כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    נתניהו וחנות החרסינה של הבגרויות

    1 תגובות   יום שבת, 17/8/13, 16:08

    "נתניהו ממתן את התייקרות הדלק: המחיר יעלה ב-5 אגורות" (דמרקר, 31.3.12); "נתניהו התערב ומחירי מוצרי החלב לא יתייקרו בשבוע הבא" (כלכליסט, 3.12.12); "נתניהו הורה להקפיא את כל הליכי הבנייה בשטחים" (נענע 10, 7.5.2013). אלה שלוש דוגמאות מני רבות להתערבותו של ראש הממשלה בפעולתם של משרדי ממשלה. הפעם, על-פי כתבת "הארץ" (ירדן סקופ, 9.8.13) הוא התערב בעניין צמצום בחינות הבגרות, בדרישה להשאיר על כנן את הבחינות בתנ"ך והיסטוריה.


    יש הבדל מהותי בין ההתערבות של נתניהו במחירי הדלק, החלב והבניה, לבין התערבותו כאן. השפעה זמנית על מחירי מוצרים אינה משנה את המדיניות הכלכלית, והקפאה זמנית של בניה בשטחים לא תשנה את המצב הגיאו-פוליטי; לעומת זאת, התערבותו בנושא הבגרויות היא בעלת השפעה גורפת על עתידה של מערכת החינוך הישראלית. הנה ההסבר.


    נתניהו – איך נגדיר זאת במינוח מתון? – הוא אתנו-צנטריסט. הוא מתקשה לסבול את הרעיון, שתלמידי ישראל לא ייבחנו לבגרות ב"קודש הקודשים", התנ"ך, כפי שהוא סולד מהרעיון שתלמידינו לא ייבחנו בבגרות בהיסטוריה של עם ישראל שלאחר התנ"ך. על השאר הוא כנראה מוכן להתפשר.


    אם ראש הממשלה יצליח לאכוף את מרותו בנושא זה על משרד החינוך – אנחנו בצרות צרורות. אחריו יקומו כל האדבוקטים והתומכים למיניהם של כל אחת מהבגרויות הקיימות, ומה יגיד להם אז משרד החינוך? אתם לא ראש הממשלה ולכן את המקצוע שלכם אפשר להסיר מרשימת הבגרויות? זה לא עובד ככה. הבסיס הרציונאלי להכרעה, מה יש להותיר בבחינות ארציות ומה יעבור ללמידה והערכה של בית-הספר, הבסיס הזה יאבד לחלוטין. כל המערכת תיגרר לקטטות של תוהו-ובוהו, לא יחול שינוי בבגרויות ומצב החינוך יוסיף להידרדר.


    אנחנו עוסקים בחינוך ולא במשאלות-לב של אידיאולוגים. לו היה נתניהו איש חינוך היה מבין שלטובת התנ"ך וההיסטוריה צריך דווקא לשחררם מן העול המעיק של בחינות הבגרות, כפי שיש לעשות זאת לגבי שאר המקצועות. העובדה שתלמידים נבחנים בבגרות בתנ"ך והיסטוריה אינה מעידה על איכות הלמידה שלהם ועל מה שרכשו במהלכה. או בעצם כן: היא אומרת שבתהליך מייגע ומשמים הם למדו לשנן חומר רב, מבלי להפנים ועם זיקה ברורה לשכוח עם חלוף המבחן. כל מה שנדרש מלמידה טובה – העמקה, הצגת שאלות, ביקורתיות, יצירתיות, משמעות עבור התלמיד, מחוייבות ועוד – איננו כאן. אבל זה באמת לא מתפקידו של ראש הממשלה להבין ולדעת; חינוך הוא מקצוע.


    הרציונאל לגבי בחינות הבגרות אומר כך: יש להותיר את העברית והאנגלית כבחינות חובה ארציות, כיון שהן מיומנויות לחשיבה ולמידה איכותיות, וכאן דרוש רף ארצי. מקצועות אלה צריך לתגבר מעבר למה שקיים היום, ולראות שהתלמידים שולטים בהם היטב. מקצוע שלישי ואחרון הוא המתמטיקה, אבל כמקצוע רשות. המתמטיקה אינה שווה לכל נפש, והיא דרושה לאלה שיהיו העתודה המדעית של ישראל. לכן, תלמידים מוכשרים למקצוע או מעוניינים בו מסיבותיהם ילמדו מתמטיקה ברמה גבוהה וייבחנו בבחינה ארצית. השאר יהיו פטורים מנטל כבד ומיותר, ויוכלו להקדיש את זמנם ללמידה משמעותית בתחומים אחרים. זהו! שניים וחצי מקצועות שהם בסיס. היתר יעבור ללמידה והערכה בית ספרית בדפוסים הדרושים למאה ה-21.


    העובדה שראש הממשלה מעוניין בתנ"ך וספרות אינה רציונאל עבור תהליך השינוי של החינוך הישראלי. היא אבן רחיים על צווארם של שר החינוך ואנשיו בתהליך מורכב אך חיוני שהם מנסים להוביל. במקרה שלפנינו ראש הממשלה הוא הפיל שמכניס את רגלו לחנות החרסינה, ומבלי דעת יביא לחורבנה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/8/13 09:41:
      צודק הכותב. צריך להשאיר שתי בחינות ארציות ומתמטיקה למעוניינים. כל השאר יילמדו והתלמידים ייבחנו בכל שליש ובסוף השנה. הסרת החרב המתהפכת הזאת תסייע להוראה יעילה ועכשווית של כל המקצועות. ואם נתניהו מעריך עצמו ככלכלן בכיר שלא יתערב במקצוע החינוך.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין