| על דגים ואנשים וחוכמת חיים, אני נזכר בתקופת שירותי בחיל הים בשרם אשיח. שרתתי בספינות הדבור של חיל הים כסגן מפקד ספינה. אלוהים בירך אותי באהבה, חברים וים מדהים ללא גבולות. מתחת רציף הסטילים שחתה לה ברקודה זקנה, ניתן היה להבחין בה במים הצלולים. מאות אנשים ניסו לתפוס אותה ואף אחד לא הצליח. כאשר השליכו לה פיתיון, דג עם חוט דייג וקרס היא התעלמה והמשיכה לשחות בשלווה. כאשר הורדת את הדג מהקרס והשלכת לעברה, היא בלעה אותו ללא היסוס. היא תיסכלה את כל הדייגים וגם אותי, ימים שלמים ניסתי לדוג אותה לשווא. לאחר שהתייאשתי והפנמתי שיש דגים שלא ניתן לדוג אותם. שניתי את הגישה , במקום לנסות לדוג אותה האכלתי אותה כל יום בדגים קטנים. הייתי יושב שעות ומביט בה איך היא עטה על הדגים ובולעת אותם. היא היתה עצומה והגיעה לגודל מופלא, אפילו חלמתי עלייה בלילה. יום אחד היא נעלמה, שאלתי את חובבי הדייג אם מישהו תפס אותה. אף אחד לא תפס אותה, היא פשוט נעלמה בלי להותיר עקבות. הלכתי לישון וחלמתי על הברקודה הזקנה, "לאן הלכת״. היא חייכה אלי בפה מלא שיניים אימתניות. ״ לא משנה כמה אתה גדול, חזק וחכם. כל יצור חי נולד ומת כדרך כל בשר״. אלון |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יפה הברקודה . אהבתי (: