יומולדת לשליט"א:
אומרים שאדם חייב להתחיל את היום במשהו חיובי ונחמד, אבל צר לי - היום זה ממש בלתי אפשרי עבורי, ומעשה שהיה כך היה: התעוררתי בבוקר מוקדם מהרגיל כדי להאזין לחדשות. לשליט"א שלי יש היום יומולדת, ורציתי לשמוע כיצד יסקרו את זה בתקשורת. אבל מה? נאדה. אף לא מלה. המתנתי בחוסר סבלנות למהדורה הבאה, ועדיין שקט. אתם לא יכולים לתאר לעצמכם איזה צער ותיסכול נגרמו לי. לפתע נפל האסימון: נו זה ברור: זה בגלל שהיא מרוקאית... איזה נבלות... טוב, בהמשך היום נראה איך אצליח להתמודד עם זה, אבל אם כבר אנחנו נפגשים, אז לפחות סיפור קטן, כדי שהיום לא יהיה נאחסי לגמרי: ז'וז'ו - בן הזקונים של הקוזינה של שליט"א עלה בשעה טובה לכתה ב'. (ז'וז'ו הוא באמת ילד נחמד ומאד קשור לאמא הטובה שלו). בסוף היום הראשון ללימודים הוא חזר הביתה ושאל את אמו: "אמא, למה כל הילדים באים לבית הספר עם מכנסיים קצרים וטי שירטס, ורק אני עם מכנסיים ארוכים, חולצה לבנה ופפיון שחור?"
"זה משום שאתה מרוקאי, כפרה שלי, והם לא".
ביום השני שב ז'וז'ו מיום לימודים מפרך נוסף ושואל את אמו: "אמא, למה כל הילדים מביאים בתיק האוכל כריך עם גבינה צהובה ושוקו, ורק אני מביא מופלטות?" "זה ברור כפרה, משום שאתה מרוקאי והם לא". ביום השלישי חוזר ז'וז'ו מבית הספר ושואל את אמו: "אמא'לה, שמתי לב שלכל הבנים בכתה יש בולבול נורא קטן, בעוד ששלי הוא ממש גדול. זה בגלל שאני מרוקאי, נכון?"
"לא, כפרה שלי. זה בגלל שאתה בן 17....."
אז שיהיה לכולם אחלה יום. כששליט"א תבוא לשחוט אותי על הפוסט הזה, אני אסביר לה שזה בגלל האלצהיימר....
עודד אל-יגון
|
