כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    בגרויות לי"ש

    3 תגובות   יום ראשון, 11/8/13, 13:31

    כצפוי, המצנטים של מקצועות הבגרות החלו ללטוש ציפורניים. עכשיו תורם של ההיסטוריונים שיצאו להיאבק בביטול הבגרות בהיסטוריה כבחינה ארצית מחייבת. מדי פעם נהיה עדים לגל חדש של פעילים למען מקצוע שמשרד החינוך "יאיים" בביטולו כבחינה ארצית. כל מקצועות הבגרות הם "כמובן" מקצועות לי"ש – "לא יתכן שנוותר" – וכל אחד מהם יביא אל הדיון הציבורי תומכים משלו.


    מה טוענים ההיסטוריונים? הנה מקבץ מתוך כתבה ב"הארץ" (ירדן סקופ, 8.8.13): "בהתקפה על מקצועות ההיסטוריה והספרות יש סכנה שהדורות הבאים לא יידעו דבר חוץ מטכנולוגיה ולאומנות" (באואר); "מקצוע שמבטלים בו את חובת בחינת הבגרות הופך למקצוע מדרגה נמוכה" (יבלונקה); היסטוריה וספרות הם המקצועות החילוניים המרכזיים" (גוטוויין); "נגדל דור שאינו יודע מאין בא ומה היה לפניו, שאין לו זהות" (פורת). הדברים הללו יוצאים מהנחה מופרכת, שקיום בחינת הבגרות בהיסטוריה אכן מעניק לתלמיד את כל הטובין הללו.


    אבל נחזור לראשית. בחינות הבגרות בישראל – שמספרן (16) הוא כנראה ללא אח ורע בעולם המערבי – הן המגדלור של מערכת החינוך שלנו. אליו נשואות העיניים והוא משאת-הנפש. אלא שהמגדלור הזה כבר מזמן מכוון את ספינת החינוך הישראלית אל שרטונים שמטביעים אותה: הם מחייבים למידה בלתי רלוונטית ובזבוז 3 שנים יקרות של תלמידים בוגרים; הם מרחיבים פערים חברתיים; ובעיקר: הם מוציאים תלמידים בורים, שמלבד חוסר בקיאות "בחומר" הם אינם יודעים ללמוד ולחשוב כראוי. אם ההיסטוריונים סבורים שהבגרות מקדמת אצל התלמידים ידע או הבנה בהיסטוריה ומונעת לאומנות בקרבם – הם טועים ומטעים.


    האם צריך בכלל בגרויות בבחינה ארצית? צריך אבל מעט: עברית ואנגלית שהן "כלי עבודה" חיוני לכל תחום נלמד, ולכן דרוש בהן רף ארצי; ובחינת רשות (!) ארצית במתמטיקה לבעלי עניין ויכולת בתחום, אלה שיהיו בעתיד העתודה המדעית שלנו. כל שאר מקצועות הלי"ש – תנ"ך, אזרחות, ספרות, מדעים, היסטוריה ומגמות למיניהן, צריכים לעבור להערכה בית-ספרית. אני יודע שהרעיון הזה –  אגב, לא לגמרי חדש – מבהיל, אבל אנחנו בעשור השני של המאה ה-21! אנחנו מוסיפים להתנהג, כאילו יש ידע קאנוני שבלעדיו בוגר מערכת החינוך אינו "אפוי" כהלכה. כבר אין.


    אלא שצמצום הבגרויות לשניים וחצי מקצועות חובה בהיקף ארצי, אינו שינוי שעומד בפני עצמו. החלופה לתרבות הבחינות המאפיינת את מערכת החינוך המדשדשת שלנו היא – למידה משמעותית. זו מאופיינת בחקר שבמבצעים התלמידים עם מוריהם; ביצירתיות שהם מפעילים; בשאלות קשות שהם לומדים להציג, לעצמם ולאחרים; ובמחוייבות שהם מפתחים כלפי העשייה הבית-ספרית. כל אלה, ידידי ההיסטוריונים, לא קיימים היום. התלמידים מגיעים ליום הלימודים "קלים כנוצה" ונטולי אחריות. כל מה שנדרש מהם הוא הצלחה בבחינות; זה הכל. ובכן, כפי שרואות עינינו, דרוש שינוי פדגוגי כולל, והוא לא יתרחש כל עוד תוסיף לשלוט תרבות הבחינות. הבגרויות אינן לבד: הן הסמן עבור כלל המורים והתלמידים, שעוברים כל שבוע כ-2 בחינות – לועסים, פולטים ושוכחים. מי שסבור שמתרחש משהו משמעותי מזה, משלה את עצמו.


    בתי-הספר יצטרכו ללמד את המקצועות שמרכיבים היום את הבגרות הארצית, אבל עם דגש על בין-תחומיות ומדידת "הישגים" שונה לחלוטין. לא עוד בחינה אחת קובעת לכל החיים, אלא תהליך הערכה מתמשך ומקיף שכולל תיק עבודות ללמידת עומק, יחס ללמידה, יכולת הצגה של מימצאים ועוד הרבה, כפי שמאפשרת "הערכה חלופית". הלמידה והחינוך האישי-ערכי ישודרגו כפי שראוי שיקרה לנו, וכפי שקרה במדינות אחרות שהישגיהן גבוהים ללא בחינות. צריך לשנות את הראש ולהחליף דיסקט. נכון, זה לא פשוט.

     

    הכתבה ב"הארץ"

    http://www.haaretz.co.il/news/education/1.2092170


    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/8/13 01:03:
      חשוב להדגיש את האמירה "צמצום הבגרויות לשניים וחצי מקצועות חובה בהיקף ארצי, אינו שינוי שעומד בפני עצמו." למה היסטוריונים נבהלים מביטול הבגרויות? כי הם יודעים שהיום מתייחסים ברצינות רק למקצועות בהם יש בחינות בגרות חובה. ביטול בגרויות חובה משמע ביטול מקצוע ברוב בתי הספר. השינוי הנדרש הוא, כמו שציינת, המשך לימודי היסטוריה, ספרות, מדעים וכו' אבל עם דגש על לימוד משמעותי והבנת התוכן.
        12/8/13 22:44:
      צריך ללמד את כל המקצועות שנבחנים בהם בבגרות. ללמד , לבחון ולהעריך. אין צורך בבחינות ארציות. אין גם צורך בפסיכומטרי ובהוצאות הכספיות לצורך לימוד לקראת בחינה זאת. שכל פקולטה תדרוש את הנראה לה , בבחינות, בהגשת עבודה וכו' בית הספר יעבור לשיטת הוראה אחרת, לדעתי זה יתרום לתלמידים בלימודי המשך הרבה יותר מבחינות בגרות.
        11/8/13 14:47:

      דעתי כדעתך. מנגנו שאבד עליו הכלח ועדיין ממשיך להסתובב בעוד 'גלגליו' משמעים רעש צורם
      עד מתי...

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין