צטט: perach1 2013-08-25 00:08:46

תרופה יש בבית מרקחת ... שייקח את עצמו ומחלתו ויניח לאישתו .. (: נושא כאוב .. כתיבה יפה .. תודה .

יש אנשים שלא יודעים להעריך את מה שיש להם....וכשהם מבינים !

זה כבר מאוחר.
תודה  לך 

צטט: Benj 2013-08-24 23:59:58

לחופש נולדה

תודה לך זה מזכיר את הלביאה "אלזה".

צטט: דוקטורלאה 2013-08-23 16:40:34

עולמן המיוסר של נשים צויר ותואר בדרך מעוררת התפעלות. אבל גם כאן יש תקווה לשינויי, יש חזון על ימים טובים יותר. ובמציאות כולה, יש ויש. יש דוגמאות מסוג שהובאו כאן, ויש דוגמאות אחרות. מעודדות יותר. לו היתה לי ילדה הייתי מתפללת שגורלה יהיה שונה. אבל כאם לבנים, נחסכה ממני החרדה המיקדמית הזאת.
תודה לאה לתגובתך ואכן העולם מלא בדוגמאות שחלקן נגמרות באופן אכזרי יותר וחלקן מצליחות  לצאת מהפלונטר...

כולי תקווה שבעתיד הדברים יהיו טובים יותר ושאנשים יוכלו לחיות בכבוד.
. 

צטט: באבא יאגה 2013-08-23 14:41:14

רוצים, רוצים, בובה

אם הבנתי נכונה, רוצים בובה... אז לבובה יש צרכים אחרים... ויש לה גם שם ונשמה.

תודה לך

צטט: sari10 2013-08-24 07:26:02

צטט: * חיוש * 2013-08-23 07:25:53

בוקר ניפלא דודי חברי

אבוי לאותן נשים שבגברים שלצידן מקננת איזו מחלה נפשית (-:

כמו אלימות, חוסר כבוד קנאה ושאר ירקות שלא מוצאות ביטוי בחוץ

אלא רק בין כותלי הבית ולאותו אדם שלכאורה הכי יקר ( בשירך התרופה

ובראיה מהצד - שק איגרוף או שעירה לעזאזל)

הציור שלך חזק- ואולי אני טועה אבל כך אני רואה את ציורך

בולטים האיברים המסמלים את המיניות

ולא פלא שהדמות שחורה - ישר מחשבתי נדדה לכל אותם כושים שהיו עבדים

ואחרי מאבק ממושך יצאו לחופשי והפכו אדונים לעצמם

ועוד לגבי הדמות בשחור - קשה לחיות בצילו של אדם כלשהוא

גם צל - הוא שחור

כמה ניפלא הבית האחרון - כן לפרוץ את המעגל הזה.....

הרי יותר נמוך אי אפשר להגיע

* שבת נהדרת  דודי חברי

והיה כייף לקפוץ אליך לקפה

ולדון בענינים של רומו של עולם (-:
דודי.............. חברתנו היקרה חיוש כבר אמרה הכל....
אז לא נותר לי אלא להצטרף  (מצטערת שאני לא יותר מקורית )

 

 ראשית תודה לתגובה,עצם הזדהותך עם דברי חיוש שנתנה תיאור יפה ורגיש על המשמעות של השיר והציור,עבורי זה שווה לא פחות.
תודה על הרגישות שלך. 

 

 

צטט: אבגי-כהן 2013-08-23 12:45:58

קשה :)
תודה לך, אני מצטער שזה היה קשה עבורך... 

צטט: סטאר* 2013-08-23 08:55:20

הציור המתאר את האישה כבובה נטולת ידיים כשאברי מינה גלויים- מרשים חזק מאוד בעצמת אמירת הדברים בכל הנוגע לאלימות כלפי הנשים וההתעללות שעוברת אותה אישה בחיי הזוגיות שלה . ובמילותיך בחלק האחרון של השיר דודי, יש פתח של תקווה. חל שינוי בהלך מחשבתה וכן גם במוצא פיה ( למרות שהפה נעלם מהעין) שיר וציור אלה יכולים בהחלט להיות ולשמש ככרזה לתנועת האלימות נגד נשיo/

כוכי יקרה,אני מודה לך על תגובתך גם בפייסבוק, האלימות הנה נגע רק בחברה המודרנית שצריכים להוקיעה מהשורש וזאת באמצעות המדיה הכתובה והמשודרת ובכל כלי שאפשרי... ואני עושה זאת באמצעות הציור והכתיבה -זה חרבי!

אני שמח  שלאחר קראה של הפוסט מבינים את המסר,זה מאוד משמועתי לאמן לקבל משוב חיובי.

צטט: נורית-ארט 2013-08-23 08:46:30

דיאלוג לא פשוט. עוד מראה (ראי) על החיים ועל אנשים. יפה הקשר בין הציור לשיר ואני אישית מאד מאד אוהבת את העבודות שלך בשחור ולבן. יש להם כוח שנותן לציור עוד מימדים (את זה כבר אמרתי לך , נכון?)

 נורית יקרה, אכן הרבה פנים יש למראה...ואחת מהן היא תופעה שמדברת  על אלימות במשפחה עליה אני מרבה לצייר ולכתוב כי זה  מקומם אותי,לצערי אני נחשף בעובדתיי כמעובד בשוק עם ציבור גדול משלל גוונים והשוק הפך עבורי  כמו:"מעבדה אנושית".(הקרדיט שייך לך ).
נורית,אני זוכר את דבריך לגבי רישומיי ואני מאוד שמח לקבל ממך מחמאה מאוצר ויוצרת גדולה.
תודה לך נורית.

צטט: צחיתוש 2013-08-23 08:34:56

"אנפץ את חלון הראווה ותחזור הגאווה" אהבתי מאוד....כל הכבוד על הכישרון הנפלא שבת מבורכת ואהובה צחית

תודה צחית,על המחמאה ושמחתי שאהבת-שבת שלום לך ולאחותך התאומה.

צטט: debie30 2013-08-23 08:31:53

ידיי נטולות אחיזה כאילו אינן קיימות,
כורעת ליפול ואין מה שיבלום...

דודי,

הציור מבטא היטב את ההרגשה הקשה ,
ובכל זאת לובן החזה בו פועם הלב נותן פתח לימים טובים יותר

תודה דבורה עבור התגובה גם בפייסבוק ,שם נתתי  פרשנות יותר עמוקה לציור...

למעשה הבית  שאת העלית-

" ידיי נטולות אחיזה כאילו אינן קיימות,
כורעת ליפול ואין מה שיבלום"...מסביר את כל הציור.

ואכן את צודקת לגבי האופטימיות שאת רואה דרך מכחולי.

תודה לעיניך שרואות  לעומק מסריי 

צטט: * חיוש * 2013-08-23 07:25:53

בוקר ניפלא דודי חברי

אבוי לאותן נשים שבגברים שלצידן מקננת איזו מחלה נפשית (-:

כמו אלימות, חוסר כבוד קנאה ושאר ירקות שלא מוצאות ביטוי בחוץ

אלא רק בין כותלי הבית ולאותו אדם שלכאורה הכי יקר ( בשירך התרופה

ובראיה מהצד - שק איגרוף או שעירה לעזאזל)

הציור שלך חזק- ואולי אני טועה אבל כך אני רואה את ציורך

בולטים האיברים המסמלים את המיניות

ולא פלא שהדמות שחורה - ישר מחשבתי נדדה לכל אותם כושים שהיו עבדים

ואחרי מאבק ממושך יצאו לחופשי והפכו אדונים לעצמם

ועוד לגבי הדמות בשחור - קשה לחיות בצילו של אדם כלשהוא

גם צל - הוא שחור

כמה ניפלא הבית האחרון - כן לפרוץ את המעגל הזה.....

הרי יותר נמוך אי אפשר להגיע

* שבת נהדרת  דודי חברי

והיה כייף לקפוץ אליך לקפה

ולדון בענינים של רומו של עולם (-:

 חיוש יקרה,לצערי לא הכל דבש בחיים...המקרים האלה היו ויהיו גם בעתיד,אני מקווה שבעתיד החברה תלמד להוקיע תופעות שמכילות יחסים של "וסל-סניור".
חיוש,יפה  כתבת על משמעות שברישום: שחור -לבן ועל הקשריו להיסטוריה כגון:"עבדות".
הבית האחרון  שונה ומתייחס בעיקר למחשבותיי החיוביות...בכתיבתי אני מביע תקווה שיש על מה להילחם...ואנשים יכולים להקשיב ולא צריך עוד להסתיר!
החזר גאווה חשובה,  היא משמשת  כעין שריון בעל ויסות טובה יותר מחולי...
תודה על תגובתך הנפלאה.
שבת נפלאה. 

צטט: * חיוש * 2013-08-23 07:25:53

בוקר ניפלא דודי חברי

אבוי לאותן נשים שבגברים שלצידן מקננת איזו מחלה נפשית (-:

כמו אלימות, חוסר כבוד קנאה ושאר ירקות שלא מוצאות ביטוי בחוץ

אלא רק בין כותלי הבית ולאותו אדם שלכאורה הכי יקר ( בשירך התרופה

ובראיה מהצד - שק איגרוף או שעירה לעזאזל)

הציור שלך חזק- ואולי אני טועה אבל כך אני רואה את ציורך

בולטים האיברים המסמלים את המיניות

ולא פלא שהדמות שחורה - ישר מחשבתי נדדה לכל אותם כושים שהיו עבדים

ואחרי מאבק ממושך יצאו לחופשי והפכו אדונים לעצמם

ועוד לגבי הדמות בשחור - קשה לחיות בצילו של אדם כלשהוא

גם צל - הוא שחור

כמה ניפלא הבית האחרון - כן לפרוץ את המעגל הזה.....

הרי יותר נמוך אי אפשר להגיע

* שבת נהדרת  דודי חברי

והיה כייף לקפוץ אליך לקפה

ולדון בענינים של רומו של עולם (-:
דודי.............. חברתנו היקרה חיוש כבר אמרה הכל....
אז לא נותר לי אלא להצטרף  (מצטערת שאני לא יותר מקורית )

 

 

ידיי נטולות אחיזה כאילו אינן קיימות,
כורעת ליפול ואין מה שיבלום...

דודי,

הציור מבטא היטב את ההרגשה הקשה ,
ובכל זאת לובן החזה בו פועם הלב נותן פתח לימים טובים יותר

בוקר ניפלא דודי חברי

אבוי לאותן נשים שבגברים שלצידן מקננת איזו מחלה נפשית (-:

כמו אלימות, חוסר כבוד קנאה ושאר ירקות שלא מוצאות ביטוי בחוץ

אלא רק בין כותלי הבית ולאותו אדם שלכאורה הכי יקר ( בשירך התרופה

ובראיה מהצד - שק איגרוף או שעירה לעזאזל)

הציור שלך חזק- ואולי אני טועה אבל כך אני רואה את ציורך

בולטים האיברים המסמלים את המיניות

ולא פלא שהדמות שחורה - ישר מחשבתי נדדה לכל אותם כושים שהיו עבדים

ואחרי מאבק ממושך יצאו לחופשי והפכו אדונים לעצמם

ועוד לגבי הדמות בשחור - קשה לחיות בצילו של אדם כלשהוא

גם צל - הוא שחור

כמה ניפלא הבית האחרון - כן לפרוץ את המעגל הזה.....

הרי יותר נמוך אי אפשר להגיע

* שבת נהדרת  דודי חברי

והיה כייף לקפוץ אליך לקפה

ולדון בענינים של רומו של עולם (-: