     

    אחות קטנה, נפש תאומה 
    חכי עוד רגע עוד מעט 
    יש שכר לפעולתך 
    הנה הוא קם ואליך הולך 
    חכי עוד רגע כי רק את 

    גם אני איתך בוכה 
    וכמוך מצפה 
    אז חכי עוד רגע עוד מעט 
    הנה הוא בא מנחמך 
    שמעי איך הוא אליך הולך 
    חכי עוד רגע כי רק את 

    תמיד ידעת למצוא בי 
    עוד קצת אור שממני נעלם 
    נקודה טובה ועוד נקודה טובה 
    ועוד מעט ואין רשע 
    התבוננת על מקומו ואיננו 

    הן תמיד השכלת לשמוע 
    את השיר שלנו שכמעט נדם 
    נקודה טובה ועוד נקודה טובה 
    ועוד מעט והנה הוא בא 
    התבוננת על מקומו 
    והננו 

    אחות קטנה, עלי בכי אמונה 
    חכי עוד רגע עוד מעט 
    הנה הוא בא מנחמך 
    הטהרי השמיעי קולך 
    פתחי עינייך לאט.

     

     

     

    שיר עם עומק ... תודה

     

    אחות קטנה ... תפילותיה ...:)

      6/8/13 14:41:

    צטט: עט סופר 2013-08-06 11:14:13

    "נפש יהודי הומיה" ... זה כנראה משפט חסידי ...!!! קליל זורם ענייני ומשובב נפש ... ישר כח ...

     

    ''

     

    כל-כך הרבה מחמאות במשפט קצר אחד

    גרמו לי לסומק קל בלחיים...

     

    אז קבל את השיר של שולי רנד עם אהוד בנאי 'נקודה טובה'

     

    http://www.youtube.com/watch?v=zYoyiRSUCQE

     

    אחות קטנה, נפש תאומה 
    חכי עוד רגע עוד מעט 
    יש שכר לפעולתך 
    הנה הוא קם ואליך הולך 
    חכי עוד רגע כי רק את 

    גם אני איתך בוכה 
    וכמוך מצפה 
    אז חכי עוד רגע עוד מעט 
    הנה הוא בא מנחמך 
    שמעי איך הוא אליך הולך 
    חכי עוד רגע כי רק את 

    תמיד ידעת למצוא בי 
    עוד קצת אור שממני נעלם 
    נקודה טובה ועוד נקודה טובה 
    ועוד מעט ואין רשע 
    התבוננת על מקומו ואיננו 

    הן תמיד השכלת לשמוע 
    את השיר שלנו שכמעט נדם 
    נקודה טובה ועוד נקודה טובה 
    ועוד מעט והנה הוא בא 
    התבוננת על מקומו 
    והננו 

    אחות קטנה, עלי בכי אמונה 
    חכי עוד רגע עוד מעט 
    הנה הוא בא מנחמך 
    הטהרי השמיעי קולך 
    פתחי עינייך 
    לאט

      6/8/13 14:31:

    צטט: רוזMרין 2013-08-06 10:17:03

    חודש טוב. על זה נאמר הכול בסופו של דבר- לטובה. :-)

     

     

    רוזמרין היקרה, את צודקת בהחלט הכל בסופו של דבר לטובה

    רק שלפעמים אנחנו במבטנו הצר דרך החור קטן

    לא מסוגלים להבין מיד את התמונה המלאה

    ומתקשים לקלוט בשכלנו המוגבל את הנקודה הטובה בסיפור

    ובכלל לזרום עם התפיסה עד כמה המהלכים מכוונים מלמעלה

    להוביל אותנו אל הישועה אל ההשלמה אל האחדות בלבבות כהרף עין

     

    ''

     

                                              חדש טוב 

      6/8/13 11:14:
    "נפש יהודי הומיה" ... זה כנראה משפט חסידי ...!!! קליל זורם ענייני ומשובב נפש ... ישר כח ...
      6/8/13 10:17:
    חודש טוב. על זה נאמר הכול בסופו של דבר- לטובה. :-)
    0

    דרורית סן במסע אל הנפש באמנות יהודית עכשווית

    32 תגובות   יום שני, 5/8/13, 10:52

    דרורית San  / מי יבשר?

    מה מביאה בכנפיה הקריאה

    הכה מרגשת ומרטיטה?

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן  תרנגול

     

    הכל מבשר את תחילת ההכנות הנפשיות ליום הגדול והנורא

    כל אחד ואחת והכנות מסוג המתאים לו/לה.

    האחת טסה מיד לשופינג חגיגי  לרענן את המלתחה לקראת אירועי החגים

    השני מתחיל להכין את אשתו והילדים לעובדה ששוב יבלו בלעדיו את החג 

    כי הוא חלם בלילה על מפגש עם רבי נחמן מאומן ולכן חייב לטוס לאוקראינה.

     

     

    טוב, אבל איך מכינים את הנפש הפנימית לקבלת שנה חדשה טובה יותר?

    אולי פשוט בעיון בסיפור קצר מלווה ביצירות אמנות שמשלימות את התמונה

    כל אחד יכול לשתף אותנו במסקנותיו האישיות לגבי הסיפור

    או לגבש את מחשבותיו בנידון באופן הדרגתי.  

     

    האפנה כזרם אמנות יהודית עכשווית מהזן השטאטלי?  

    http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=CThaartYm3g

    בהחלט לא!  

    נבחר את המעשיות על ניסיונות לעלות לא"י

    ולא לחזור לגלות על כל המשתמע ממנה.

     

    אלפי יצירות אמנות נתנו ביטוי לסיפורים חסידיים

    על מסעות ל'חצר'

    שהרבה פעמים לא הגיעו כלל ליעד

    ולעתים הגיעו - אבל לא בדיוק בזמן...

     

    ``  ``

     

             יוצאים לדרך חדשה בכלי התחבורה ההולם?

     

     

     

    באו נבחן עיבוד שונה מעט מעיבוד של פנחס שדה

    (לא אהבתי את השלכת 'האשמה' על האיש)

    לאחד מסיפורי המעשיות הקצרים של הבעש"ט

    (למעשה עשיתי רק תיקונים קלים לשפה עכשווית

    בלי לשנות את המקצב הקצר והמיוחד).

     

     

    ''

     

    איש אחד נסע ליום כיפור אל הבעש"ט.

    ונסע יום-ולילה תמימים בכדי למהר נסיעתו.

    ובא אור הבוקר,

    של ערב יום כיפור

    עד סמוך לעיר מזעבוש.

     

    אז אמר בנפשו:

    הנה אני סמוך לעיר,

    והסוס נתייגע מאוד,

    אעמוד כאן להתפלל

    ובתוך כך ירעה הסוס.

     

    אחר התפילה גברה עליו השינה.

    אמר בלבו:

    מה בכך אם אשן שעה שעתיים?

    הנה סוסי ינוח מיגעו,

    ואחר כך אסע במהירות,

    ואיך שלא יהיה בוודאי אבוא

    לפני חצות היום לעיר.

    שכב על העגלה ונרדם שינה עמוקה.

     

    וכשניעור ראה שהגיע בין השמשות של יום כיפור.

    ונצטער הרבה מאוד,

    כי אחרי כל היגעות שיגע

    לנסוע אל הבעש"ט ליום-כיפור

    מוכרח הוא להיות ביום כיפור 

    לבד,

    בשדה,

    סמוך לעיר.

     

    וצעק ובכה במר לבו

    כל הלילה וכל היום.

     

    ובמוצאי יום כיפור נסע במהירות

    ובמרירות הנפש אל הבעש"ט.

    צחק הבעש"ט

    כי מן השמים הכריחו אותו לעלות בתפילתו

    תפילת עם שבשדות.

     

    ''

    בחינת מערכת היחסים ההדדית

    המאוזנת בעדינות רבה - בין הרב למעריץ.

     

    אז לא מסופר על חסיד של הרבי - אלא על סתם 'איש אחד'

    אולי כדי לתת מרחב לדמיון - הוא בדיוק כמוני וכמוך?

     

    בד"כ סיפורים שכאלו נועדו לרומם ולשבח את הדמות של הרבי

    אבל כאן אין כלל דברי שבח מיוחדים על הרבי

    מלבד העובדה שהאיש מאד רצה להיות אצלו ביום כיפור.

     

    בעצם להפך, מי שבסופו של יום הצליח לפתוח את שערי השמים הנעולים

    ולאפשר לתפילת הרבי ולתפילת כל שאר ישראל לעלות אל כיסא הכבוד

    היה סתם יהודי רגיל שנאלץ להתפלל בשדה  בהיחידות כל הלילה וכל היום

    בלי מניין בלי רוחו הקדושה של הרבי. לבכות ולצעוק את מר לבו ואכזבתו

    בעקבות התקלה הטיפשית של הרדמות בשינה עמוקה

    בתוך העגלה הרתומה לסוס

    וכך לפספס את השעה היעודה של כניסת קדושת החג.

     

    אז את מי בעצם מהללים ומשבחים בסיפור הקצר הזה? 

     

    האם את הרבי בעל הראיה הקוסמית,

    שיודע לראות גם את מה שהיהודי הארצי

    מתקשה להבין?

     

    היהודי חושב שהישארותו בשדה ביום כיפור

    זה מין סוג של עונש חמור

    ואילו הרבי הצוחק בכל מלא עצמתו

    מנסה להרחיב את נקודת מבטו המצומצמת

    ומוגבלת רק למה שמול עיניו - לגלות לו שבשמים

    חיכו לתפילה העממית שבשדות

    לא לתפילה של עוד יהודי אחד בחצר הרבי הצפופה...

     

    כך שתכלס ללא ספק הגיבור האמתי בסיפור החסידי שלנו הוא - האדם

    הפשוט - זה שמתעלה מעל צרות יומו

    מתעלם מקשיי הפרנסה הבת שלא מוצאת שידוך הגון והבן שאולי מתפקר...

    ומתרכז בתפילה מכל הלב

    ואצל החסידים כזאת עם צעקות ובכי מר, או עם

    התקפי רעמי צחוק מתפרצים - הכל הולך וכמה שיותר קיצוני יותר טוב.

     

     

     

    בהמשך נתוודע לשורשים תודעתיים עמוקים

    ביצירות אמנות יהודית

    שמשלבים סימבוליקה יהודית עתיקה

    עם מאפיינים עכשוויים.

    במעין מסה על מסעות ומשאות נפש - נערוך עיון פסיכודינמי 

    משמעותי במסעו הממשי והדמיוני של הבעש"ט לא"י.

     

    ''

     

       דרורית סן / נדידה - מסע לארץ-ישראל

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      .D.S
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין