בימים שמתחילים עם בוקר אני אוהב לקום אבל מעדיף להשאר וזה לא שהריח שלי כובל אותי ל סדינים אלא האוויר מהריאות שלך שמטייל לי בק ונכיית האוזן ומכשף לי ת'תופים ומעביר לי חוטים של שיכרון דרך הרעידות של התאים וזה כל כך טעים למחשבות שלי שהולכות ולועסות בהנאה ג לויה כל פיסה וחתיכה ואני נשאר לשכב שם בין ה דם לביציות ונושם אותך דרך כל החרכים הבלתי אפשריים האלו הכי אני אוהב שאת אוכלת את הש יט שלי בלי לעצור לחשוב או שאת אפילו לא מקשי בה בכלל כי למי אכפת מכל הדברים האלו בימים שמתחילים עם בוקר |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה