רוח משוטטת צחוק קליל על גבי ענפי אזדרכת המיית ענפים מרטיטה, קרני שמש אחרונות,מעומעמות.
שביל ירוק טרוד עלי שלכת, מלטף התנפצות קלילה עקב נמהר ברחש נעלם.
חוף ים מתרגש פעימות אדם, מצהלות סמבה תוססת, כציורי מחול בשיטפון עיניי תזכורת עולם.
אלבטרוסי ענק מרחפין על פני שמיים כחלחלים מאדימים די מדומיהם, לצל אפרפר מט ליפול, והלילה רד.
|