מרחק אוקינוס בינינו,

מעגלי אדווה משורטטים בדיוק,

מערסלים את גופי,

מקיפים בחיבוק,

כצדפה שהצפינה פנינה

עטופה בצלופן מתנה.

הפעם הראשונה

שלא מתכוונת לחשוף את כולי.

סהר כסוף

צובע עורי גוון ערב אלולי,

מנצנץ בי יהלומים,

מפתה בזרמי שלוות מים חמים...

מרחק אוקינוס בינינו.

שרועה על שובר הגלים,

לא שוחה רחוק יותר.

כבר מזמן נעלמו פחדים אפלים,

זכרונות רעילים,

אולי לי או לך יגמר,

החשש שנחליט לוותר.

אי אפשר להתעלם

מרסיסי אגלי מים,

מהברק בעיניים.

סוסוני ים תכולים

מחוללים סביבי

ולס ניצחון,

נשטפים בארגמן

גלימת פוסידון.....

מרחק אוקינוס בינינו.

עורגת אליך,

טרופת צימאון,

הרגשת ביטחון

שלא ידעתי מזמן,

מריחה אותך 

רחוק מכאן,

אביט אל האופק

במבט מעומעם,

אמתין שיכורה ממלח הים.

משוייכת.

כל כך משוייכת.

גם בעיניים קשורות

אדע, איש שלי,

שהגעת.

ארגיש מקרוב

שמצאת.

https://www.youtube.com/watch?v=YhtNOF_pq7g