לאה דבורה שניידר עמדה תחת חופתה הלבנה, מרוקנת מכל תוכן, מביטה בעיניים חלולות בטבעת שיואל ברגר, ענד על אצבעה. חודשיים בלבד אחרי שהתאלמן מאישתו הראשונה, ניסח בעל האיטליז השכונתי ואב לחמישה, את שטר התנאים שנלווה להצעת הנישואין השנייה שלו.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן, קרא הרב אורבך את הברכה הראשונה.

שבע שנים חלפו מליל השלג הגדול, הלילה שבו נפגשה לאה דבורה עם האברך מישיבת אור תורה, ומאז, בכל לילה, היא מתבוננת בפיסת הנייר המרופטת ונועצת את עיניה בשלוש השורות הבודדות:

"רק את יכולה להמציא מזור לנפשי הדוויה. אנא חוסי על נשמתי החוטאת ובואי להיפגש אתי במלון גולד הוטל, רחוב יפו 224.

אחכה לך בחדר מספר שבע-עשרה, במוצאי שבת פרשת ויגש, בשעה שמונה בערב,

חנניה צבי אלתר, ישיבת אור תורה, א' טבת, התשכ"ח, ירושלים."

התלמידה מסמינר בית יעקב עוד לא התנסתה בשום מפגש למטרת שידוכין וההזמנה שהגיעה לידיה משולה היתה בעיניה ללא פחות מהצעת נישואין. אמנם הצעה בלתי שגרתית, חשבה בליבה, אבל אז נזכרה ב"שלושה המה נפלאו ממני" וב"דרך גבר בעלמה" וליבה התרונן.

תחילה רצתה לקבל את עצתו של הרב, אך היא כבר הספיקה לצייר קווים לדמותו של של בחיר ליבה המיועד וחזקה עליה שלא תוסיף למכאוביו ולא תעכיר את נפשו המיוסרת. חובה עליה לשמור על הסוד, וכל בירור בנושא צריך להיעשות בצנעה ותוך התחשבות מירבית ברגשות הזולת.

הנערה הצעירה פנתה לרחל מינצר, חברתה ושותפתה למגורים, סיפרה לה שיש דברים בגו', וביקשה ממנה לברר פרטים אודות הבחור מ"אור תורה", לא לפני שהשביעה אותה שתעשה זאת בדיסקרטיות הראוייה. האח של רחל מינצר למד גם הוא באותה ישיבה.

"זכית!" צהלה לקראתה חברתה אחרי שלושה ימים שנדמו בעיניה כנצח. היא חיבקה את לאה דבורה חיבוק אמיץ, ונשקה לה בחום על שתי לחייה, "וגם הורייך מנוחתם עדן זכו."

חצי שנה לאחר הלילה הסוער ב"גולד הוטל", נישא חנניה צבי לבתו של ראש הישיבה.

השמועות עשו להן כנפיים והתלמידה מ"בית יעקב", איבדה את מקומה ברשימות שדכני העדה.

בכל לילה, במשך שבע שנים, היא שלפה את הפתק מתוך המעטפה החומה, התייחדה עם מילותיו והספיגה אותו בדמעותיה.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְשַׂמֵּחַ חָתָן   עִם הַכַּלָּה, סיים הרב אורבך את הברכה השביעית, ולאה דבורה ברגר נטלה את כוס היין שהושיט לה בעלה הטרי ושתתה אותה עד תומה. בתנועת רגל בוטחת שבר האיש את הכוס, ואמו, מחוייכת עד לאוזניה, פצחה ב"מזל טוב" קולני וחיבקה את כלתה החדשה.

יואל ברגר הביט בצוואר הברבור של אישתו החוקית, נטל את זרועה והוביל אותה לחדר הייחוד.