כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (7)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      5/3/18 11:35:

    סיפורי חסידות רבים קשורים למים,

    לנהרות שוצפים באירופה הברוכה

    לשפע מים.

     

    אחד הסיפורים המצחיקים

    מספר על חסיד שרצה להביא דג גדול

    לרבו אבל חשש שהדג התקלקל בדרך

    לכן השאיר את הדג חי והוביל אותו

    במסלול אל הרבה לאורך הנהר.

     

    החסיד קשר את הדג בגרטל - חוט

    כדי שלא יברח וכך צעדו שניהם...

    אבל הדג בכל זאת הצליח לברוח

    עם הגרטל הקשור אליו.

     

    דייגים שתפסו בנהר דג גדול עם גרטל

    החליטו למסור אותו מיד לרבה שבעיר.

    כשהגיע החסיד די מצוברח לרבה

    אמר לו הרבה 'תעודד אין לך על מה 

    להצטער הפדיון הגיע עוד לפני החסיד'..

     

    תוצאת תמונה עבור דג קשור

     

      16/8/16 14:36:

    צטט: .D.S 2013-08-08 08:12:39

    תורת ישראל נמשלה למים חיים - מתפרצים

    וגם הדרך לארץ-ישראל עוברת במים רבים עם גלי-ענק

    כי הנשמה היהודית חייבת להזדכך ולהיטהר

    בהרבה מים - המון תורה לנפש היגעה

     

     

    ''

     

     

     

     

     

    דרך המים המרווים צמאום לדעת ולמרגוע היא ההפוכה מדרך הכאב, העצבות הריקנות

    המנוגדת לגישה שרזי התורה עוברים בתהומות המלנכוליה  

    אלחנן ניר מציג דרכים לעבודת ה' חסידית:

    ר' ישראל בעל שם טוב, נמנע באופן עקרוני מלכתוב את תורתו, מפני שהעדיף את ההוראה הבלתי אמצעית מפה לאוזן על פני זו שבכתב.

    א. דבקות באותיות. אין מדובר כאן רק על האותיות הגרפיות, אלא על התנועה והדינמיקה הגלומות בהן,

    על הניגון והמוסיקליות שלהן, על הגילוי הנשמתי, העולמי והא-להי החבוי בהן:

    "וכשמאריך בתיבה הוא דבקות שאינו רוצה ליפרד מאותו תיבה".

    השפה העברית איננה רק מתארת את המציאות הקיימת, אלא מכוננת אותה בעצם דיבורה.

     

    ב.תחושת קירבה, דבקות אישית. בכל סיטואציה אנושית – "גם בשוּק ובסיפורי דברים עם חברו"

    – מתגלה כי הדרך לקב"ה פתוחה ומפולשת,

    אף שלכאורה היא נראית חסומה ומפותלת.

    החומות הרבות מתגלות כאחיזת עיניים, שתכליתה יצירת געגוע ועניין.

     

    ג. דגש גדול על תפילה: "הנשמה אמרה להרב זלה"ה (הבעש"ט) שמה שזכה שנתגלו אליו דברין עליונים,

    לא מפני שלמד הרבה מסכתות ופוסקים אלא רק משום תפלה שהיה מתפלל תמיד בכוונה גדולה" 

    התפילה צריכה להיות בשמחה ודבקות הנשמה.

     

    ד. המחשבה. המציאות נקבעת על פי המחשבה.

    נוכחותו של האדם נקבעת לפי מקומה של מחשבתו: "במקום שחושב האדם שם הוא כולו".

     

    השמחה אמנם לא נמנתה כאן כעיקר, אך היא הפכה, ולא בלי צדק, לסמל הזיהוי של תנועת החסידות.

    השמחה היא יכולת המגע בגאולה עכשווית, שגרתית ויומיומית, ויותר מכול: אנושית

    – ודווקא לא אוטופיסטית וקוסמית כדרך שביקשו המקובלים. לא גאולה מעֵבר למציאות,

    אלא גאולה מתוכה ובתוכה. כחלק מעניינו הרב בשמחה,

    לא הסכים הבעש"ט לקבל את מהות המרה שחורה ואת בעלי המרה השחורה:

     

    ''

     

      28/12/14 11:17:

     

    http://cafe.themarker.com/image/3180545/

                              דרורית סן / פיסול ברשת ברזל על בדי קנבס

     

    הרב קוק בקובץ 'שמונה קבצנים'

     

    מצטט את מדרש שוחר טוב;


    "רצונך לראות את השכינה בעולם הזה. ,. עסוק בתורה בארץ ישראל "

     

     צריך לכרות ולשתות מים מבאר מים חיים, מחשק התורה שבנשמתי, מהאות המיוחד לי, ...

      11/8/13 09:44:

    היי אסף,

     

    אצלי בחצר החצבים כבר פורחים

    מה מבשר יותר טוב מעמודי תפרחת לבנים

    שצצו כאילו משם מקום?

     

    ''

     

    http://www.youtube.com/watch?v=STAHSLLBRIk

     

    תחת תכול השמיים 
    מול חופי הימים 
    שתי רגלים במים 
    וגלים מפכים 
    ממרומי הגלבוע 
    לרגלי התבור 

    חצבים פורחים 
    וציפורים אין ספור. 

    מול חופי הכנרת 
    צל הרי הרמה 
    חקלאי וצנרת 
    שיבולי הקמה 
    אם שולחת בניה 
    על הארץ לשמור 

    חצבים פורחים 
    וציפורים אין ספור. 

    מול הכפר הירוק 
    בין עצים וגדרות 
    על אדמות הטרשים 
    מחפשים שורשים. 

    את נותנת לי כח 
    את נותנת לי אור 
    את הדרך לשכוח 
    להמשיך ולזכור. 
    שדה קוצים ושלכת 
    וצילו של האור 

    חצבים פורחים 
    וציפורים אין ספור. 

     

    אחד משירי המחאה הכי יפים שנכתבו כאן

    מילים של יאיר ניצני על הרוגי מלחמת לבנון

    שמתאים עד כדי צמרמורת גם לעיתוי האומלל

    של מלחמת יום כיפור - בדיוק בסתיו...

     

    ''

     

                        וציפורים אין ספור

      11/8/13 08:50:

    המלך בשדה

    הביטוי לקוח ממשל אשר סיפר רבי שניאור זלמן מלאדי מיסד חסידות חב"ד

    אודות מלך חשוב

    אשר פעם בשנה היה עוזב את ארמון מלכותו

    ומגיע לביקור אצל המון העם.

    המלך המכובד מופיע פתאום בשדות,

    מאיר פנים אל האנשים, ומאזין בקשב רב לכל משאלותיהם,


    זהו "המלך בשדה". 

     
    כך גם בחודש אלול

    הקב"ה נמצא קרוב יותר לרחשי הלב של עמו

    ולכן ימים אלו נחשבים לימי רצון לתשובה וכפרה,

    ימים יקרים מפז של קירבה בין האדם לאלוקיו,

    בין האדם לחברו

    ובין האדם לעצמו.

     

     

                                 דרורית סן / לעזוב את ארמון המלכות ולצאת לשדות אל העמך

    איכה, תיק עבודות יודאיקה, אמנות יהודית דרורית סן. תיקי עבודות אמנים ישראלים - אמנות ישראלית

      9/8/13 07:01:
    סתיו יהודי / אברהם חלפי

    סתיו יהודי בארץ אבותי 
    שולח בי 
    רמזי אלול. 

    כבר משתגעות בי קצת 
    הציפורים הקטנטנות שורקות העצב 
    של יום הכיפורים. 

    אז יתקע בשופרות לפתוח שערי שמיים. 
    ופנים יהודיות מן הגולה 
    באפרפר נוגה 
    ירחפו לפני כסא אדון עולם. 

    ובקשות ותחנונים וניצוצות הרבה 
    בעומק עיניהן. 
    אריק אינשטיין שר את המילות השיר של חלפי בהלחנת יוני רכטר:
      8/8/13 02:36:
    הבעש"ט, הלב השבור, משאת הנפש - הגעגוע והכמיהה הבלתי מסופקת למציאותה של א"י, הם שימשיכו לשמש מיכל למתח הניגודים המפרה את מסעו הנפשי הסיזיפי, הנע חליפות בין האלוהי, הנשגב והמופשט - לארצי, היום יומי והקונקרטי, בין "אין" ל- "אני", בין ריבוי ופיצול חלקי נפש- "לבלבדיות" צרופה ונמזגת, "ברצוא ושוב" בלתי פוסק המאפשר היכללות, התמרה והזדככות נפשית אמיתית, שכן כדברי הרבי מקוצק, " אין שלם כמו לב שבור".
    0

    נשמה יתרה

    11 תגובות   יום רביעי, 7/8/13, 15:01

         ''

     

    דרורית סן - איחוי זכוכית

     

     

     

     

     ''

                          פיוזינג זכוכית  / דרורית סן

     

    המסע חסידי נושא על כתפיו המון סמליות שלפעמים אפשר לפרוק אותה

    על עז פלאית כמו ביצירה קצרה של ש"י עגנון 'מעשה העז'

    ולפעמים היא מתמשכת במתח רב פרק אחר פרק...

     

    כשכל העולם מעולף משאריות החום והאבק

    ומנסה להיפטר מעומסי חום כבדים ורובצים כבדי משקל על הנשמה

    מציעים פיוטי הסליחות הספרדיים

     

    עם מוזיקת תקיעות השופר משב רוח מרענן

     

    וסיפורי חסידות האשכנזיים כשפריץ מרטיב ומרטיט את הנפש המאובקת

     

     

     

    בפסיכו-דנמיקה אמנותית על מסעות ומשאות נפש -

    ננסה לפרק ולהרכיב מחדש את המאפיינים הפסיכודינמי

    והאווירודנמיים (סתם... אולי רק של כלי התחבורה ליעד)

     

    המסע הזה עם המשא של סיפורים שיעדם הסופי א"י לא תמיד

    מצליחים להיות אמפיבים ועבור את מחסום המים המקיפים את

    הארץ המובטחת. גם אם הסיפור מטען בגלי הומור ורווי לעג עצמי

    מתחת למעטה הקלילות יש משמעותיות,  אחריות עמוקה לכלל...

    בעזרת האיורים ויצירות חודר לנבכי הסתרים... ומפתיע בתוצאותיו

    כולל רמזים על יכולות לעשות נסים ונפלאות אפילו תרנגול מטיל בצי-זהב

     

              לאן את ממהרת?  לאן את ממהרת?   לאן את ממהרת?

              ממהרת למסע ובדרך מטילה בצי זהב  /  דרורית סן

     

    יצירות אמנות המתארות את מסעו הממשי והדמיוני 

     של הבעש"ט לא"י

    מעניקות פרשנויות מזוויות מפתיעות לתהליכים פיזיים והנפשיים 

     

     

    ''

     

     

     

     כדאי לזכור שהסיפור החסדי הוא בדרך כלל עיבוד ברוח יהודית

    לסיפורים ואגדות  עם שהיו רווחים בין הגויים

    כאן נמשיך לשלב נוסף ונגלגל את הסיפור למחוזות ההווה שלנו


    לכן, היחס אל הטקסט של הסיפור החסידי כאן

    הוא כאל הומאז' - מחווה, הוקרה ובעיקר מקור השראה.

    ציטוט משפטים אמנותיים ועיבודים יצירתיים

    נועדו לבחון מערכות יחסים פנימיות וחיצוניות

    השאלת 'ציטוט' של רעיונות מופשטים מוביל לכיוונים

    בלתי צפויים הרחק מזה של הסיפור המקורי ובהחלט

    אינו מחייב ככתבו וכלשונו

    אלא גמיש ואסוציאטיבי ויכול לעבור תהליכי התאמות,

    מוטציות ושינויים בהתאם לצרכים ולהתפתחויות.

     

    רקע - תנועת החסידות כממשיכה של דרך הקבלה,

    העמידה את א"י במרכז החשיבה וההוויה שלה:

    " ציון היא מעיקרו של עולם והיא החיות של כל העולם"

     

    צדיקי החסידות ובראשם מייסדה - רבי ישראל בן אליעזר ( 1700-1760), 

    הידוע בשמו  הבעל שם טוב " הבעש"ט" ,

    השקיעו מאמץ רב בניסיונות לממש את משאת הנפש ולעלות לא"י.

    יהודים חסידיים וברושם האדמורי"ם השתדלו בעיקר בשלהי ימיהם

    ב'תקופת השלכת' שמבשרת את מותם המתקרב לעזוב את הגלות

    ולהגיע לא"י לחונן את עפרה... 

     

     

     

    "הנסיעה הידועה", כך  כונתה נסיעתו העלומה

    ורצופת הקשיים של הבעש"ט לא"י


    בעיין במשמעויות הסימבוליות של המסע,

    נבחן את המניעים התוך-נפשיים של גיבורו - הבעש"ט,

    זה התועה במרחב שבין משאת הנפש –הפנטזיה,

    לבין מימושה, יציאה לדרך הקשה ומלאת סכנות.

    אלו הקשרים והשלכות היו למסע על דרכו בחסידות?

    ואיך השפיע המסע הבלתי נגמר

    על התפתחויות של מגמות על תורת הנפש בחסידויות בכלל.

     

     

    לאגדה הנזכרת בספר 'בשבחי הבעש"ט' מספר גרסאות:

    הבעש"ט והגזלנים: 

    "פעם אחת באו גזלנים ואמרו:

    הנה אנחנו יודעים דרך קצרה לילך לא"י,

    דרך מערות ומחילות אם רצונך לך נא אתנו

    ואנחנו נהיה מורים לפניך את הדרך אשר תלך בה.

    ויואל ללכת אתם והנה בלכתם בדרך וגיא אחד עמוק מלא מים  ורפש וטיט...

     

    וכשרצה הבעש"ט לילך

    ראה שבכאן הוא להט החרב המתהפכת

    וחזר לאחוריו

    כי הייתה לו סכנה גדולה אם היה עובר במעבר זה." 

     

    ניסיון ראשון של נשמת הבעל שם טוב להגיע לארץ-ישראל - נכשל, נגדע באיבו,

    אך השאיר המון לקחים:

    מה מסמלים התיאורים על מסע? כל פרט תיאור ותיאור בנפרד וכולם יחד?

    מה הם אומרים על אישיותו של הבעש"ט? על בחירותיו?

    בעצם, מה פתאום הוא בוחר "בקיצור דרך"?

    איך בכלל התחבר דווקא לגזלנים?

    למה הוא הולך בחושך בסתר,

    במקומות מלאי רפש וזוהמה -

    אולי מלכתחילה - לא זו הדרך הנכונה להגיע אל א"י?

    זאת המסמלת את  הנקודה הפנימית

    ביותר  בנפש - העצמי הנקי מכל רבב?


    האם מי שנענה לקריאתם של "הגזלנים" שבנפשו,

    של אותם יסודות השואבים ומכלים את כוחותיו,

    אלו שעושים עבודתם ותחבולותיהם בחושך ובסתר,

    במחוזות הנפש הנידחים, אולי אינם יכולים להיכנס בשעריה של א"י  -

    של  הוויה נפשית מרכזית, טהורה וזכה?

    האם הגזלנים מסמלים את היצר הרע המניע את האדם לפעול?

    זה הידוע גם כתעלולן ותחבולן וכמלך עליון מעל כל הגנבים והרמאים.


    אולי ניתן לראות בגזלנים  כמי שמעמתים את הבעש"ט  עם כוחות הצל 

    שבנפשו פנימה אותו יצר שטני שבכל אחד מאיתנו?

    אלו דורשים ממנו להכיר בהם ולהכלילם.

    הגזלנים הרי הופכים באמת באיזה שלב למורי הדרך של הבעש"ט,

    הם מורים לו להביא אור ומודעות אל חלקי נפש האפלים והמפוצלים

    ולצרפם אל חלקי הנפש המוארים,

    הם מלמדים כיצד להשתמש בחלקי הנפש היצרים  והנחותים -

    המתגלים במחילות ובעולם הנסתר והאפל של הלא מודע, לתכלית התפתחותית חיובית.

    לרב ניסיון החיים מלמד אותנו שאין באמת קיצורי דרך,

    הדרך הקצרה הופכת בסופו של דבר לדרך ארוכה יותר,

    אלו המחפשים הארה והבשלה "אינסטנט",

    מסתכנים בפסיכוזה   ועוד...,

    הבעש"ט המשכיל לראות ברגע האחרון

    את להט החרב המתהפכת,

    העומדת להכרית ולפצל את שלמותו הנפשית, נסוג לאחור. 

    הוא מוכן אפילו לוותר על הגעה נסית מהירה לא"י

    ובלבד שלא לשלם את המחיר הכבד של פגיעה נפשית בלתי הפיכה.

     

     

     

     

    מנדלי מוכר ספרים - מסע מפולין לא"י

     

     

     


    בגירסא אחרת על סיפור 'הבעש"ט והגזלנים' יש הקדמה המסבירה
    איך נוצר הקשר עם אותם הגזלנים ויש מין סוף כמו באגדות - צפרדע
    ''


    פעם אחת נכנס בעומק ההתבוננות

    והיה הולך על ההרים,

    ומצד אחד על הר השני היו עומדים לסטים השודדים.

    וכשראו אותו מרחוק שהוא הולך לסוף ההר בעומק המחשבה,

    אמרו: בודאי ייפול לגיא ויהיה לו ריסוק איברים, חס ושלום.

    וכשבא סמוך לגיא נתקרב ההר השני לפניו ונעשה מישור,

    והלך למרחוק ונחלקו שני ההרים כמקדם.

    ובחזירתו כשבא סמוך לגיא נתקרב ההר האחד לחברו ונעשה מישור.

    וכן היה כמה פעמים בהליכתו ובחזירתו.

    וראו כי הוא איש אלוקי באשר ה' אתו,

    וישלימו עמו, ויבואו לפניו ויספרו לו כל המאורע,

    ויאמרו: הנה בעינינו ראינו כי איש אלוקים אתה,

    לכן בקשתנו שתתפלל עבורנו שיצליח ה' דרכנו

    אשר אנחנו הולכים תמיד למסור את נפשותינו.

    ויאמר להם הבעל-שם-טוב: 

    אם תשבעו לי שלא תפגעו ביהודי ולא תגזלו אותו,

    אזי אעשה כדבריכם. וישבעו על הדבר הזה.

    ויהי מאז והלאה אם היה להם איזה ריב או טענה ביניהם

    ויבואו לפניו והוא עשה פשרה ביניהם. 

    פעם אחת באו שני גזלנים לדון לפניו,

    ולא הוטב הפסק בעיני אחד מהם.

    ויאמר בלבו: הנה כאשר הבעל-שם-טוב ער אי אפשר לו לעשות רע,

    אבל כשהוא ישן אמלא את רצוני להרוג אותו.

    וכן עשה, כשישן הבעל-שם-טוב בא הגזלן אליו והרים את הקרדום לחתוך את ראשו,

    ומיד חטפו אותו,

    ואינו יודע מי ומי, והכו אותו מכות אכזריות חבורות ופצעים

    וישאלהו: מי אתה ומי עשה לך הדבר הזה?

    ולא היה בו כוח להשיב לו דבר,

    וילך הבעל-שם-טוב לדרכו.

    ולמחרתו כששב מעט לאתנו ספר לו הגזלן כל המאורע. 


    הקשר בין מי שאיננו כפוף לחוקי הטבע

    לבין מי שאיננו כפוף לחוקי החברה - הגזלנים

    הוא טעון ברבדי שכבות של משמעויות

     
    פעם אחת באו הגזלנים אליו ואמרו: אדוננו,

    הנה אנחנו יודעים דרך קצרה לילך אל ארץ-ישראל דרך מערות ומחלות,

    אם רצונך לך נא אתנו, ואנחנו נהיה מורים לפניו הדרך אשר ילך בה.

    ויואל ללכת אתם.

    והנה בהליכתם בדרך היה גיא אחד עמוק מלא מים ורפש וטיט,

    ודרך הליכתם על דף אחד המונח מעבר אל עבר,

    והיו נשענים על יתד אחת שהיו נועצים באגם.

    והלכו הם מתחילה, וכשרצה הבעל-שם-טוב לילך עליה,

    ראה שבכאן הוא להט החרב המתהפכת וחזר לאחוריו,

    לַהַט החרב המתהפכת

    ביטוי שמתאר את כלי הנשק של השומרים שכשהופקדו על שמירת הכניסה לגן עדן,

    כדי למנוע מהאדם התקרבות לעץ החיים ואכילה ממנו, שמא יזכה האדם בחיי נצח 
    להט הוא בעירה, חום עז, שריפה. 

    חרב מתהפכת - חרב פיפיות, חרב משוננת משני עבריה.

    הצירוף כולו מעיד שהחרב להטה ביותר,כברקים
    הביטוי 'חרב מתהפכת' מסמל סכנה גדולה.

     

    ויאמר הבעל-שם-טוב אל לבו: 

    בוודאי לא לחינם באתי לכאן!

    ובחזירתו פגע בצפרדע. 

     

     

    האם אכן היית כוונתו של הבעש"ט לעלות לא"י רצינית?

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      .D.S
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין