בוקר אחד שואל אותי הבוס שלי בעבודה, תגיד לי צבי , יש לך רישיון נהיגה --לא --השבתי לו --חבל, תוך שהוא מנער את הראש רציתי לקדם אותך בעבודה למנות אותך למפקח על סניפנו בארץ.. אפילו יכולתי להעמיד לרשותך רכב
--באמת....?? נדיב מצידך.. אני הולך הביתה ומספר לאישתי על הקידום האפשרי ועל החיסרון שלי - שהיה ידוע היטב לאשתי. לא היה לי כסף וכך גם לא רכב.
למחרת שוב שואל אותי הבוס, תגיד את מוכן ללמוד נהיגה? על חשבון המדינה- הוא ממשיך.
--האמת למה לא , אני אומר לו בקול מהוסס משהו -- ומה עלי לעשות?
הבוס מבלי להרים עיניים לוחש בקול נמוך...אתה צריך לעבור את ועדת טירקל... --על מה?
--האם אתה ראוי ללמוד נהיגה...
ואז נזכרתי במשהו שקרה לי בגיל 11 כאשר הייתי בכיתה ד' כבר אז היה לי חלום להשקיף על מכוניות ולחלום שפעם גם לי יהיה צעצוע שכזה.
יום אחד נדברנו כל הבנים של הכיתה שנשחק אחרי הצהרים מטקות. זוגות זוגות ואני נזכרתי שלבית שלנו צריך להגיע הדוד יעקב בותו היום עם האוטו שלו.
מבלי להגיד לאף אחד מחברי הברזתי ולא הלכתי לשחק מטקות כמובן שבן זוגי למשחק נשאר בלי פרטנר
היה מרמור גדול למחרת
עכשיו שהבוס מציע לי אוטו על חשבון המפעל אני ככה בלחש משיב לו --לא לא.
מה יהיה אם אותו בן זוג ממשחקי המטקות ילשין עלי לפני טירקל שאני לא עומד בהתחייבויות?? |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מיכל זאת. התגובה הקולעת ביותר ששמעתי עד עכשיו.
בהחלט צודק. הברזה ממשחק זוגות מעיד על חוסר מהימנות. מי יודע מה עלול אדם כזה לעשות במשרה חשובה בבגרותו....
זה מה שקראתי בימים האחרונים להיכנס לכנסת לעמדות משפיעות אין ועדות טירקל או ועדות אתיקה כלשהן
תאמין לי נעם גם אני מעדיף אנשים ישרי דרך ואמינים
ורצוי גם מומחים בתחומם. אין לי מושג מה היה באמתחתו של ליידרמן. אני מקווה שהוא לא היה קורבן לצייד מכשפות, כי אם כן אז חבל.