מעולם לא אבדתי דבר כי כלום לא באמת היה לי זולת עצמי אנשים כאלה או אחרים חפצים שנותרו משומשים יתומים באשלייה של חומר מגולם בחלום לרגעים התנפצות ושיברון מפצים של פחד על סלעים של אזוב בלב הביאו אותי אלי ונשקתי לצד האפל בירח ותפרתי כוכבים לליבי ובלילות בכיתי מחוסר ובימים נזכרתי שהכל בי. 21.5.13 רונית. |