כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (4)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      3/9/13 08:11:

    צטט: rebosher 2013-09-02 22:13:13

    כמי שהסכים איתך בעבר על קשקשנותך: (צטט: עצבן 2013-08-31 22:45:08 "אפשר לומר שאני אולי קשקשן - אבל אני לפחות לא צבוע." )

     

    אני מניח שאם אתה מצטט את המשפט הנ"ל אתה גם מסכים גם אם חלקו השני (כלומר על צביעותו של מישהו ששנינו מכירים).

     

    הייתי רוצה לשאול מה תהיה הגדרתו של המושג 'אזרחות' ונגזרתו האזרחים.

     

    זו שאלה טובה - אבל אם תעיין במפת העולם אתה תראה תשובות מאוד משונות למושג אזרח - לדוגמה במדינות דמוקרטיות האזרח אמור להנות משוויון זכויות - וחשוב מכך להיות שותף בקביעת הממשל. ויש מדינות (כמו אצל ידידך מצפון) שהאזרחות לא כוללת - לא שוויון זכויות, ולא את הזכות להיות שותף בקביעת הממשל. לכן המילה אזרחות בפוסט מתייחסת לשאלת השייכות. לאיזו מדינה יהיה שייך כל אזרח. מהבחינה הרגשית יש כאן הלימה - מכיוון שמוקד ההזדהות (וגם ההגדרה העצמית) של פלסטיני שיגור בתוככי ישראל תהיה מן הסתם אם המדינה הפלסטינית (כפי שההזדהות של יהודי שיגור במדינה הפלסטינית תהיה עם ישראל). מבחינה פרוצדורלית - כפי שכבר נשאלתי זו אכן שאלה מעניינת לרובה יש תקדימים (אזרחי מדינה אחת שחיים במדינה אחרת) ולחלקה נצטרך למצוא פתרונות חדשים.

     

    וכמי שטופח לעצמו על השכם

     

    ????? נדמה לי שכתבתי כמות די רבה של פוסטים - ואפילו עם זכוכית מגדלת די גדולה תתקשה למצוא בהם טפיחה עצמית . 

     

    נסה להסביר במילים פשוטות מדוע אין צביעות בטענה ש"עם הספר" אשר גזל את אדמות פלסטין לא מקבל את עקרון השיבה אך את חוק השבות הוא מאמץ כחוק יסוד.

     

    זו שאלה מאוד מוזרה - שמעידה שכנראה לא קראת את הפוסט. מבלי להיכנס לאופן הגדרת המציאות (שיהיו רבים שיחלקו עליך) - אבן הנגף המרכזית של זכות השיבה היא, שלפחות בשלב זה היא גודמת כל אפשרות להגיע להסכם. מכיוון שאני קשקשן ואתה עצלן אחזור על הטענה מהפוסט עצמו - בזמן שהפלסטינים רואים בזכות השיבה תיקון עוול היסטורי ולמעשה זה חלק מהותי מהתנועה הלאומית הפלסטינית, הישראלים רואים בה כאמצעי ודאי לחיסול המדינה היהודית ומכאן כאיום קיומי. ההתייחסות השונה אל אותו רעיון הופכת אותו למשוכה בלתי עבירה. לכן גם הפוסט מציע פתרון שלמעשה מנטרל את הבעיה - כלומר לאפשר קיום מדינות לא רק על בסיס טריטוריאלי אלא גם על בסיס השתייכות. הפתרון הזה יאפשר גם שיבה (כהגדרתך) מבלי שזו תלווה בפניקה של איום קיומי. 

     

    * לסיכום רב אושר - אם לא היית עצלן והיית טורח לקרוא את הנכתב - אולי היית מגלה שאפשר ללמוד דבר או שניים גם מקשקושים. 

      2/9/13 22:13:

    כמי שהסכים איתך בעבר על קשקשנותך: (צטט: עצבן 2013-08-31 22:45:08 "אפשר לומר שאני אולי קשקשן - אבל אני לפחות לא צבוע." ) הייתי רוצה לשאול מה תהיה הגדרתו של המושג 'אזרחות' ונגזרתו האזרחים. וכמי שטופח לעצמו על השכם נסה להסביר במילים פשוטות מדוע אין צביעות בטענה ש"עם הספר" אשר גזל את אדמות פלסטין לא מקבל את עקרון השיבה אך את חוק השבות הוא מאמץ כחוק יסוד.

      15/8/13 07:32:

    השאלה במקומה. לדעתי שאלת הישימות תלויה בנו ובפלסטינים. צריך לחשוב גם על החלופות. "הישימות".

     

    הראשונה היא המשך המצב הנוכחי כלומר ההנחה שאין פתרון לבעיה הפלסטינית (או שאין בכלל בעיה). אנחנו כדי לשמור על צביוננו לא מספחים את השטח - ומאידך לא מפשרים לפלסטינים להקים מדינה - ומכאן שנוצר בפעול מצב בו כשלושה וחצי מיליון איש משוללים זכויות אזרח (סוג של אפרטהייד?). המצב שטיפחנו מספר עשורים אולי נשמע מפתה אבל נדמה לי שכל מי שהגיע לעמדה בכירה הבין שהוא מסוכן לנו. הוא מכרסם את הלגיטימיות של מדינתנו - ועלול להפוך אותנו למצורעים עולמיים (דבר שמתקיים כבר באופן חלקי). המצב הזה הוא גם הדלק המרכזי לסכסוך ישראלי ערבי - ומבטיח עוד דורות של חיים על החרב (וצריך להתכונן ליום בו למדינה ערבית יהיה נשק להשמדה המונית - למדינה מוסלמית כבר יש - כדי להבין שבאיזשהו שלב בעתיד הבחירה בחיים על החרב עשויה להתברר כאיום קיומי). וכמובן שיש גם סיכוי שבסופו של יום יכפה עלינו הסכם לא רצוי או לקיחת חסות (אזרוח) תושבי השטחים. לכן זו אופציה לא כל כך מוצלחת.

     

    הפתרון הימני לגרש את התושבים הפלסטינים לירדן. נדמה לי שהרעיון לגרש מיליוני איש מבתיהם הוא הדרך הסלולה להפוך אותנו למדינה מצורעת. לגרום לבני הברית ההדוקים ביותר שלנו להפנות לנו עורף. לבטל כל התנגדות שהיא ליצרניות נשק להשמדה המונית לגרוף רווחים מהירים בארצות ערב - ולמעשה להוביל לסיום הפרויקט הזה.

     

    סיפוח השטחים. רעיון מעניין. בפועל אם הוא יעשה כיום המשמעות היא שכ-45 אחוז מאזרחי ישראל יהיו פלסטינים. (ההערכה היא שכיום חיים בין הים לנהר כמעט 6 מיליון יהודים וכ-5.5 מיליון ערבים). זה אולי לא רעיון נורא כל כך אם רוב הישראלים ורוב הפלסטינים היו מוכנים להתפשר על מדינה דו לאומית - אבל נראה לי שהמצב הוא בדיוק הפוך - שכל צד רוצה לשמר את יחודו ושהמדינה תהיה מדינתו - ולכן גם אם נאזרח את השטחים הבעיה הפלסטינית לא תפטר והסכסוך יקבל פורמט חדש בתוך גבולות המדינה. במצב בו הפלסטינים רוצים לבטל את המדינה הישראלית והישראלים רוצים למנוע מדינה פלסטינית מדינה משותפת תהיה חלום בלהות.

     

    הפרדה לשתי מדינות. נדמה שרוב העולם (וגם רוב הישראלים והפלסטינים) מאמינים שזהו הפתרון הישים ביותר. ובכל זאת לא מצליחים להוציא אותו לפועל יותר מעשרים שנה. יש לכך כמה סיבות מרכזיות. הראשונה היא שלמרות ש"הראש" מבין את הצורך להתפשר "הלב" לא מוותר על השאיפה למדינה אחת שלמה (יהודית מצידנו או פלסטינית מהצד שלהם) ולכן אנחנו כל הזמן מדברים בשני קולות. כל צד גם בטוח שבעזרת לחץ (אלימות, לחץ מדיני, לחץ כלכלי) הוא יגרום לצד השני לרדת משאיפותיו ולקבל עסקה יותר נוחה. השלב הבא הוא שבמשך יותר ממאה שנה למדנו להסתכל על האחר דרך פריזמה של אויב - והסיכון לתת בידי אויב נכסים אסטרטגים מאוד מרתיע (מה גם שבאטמוספירה האלימה שלנו הצד השני תמיד מוכיח שלא ניתן לסמוך עליו). ויש גם את העניין הדתי שמנוצל לשלילת הפשרה. ואל הפלטפורמה הזו מולבשות סוגיות שהופכות בקלות לבלתי פתרון (ירושלים, זכות השיבה). ולכן הצפי שההפרדה הזו לא תתאפשר אלא עם נוכל לצאת קצת מהקופסה.

     

    לכן בתוך "עולם אי הישימות" שבו אנו נמצאים לא בטוח שהרעיון שהועלה הוא הפחות ישים מכלל האפשרויות. 

     

    לא שכחתי את השאלות עצמן - בפעם הבאה.

     

    צטט: הפוך גוטה 2013-08-12 12:34:31

    מעניין, השאלה אם זה בכלל ישים. למי ישלם תושב תפוח הישראלי מסים? תחת איזה חוק יישפט תושב אום אל פחם הפלסטיני? ובאיזה צבא הם ישרתו?

      12/8/13 12:34:

    מעניין, השאלה אם זה בכלל ישים. למי ישלם תושב תפוח הישראלי מסים? תחת איזה חוק יישפט תושב אום אל פחם הפלסטיני? ובאיזה צבא הם ישרתו?

    הפרדת המדינה מהטריטוריה

    4 תגובות   יום חמישי, 8/8/13, 08:00

    בשעה טובה כאשר נציגינו המצוינים יושבים סוף סוף מול הנציגים הפלסטינים לשולחן המשא ומתן (לאחר מספר שנות קיפאון), אפשר לומר שההתלהבות הוא מצרך די נדיר, ואם לא יהיו הפתעות מרעישות כנראה שגם משא ומתן זה ילך ב"דרכי אבותיו" וינפח את נשמתו ללא הסכם. “ההתלהבות" עד כדי כך גדולה עד שכל צד יוצא למשימה עם מטרה מוצהרת – שכישלון המשא ומתן ידבק בצד השני.

     

    אך אפילו היה רצון טוב של ממש, הסיכוי להגיע להסכם הוא מאוד קלוש. למרות הדרך המפותלת והכואבת שעברנו נראה שאנחנו תקועים כמעט בנקודת ההתחלה. לפני שאנחנו מבזבזים את שעת הרצון הזו על אותם מנטרות שכבר לעסנו לעייפה, צריך לשאול בכנות האם יש אפשרות להתיר את הקשר הסבוך הזה?

     

    למרות שלכאורה התנאים ידועים, ו-90 אחוז מפרטי הסכם הקבע כבר מסוכמים (חלוקה לשתי מדינות, בסיס קו ירוק עם תיקונים על בסיס ריכוזי אוכלוסין – שהעיקר בה הוא שגושי ההתנחלויות יסופחו לישראל, מעמד מיוחד לאגן הקדוש בירושלים שינוהל על ידי יהודים נוצרים ומוסלמים במשותף)– עדיין נראה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן לגישור. ואולי צריך לדבר על "הפסיכולוגיה" של אותו פער. לטעמי הבסיס של אותו מרחק נובע מהרצון המשותף לנו ולפלסטינים לבעלות על הארץ, ולבעלות צריך להוסיף גם את המילה "בלעדיות”. קו המחשבה הזה הנחה אותנו להאמין שכל פיסת בעלות פלסטינית היא פחות פיסת בעלות ישראלית (ולהפך), כל דבר שתורם לפלסטינים מסכן בהכרח את הישראלים (ולהפך), פרו פלסטיניות = אנטי ישראליות. פטריוטיזם ישראלי = שנאת פלסטינים. למעשה מדובר "באמת" שמנציחה את עצמה – כי קו המחשבה הזה מביא לעוד איבה ואלימות שמחזקת את ההנחה שהאחר הוא אויב ומתפקידנו להלחם בו. עד כדי כך קו המחשבה הזה מושרש אצלנו (ואצל הפלסטינים) עד שיש בינינו כאלו שמניחים שהשנאה הערבית ליהודים (ולהפך) היא גנטית.

     

    אולי הדוגמה הטובה ביותר לאותו קו מחשבה (הרסני) נמצא בסעיף הקשה ביותר לפתרון – הקשר הגורדי – שמונע כל אפשרות להסכם קבע – הדרישה הפלסטינית ל"זכות השיבה". בהקשר זה אנו והפלסטינים מונעים לא רק על ידי שתי תובנות שונות, אלא אפילו על ידי שתי שפות שונות - שני קווים שלא יכולים להיפגש. בעוד הפלסטינים רואים את זכות השיבה תיקון עוול היסטורי, כאחד הסעיפים המרכזיים של התנועה הלאומית הפלסטינית, אנו רואים באותה זכות איום קיומי, מצב שבו מיליוני פלסטינים יקעקעו לגמרי את חלום המדינה היהודית. חדי העין בוודאי יוכלו לזהות, שההבדל התפיסתי הזה קיים כמעט בכל מרכיבי הסכסוך עד שכמעט בלתי אפשרי להסכים על משהו. האם במצב דברים זה יש בכלל פתרון אפשרי?

     

    לפני הצעת פתרון, נתחיל בטפיחה קטנה על השכם. העם היהודי כידוע תרם לאנושות מספר תובנות. תרומה פעוטה שלא מרבים לדבר בשבחה היא היכולת לקיים ולשמר עם שלא על בסיס טריטוריאלי. הפרפרזה מדברת על כך שהקיום של העם היהודי הוא תלוי ספר (במקום להיות תלוי אדמה), ומכאן גם הביטוי השגור "עם הספר". בפועל הקיום של "עם ספר" הצליח להחזיק מעמד הרבה יותר מעמים שהזהות שלהם הייתה מבוססת בעיקר על טריטוריה.

     

    ההצעה היא למנף את הנס הזה ולקיים מדינה שלא על בסיס טריטוריאלי. מדינות ישראל ופלסטין יתקיימו לא רק זו לצד זו – אלא גם זו בתוך זו. אזרחי ישראל יהיו התושבים היהודיים שבין "הנהר לים". אזרחי פלסטין יהיו התושבים הערביים באותו אזור. על בסיס זה המתנחל ב"תפוח" יוכל להישאר במקומו ולשמור על אזרחותו הישראלית. במקביל ערבים פלסטינים המתגוררים בגליל יוכלו להחליף את אזרחותם לאזרחות פלסטינית (לחלופין תשמר להם הזכות להישאר אזרחים ישראלים). מצד שני אם יגיעו תושבים ערבים חדשים לאזור במסגרת זכות השיבה הם יהיו זכאים רק לאזרחות פלסטינית ללא קשר למקום מגוריהם. בצורה זאת האיום הקיומי של זכות השיבה יעוקר, ומצד שני לא נצטרך לעמוד מול משבר של פינוי עשרות אלפי איש מבתיהם.

     

    חיתוך הקשר הגורדי בין טריטוריה למדינה מספק פתרון מהותי לשאלות שעד כה היינו חסרי אונים לגביהם. הוא למעשה ממוסס את אותה רצון לבלעדיות שהופך בהכרח את האחר לאויב וכל פעולה שמסייעת לאחר לוויתור (שלא לומר בגידה). נדמה לי שגם בהקשר הדתי (שהפך להיות אחד הדלקים המרכזיים למדורת השנאה האזורית) היא מציעה מזור, שכן היא מסלקת את היוהרה כאילו הקדוש ברוך הוא "חייב לנו”, ובזכות ה"קושאן" שקיבלנו ממנו מותר לנו לגרום עוול לאחרים. אין ספק שפעולה שכזו אינה מובנת מאליה וטומנת הרבה המון אתגרים, אך האם אמירה זו לא נכונה לכל הקיום שלנו פה? האם המוטו שלנו לא היה "אם תרצו". לכן למעננו, למען ילדנו ואפילו למען השם – הגיע הזמן להתחיל לחשוב כיצד מפרידים את המדינה מהטריטוריה.

     

    דרג את התוכן:

      בניחותא

      בעיקר על המובן מאליו - כל כך מובן עד שכמעט שוכחים שהוא קיים.

      פרופיל

      עצבן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין